מגמד הצלקות: מסך עשן

ימים שלמים העברתי במסך עשן,
ואותם שירים אחדים, שנולדו מתוכם, נזרקו לפח כבר מזמן.
והיום, הדרך שוב נפתחת לי אחורה,
אני מתבונן בה וכל תוכתוכי מרגיש כמו כלי
מרוקן.

וכבר האמנתי לכל מי שאמר לי: "אתה ממש אדם חדש!"
אבל אין חדש תחת השמש
(אמנם הזיקית מחליפה את בגדיה,
אבל בתוכה לכוד אפיה, המפשט, מפניה.)

כשחשך מחלט פוגש את לבי,
משתחרר לו אור גנוז ועתיק,
ועל הניר מושר כאב,
ובמקום עצמי נמצא בתוכתוכי שֵׁם חסר שֵׁם,
שהוא גם השם של כולם וגם
שמי.

שנים שלמות העברתי, ואין אני יודע לאן
הן הלכו, מחברות שירה שלמות כתבתי
והן התפוררו או נמחקו,
והרגע בן רגע שוב נפתחת לי הדרך,
אני עולה עליה ומעין דרכי נובע…

מגמד הצלקות, תל-אביב: הוצאת גוונים, 2001, עמודים 16-17.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s