האמת הכואבת שצריכה להיאמר (שוב?) / שיקו בהר

(הפגנת גרילה (תרבות) שירה וקול קורא לאסופה נגד המלחמה)

לפני 2.5 שנים, על בסיס קריאה פשוטה של העיתונות העברית, ניסיתי להציע ששבייתו של החייל גלעד שליט מתוך ישראל הייתה זהה למדי לחטיפתם של אזרחים פלסטינים מתוך רצועת עזה ע"י חיילי הכיבוש. ההבדל היחיד אז היה שהחטיפה הישראלית ארעה יומיים טרם שבייתו של שליט. (המעשה הראשון לא מצדיק את המעשה השני). לתומכי הכיבוש של עזה והגדה (הערה: עזה כבושה גם עכשיו) העובדה האמפירית ההיא לא הזיזה דבר ונשארה לא-רלוונטית. מדוע? מכיוון שמוסר כפול – שלא לומר גזעני – מונח בבסיס תפיסתם: פלסטיני לא שווה לישראלי-יהודי. נקודה. הראשון הוא אדם, האחר תת-אדם; לאחד יש אמא דואגת, לשני אמא צווחנית ששמחה להקריב את בנה; האחד הוא 'נפגע חרדה' סדרתי שכל אגזמה בעכוזו צריכה להתדיין במועצת הבטחון של האו"ם, האחר הוא איש של רצחנות ושנאה פתולוגיים חסר תחושות ורגשות אנושיים. לרשימה ההיא קראתי "האירוניה של ה'היסטוריה' של שלשת הימים האחרונים בנגב המערבי."

ועתה תחושה כלשהי של דז'ה וו. הציונות, כך נראה, הצליחה ליילד בקרב יהודי ישראל שיכחה קולקטיבית כה מהירה וסילונית שאם הייתה מתקיימת אולימפיאדה בעניין, הישראלים היו מביאים הביתה הרבה מדליות זהב (לשם שינוי). לרבים מהמוחות האנליטיים הישראליים נוח להאמין ש-1 ועוד 1 זה 3. התמכרות מרצון לעיוותים צדקניים של המציאות – כמו גם לבחירה באלימות והרג כמענה המרכזי לבעיות השעה – רווחת מאוד בקרב ה"יהודים החדשים" בציון. צרוף כל המשתנים הללו יחדיו יוצר מצב בו נשכח והודחק פרט אחד קטן – ממש כמו אותו כד קטנטן ונחבא אל הכלים של חנוכה:

מנהיגי ישראל – ולא חמאס – הם שבחרו במודע, ברצון, ובכוונה תחילה לאייד מן העולם את הפסקת האש בת ה- 6 חודשים שבמהלכה – אווי-וי-זמיר – שבו החיים למסלולם (הניאו-ליברלי) הנורמאלי, לכל הפחות בצידו הישראלי של הנגב המערבי. (באופן "טבעי", עזה המשיכה כל הזמן הזה להיות בית כלא נצור ומורעב מכלאה לתתי אדם – אבל למי בישראל היפיפיה, ההומאנית והצודקת כל כך אכפת מכך). וכפי שאמר משוררכם האשכנזי "שקט הוא רפש": הישראלים – וזאת בניגוד מוחלט לכזבים היללניים, הצדקניים והמשעממים שלהם – לא אוהבים הפסקות אש ולא אוהבים שקט – גם לא בין 2 ל-4. מדוע? כי ב-4 בנובמבר 2008 דיווחה העיתונות הישראלית (ידיעות אחרונות) בעברית צחה, משובחת, פרידמנית-משהו:

עזה: צה"ל ניסה לפוצץ מנהרה, 6 מחבלים נהרגו

[הערת תיקון בטרם יובא המשכו של הציטוט בן ה-7 שבועות הזה: סיכוי רב הוא שצריך לקרוא "חיילי הכיבוש הישראלי הרגו 6 פלסטינים בשטחים הכבושים שאליהם הם פלשו". מדוע? מכיוון שב"עיתונות" הישראלית המילה "פלסטינים" והמילה "מחבלים" הינן מילים נרדפות מזה כ-60 שנים. בנוסף, פלסטינים תמיד "נהרגים" (לשון סביל מסתורית); חיילי הכיבוש הסדיסטים לעולם לא הורגים באופן אקטיבי. אלו הם בסך הכל עיוותים טרמינולוגיםאורווליאנים גזעניים מיני רבים אחרים ממטבחה הליגוויסטי של (או שמה מבית המטבחיים של?) העיתונות החופשית בציון]. ועתה להמשכו של הציטוט:

***לראשונה מאז הרגיעה,*** פועל צה"ל בעומק הרצועה: חיילי צה"ל נכנסו הערב (יום ג') לרצועת עזה במאמץ לפוצץ מנהרה שנועדה לשמש לחטיפת חיילים – 250 מטר מגדר המערכת. [כך על פי דובר צה"ל האמין והלא-שקרני] במקום התפתחו חילופי אש, שבמהלכם נהרגו לפחות שישה מחבלים [קרא: פלסטינים?]. עוד מספר פעילי חמאס ועוברת אורח נפצעו. [נראה שכל ילדה בעזה – איימן אל-המאס או בנות משפחת ראליה – נראות כ"פעילות חמאס" מעצם ההגדרה; מעצם הווייתן העזתית-פלסטינית]

