משמרת מחאה נגד מינוי השופט אלכסנדר רון

הקשת הדמוקרטית המזרחית קוראת: לא למינוי שופטים גזענים

"מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם", ויקרא, פרק כד', פסוק 22.

ביום שישי הקרוב מתכנסת הועדה למינוי שופטים לדון במינוים של שופטים לבית המשפט המחוזי. לאור המינויים על טהרת גברים אשכנזים ויהודים לבית המשפט העליון, שנערכו השבוע, הקשת הדמוקרטית המזרחית מבקשת למנוע את המשך הדרדרותה של מערכת המשפט. לפיכך עלינו לדאוג לכך כי במהלך המינויים ביום שישי הקרוב יהיה ייצוג הולם לכלל אזרחי ואזרחיות המדינה.

כמו-כן, יש לראות בדיון במינויו של השופט אלכסנדר רון לבית המשפט המחוזי, בעיה אתית חמורה. ההתבטאויות הגזעניות של שופט בית משפט השלום אלכסנדר רון, מעידות לא רק על מצבם של המזרחים  בישראל (אשר תרבותם מצטמצמת ולא מקבלת הכרה) אלא גם על מצבם של האשכנזים (אשר לא מסוגלים להכיר במאבק הדמוקרטי של הפנתרים השחורים). אנו מבקשים/ות כי בבוא הועדה לדון בענייינם/ן של המועמדים והמועמדות לא תתקבל רשימה חדגונית (גברים אשכנזים ויהודים) כפי שהתקבלה בבחירת הועדה לבית המשפט העליון. כוחה של החברה תלוי ברבגוניותה ולא בשיעתוק הסדר החברתי. הקשת הדמוקרטית המזרחית מבקשת להזכיר שהשד העדתי אינו שד, אלא נמצא בשאלות של חלוקת כוח, ייצוג ומשאבים, בפערי השכר, ההשכלה, המעמד החברתי, ובהכלת נרטיבים היסטוריים שונים, וכמובן גם במי שמאייש את כס בית המשפט בישראל.

משמרת מחאה של הקשת הדמוקרטית המזרחית ופעילים ופעילות  מול משרד המשפטים בעת דיוני הועדה ביום שישי הקרוב בשעה 11:00, ברחוב צלאח א דין 29 ירושלים.

לפרטים נוספים: משרדי הקשת הדמוקרטית המזרחית 03-5247702, יעל בן-יפת 050-7717012
או באימייל: hakeshet@netvision.net.il

***

 

בית המשפט ממשיך לרדת מטה אבל בהמשכים….

 

הני זביידה

אחרי מקרי הקופאית בחניון ומר בונדק ממשיכה האליטה המשפטית בגיבוי אליטות אחרותלעשות צחוק מאיתנו – עד מתי יעלוזו

 

נו כולם צוחחים כולם צועקים אבל היום עם חשיפת שמות המועמדים לבית המשפט העליוןשום התברר עד כמה משוקעת המדינה שלנו בגזענות ועד כמה קשה להשתחרר מכבליהדיכוי.

 

אבל הפעם אני חורג ממנהגי ומביא דברים אחרים בשם אומרם, וזאת משני טעמים, כולםכאן בתגובות בטוחים כי בעיני הכול גזענות, לא משנה מה קורה אני ישר מעלה את הטיעון, ובכן אם יש דבר מה אחר לאמר אשמח לשמוע. אם אין איזשהו הבדל גנטי בינינו וכולנואחים (אני כבר לא כל כך בטוח) – הרי שהרשימה המגוכחת הזו 18 גברים ושתי נשיםאשכנזים כולם הינה גזענית ומקוממת.

כמו כן אני חושב שצריכים הרבה אומץ/טפשות/עזות מצח תבחרו אתם לפרסם רשימה כזובשנת 2009 – או כפי שאמרו אחדים אחרי שראו את הסרטים אתמול בערוץ אחד – לא עושיםלנו חשבון פשוט מצפצפים עלינו.

 

אני מת לשמוע ולראות מה הם הטיעונים שיעלו חכמים הפעם…..אני חייב לציין כי לאבחרתי בכוונה אך נראה לי ששני אלו אשכנזים לחלוטין אנא קראו את הטיעונים ואל תכנסולויכחי שווא.

