אני מחבל, אתה מחבל: בעקבות צילום של ניר כפרי בכלא הדרים

כלא הדרים, ניר כפרי, 2004. "בעקבות שביתת רעב לשיפור תנאי המאסר של האסירים הביטחוניים, הורשו הצלמים להיכנס למתקן. אלא שהמבט שלהם מפוקח, וכשאחד האסירים שרבב מבעד לפתח התא ספר תפילה, הם הורחקו כדי שאם מוצפן בו טקסט סמוי, סיפור כף ידו המפטפטת של וענונו לא יחזור על עצמו" (מתוך הספר "מעשה מדינה" בעריכת אריאלה אזולאי, הוצאת אתגר, 2008).

יד אלכסונית כהה נשלחת אל מעבר לנקודת המגוז של התמונה ומגלה לנו ספר תפילה. בית הסוהר של הלובן הוא מבנה גיאומטרי (כחול-לבן ולכן ציוני-אשכנזי) המזכיר את המתומן הפנאופטיקוני האידיאלי שניתן לפיקוח כל הזמן מבלי שהאסירים יידעו אם צופים בם בכל רגע ורגע. אל תוך אותו מבנה טוטליטארי, נכנסים חיים אלכסוניים, שוברי סדר. היד מצד שמאל לימין (המתבוננ/ת) כבולה בשפה המתווכת מימין לשמאל של הלאומיות הציונית. כך המבט הציוני בצילום הוא מבט של מת, מביט במתקן קבורה של מתים שלא יקברו. האסירים מאיימים על ישראל היהודית ועל היהדות הלאומית, לכן צריך לכלוא אותם במצב של מתים-חיים עד בואה הממית של הגאולה בדמות סיום הסכסוך החי.

הצילום מארגן מחדש את הידע המתווך לנו בין המרחב המת (בית כלא בדמות המחשבה האירופית) לבין המרחב החי (המזרח). הוא הופך ומערבל את הבינאריות ה"מודרנית". בית הכלא, אשר מאפשר לחיים את מסלולם התקין הופך לבית מתים ורק היד הכהה נשלחת היא זו החיה ונושמת. בית הכלא כחלק ממחברות העונשין של הריבונות מבקש לארגן את הידע בין האסור ובין המותר. כך שיהיה ניתן להבחין בין אויב לבין ידיד. אך הצילום מפר את ההבחנה הפוליטית באמצעות אסתטיקה תיאולוגית מיסטית המתבטאת בהופעה של היד של התפילה. זוהי תפילת היד הנשלחת ומופיעה אל מול (ומעבר ל) ניר כפרי שהורשה להיכנס לבית הכלא כפריבילגיה לאחר סיום השביתה בשנת 2004.

הריבונות והאידיאולוגיה של הדמוקרטיה הליברלית מעולם לא הייתה אוניברסאלית. דווקא הריבון הוא זה שמעולם לא יצא מאותו בית המכיל אותנו כנתיניו, וקל וחומר לא טען מעולם שהוא מת. היד הכהה המושטת כתפילה מפוררת את המבנה המפקח והמעניש. היא נותנת חיים באמצעות תפילה אוניברסאלית מונותיאיסטית רחבה, אשר שומרת על הייחודיות שלה אך פונה למכנה משותף הכי בסיסי שכולנו בני ובנות תמותה. הכניסה המחודשת של התיאולוגי יוצר אסתטיקה מיסטית ומיסטיקה אסתטית. מתי תצא היד הכהה, האם היא באמת צולמה בתוך בית כלא "הדרים" קצת לאחר שביתת האסירים הביטחוניים, כחלק מהיסטוריה חברתית שלא מופיעה בתודעה של רוב האזרחים היהודים. או שמא אנו הכלואים בתוך המבט של הקדמה, אותו מבט מודרני שמבטיח לנו פיקוח מלא על ה"רעים" שיוענשו ואנו "הטובים" – מחפשים בחוסר מנוחה ללא הרף אחר הוודאות המלאה. מי הבטיח לנו שהכלא הזה חיצוני לנו היהודים. מי הבטיח שישנו גוף מאחורי היד וישנם סוהרים המתקרבים לסלק את הצלם שצילם את היד. האם אותה יד אלכסונית, המזכירה באסתטיקה שלה את כובעי הג'גלנגרס (Jugglers) מימי הביניים שמרדו נגד הסימטריה של הכנסיה, אינה בעצם סוג של התנגדות למסגור, לניהול, לייעול, לביזוי וענישה.

היד הכהה הנשלחת לא מכוונת דווקא לא אל הצלם. היא מאפשרת לנו להביט לא רק אל אופק מרקסיסטי של ארגון ידע מסודר ומצופה. זהו אותו הידע המגיע באמצעות אמונה מיסטית בגאולה שלא קשורה דווקא במוזיאון הכלא, בכלא המוזיאוני וחשיבותו היתרה של השחרור (והגאולה הדמוקרטית). היד הכהה ללא האסיר, ובית כלא הכחול-לבן חסר הידיים, שולחים אותנו באופן פרדוכסלי אל סדר יום פוליטי וחברתי חדש באמצעות אקט לא מתוכנן. היד אשר ספק יודעת או לא יודעת היכן יוצרה או מושאה נעמדים/ות, נשלחת באמצעות  ספר התפילה אל מעבֵר. מבלי לייצר אופק של עמידה מול משטר והתנגדות באמצעות נוסחאות משפטיות ואמנות בינלאומיות, אך בו בזמן גם כדי להרכיבם מחדש. כך שזה אותו מרכיב מיסטי ובו בזמן חברתי, שהפוליטי לא מסוגל להכין, להמשיג ולבסוף לייצר כדימוי.