ולחברותינו בחו"ל, הנה אותה ידיעה גם באנגלית במקרה שיש סביבכן גויים אוהבי שלום, שונאי מלחמה מיותרת ומתעבי הרג המוני שמבקשים להפיץ בקרב החברה האזרחית הגלובלית את שרשרת התפתחות האמפירית:

For the first time since the ceasefire took effect in June — IDF forces operated deep in the Gaza Strip Tuesday night (November 4, 2008)

 

ורק כדי שנהיה בטוחים שאנחנו לא הוזים – הנה אותה אינפורמציה של 4 בנובמבר ב"הארץ"; בעיתונות הבריטית והאמריקאית; וגם אצל ארגון אמנסטי (אנטישמי ועוכר ישראל כתמיד.
זוהי, אם כן, האמת העובדתית:

ישראל – ולא חמאס – היא שבחרה במודע וברצון לחסל את הפסקת האש (הנוראה והמפחידה) שעמדה על כנה כמעט 6 חודשים ברציפות. כמחרחרת מלחמה סדרתית-למדי, ישראל בה בעת אינה מוכנה לפרק מאחזים (=התנחלויות); אינה מוכנה להשיב שטחים כבושים; אינה מוכנה להפסיק את הנישול וההתנחלות (גם על אדמה פרטית); אינה חדלה מלשלוח מתנחלים ולבנות עבורם בתים לא-חוקיים בניגוד לאמנת ז'נבה הרביעית (שעליה, למרבית הצחוק והדאחקה, ישראל חתומה); ישראל אינה נשמעת לפסיקת בית הדין הבינלאומי בהאג על חטא חומת הנישול, השוד, הגניבה והסיפוח; וכמובן שישראל אינה מוכנה לאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית (כולל בעזה אותה היא לא הפסיקה לכבוש מאז 1967 ועד לרגע זה וזאת על פי קביעתו של כל העולם כולו, כולל בריטניה וארה"ב הפרו-ישראליות).

ועוד צריך להזכיר לצוהלים הישראלים על ההרג הסיטוני המתבצע עכשיו בעזה: מהגדה המערבית לא נזרק שום טיל או רקטה על ישראל. האם זה שינה משהו? לא; מדיניותה האלימה והאכזרית של ישראל לא חדלה שם לרגע. המפגינים החילוניים הלא-חמושים בבילעין ובנעלין נוקטים במתודה גאנדיסטית בלתי-אלימה במופגן, במודע ובהצהרה גלויה מראש. האם זה שינה משהו? יוק, העובדה הזו לא שינתה דבר: המפגינים הללו – כולל היהודים-ישראליים ביניהם – ספגו מישראל שוחרת השלום, השלווה והשקט מדיניות זהה לזו שהופעלה על עזה. אתמול גם הוצא להורג באש חייה מפגין לא חמוש בבילעין – אותה אש חיה שמשום מה לא מופעלת אף פעם על קוזאקים בחברון, בתפוח ובקולוניות נוספות, פוגרומיסטים שמחומשים בנשק ברישיון ע"י מדינת ישראל אוהבת השלום, הרוגע והאנושות. (נזכיר גם שהמנשלים היהודיים בשטחים חיים זה 4 עשורים תחת מערכת חוקית שונה מזו שתחתה חיים שכניהם הלא-יהודיים: דרום אפריקה יקירי זה 5 דקות מכפר סבא, לא צריך להתענות 10 שעות במטוס לדרבן).

ועוד נשאל את התומכים בהרג הסיטוני בעזה: חמאס לא היה קיים לפני שישראל אפשרה להרימו על הרגליים נגד אש"ף החילוני הנורא והאיום; חמאס לא שלט לפני 2006 על שום מקום; ערפאת ואבו מאזן לא היו חברי חמאס. נו, אז מה? האם כל העובדות הללו שינו משהו בין גורלה של עזה והגדה? לא ולא: הם לא שינו דבר. ומי זוכר את רשד אה-שווה ראש עירית עזה? ומי זוכר את הרופא החילוני ד"ר חיידר עבד אל-שאפי? האם הם ודומם זכו בשעתם (הטרום-חמאסית) ליחס ישראלי אחר מזה לו זכה חמאס? "גיחי גיחי צחוק של פסיכי": כמובן שלא. התשורה הישראלית האדיבה למתינותם החילונית הייתה פשוטה: הקמת ישובי גוש קטיף והמשך הקולוניזציה של הגדה המערבית בה חיים אחיהם ואחיותיהם. זאת ועוד, האם היו קאסמים באינתיפאדה הראשונה? התשובה גם כאן היא לא. האם פסקה בשל כך ההתנחלות הישראלית בעזה או בגדה? האם פסק הכיבוש? הנישול? העינויים המזוויעים? הרצח ללא משפט? הקולוניזציה? הגרוש? האם מדינת ישראל התנהגה אחרת מהאופן שבו היא מתנהגת היום? קדחת הביצות של עמק החולה טרם-יבושו (האווילי).

