רצון ההתנגדות / סיכום שירת האוניברסיטה הסגורה

גרילה תרבות נסעה באוטובוס 567 אל פרבריה הרגועים של כפר סבא כדי להזדהות עם עובדי אוניברסיטה הפתוחה אשר ביקשו להתאגד. כשהגענו, הודיע לנו מפקד משטרת כפר סבא בחביבות שאסור שהאירוע יתקיים. הוא התבסס על סעיף מוזר בחוק שטוען שאסור להכריח אדם לעשות דבר שאינו חייב לעשותו. אנחנו טענו שאיננו רוצים לכפות את דעתנו, אלא להזדהות עם העובדים, ושזו לא ממש הפגנה. ולמעשה על ידי אותו סעיף גם אפשר להאשים אותו בכך שהוא מנסה לכפות שנזוז, דבר שאיננו חייבים על פי חוק. לטענת אחד השוטרים "החוקים של תל אביב לא תקפים בכפר סבא", דבר שאנחנו נוטים להסכים איתו.

 

תוך כדי הויכוחים והמשא ומתן המתארך עם השוטרים, ערב השירה התחיל באופן ספונטני על ידי המשוררת צאלה כץ והמשוררים שנותרו מול ביתה של נשיאת האוניברסיטה המשיכו אחריה, כך שכבר אי אפשר היה לעצור את האירוע. לבסוף, המשוררים פונו על ידי המשטרה מהמקום לשדה סמוך 30 מטר מהמקום הראשוני, שגם הוא למעשה מול ביתה של הנשיאה. שם המשיך ערב השירה שבו 20 משוררים קראו משיריהם תחת שלט גדול 'למכירה'.

 המשוררים על טפיהם עמדו על אדמת חמרה אדומה, ומול בריקדת אדמה שהפכה לבמה מאולתרת. איום פיזי גדול לא הגיע מתוך דפי השירים, אלא דווקא חוויות חיים לא פשוטות של משוררות שגם הן הפכו לקורבן בחיפוש אחר ביטחון תעסוקתי. כפר סבא התעוררה לחיים. מרצה מהאוניברסיטה סיפרה על חוויות העסקה הפוגענית, משוררים רבים שעובדים כמרצים, לאו דוקא באוניברסיטה הפתוחה, סיפרו על חייהם, וגם מרצה באוניברסיטה הפתוחה סיפרה על המאבק. יעל פרידמן משוררת בת 17 כתבה שיר למורה שלה שנאלצת לעבוד כמלצרית כדי לסגור את החודש, כך שהיא חושבת כל פעם בצלצול לתת לה טיפ. ועו"ד קלינגר, בא כוחנו, המשיך להתמקח עם השוטרים, בזמן את שאת חלל העיר השכנה לקלקיליה עברו שיר אחר שיר וחגגו את השביתה ורצון ההתאגדות. כצפוי מאירוע סוער כזה, שנתקל במכשולים והיה לפרקים מפחיד, חלק ניכר מהשירים עסקו בכח של גופים רבי עוצמה המנסים למנוע את הזכויות החוקיות של האזרח הפשוט.

גרילה תרבות הוכיחה שוב, שלמרות האיומים בתביעות אישיות נגד המארגנים והשובתים היא לא תשב בצד בזמן ששובתים מתאגדים, שמשוררים ומשוררות מדוכאים בשוק עבודה אכזר. נשמור את הזכות להצטרף לכל מאבק בכל מקום, כשהאיומים רק מראים כמה המאבק הוא עקרוני. לבסוף, נפרדנו מהשוטרים בנימוס, ואלה הודו לנו בחצי לשון על בואנו, קהל הנאספים התפזר, אך רצון ההתנגדות, החוויה של עמידה מול משטר של דיכוי ובושה לא עברה, אלא נחקקה בגוף. זו תקופה קשה בישראל, אך עולם השירה לא נותר אדיש. ניתן היה לדמיין לרגע חברה בישראל/פלסטין שיש בה סולידריות, אחווה ורעות. תרבות שמקשיבה, ולא עוצרת אל מול עוול האלמנה, הגר, היתום והמרצה שמפוטר מדי סוף סמסטר. תודה למשוררות שהגיעו עד כפר סבא ולכל מי שסייע להפגנה.

http://openuniv.blogspot.com/

תמונות מהאירוע – וגם כאן

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על רצון ההתנגדות / סיכום שירת האוניברסיטה הסגורה

  1. אבנר לפידות הגיב:

    שלך. הפעם כל הכבוד. ועוד יותר כל הכבוד לצאלה כץ שהיתה הראשונה להעיז. מי יתן ותזכה לחיים ארוכים ובריאים.