הרשימה התפרסמה לראשונה ביחידה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל // גיליון מספר 11 – "צילום והזירה הפוליטית" בעריכת חיים דעואל לוסקי.

בעקבות הצילום שהופיע בספר "מעשה מדינה" פרסמתי גם שיר בבימת גלריה לעם באתר YNET.

 

 

I’m a terrorist – You’re a terrorist

 

Nir Cafri, “Hadarim” Prison, 2004.

 

 

A Political andtheological interpretation of Nir Cafri photograph – “Hadarim” Prison, 2004. Thephotograph was taken a moment after the prison strike was ended. The “Hadarim” prison was build to keep Palestinians who struggle against the occupation. Inthis photograph we can see how the prisoners are being controlled. The prisonerin the photograph sends out his hand with a prayers book. His hand is far awayso we can’t read the theological scripts but its reminds us of the act of  Mordechai Vanunu who used his hand in order to tell the world that he waskidnapped Illegally by the Mossad  – The Israeli Institute for Intelligence andSpecial Operations.

About the Author:
Mati Shemoelof – Acquiredhis B.A from Tel-Aviv University at the Theater Department, majoring in creativewriting. Completed his master studies (M.A.) at the History Department of HaifaUniversity. Wrote his thesis on the cultural meaning of Spike’s Lee’s film (1992) ‘Malcolm-X’. Currently doing a PhD at the Hebrew Literature Department ofthe Hebrew University in Jerusalem, where he conducts a research on the rise ofintellectuals at the start of the twentieth century in the “Yeshuv” – Thecommunity of Zionist immigrants. Published two poetry books: “MegamedHa’Zalakot”(2001), “Poetry between Hazaz and Shemoelof” (2006(

 

Protocols, History & Theory, Issue No. 11 

 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על אני מחבל, אתה מחבל: בעקבות צילום של ניר כפרי בכלא הדרים

  1. דוד הגיב:

    חשיבה אוסציטיבית המתאימה לגיבוריו של אומברטו אקו בספר המטולטלת של פוקו. צבע הכלא הוא כחול לבן שהוא כמובן צבע הציונות שהיא כמובן לא אוניברסליטית, שהיא כמובן דמוקרטיה ליברלית, שהיא כמובן מערבית, שהיא כמובן…
    וכך זה נמשך ונמשך בזרם מהפנט של סמלים המתקשרים זה לזה עד שכל המציאות הופכת לסמל אחד גדול של הפין הגדול של הצב האלוהי הנושא על גביו את ארבעת הפילים הנושאים על גביהם את העולם.

    אהבתי

  2. איטר יד שמאלו הגיב:

    "או שמא אנו הכלואים בתוך המבט של הקדמה, אותו מבט מודרני שמבטיח לנו פיקוח מלא על ה"רעים" שיוענשו ואנו "הטובים" – מחפשים בחוסר מנוחה ללא הרף אחר הוודאות המלאה. מי הבטיח לנו שהכלא הזה חיצוני לנו היהודים"

    הכלא אולי לא יביא את הגאולה הציונית אבל האם האוניברסליות והליברליות המדומה לא שמה את הרע והטוב באותו מקום?

    אהבתי

  3. חגי הגיב:

    המאבק הוא לא רק בין בין תרבויות שונות באותה נקודת זמן (דינמיקה אופקית), לא גם בין "שכבות" זמן – מאבק הדורות. זהו המבט הממית את העתיד ונסוב אחורה, כמו אשת לוט, להתבונן בזוועות דם ואש ומתרות עשן. כמוה אנו קפואים במבט הרגרסיבי המופנה אל ימי ילדותינו כעם – שוב כיבוש הארץ, שוב מלכות דוד, שוב בית חומר. כמו קשיש החוזר למצב תינוקי. זו דמנציה קולקטיבית. אחד הביטויים שלה הוא חזרת מלמת הקודש. יש לומר מלחמת עז"ה. רצח רבין חיסל את חמורו של המשיח. ובמקום משיח אמת שפניו תמיד אל עתיד והשלום, קבענו מבטנו על סדום ועמורה

    אהבתי

  4. אהרון תמוז הגיב:

    מדווח YNET ב
    על ארוע תמיכה בארגון החזית העממית שהוא ארגון טרור שפעילותו בוטלה על ידי מפכל המשטרה בתוקף סמכות המוקנית לו על ידי הפקודה למניעת טרור

    ציטוט

    בימים אלה מלאה שנה למותו של חבש. מהמשטרה נמסר כי האירוע אמור היה להתקיים מחר בין השעות 16:00 ועד חצות, בארגונם של אנשי רוח יהודים וערבים..

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3664460,00.html

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s