[עוד הערה צדדית למילים הלאמלוטשות הללו המיועדת לנעלבים שמבקשים את פרס הרצל העולמי על פרוק ההתנחלויות בהתנתקות: על פי אמנת ז'נבה והחוק ההומאניטרי הבינלאומי התנחלויות היו – ונשארו – מעשה לא חוקי מלכתחילה: רק בשל כך הייתה חובה על ישראל לפרקן ולא בגלל שום סיבה אחרת. צא וחשוב: אם הייתי אני פולש בכוח ובאלימות לתוך דירות שני החדרים שלך ברמת השרון ושל אחותך בסביון, בונה לי שם שני בתים, ו– 40 שנה מאוחר יותר הייתי מחליט על דעת עצמי לצאת מדירתך (אבל להמשיך לחמוס את דירת אחותך בסביון). האם במקרה כזה היית גורס שמגיע לי פרס, הערכה והכרת תודה על כך שעזבתי את ביתך שמלכתחילה פשעתי כשבניתי בו את ביתי (מה גם שבתים נוספים שלי נמצאים בדירתה של אחותך באופן לאחוקי)? האם היית אז מבקש מהעולם להעריך אותי על שפרקתי מדירתך הפרטית את התנחלותי – שהייתה כאמור לאחוקית מלכתחילה? כמה אווילים וליצניים מרצון יכולים שקרנים ישראלים להיות?).

בניגוד לפימפומם של תועמלני ה"עיתונות" החופשית בישראל – לחמאס ולקאסמים יש קשר רופף בלבד עם מה שקורה בעזה. הקאסמים הם באמת לא הרבה יותר מאשר הצדקה להמשך הכיבוש הישראלי של עזה והגדה המערבית גם יחד; הצדקה להמשך ההתנחלות, הנישול ודחיית השלום הישראלית הבלתי-נלאית: אותו שלום שנתפס כנורא עבור מרבית הישראלים – אותו רוב גדול בקרב הישראלים שמסרב לכל פשרה מדינית – כולל זו המינימאלית ביותר בה מתבקשת המדינה האכזרית הכובשת להותיר 23 אחוז מפלסטין המנדטורית לתושביה הלא-יהודיים הילידיים; אותה ישראל שהגבירה את ההתנחלות והנישול כל הזמן – אבל בעיקר בשנים של תהליך אוסלו.

ניכר שישראל, אזרחיה ו"עיתונאייה" נכנסים לפרצי שיגעון מלחמתיים-אקסטטיים – ולמסעות הרג המוני דוגמת זה שארע בלבנון לפני שנתיים או זה שמתרחש עתה בעזה – בדיוק בגלל שעמוק בליבם הם יודעים מצוין שמדינתם היא חמסנית, גזענית, מענה, מנשלת, כובשת, הורגת ללא משפט. הם יודעים שמדינתם אינה מעוניינת כלל ועיקר בהסכם שלום או בפירוק הקולוני�
�ציה הלא-חוקית שהיא הקימה בשטחים על מנת להעלים את קו הנשק של 1949 (הקו הירוק).

ל"יוזמה הערבית" (רק לדוגמה) פשוט אין פרטנר ישראלי: לא להסכם חלקי וודאי שלא לשלום צודק מלא. כדאי לפיכך להכניס טוב טוב לראש (וזאת במקום להיות יוסף בעל החלומות): מבחינת מעשיה הממשיים הקונקרטים (ותפסיקו לשעממני אם שירי השלום הקימבצילים של נעמי שמר ואריאל זילבר) – מדינת ישראל לא רוצה שלום. נקודה. זו הסיטואציה בין אם עם חמאס או בלי חמאס; בין אם עם קאסמים או בלי קאסמים. שוב: ישראל לא רצתה וגם לא רוצה עכשיו שלום. נקודה. כל פעולותייה המעשיות של ישראל מכוונים לכיבוש כמה שיותר שטחים בארץ ישראל השלמה שעליהם יהיו מינימום ערבים. זו ישראל וכרגע אין ישראל אחרת בלתה.

בניגוד לפימפום התועמלני של "עיתונאי" ישראל, שליטיה של ישראל היפה (פרידמנים ברובם) דווקא די מעוניינים שינחתו טילים מידיהם של חמסניקים אוויליים על ראשיהם של בובלילים מיותרים באשקלון, שדרות ונתיבות. כן, קשה לכתוב זאת שחור על גבי אינטרנט ופונדמנטליסטים ישראלים יבקשו להרוג אותך אם תאמר זאת אבל בכל זאת יש לעשות זאת: הקורבנות הישראלים של הקאסם בנגב גם הם הם קורבנותיו של הכיבוש. מי ייתן ש- 16 הקורבנות הללו במהלך ה- 8 שנים האחרונות ינוחו בשלום במשכבם ושמשפחותיהם לא תדענה עוד דאבה (חלקם כאן עם תמונות כדי שלא נשכחם אף פעם.

מי ייתן שינוחו בשלוה גם 5000 הפלסטינים שנהרגו באותה תקופה. ולא יהיה זה חטא לבקש שנזכור גם את 3000 הישראלים שנהרגו בתאונות דרכים במהלך 8 השנים האחרונות (וזאת גם אם דמם של האחרונים אדום פחות מזה של 16 הרוגי הקאסם על פי תפיסת העולם של מדינת ישראל ומרבית אזרחיה. הבה נזכיר לעצמנו שיש הבדל לא רק בין דם יהודי לדם פלסטיני אלא גם בין דם יהודי ודם יהודי).