 

 

ראשון יעלה ויבוא עו"ד עמוס ון-אמדן, יו"רהמועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין

בטור דעה היום ב-Ynet הוא חיווה את דעתו על הנושא

 

ושני יעלה ויבוא: ד"ר א. נתן

 

עשרים מי יודע?

עשרים מועמדים עליונים התייצבו למאבקעל התפקיד הנחשק של שופט בית המשפט העליון. יש ביניהם שופטים ממחוזות שונים, עורכידין פרטיים, כאלו שהיו עורכי דין והגיעו לבית המשפט, יוצאי הפרקליטות, מלומדיםמהאקדמיה ועוד. ומה המשותף לכולם? צדקתם/ן, כולם אשכנזים! אבל כולם! בלי יוצא מהכללאחד. ליתר דיוק, שמונה עשר גברים אשכנזיים (וגם שתי אשכנזיות).

אפשר כמובןלשאול אז מה? וכי מה זה משנה כיום יותר משישים שנה אחרי קום המדינה? והתשובה, משנהגם משנה.

אם אדם צריך מנתח טוב, אז באמת אין נפקא מינא אם הדוקטור הואאשכנזי או ספרדי, גבוה או נמוך, גבר או אשה, הומו-סקסואל או הטרו-סקסואל, חרדי אואתאיסט; השאלה היחידה החשובה היא האם הוא יודע/ת לחתוך היטב. חותכ/ת טוב = שווהמנתח טוב והשאר באמת לא מעניין.

לא זה המצב לגבי שופטים ושופטים עליוניםבמיוחד. כך למשל, רוב עדות המזרח קרובים יותר למסורת מאשר האשכנזים. נרצה או לאנרצה, זה המצב. יש הרבה פחות חילוניים להכעיס אצל המזרחיים. על פי הרכילות יש בתיכנסת בירושלים שבהם זמני התפילה מתואמים עם שעות המשחק של בית"ר. איך זה משתלב? אינני יודע, משתלב כנראה אם לא שואלים שאלות מיותרות.

ממילא, ברור ששופטעליון מרוקאי יתייחס יותר באהדה לעניני דת ופסיקתו תהיה פחות אנטי-דתית מהמצב הקייםכיום. אבל זו לא רק שאלה של דת ומדינה. באותה צורה, שופטים בני עדות המזרח רגיליםיותר למשפחות גדולות, מכירים עוני מקרוב, רגישים אליו, וההחלטות הן בהתאם. באיזוןובמתח הקיימים בין דת למדינה, בין זכות הקניין וזכות השיויון, ובין זכויות אזרחלזכויות חברתיות, התוצאה הייתה שונה לחלוטין לדעתנו. שופטים מזרחיים ייטו יותר לצדהמסורת, לשיויון, ולתמיכה בזכויות חברתיות. נדגיש שאיננו דנים בשאלה איזה עמדהעדיפה. לענייננו חשוב לדעת שברור שהתוצאה הייתה שונה בתחומים רבים.

זה היההמצב גם בבית המשפט העליון עם קום המדינה. אלא שאז נטען שבני עדות המזרח רק הגיעוועדיין הדור הצעיר לא הספיק לרכוש השכלה. זה לא המצב כיום. אלה שמבקשים להתמנותהיום לבית המשפט העליון אינם מבוגרים במיוחד. גילם הממוצע הוא בין חמישים לשישים. קרי, כולם התחנכו בישראל בשנות השישים והשבעים. כולם תוצר של מערכת החינוךהישראלית. כולם לכאורה תוצר של אותה חברה. אם כן, איך הגענו למצב שהגענו? איך הגענולמצב שבו מאה אחוז מהמועמדים הם אשכנזיים ואפילו אחד איננו מזרחי?

אי אפשרגם לטעון שחסרים מועמדים. יש מועמדים לתפארת בעלי יידע וניסיון אבל איכשהו הם כנראהלא היו מקושרים למרכזי הכוח. מועמדים כגון פרופ' זוהר גושן, פרופ' שמעון שטרית, ורבים אחרים אפילו לא הוזכרו. אי אפשר לטעון שאין מוכשרים, הם פשוט לא שייכים כנראהלאוליגרכיה הבוחרת את עצמה.

