הרהורים על לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה והפקרת הדרום

המלחמה הקרקעית היא טעות גדולה וכתבו על החמצת הפסקת האש ניסים קלדרון בYNET ורן כהן בהעוקץ. כדאי גם לקרוא את המאמר של אילן פפה שמספר על חזרתו לביקור בארץ והתופעה של צורך ב"הצדקה של הזעם" שהוא זיהה בתרבות ובחברה. אני מפרגן מאוד לחבר'ה שנשכבו לפני בסיס חיל האוויר בשדה-דב ושמח על שחרורם היום בערבות.

מי שרוצה לראות תמונות רצחניות מההפצצות, לא מומלץ – אני לא החזקתי מעמד, אלק פצצות חכמות, אתה רואה שם ילדים מפוחמים.

*

חזרתי מהפגנה גדולה ויפה של השמאל הלא ציוני. הפגנה מחממת את הלב. ולפני זה גם הייתה הפגנה מאוד חשובה בסכנין שהייתה מוצלחת. אבל לא הצלחנו למנוע את הכניסה הקרקעית לעזה.
מה שכן, המשמעות של לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה והפקרת הדרום  כבר כללה את המחשבה נגד כניסה לעזה ונגד כיבושה והפיכתה ביחד עם השטחים הכבושים לכלא אחד גדול ולצערי הקריאה לצאת! היא אקטואלית. לצאת! הייתה גם מחשבה על לצאת מחיים שרצופים במלחמות ולהכנס לחיים של שיתוף, הדברות וחזון משותף.  הכרה באחריות של ישראל לכיבוש, והתנהלות אחרת במזרח התיכון. לצאת! גם הכניסה את כל הרצון שלנו ליציאה, לנורמאליות וחיים מתוקנים בחברה אזרחית.

לכל מי ששואל ומגיב באתר אני חושב שהפסקת אש היא אקט חברתית. והשאלה מדוע פעלנו עכשיו ולא כששדרות הופצצה ובכן זה חשוב ביותר לעצור את הסחף, כשמאות מתים. פעלתי רבות בכדי להביא סדר יום חברתי, בכל המסגרות: הכיוון מזרח, בקשת הדמוקרטית המזרחית, בשיריי , בספריי, מאמריי, בהפגנות ובעריכת "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית". סיום הכיבוש וחיים משותפים יפנו את הפנים שלנו פנימה ונוכל להתחיל להילחם על אפלייה מתקנת, מדינת רווחה מתוקנת ורב תרבותיות (נמאס מסדר יום של מלחמה כמו שהגדיר את זה חנין אצל גלילי). אבל אני לא מוכן לקריאה הפוליטית "אתה איתם או איתנו". אני עם שני עם הצדדים. החשיבה הפוליטית הלאומנית שמפרידה בין אוייב לבין ידיד לא רלוונטית.

לצאת! זכתה לכתבה קצרה בYNET, הארץ, וגם למכירות יפות מאוד בהפגנה ומקווה שנוציא מהדורה שניה שתכלול עוד כותבים/ות ואמנים/ות. כמו כן בנינו לאסופה אתר משלה ואתם/ו מוזמנות. כמו כן האסופה עלתה גם באתר מארב וגם באתגר.
*
אם הפסדתם את הפעולה של גרילה תרבות, באדיבות החברים מidov, ההפגנה מול מגדלי אקירוב, שבלי או עם קשר יום אחריה הודיע אהוד ברק על נטישת המגדלים. בין המשוררים: אהרון שבתאי, יובל בן עמי, אני, אביה בן דוד, ועוד. מאוד מומלץ. כמו כן מאמר בפוליטיקו הארץ על ההפגנה ועל הפרישה של איבתיסאם מרעאנה.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על הרהורים על לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה והפקרת הדרום

  1. ערדי הגיב:

    סליחה, יצאה לי אנתולוגיה

    אהבתי

  2. עמית הגיב:

    מתי- אל תפריז במשמעות ההפגנה שלכם באקירוב, ברק הודיעו שהוא עוזב הרבה לפניה. ברור לכל שהאיסלאם הרדיקלי הוא האויב המכשול העיקרי לכל הסכם עתידי ביננו ובין שכנינו הפלשתינים, שום תפיסה נאורה / רב תרבותית לא יכולה להכיל אידיאולוגיה רצחנית שכזו.