לטייסיה של ישראל – פרידמנים "חילוניים" ברובם – אין כל קושי לציית בשבת-קודש לפקודת אדוניהם המצווים להשמיד מהמרומים אזרחים פלסטינים (תוך הפגנת אדישות שמזכירה את זו שאפיינה את ההפצצות בשנות ה-40 באירופה, אותן הפצצות ש-4 שנים לאחר סיום המלחמה הובילו אגב לכתיבתה של אמנת ז'נבה הרביעית). עבור הרובוטריקים הפרידמנים במטוסי השמד – הפלסטינים בעזה הם בסך הכל בובלילים לא-יהודיים; הם לא יותר מאשר דמויות על מסכי הפלזמה של המפציץ (כמו שילדיהם של אותם טייסים משחקים בוידאו מול הפלזמה בבית, בין אם בשיך מוניס, אום ג'וני או טאלביה).

חיילי ישראל רועדים מהאפשרות למלחמת פנים אל פנים של שווים מול שווים מול הפלסטינים: הם זוכרים יפה מאוד את הישגיהם המהוללים של החי"רניקים העלובים של ישראל בלבנון. לטוב או לרע, יש להודות בכנות: חיילותם של הפלסטינים טובה לעין ערוך מזו של חיילי הכיבוש המפונקים והצווחנים. זו אחת הסיבות לכך שצבא ישראל מוג הלב מעדיף תמיד להסתתר ולהרוג מתוך מטוסים, טנקים, ומשוריינים במלחמתו המכוערת נגד מורעבים כבושים בתוך עיר בנוייה (מלחמה בשטח בנוי עם מטוסים ומסוקים!); מורעבים חסרי כל חימוש מודרני או טכנולוגיה מתקדמת (דוגמת זו שמספק בסיטונות ובמילארדים לישראל ה"מתווך ההוגן" של "תהליך השלום").
הבה נזכיר לרובוטריקים במטוסי ישראל שעסקו בשבת האחרונה בהרג חסר אבחנה (והלוואי שהיו רק מסתפקים בחילול שבת בלבד!):

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ – כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

המבצע בעזה הוא מסע בחירות של שני אינטרסנטים אשכנזים. נקודה וסוף פסוק גם יחד.

המבצע בעזה הוא מסע בחירות מרושע שהפרק הנוכחי שלו מבוסס על הרג המוני של פלסטינים כדי להגדיל קולות בקלפי. ("למה מה קרה, רבאק? מי מת?"). וכמו באינסוף סיבובי המלחמה הקודמים, גם הפעם מנצחים בגאווה על ההרג שלושה מבני מלח הארץ הפרידמנית והלא-בובלילית העשויים מהמסד עד הטפחות מעופרת יצוקה ולבנה: שני ספינים סביבוניים בשם אהוד ואחת סביבונית בשם ציפורה. (הערה: הפמיניזם של ציפורה מתבטא בהמתת נשים פלסטיניות).

ובטרם יתחיל הגל העכור של רציונאליזציות בדמותה של טוקבקיאדה גזענית וסרת טעם שתכליתה אחת ויחידה – שיכתוב של הדיבר החמישי של תורת היהודים הקדושה (לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר) – נשוב ונזכיר בקצרה את האמת:

הייתה הפסקת אש;

  1. היו שקט ונורמליזציה בשדרות ובנגב במשך 5 חודשים;
  2. הפסקת האש יכלה להמשיך בלי שום בעיה (עד כדי תהאדייה או הודנה);
  3. מנהיגי ישראל (ויש להוסיף ביושר: יחד עם מרבית אזרחיה היהודים של ישראל) העדיפו – ומעדיפים — מלחמה ומוות על פני שקט ושלום.
  4. עבור מרבית הישראלים השקט משעמם ואפרורי; במלחמה לעומת זאת יש עניין, כיף, דרמה סוחפת, דמעות, ריגושים, שידורים חיים: המלחמה מסעירה את החיים המשמימים בציון – מסעירה אפילו יותר מאשר הריאליטי של "כוכב נולד", "הישרדות" ו"האח הגדול" גם יחד. כשיש הרוגים מתחילים הישראלים לנשום לרווחה ולהרגע, מתחילים אפילו לגלות סולידאריות בין-יהודית (אך לא בין-אנושית). שקט, הפסקת-אש או שלום דוחים את מרבית הישראליים: אם יהיה חלילה שלום, היהודים הפרידמנים והיהודים הבובלילים יאכלו אחד את השני בדיוק כפי שארע בתוכנית (שנועדה להעשיר את כיסם של מספר לא קטן מפרידמננו). זוהי הצלחתה של הציונות אחרי 100 שנים.

הגדלת הסיכוי לכסא ממשלתי רם עבור אהוד או ציפי ב"מאבקם" מול תאומם הסיאמי ביבי שווה כנראה כ- 300-400 גופות של ערבים וכ- 1000 פצועים, כולל אזרחים (אם לא יותר). "הנה מוטלות גופנו" (גופותיהם).
ובשקט בשקט נלחש ונוסיף: אם באמת באמת צריך – אז גם זה לא יהיה נורא מידי אם לשם המטרה הנעלה הזו יהיו גם הרוגים בקרב הבובלילים באשקלון, אשדוד, נתיבות ושדרות (כולל הבובלילים הרוסיים והאתיופיים שביניהם). זה מה שנקרא שתי ציפורות (ליבניות) במכה אחת: גם פלסטינים מומתים בעזה וגם מזעור מספר הבובלילים בישראל-גופה. ("למה מה קרה, ראבק? מי מת?")

