אי אפשר להאמין לבשורה הקשה הזו.  וקשה מאוד לכתוב
בעקבותיה. הכרתי את גלית והיא אחת הכשרוניות, הנדיבות, החמות,
אוהבות ומחויבות לשינוי חברתי.

נוצר בינינו קשר מיוחד כבר מהרגע הראשון שפגשתיה, דרך הטקסטים הישירים
והעשירים בתובנות חדשות, עד לפגישה שבה ביקשתיה
לעזור לי עם טקסט שכתבתי על מוזיקה מזרחית ובה היא
נעתרה בנדיבות. בהמשך הדרך תיכננו להוציא כתב עת על מוזיקה
מזרחית (הכיוון מזרח) שלא יצא לפועל והיא הציעה לתרום לו
כל מה שנבקש.

תמיד בפגישות שלנו בקבוצת "זהות ומעמד" במכון ון-ליר בירושלים ובאייס"ף
דיברנו על מה שקורה באקדמיה, בחיים האישיים. קשה לדבר עליה בזמן
עבר ולהספידה.

היה לה את היכולת של להתקדם בצורה כה יפה באקדמיה
גם להחזיק משפחה, זוגיות נפלאה, בו בזמן לשמור
על פעילות חברתית, תודעה מזרחית וכתיבה לציבור הרחב.

משה והמשפחה אני מנחם אתכם/ן בשעות קשות אלו.
תהיו חזקים בשביל הילדים – שיידעו שהם זכו
להיוולד לאחת מהמוכשרות, המבורכות והנדיבות שנולדו כאן
באדמת ישראל ושזכרון זה יהווה להם כוח להמשך הדרך.

יהיה זכרה ברוך!

נְהָרָה וָרוּחַ

בָּךְ נְהָרָה וָרוּחַ נֶאֱסָפוֹת לְאַחַת-יַחַד,
נִגְלֵית בְּמַעֲגְלֵי צֶדֶק לְפִתְחֵי רְחוֹקִים
וְאַתְּ מֵאִירָה, מֵעִירָה, זוֹרַחַת, פּוֹתַחַת
שַׁעַר נִסְגָּר, אִישׁ נֶעֱקָר, לֵב נִזְקָקִים.

סוֹבֶבֶת הָרוּחַ בְּעוֹז פְּאַת אֶרֶץ וָקֶרֶת,
הִלַּת הַנְּהָרָה בְּנֹעַם-הַשְׂכֵּל חוֹדֶרֶת,
שֶׁפֶר פִּיךְ, פֹּעַל יָדַיִך, עָמָל יוֹם וָלַיִל,
בְּרוּכָה מִנָּשִׁים אַתְּ, אֵשֶׁת אֹהֶל וַחַיִל.

מִגְדְלֵי שֵׁן עוֹלָה, יוֹשְבָה עִם עַם-אֶרֶץ,
חוֹקֶרֶת וּמְהַדֶּרֶת צְלִיל זוּלַת, קוֹל חֶבְרָה,
דִּבְרֵי שֶׁבַח שׁוֹפַעַת וּבְחִיּוּך מְפָאֶרֶת
בֵּיתֵך זֹהַר אוֹפִיר, אוֹר פְּנֵי אֵם מְסוּרה.

שִׂמְחַת חַיִּים שׁוֹקֶקֶת, יוֹצֶרֶת, בּוֹנָה
לַהֲרוֹת תֵּבֶל זוֹ, דְּרָכִים מַה רָבוּ בָה,
נְהָרוֹת אַהֲבָה וּנְתִינָה, לִוְיַת חֵן נְכוֹנָה,
זוֹרְמִים סְבִיבָתֵךְ בְּסַעַד שְׁמֵךְ בְּחִבָּה.

וְעַתָּה, לֵיל יָרֵח מָלֵא וּקְרוֹב לֵב מִתָּמִיד
קוֹרֵן לְבַדּוֹ וּמַזְכִּיר חַבְלֵי נֶצַח מוֹתֵךְ,
רוּחַ עֹז הַפְּרָצִים נֶאֱלְמָה גַּלְמוּדִית,
גַּעֲגוּעַ שְׂפַת יַחַד מַה עוֹרֵג לִדְמוּתֵךְ.

למשפחת סעדה-אופיר, ליבנו איתכם,
אנו כואבים והמומים ממותה ללא עת של גלית,
אם,רעיה, בת יקרה וחברה לדרך.

חופי