החיסול של "חלמיש" ביפו

ביום שני, ה- 2.3.09, הגיעו כוחות משטרה לפנות את משפחת מ‘ מביתה. בבית מתגוררים האם וששת ילדיה – הקטנה בת שנתיים, הגדול בן 17 – אותם היא מגדלת לבדה. משפחת מ‘ נכנסה לדירה ממנה פונתה ביוני 2008, לאחר שהמתינה שנים ארוכות לקבלת דיור סוציאלי – לו היתה זכאית – מחברת חלמיש. לאחר ההמתנה הממושכת וקשיים גוברים בתשלום בתשלומי השכירות, החליטה המשפחה לפלוש לדירה סמוכנה למגוריה, השייכת לחלמיש, שעמדה ריקה כשנה שלמה.

הפינוי נדחה ליום רביעי, בעקבות התערבותו של חבר המועצה עומר סיכסק ופעילים מהוועדה העממית היפואית. ביום רביעי הגיעו לבית המשפחה עשרות פעילים, שנענו לקריאת הוועדה, ושהו במקום במשך כל היום. חברי המועצה סיכסק, אהרון מדואל ויואב גולדרינג הגיעו למקום, ושוחחו עם מנכ”ל חלמיש, גיל סער. למרות הלחצים, סירב המנכ”ל לדחות את הפינוי עד למציאת דירה חלופית למשפחה. סיכסק פנה ללשכת ראש העיר ישירות וביקש מרון חולדאי להתערב, אך לא נענה. נוכחות הפעילים הובילה לדחיית הפינוי לשעות הערב המאוחרות. הדחייה איפשרה חיפוש קדחתני והפעלת קשרים למציאת דירה חלופית עבור המשפחה. בשעות הערב נמצאה דירה ביפו – בשכירות גבוהה, אך היחידה שבעליה הסכימו לחתום על חוזה עם המשפחה, ועוד בפרק זמן כה קצר.

בעת החתימה על החוזה, הגיעו מפנים לדירה בליווי שוטרים ויס”מ, ועימם נציגי חלמיש, והחלו לפנות את תכולתה. המפנים סירבו להיענות לבקשת הפעילים להמתין עד חזרת בעלת הבית למקום. בסוף היום נחתם חוזה שכירות ואף התקבלו המפתחות, ולאחר מכן הועברו חפצי המשפחה לדירה החדשה. בעקבות ההתגייסות של האמורים לעיל, המשפחה ניצלה הפעם מהוצאתם לרחוב, אך בעיית השיכון של המשפחה רחוקה עדיין מפתרון.

הסיטואציה אליה נקלעה משפחת מ‘ מהווה מקרה בוחן, אחד מיני רבים, המשקף מדיניות של השלת האחריות של המדינה מתושביה ומזכותם לדיור.כעת עלינו לפעול למציאת פתרון הולם מבחינה כלכלית (ופוליטית) למשפחה, אך לפחות הם אינם מתגוררים ברחוב.

 

הרקע לאירועים – איך זה קורה

 

 משפחת מ‘ נכנסה לדירה ממנה פונתה ביוני 2008. לאחר המתנה של שנים לקבלת דיור סוציאלי – לו היתה זכאית – מחברת חלמיש, החליטה המשפחה לפלוש לדירת חלמיש, שעמדה ריקה כשנה שלמה. חלמיש – חברה ממשלתית שתפקידה לטפל במשפחות זכאיות לדיור סוציאלי – הגיבה הפעם במהירות, וביקשה לפנות את המשפחה מהדירה. בליווי הוועדה העממית ובאמצעות עו”ד רשא עסאף הגישה המשפחה בקשה נוספת לתעודת זכאות, ובפברואר השנה קיבלה את האישור, הכולל סיוע בשכר דירה, במסגרת הסכם עם חלמיש.

הוועדה העליונה של חלמיש דנה בבקשתה של משפחת מ‘ לסיוע בשכר דירה בשלישי בפברואר, והחליטה לאשר לה סיוע בסך של 1,200 שקלים לחודש, בהתחשב בגודל המשפחה והכנסותיה. הפעילה יהודית אילני מסיעת יאפא קיבלה אישור בשיחת טלפון עם מנהל האיכלוס של חלמיש, אלי שחר, שהמשפחה תקבל סיוע של חודש מראש, עוד טרם עזיבת הדירה אליה פלשה, כדי שתוכל לעבור בינתיים לדירה אחרת.