ומילה אחרונה לל"ו מבין היהודים שמתנגדים להרג מהשנייה הראשונה, כפי שהם התנגדו לפני שנתיים לאידיוטיזם המהולל בלבנון: חתמו על עצומת תושבי שדרות וישובי עוטף עזה בעד המשך הרגיעה ונגד ההסלמה.
והפרויקט המעניין הבא עשוי אף הוא לנחמכם קמעה (אבל בלי אופוריות מוגזמות שכן מרבית הישראלים סביב מעדיפים כרגע לרקוד על הדם של תתי-האדם בעזה).

ושווה לחתום בביבים של ביבי: "אנחנו דורשים מכל אזרחי ישראל נאמנות מלאה למדינה. אני קורא לכל אזרחי ישראל התייצבו בצד המדינה בזמן המלחמה הצודקת הזאת. נפעל ביד ברזל נגד תומכי חמאס בתוכנו" [מעניין למי הוא מתכוון]:

חולמני מי שחושב שהאלימות הישראלית תעצור בעזה ו/או אצל הפלסטינים בישראל בלבד. כל תומכי המלחמה בישראל – כולל הטוקבקיסטים האמיצים (אך האנונימים) הכותבים כאן – הם נתניהו. הם היו צוהלים, לדוגמה, אם מספר ממשתתפי קדמה היו מטופלים ביד ברזל גרמאנית מהסוג שמציע פאשיסט בשם ביבי. ואם אני טועה – אז הבה נראה אותם מסבירים בכתב שחור על גבי אינטרנט – ובשם מלא – את התנגדותם לפאשיזם הפרידמני של הביבון נתניהו, בדיוק באותה פנאטיות ואקסטאטיות שבאמצעותן הם מחברים כאן רציונאליזציות להרג הסיטוני בעזה (ועתה גם הרג בישראל; זה הרי מה שמנהיגנו רצו מלכתחילה על מנת ל"הצדיק" את ההסלמה: עוד בובליל פחות בובליל ?WHO CARES ANYWAY לחש פרידמן באנגליותו המשובחת).

המאמר מאת שיקו בהר התפרסם לראשונה באתר "קדמה" ב30.12.2008-

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על האמת הכואבת שצריכה להיאמר (שוב?) / שיקו בהר

  1. חנוך הגיב:

    מתי – אני לא קרוב לדעותיך, אבל בכל זאת אני מציע לך להסיר את המאמר הזה – הוא מזהם את הבלוג שלך. (הוספת שנאה תביא להפסקת אש ?)

    אהבתי

  2. עומר הגיב:

    כולנו טובחים, כולנו אשמים

    זה לא רק ההם, הפרידמנים. מופרך לחשוב ככה

    אנחנו ממש לא אנשי בסדר, ויש לנו במה להתבייש.

    הטייסים לא לבד

    אהבתי

  3. מיכאל הגיב:

    היית חייב להביא דווקא מאמר שכל כולו טינופת גזענית?

    אהבתי

  4. אסף הגיב:

    אתה מביא מאה אחוז שנאה אלימה לעם ישראל ומאה אחוז אמפתיה לחמאס.
    שחור ולבן בלי שום יכולת להבחין באפורים שהם מהות העימות.
    מדינת ישראל כולה יושבת על אדמה ערבית. תל- אביב וחיפה וטבריה וירושלים.
    אפשר להחליט שגבולותיה הם הגבולות הנוכחים , גבולות 67 , גבולות 48
    או תוכנית החלוקה , או להגיד שאין כל זכות לאומית לעם ישראל בארץ ישראל.

    יתכן שזה מה שאתה חושב, ואם זה מה שאתה חושב אל תסתתר מאחורי נאורות מזויפת.
    תאמר זאת חד וחלק ובפשטות – אין לעם ישראל זכות בארץ ישראל , עליו לחזור
    לארצות המוצא באירופה ובארצות ערב ולהניח לשליטיהם לעשות בו כרצונם.

    בהנחה ובתקווה שאינך חושב כך , על מדינת ישראל להגדיר את גבולותיה.
    מתווה אוסלו דיבר על גבולות 67 פלוס חלופת שטחים ומעמד בין-לאומי לירושלים.
    ערפאת דחה את המתווה הזה , החמאס אינו מסכים אפילו על מתווה תוכנית החלוקה
    אלא דוגל באופציה החד משמעית של גירושנו והקאתנו מעל האדמה הזאת עם מתינו.
    מדינת ישראל רואה זכות היסטורית וקשר היסטורי בין עם ישראל וארץ ישראל
    זכות זאת אינה נופלת מזכותו של החמאס ומזכותם של ערביי ארץ ישראל.

    אני מאמין ומבין מדבריך ושאתה מתכחש לכל זכות שלנו עלהארץ הזאת.