    אהבתי

  3. ישמעל הגיב:

    ישר כוח מתי ידידי

    אהבתי

  4. מוסא ההומו הגיב:

    אני שמח לשמוע שהוצאתם אנתולוגיה. אותי החמאס רוצה לתלות כי אני הומו. אני גם שמח על החרחורים שיש לך לגבי האנתולוגיה. אני מקווה שתתפרסם ותהיה איש חשוב מאוד. שתוציא המון אנתולוגיות. זה מאוד מרגש. בשם כל אלו שיסקלו, ושייתלו על ידי החמאס אנחנו מחזקים את ידיכם

    אהבתי

  5. איתמר בויו הגיב:

    על כל בועת אויר שמפריח כותב עשרות מילים
    כותב איפה כתבו עליו
    מתפאר במה אמרו עליו

    מזלנו שהאנשים מרשימות לא מובילים את מדינתנו
    תארו לכם
    הוספה משרה אחת לעובדי המדינה. כתבו על זה בווינט, בהארץ ובמעריב

    אהבתי

  6. יוסי שורץ הגיב:

    מפלה מהפכנית לישראל תחזיר את הפליטים
    אם לפני המלחמה הציונית כנגד העם הפלסטיני הפוליטיקאים הציונים שבו וחזרו כי מטרת המלחמה היא חיסולו של החמאס, עתה הם מספרים לנו כי המטרה שלהם היא להחליש את החמאס. אולם בניגוד למחשבה של בהמות אלו רעיון לא ניתן לחסל באמצעים של ירי טילים , השלכת פצצות או ירי ארטילריה כבדה. ניתן באמצעותם כמובן לרצוח ובעיקר לא חמושים ובמיוחד ילדים ואכן שליטי ישראל עושים טבח בעזה כאשר קרוב ל450 מהם לפחות 50ילדים נטבחו וכ2500 חלק ניכר מהם אזרחים נפצעו.

    עתה קיבלה ישראל אישור ממועצת הביטחון של האו"ם הטבח של הגנבים את האור הירוק לפתוח במתקפה של חיל רגלים בסיוע טנקים ותותחים בנוסף למטוסי הקרב הרבים המחסלים מסגדים ובתים על יושביהם.

    אולם כבר עכשיו ברור כי בקרבות פנים אל פנים מספר חיילים ישראלים רב ייהרג וייפצע. כאשר נכתבות שורות אלו כבר ידוע על 30 חיילים פצועים מהם נפצעו קשות וכנראה שלא יישארו בחיים.

    למרות שמבחינה צבאית וטופוגרפית לצבא הציוני עדיפות יחסית בהשוואה למלחמת לבנון, הרי מבחינת מבנה המלחמה ומהלכיה כשם שמבחינת תוצאותיה הפוליטיות היא תיגמר באותה צורה-: מפלה למדינה הציונית.

    גם ללא התערבות צבאית של החיזבאללה מצבה של המלחמה הציונית אינו טוב, ואם חיזבאללה יתערב וזאת עוד צריך לראות הוא יהיה גרוע ביותר.

    המטרה של ממשלת ישראל היא לשבור את הרצון של העם הפלסטיני להתנגד לכיבוש, אולם ההפגנות הגדולות ברחבי העולם כולו בתמיכה בתושבי עזה, ובמיוחד ההפגנה ההיסטורית של הפלסטינים בסחנין בה השתתפו להערכתנו קרוב ל100 אלף מפגינים מעידה על כך שישראל נכשלה ורוח המאבק של המוני הפלסטינים איתנה מתמיד.

    הסיבה לכישלונה הפוליטי של מדינת ישראל הוא תפקידה באזור כמבצר של האימפריאליזם בתקופה בה ההמונים מתעוררים למאבקים המוניים ובמיוחד לאור המשבר הכללי של השיטה הקפיטליסטית. אין אנו חיים ב-67 ומדינת ישראל אינה יכולה לחזור על 67 וגם לא על 1947-8, עת גירשה קרוב למיליון פלסטינים שהפכו פליטים. היא הולכת נגד התנועה ההיסטורית. תנועה לה כוח חזק בהרבה מאשר הציוד הצבאי של מכונת המלחמה הציונית.

    מסיבה זו אם ממשלת ישראל קיוותה להפוך את החמאס למשרת בדומה לקבוצת אבו מאזן ומובארק נשיא מצרים היא טעתה בגדול. אם היא חשבה שתוכל להמשיך במצור כתנאי להפסקת אש, היא טעתה בגדול. כמוה טעו טועים ומטעים כל אלו החוזרים על העמדה של בוש של מדינת חסות זעירה בחלק מהגדה ובעזה( ואולי שתיים אחת בגדה ואחת בעזה, במיטב המסורת של מטרה האפרטהייד שהקים מדינות חסות שנקראו בנטו סטנטים). ברור שהקריאה המתחזקת הצומחת ממעמקי הכרה של ההמונים הפלסטינים היא: "פלסטין מדינה ערבית מהים ועד הנהר". אנו מרקסיסטים מהפכנים היודעים שרק מעמד הפועלים הערבי הוא הכוח המהפכני היכול להביא לתבוסת האימפריאליזם כולל הציוני ושליטי ערב המשתפים פעולה עם המדכאים נגד בני עמם, קוראים לרפובליקת פועלים פלסטינית מהים ועד הנהר כחלק מהפדרציה הסוציאליסטית של המזרח התיכון. אנו מודעים היטב כדברי הסופר והמשורר כנאפני כי הדרך לשחרורה של פלסטין מתחילה במהפכות סוציאליסטיות במדינות ערב. התנאי לכך היא הקמתה של הנהגה מהפכנית-מפלגת פועלים מהפכנית בכל מדינה.