    אהבתי

  2. אנה הגיב:

    אני ממש חייבת. אבל ממש חייבת להבין, איך משוררת שלא קיימת פתחה את אירוע השירה?
    ומעבר לכך- יישר כוח!

    אהבתי

  3. מנחם הגיב:

    מרגש אפילו.

    אהבתי

  4. מני הגיב:

    לא היה כלום. עשרים שנה לא קורה כאן שום דבר. אולי תבואו לשעשע אותנו גם פה. זאת גם אדמה פלסטינית, לא?

    אהבתי

  5. מיכאל הגיב:

    גם שלכם מקריאים שם שירה, וגם שלך ושל צ'יקי משוחחים עם השוטרים. מותר לפרסם?

    אהבתי

  6. אני לא ציני, באמת כל הכבוד.
    אני מודה, קשה לי עם המדיום שבו אתם בוחרים להתבטא. אבל זאת כנראה בעיה שלי, כבוד על הפעולה בעולם הלא וירטואלי.

    אהבתי

  7. עומר הגיב:

    מצטרף למברכים. סחתין עליכם!

    אהבתי

  8. שרון מלכי הגיב:

    מתי, תודות רבות לך ולכל יתר העושות והעושים; על ההרתמות, הנחישות ועל ההפלגה למחוזות השרון כדי להראות את הסולידריות והתמיכה.
    שמחה וכוחות בימים של מאבק זה לא דבר של מה בכך!!
    תודה

    אהבתי

  9. אסנת הגיב:

    אני בין השובתים והנאבקים באו"פ על הכרה ומעמד. כמה טוב שיש מי שעוזר להראות ולהבליט את ההקשר החברתי הרחב יותר שבו מתקיים המאבק. כגודל החשש מהאירוע וההתנגדות לו – כך אפשר לשער הוא גם הפחד מלהבין את ההקשר הזה.

    אהבתי

  10. צ'יקי הגיב:

    כן מיכאל, אתה מוזמן לפרסם כל תמונה, וכולם מוזמנים. שלח גם לגרילה תרבות. תודה למברכים. אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה טוקבקים חיוביים בבלוג של מתי, עוד יחשבו ששכרנו חברת טוקבקיסטים

    culturegrill-@-gmail.com
    (תוריד את המקפים)

    אהבתי

  11. מתי הגיב:

    תודה באמת מכל הלב לכל הברכות. זו חובה אזרחית, חברתית ופוליטית לתמוך במאבקים חברתיים כמו המאבק הזה של עובדי ועובדות האוניברסיטה הפתוחה.
    מקווה שעזרנו. לא ידענו שקריאת שירה תעורר כל כך הרבה מהומות בחזה.

    ולנאבקים ולנאבקות אקדיש חלק משירו של ארז ביטון שמדבר על עוצמת החוויה מבפנים:

    מי שלא היה בחתונה מרוקאית,
    מי שלא שמע את סבתא פרחה
    מסלסלת את מקמת הערגון באזני הכלה והחתן
    מי שלא ישב על הארץ על כסתות פוך וכרי אטלס
    מי שלא בצע את הלחם בשתי ידיו
    מי שלא חפן בידיו סלט נוזל וקנח ושטף את פיו ביין ממרקש
    מי שלא נשם את המית הנעורים של נערותינו
    מי שלא היה בחתונה מרוקאית
    הנה לך כרטיס
    בוא הכנס
    אל מהומות החזה
    שלא המית אף פעם.

    אהבתי

  12. נסים הגיב:

    מאבקים מעמדיים מכריעים באמצעות הקמת כוח של העובדים באיגודים המקצועיים ובמפלגות העובדים, לא על ידי הקראת שירים.

    אהבתי

  13. מיטל הגיב:

    של התקופה האחרונה. כל הכבוד לגרילה שבאה ונתנה כתף, וכל הכבוד למנחים המבינים את גודל השעה וכובד האחריות. אתם עושים משהו גדול וחשוב. תמשיכו, אנחנו כולנו אתכם.

    אהבתי

  14. גיורא הגיב:

    בושה לאוניברסיטה הפתוחה שכך מתנהלת. בושה גדולה…

    בהצלחה לשובתים!!

    אהבתי

  15. ntrh הגיב:

    בדרככם הייחודית והתרבותית. הצנועה והבלתי מתפשרת, אתם מסמנים אבני דרך במאבק החברתי בישראל.
    מארי

    אהבתי

  16. רינה הגיב:

    כל הכבוד לכם על נקיטת צעד פעיל. מעריכה מאוד את העובדה שיש עדיין כאלה שקמים ומוחים בשם עיקרון למען מישהו אחר.
    מצדיעה לכם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s