    הזרם המרכזי בציבור הישראלי מבין שבסופו של דבר נתכנס סביב גבולות 67 (וההתנתקות היתה צעד ראשון וחשוב בדרך לשלם – השלב הבא – מעבר בטוח- וחיבור מבוקר עם יהודה ושומרון על מנת לייצר יישות פליסטנית אחת)

    החמאס נבחר כדי לשלול את הדרך הזאת . הוא פעל ופועל בכדי לבטל ולהשמיד את המדינה היהודית
    ולא רואה שום דרך לחיות לצידה. גם עם הסכים לרגיעה , לא הפסיק לרגע להבריח נשק ,
    לבנות את עצמו למערכה הבאה, לבנות מערכות צבאיות בהדרכת חיזבאללה ואירן.

    הוא לא ניצל את הרגיעה בכדי לבנות כפרי נופש על אדמות גוש קטיף . הוא לא הכריז על פיוס
    וניצל את נכונות העולם להתגייס לבנייתה המחודשת של הרצועה לשגשוג , הוא לא חתר להקמת מדינה פלסטינית על גבולות 67 , תוך שיתוף ואיחוד עם יהודה ושומרון, אלא להתעצמות צבאית
    לבניית בונקרים , להטפה אנטישמית , למצעדי ראווה , לחיסול אנשי פאתח , לאיומים על ישראל.

    האם עלינו היה לחכות עד שישלים את היערכותו הצבאית , עד להשלמת בניית הסניף האירני לגבולנו ?

    אנחנו לא רוצים להרוג אזרחים חפים מפשע לא אצלנו ולא אצלם.
    אנחנו לא מחפשים להקריב חלילה את אחיינו בדרום.
    עד שלא בנינו את חומת ההפרדה שהציבה גבול בלתי חדיר למדינת ישראל , ועד שלא סגרנו את המעברים לעזה , הקורבנות היו "פרידמנים " כאלה שהתפוצצו בבתי קפה , במסעדות בקו 4 בתל-אביב
    בדיזינגוף סנטר. ברגע שמנענו מהם , עד כמה שיכולנו , להגיע עם חליפות הנפץ שלהם ללב הארץ , הם בחרו באופציה השני , העפת טילים מבעד לגדר. מבלי להבחין בין אשכנזים ומזרחים.
    לא אמרנו להם לפגוע בבבולילים של אופקים ולא בפרידמנים של נחל עוז כפר עזה .
    הגזענות מצויה בך.

    אנחנו רוצים להגן על אזרחנו בכל דרך . על אלה שבירושלים ובתל אביב ועל אלה שסופגים כעת בדרום.
    ללא הבדל של מוצא. זאת חובתנו כמדינה.

    האופק שאנחנו מציעים : מתווה אוסלו ומפת הדרכים – מדינה פלסטינית בגבולות 67
    עם תיקוני וחילופי גבול

    האופק שהחמס מציע : בדם ובאש נפדה את פלסטין.
    גירוש מלא של כל היהודים מארץ ישראל על מתיה.

    אהבתי

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מאמר מצויין

    אהבתי

  6. מוחמד סלים הגיב:

    אל העם היהודי בארץ ומחוצה לה
    כשקמנו בהתקוממותנו סמכנו קודם כל על אלוהים, ונעור וקם העולם הערבי והמוסלמי לעזרה וסעד לנו במלחמת שחרורנו הקדושה, ומאחורי העולם הערבי אהדת העולם הדמוקרטי. שלוש שנים עברו כבר על התקוממותנו זאת, ונשארנו עומדים במערכה ללא רתיעה מפני אמצעי ההרג החדישים וחוקי האימפריאליזם הקטלני. תקיפים עמדנו ותגדל אמונתנו והכרתנו בצדקת מלחמתנו הלאומית. כמיהתנו לחופש, הצלת מולדתנו מסכנת האימפריאליזם הבריטי ובת בריתו הציונות הם אשר הניעונו למלחמתנו זו. תנועתנו היא תנועת שחרור לאומי ומתכוונת נגד האימפריאליזם והציונות ונגד כל מי שעומד למכשול לנו בדרך לחופש. תנועתנו איננה נשענת לכן לחלוטין על איבה דתית או גזעית.
    האנגלים ומנהיגי הציונות ה"מתאנגלים" מעלימיםמכם במזיד אמת זו ומציגים את תנועתנו כדתית וגזענית. כוונתם היא להשאירכם אויבים לנו למען יוכלו לגייס אתכם להגשמת החלוקה ולהגנת האינטרסים הבריטים והציונים: שמירת קו הנפט, הרכבת, והגבולות, ולו יביא דבר זה השמדה לערבים ולכם גם יחד.
    מנהיגיכם הציונים הבוגדים מרמים ומנצלים אתכם עתה להגנת ענייני האימפריאליזם כמו שהוליכו אתכם שולל בהביאם אתכם ארצה ובתארם לכם אותה כ"זבת חלב ודבש". באמצעותמנהיגיכםהבוגדים מסיתה אתכם בריטניה לצאת נגד הערבים כשהיא מתימרת לעמוד לימינכם תמיד. את בריטניה אנו יודעים היטב. אנו יודעים כי היא לא תירתע מלהפקיר אתכם בעת שענייניה יתבעו זאת. עיניכם הרואות את התהפוכות במצב הבינלאומי. כשתעזוב אתכם בריטניה לנפשכם מה יועילו לכם מנהיגיכם? הם לא יועילו לכם כמו שלא הועילו לעמם מנהיגי הארמנים והאשורים. מנהיגים אלה עוררו את עמם בהסתת בריטניה ובני בריתה נגד תורכיה ועיראק וכשנחלו מפלה לא באה בריטניה להגן עליהם ועזבה אותם לנפשם לרחמי התורכים והערבים.
    הננו מייעצים לכם להיבדל מהאנגלים וממנהיגיכם אשר מכרו אתכם לאנגליה ולא להילחם בתנועת העצמאות הערבית. כך תבטיחו את שלומכם ותהיו שלווים.
    אנו דוחים את החלוקה ורוצים לשחרר את פלשתינה כולה מעול האימפריאליזם ולהקים ממשלה דמוקרטית נבחרת בארץ.
    ואשר ליהודים, הרי הם יחיו בשלום כמו שחיו לפני שבאו האנגלים וכמו שכיום הם חיים בארצות ערב השונות. שקר הוא כי כוונתנו "לזרוק אתכם הימה" או שננהג אתכם כפי שמתנהגים באירופה. זמן רב חיו היהודים בצל הערבים והמוסלמים והאם עשו להם מה שעושים להם היום באירופה? האם לא היו חכמיכם ברפואה ובפילוסופיה, דוגמת בן-מימון, צד בצד עם חכמי הערבים בחצרות הנסיכים בספרד? וחיו בשלום בתקופת המלך פייסל וראזי בעיראק?
    זו התחייבותנו לכם להבטיח את שלומכם וחופשתכם כל זמן שלא תפעלו בשיתוף עם האימפריאליזם נגדנו.
    ושלום, מפקד המורדים עארף עבד-אל-ראזק
    טייבה, ספטמבר 1938