מיותר לציין כי סיוע בהיקף של 1,200 שקלים לחודש אינו תואם את מחירי השכירות ביפו, ועל כן מציאת דירה הולמת במחיר סביר דורשת פעילות בקרב הקהילה וחיפוש אחר תומכים או בעלי דירות שמוכנים לבוא לעזרת המשפחה, דבר שלוקח זמן, ואינו מהווה פתרון אמיתי ארוך טווח.

אין זה מקרה שחלמיש מעדיפה לאשר סיוע לא מספק בשכר דירה על פני המשך מגורים בדירה הנוכחית או בדירה חלופית. חלמיש מקדמת מדיניות המעבירה את האחריות לבעלי הזכאות, ופוטרת את עצמה דרך הענקת סיוע שאינו מאפשר בפועל המשך מגורים בתל-אביב יפו. באופן זה נאלצות המשפחות לעבור לגור בערים אחרות, וחלמיש לכאורה ביצעה את תפקידה.

המקרה הפרטי של משפחת מ‘ היה מקרה בהול, שדרש פתרון מיידי. עם זאת, מקרה זה משקף בעיה מתגברת, עימה מתמודדות מאות משפחות ביפו. לפי נתוני חלמיש, קיימות ביפו 200 משפחות בסטטוס המתנה דומה לזה של משפחת מ‘. לטענת חלמיש, אין בידיה מספיק יחידות דיור כדי לאכלס את המשפחות, והמדינה אינה רוכשת או בונה דירות נוספות, אלא דווקא מוכרת את הקיימות כחלק מתהליך של הפרטה. בנוסף, ממשיכה המדינה למכור נכסי נפקדים, להכניס מיליוני דולרים לקופתה, ולא להשקיע אותם בחזרה באוכלוסייה המקומית, המבקשת לחיות בכבוד בעיר בה נולדה וגדלה.

לאחרונה, הגישה הוועדה העממית בקשת מידע בעזרת חבר המועצה אהרון מדואל לחלמיש, בה היא מבקשת דיווח על מספר הדירות בבעלות חלמיש בתל-אביב יפו ומספר הדירות המאוכלסות כיום. בקשת המידע הוגשה לאחר קשיים ניכרים בקבלת מידע זה מחלמיש, וטרם נענתה. עלינו לדרוש מחברת חלמיש לפעול לטובת הציבור אותו היא מחוייבת לשרת כחברה עירונית, ולא לטובת רווחים מהירים תוך השלת אחריותה כלפי לקוחותיה, תושבי העיר הזכאים לתמיכתה.

במקרה אחר אותו ליוותה הועדה העממית פונתה משפחה מביתה בעג’מי לדירה חלופית בטענה כי “הבית גדול מדי, ויש משפחות גדולות הממתינות בתור”. לאחר פינוי המשפחה, הוצאה הדירה למכרז פתוח ונמכרה לידיים פרטיות. כתושבי העיר עלינו לדרוש מחברת חלמיש לפעול לטובת הציבור אותו היא מחויבת לשרת כחברה עירונית, ולא לטובת רווחים מהירים תוך השלת אחריותה כלפי לקוחותיה, תושבי העיר הזכאים לתמיכתה.

עינת פודחרני חברה בועדה העממית של יפו וכן חברה בסיעה המורחבת של עיר לכולנו (תודה ליואב לרמן)

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על החיסול של "חלמיש" ביפו

  1. אזרח. הגיב:

    http://www.haaretz.co.il/captain/objects/ResponseDetails.jhtml?resNo=2129286&itemno=856268&cont=2

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/856268.html

    הפעם זה ערביי יפו.

    http://www.tarabut.info/node/55/print

    התחברות כנגד השתלטות העשירים ביפו ובתל אביב

    ממה שאני יודע,תנועת תראבוט מנסה לחבר בין הפעילים מיפו,לפעילים מדרום ת"א.רק מאמץ משותף יכול לעזור.

    אהבתי

  2. ללא שיקול דעת הגיב:

    המאמץ של הוועדה העממית מופנה למקום הלא נכון.
    במקום לפתור את הבעיות (סכום הסיוע בן 1200 שח) בכנסת או בממשלה מבזבזים זמן על חלמיש המבצעת הנחיות החוק והמשלה.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s