    בינתיים ויש לאומר זאת בניגוד לסיסמה הבוגדנית של ההפגנה בתל אביב :ברצונכם להכות את החמאס תנו לעזה תקווה לא מלחמה, כי אינטרס ההמונים בכל העולם הוא במפלה מהפכנית של ישראל במלחמה נגד ממשלתו הנבחרת של העם הפלסטיני-החמאס. אלו שהעלו את הסיסמה בתל-אביב אינם ידידים של העם הפלסטיני אלא יועצים של מדינת ישראל.

    אהבתי

  7. דוד הגיב:

    גם מה שמכונה שמאל ציוני ואפילו ימין ציוני יכול להתנגד למבצע הקרקעי ולקרוא להפסקת אש (דוגמת ניסים קלדרון ואחרים).

    לטעמי השנאה שלך לציונות קצת מוזרה לאור החיים שלך כאן בארץ. האם לא עדיף לעבור לצרפת ושם להתחבר לרב תרבותיות הצרפתית?

    אהבתי

  8. גיל הגיב:

    נאלצתי לעצור בשורה הראשונה : My visit back home to the Galilee coincided with the genocidal Israeli attack on Gaza.

    אני חושב שגם הערבים בעזה ובכל מקום אחר בעולם יודעים שאם ישראל הייתה באמת רוצה לעשות רצח עם, מספר ההרוגים היה עומד לאחר שבוע לחימה על עשרות ואולי מאות אלפים.

    פפה מעוות את המציאות ומשקר ללא בושה. אתה מר שמואלוף, רק הד שלו כאן ברשימות.

    אהבתי

  9. דוד הגיב:

    כתבתי כבר שגם שמאל ציוני יכל להניף דגלים פלסטינאים. שהרי השמאל הציוני תמיד טען כי הקמת מדינה פלסטינאית תוביל להשלמתה של הקמת מדינה יהודית כפי שנקבע בהחלטת האו"ם על החלוקה. אבל מתי שמואלוף קבע שזו הייתה הפגנה של השמאל הלא ציוני, ולכן חשוב לברר מהו בדיוק השמאל הלא ציוני.

    מתי שמואלוף קובע כי המטרה שלו היא מדינה רב תרבותית. עם זאת הרב תרבותיות של מתי איננה מוחלטת. מתי בהחלט מכיר בזכות להגדרה עצמית למשל הפלסטינית שהרי אחרת הוא לא היה מגדיר את השטחים ככבושים. זכות להגדרה עצמית משמעה שהקולקטיב יכול להגדיר את עצמו כסובייקט אוטונומי השולט בעצמו. הקולקטיב הפלסטינאי מגדיר את עצמו ולכן כל ניסיון לבלום אותו פוגע בזכות ההגדרה העצמית.

    האם גם ליהודים זכות להגדרה עצמית?
    את זה מתי שולל. ליהודים אין זכות להגדרה עצמית. מתי איננו ציוני כפי שהוא כותב כאן במפורש, והמשמעות היא שהיהודים אינם יכולים להיות סובייקט אוטונומי. היהודים הם אובייקט היסטורי ולא סובייקט כמו שקבע קאנט. ליהודים מגיעה אוטונומיה תרבותית אבל לא קולקטיבית. זאת המשמעות של הרב תרבותיות, שמתי דורש ליצור בארץ.

    כמובן ניתן להיות רב תרבותיים וכמה מהאנשים החכמים ביותר בחמשים שנה האחרונות היו רב תרבותיים כמו פופר וגלנר, אבל אתה נדרש להיות עקבי. הטענה כאילו הזכות להגדרה עצמית שמורה לקבוצה מיוחסת שהאופנה הגדירה, כמו הפלסטינאים או הקוסברים 'המדוכאים', ואילו יש קבוצות שמנועות ממנה כמו היהודים היא בעייתית בלשון המעטה. אם אתה מאמין בזכות ההגדרה העצמית אתה צריך להאמין בקיומה לכל קבוצה באשר היא, כולל הבסקים. אם אתה מאמין ברב תרבותיות תהיה עקבי ותקבל את המחיר הדמוקרטי שרב תרבותיות נושאת, למשל, את העובדה שמבחינת המתנחלים הזכות ההיסטורית שלהם להתיישב שווה לזכות הקיום של הפלסטינאים. אבל מתי איננו רב תרבותי באמת. מתי הולך לפי האופנה שקובעת למי מותרת זכות ההגדרה העצמית ומי לא, אלא שבמקרה זו איננה האופנה כאן בארץ.

    אהבתי

  10. מתי הגיב:

    גם הפלסטינים אזרחי ישראל, גם הפלסטינים בשטחים הכבושים לא ממשו את הלאומיות שלהם ואוכלוסיות אחרות כמו למשל מהגרי-העבודה. דווקא היהודים (בדרגות שונות) מממשים כמעט בכל תחום את הלאומיות שלהם ויחד עם זאת ניתן לעמוד על פירוק תרבותי של גבולות לאומיים מתוך עמדה דו/רב לאומית ומתוך זווית של ריבוי ושונות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s