    התנועה הציונית התעלמה מהפניה והמשיכה לתמוך במלחמת הבריטים נגד המרד..
    ב-1947, כאשר החליטה העצרת הכללית של האו"ם לחלק את שטח פלסטין לשני חלקים כמעט שווים, ולהקים שתי מדינות, האחת ליהודים והשניה לפלסטינים, עדיין מנו הפלסטינים 1.1 מיליון והיהודים רק 600,000. למרות זאת חולק השטח כמעט שווה בשווה בין השניים. הפלסטינים דחו את סמכות האו"ם לחלק את מולדתם, והתנגדו לחלוקה. בריטניה, ששלטה אז בכל האזור, יזמה ואירגנה פלישה של צבאות מצרים, ירדן, עיראק, וסוריה, לפלסטין, כדי לאפשר לה להשאר בארץ כ"משכין שלום". אך צבאות ערב הובסו. במהלך המלחמה חתם בן-גוריון הסכם סודי עם האמיר עבדאללה שליט עבר-הירדן, לפי הסכם זה סיפח כל אחד מהם חצי מהשטח שהאו"ם הועיד למדינה הפלסטינית. הפלסטינים נותרו ללא מדינה משלהם. כשליש מהם הפכו לפליטים ואיבדו גם את אדמותיהם. אילו הסתפק בן-גוריון בשטח שהאו"ם הועיד לישראל ולא סיפח שטחים שהאו"ם הועיד לפלסטינים היו תלונות הפלסטינים מופנות לאו"ם בלבד, אך כאשר סיפח בן-גוריון חצי השטח שהאו"ם הועיד למדינה פלסטינית גזלה ישראל את שטחי פלסטין ועצמאותה והפרה את החלטת החלוקה של האו"ם. הסכם סודי זה הוא הסיבה העיקרית למאבקם של הפלסטינים נגד ישראל, מאבק שמטרתו לקבל לפחות את החלק שהאו"ם הועיד להם, אך כל ספרי הלימוד וההיסטוריה הציונים בישראל מעלימים הסכם זה ומציגים את ישראל כ"קורבן" לשנאת יהודים מצד הערבים.
    מה גרמה הציונות לפלסטינים? היא הפכה אותם תוך דור אחד מעם של עובדי אדמה שהיה רוב בארצו לפליטים חסרי כל ולמיעוט מדוכא. בנאומו על קבר רועי רוטברג שנהרג בידי פלסטינים בשדות קיבוץ נחל-עוז, מול רצועת עזה, ב-1956, אמר הרמט"כל משה דיין: " מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים הם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בה ישבו הם ואבותיהם" ("דבר" 2.5.1956) מצב זה לא השתנה בארבעים השנים שחלפו מאז. שליש מהפלסטינים חי בעוני מחפיר במחנות פליטים, שליש חי תחת שלטון כיבוש ירדני (שהפך אחרי 1967 לכיבוש ישראלי) ושליש – הפכו לאזרחים מדרגה שניה במדינה ציונית ונאלצים לשיר את הימנון כובשיהם: " כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופיה, עוד לא אבדה תקוותנו להיות על חופשי בארצנו" ומה בדבר הנפש הפלסטינית ההומיה ותקוותה להיות עם חופשי בפלסטין?
    חיים וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית לאחר הרצל, ונשיאה הראשון של מדינת ישראל, כתב בביוגרפיה שלו: " בטוח אני שהעולם ישפוט את המדינה היהודית לפי מה שתתנהג עם הערבים." (חיים וייצמן "מסה ומעש", הוצ' שוקן, ירושלים תשי"ד, ע' 447)
    גם אלברט איינשטיין אמר: " היחס שננקוט כלפי המיעוט הערבי יהיה המבחן האמתי לאמות המידה המוסריות שלנו כעם" (מתוך אוטו נתן, "איינשטיין על השלום". ע' 638)
    במאה השנים שחלפו מאז נוסדה הציונות נחשף יחסה לערבים בכלל ולפלסטינים בפרט, באלפי עובדות.

