שמעון שלוש / אָלֶגְרִיָה

 
 
                  
                         צילום: מ. קיקיון

 

לאן את מדייקת כל כך / שמעון שלוש

————————–

 

לזכר מירי בן-שמחון

 

 

מירי, התודעה היא אי

ואני מעורבב הרגשות עכשיו עם כיווני אהבותיי

ומירי, התודעה היא אי קפריזי.

כשאת שועה אל תוים פנימיים קולניים ממני

לאתר את המלים שקושרות אותי אלייך

החזרת אותי למה שהוא ערפל.

 

עכשיו אני יודע יותר טוב

שהיינו מחוברים בחלום

כשאני רואה אותך רואה

אותי ומתקשרת אליי

כאילו אף אחד לא נמצא

לידי

ועוד לא למדתי

להתנהג איתך לבד בין אותם

אנשים שאנחנו מכירים,

מבודד רק אותך בראשי

ונדמה לי שאני יודע בדיוק

לאן את מדייקת כל כך.

 

  מדוע לא אספתי אותך מתא טלפון

בקור?

 

 

 

השיר של שמעון שלוש כחלק מספרו החדש "אָלֶגְרִיָה" בהוצאת כרמל מתכתב עם המשוררת המנוחה מירי בן שמחון. ההתכתבות היא גם חלק משירה מזרחית המתחדשת בתוך השדה התרבותי בישראל וגם בין הדובר לבינה.

אותו דיוק שחיפשה מירי בן שמחון הופך לכותרת השיר – למבנה משפט חדש – שהוא התמצית שמעניקה לו השירה – בהצבעה על מה אפשרי ולא ממומש בדיבור, למרות הדינאמיות של השפה.

מירי בן שמחון דייקה בשיריה וחיפשה את הדיוק ככתיבה מעל הסירים של סבתא. ברגע ששלוש מוצא את התשובה לאן היא מדייקת הוא גם מצליח לשאול את עצמו את אותה שאלה כואבת לגבי הקשר ביניהם. תא הטלפון הופך לאיזה שהוא תחנה בשאול של האדס, שהוא קפוא ומשם לא הצליח המשורר לאסוף את המשוררת.

ההתכתבות של שלוש עם שירה של בן שמחון הוא לא רק התכתבות עם המוות, אלא גם בין השירה הגברית המזרחית לזו הפמיניסטית. מירי בן שמחון מיקמה את עצמה בנקודה מאוד משוחררת, אך נדמה כי דווקא שלוש בשירו, מצביע על ההיעדר והמרחק ביניהם. 

 ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s