    אהבתי

  7. אסף הגיב:

    להתאיין בתוך המדינה הערבית הגדולה ולהפוך לבני חסות, תוך וויתור על חלום מדינת הלאום היהודי או להלחם עד חורמה בחמאס ובכל אלו השוללים את זכות קיומנו תוך חתירה לפתרון של שתי מדינות לשתי עמים על פי מתווה אוסלו ומפת הדרכים.
    וזאת מתוך עמדה של עוצמה וכח

    אין רגיעה עם החמאס
    אין פתרון ביניים
    הילחם על עצמאותך
    או התאיין ותבלע

    די לאחיזת העיניים המתחזה לנאורה
    די להסתה לשנאת אחים בין אשכנזים למזרחים

    תציג את האמת הפשוטה

    אהבתי

  8. יעלה הגיב:

    ישר כוח, שיקו

    אהבתי

  9. יוסי שורץ הגיב:

    אין כל ספק כי שליטי מדינת ישראל שונאים את רשת אל ג'זירה ומבקשים לעשות ככול יכולתם לפגוע בה ובדימוי שלה. אין גם ספק כי שליטי המדינה פוחדים מהעובדה שמספר שהולך וגדל של בני אדם באזור ובעולם צופים בחדשות רשת זו. בניגוד לאמצעי התקשורת המגויסים בישראל המבטאים את עמדות הממשלה מתוך נאמנות ואין אפילו צורך לממשלה להטיל עליהם צנזורה ללמדך עד כמה הם מגויסים, רשת אלג'זירה המראה בצילומים שלה את התוצאות הקשות של פעולות ישראל ועל כן מסייעת לפגוע בתעמולה הציונית הכושלת.

    למען האמת בניגוד לדימוי של "העיתונאים" הציונים מטעם המנסים להדביק לאל ג'זירה את הדימוי של רשת של חמאס , רשת זו החלה עם עמדות אוהדות לחזית העממית ונעה עם השנים בכיוון ליברלי. מסיבה זו היא זוכה לאמינות במערב ומספר צופיה במדינות המערב הולך וגדל.
    מה ששליטי מדינת ישראל ותומכיה בישראל לא קולטים כי לא ניתן לבצע פשעי מלחמה בהיקף שיראל מבצעת ולהצליח בתעמולה באמצעי התקשורת.

    אמצעי התקשורת של ישראל יכולים להראות בית ספר ריק עם חלונות מנופצים, אך לעומת הפגיעה המכוונת באמבולנס ורצח הנהג שלו , או במסגד עם מתפללים האהדה של מרבית בני האדם בעולם היא עם הפלסטינים.

    ישראל יכולה להצביע על מותם של ארבעה ישראלים אולם אין למותם את אותו אפקט של הרג של למעלה מ400 פלסטינים ו 1600 פצועים אשר לפחות רבע מהקורבנות הם אזרחים בתוכם 42 ילדים ואשר את התמונות שלהם רואים על מסכי הטלוויזיה. הניסיון מורה כי עשרה אחוז מהקורבנות של הירי הישראלי הם ילדים ומכאן די ברור שמרבית הקורבנות של המתקפה הישראלית הם אזרחים.

    במילים פשוטות ככול שההצלחות הצבאיות של ישראל גדלות ויותר אזרחים פלסטינים נטבחים, ישראל יותר כושלת מבחינה פוליטית.
    שכן ההתנגדות לה הולכת וגדלה.כישלון זה הוא שעומד מאחורי ההסתה המסיבית כנגד הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל.

    אהבתי

  10. איתן הגיב:

    ! אנחנו כאן כדי להישאר

    ארץ ישראל לעם ישראל

    דבר לא ישבור אותנו

    נצח ישראל לא ישקר

    כל ישראל אחים

    שמע ישראל ה אלוקינו ה אחד

    אהבתי

  11. מתן הגיב:

    ויש לומר גם את זה – כי מנהיגינו הם אויבינו, אך מנהיגיהם של מי שהם מגדירים כאויבינו גם הם אויבינו ואויביהם של נתיניהם. ברור שכרגע יש צורך בהתיצבות חד משמעית לטובת העזתים, שעומדים על סיפו של טיהור אתני שעלול להביא אותם לגירוש נוסף על הגירוש שהביא 90 אחוזים מהם לכלא של רצועת עזה (זה מ-48). השאיפה שלנו צריכה להיות, ואתה מתחיל בזה יפה, להצביע על חוסר האכפתיות הרצחנית של מי שמתיימרים להיות המנהיגים שלנו כלפי החיים שלנו. ככל שהעובדה הזו, בת מאה השנים, תתברר יותר, כך יגדל הסיכוי להפלת משטר העריצות הציוני עלינו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s