מה שחמור מכך היא העובדה שאין כל שיח ציבורי עלנקודה ברורה וכאובה זו. קולות רמים נישאו בתקשורת בכיוון זה או אחר, אך איש לאהתייחס לעניין המוצא העדתי של המועמדים. יהיו כאלה שיאמרו שאין חשיבות לכך, אךחושדני כי התשובה האמיתית קשורה למרכזי הכוח בתקשורת. אלו ואלו שייכים לאותו מחנה.

למען הגילוי הנאות, הרי החתום מטה הוא אשכנזי למהדרין עשרות דורות ללא כלטיפת דם מזרחי בעורקיו (אבא פולני ואמא רומניה), ד"ר ומרצה באקדמיה ורחוק מאודמלהיות מקופח. אבל גם לאשכנזים טהורי גזע יש עיניים והם יכולים לקרוא שמות משפחהולתמוה על התופעה.

לא משנה מאיזה צד נסתכל על כך, אך העובדה שעשרים מתוךעשרים מועמדים כולם משתייכים למחנה אחד בחברה הישראלית מהווה תעודת עניות של כולנו. זהו נדבך נוסף בהיווצרות בית משפט עליון שאיננו משקף את הציבור וממילא לצערנו איןלהתפלא על היחס הציבורי אליו.

 

http://www.notes.co.il/hani/59000.asp

 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על משמרת מחאה נגד מינוי השופט אלכסנדר רון

  1. מיכאל הגיב:

    מה שהיום הוא תת-תרבות מחר הוא המיינסטרים, כך שיוצא שאלה הנושאים את תת-התרבות מביאים את הבשורה.
    בעניין הפנתרים השחורים – איזו בשורה הם הביאו זה נושא לדיון שעד שתינתן עליה התשובה לא ניתן לומר על הפנתרים שהם תת-תרבות.
    רסלינג הוציאו ספר בנושא שאתה בטח מכיר, ולכן אין מה להיעלב ולצאת לרחובות.

    אהבתי

  2. ליאור הגיב:

    ומקימים משמרות מחאה, הרשה לי לשאול אותך שאלה קטנה: האם טרחת לקרוא את פסק הדין בשלמותו, או שמא קראת בעיתון אודות ההתבטאות והסתפקת בכך? בתור מי שיצא לו קצת להשתפשף בעיתונות מסוג כזה או אחר, אני מקווה שלא האפשרות השנייה היא הנכונה, כי אתה ודאי יודע עד כמה נוטים העיתונאים והעורכים להיות מגמתיים ודמגוגים בתורם אחר הכותרת הפרובוקטיבית. אבל אם אכן הסתפקת בדיווח העיתונאי, הרשה לי להאיר מעט את עיניך ולהציב את הדברים בפרספקטיבה שהיא ראויה יותר לדעתי.

    כדי להבהיר את עמדתי הרשה לי תחילה לצטט מעט מפסק הדין: "כשלעצמי, סבור אני, שמתן במה לתרבות המזרח בדרכים עקלקלות ובניגוד לחוק, לא מהווה, אלא פגיעה בתרבות המזרח, ולטעמי ראויה היא לאור הזרקורים במרכז הבמה: הפצת ערכי תרבות אלה תוך עקיפת החוק וזלזול במוסדות המדינה, אינה אלא פגיעה בתכניה ובמעמדה הציבורי, ויש בכך אך כדי להכתימה – ראויה תרבות זאת להרבה יותר". כפי שאתה ודאי יכול לראות, השופט אומר שרצונו הוא שהתרבות המזרחית תקבל את הבמה הראויה לה, אך הוא אינו מאמין שבאמצעות זלזול בחוק (אין זו הפעם הראשונה בה מר בונדק מועמד לדין על עבירה מעין זו) יתקיים הדבר. להיפך, הוא חושב שהמחתרתיות הזו היא בעוכריה של תרבות המזרח, שכן היא מחזקת את הסטריאוטיפ שמדובר בתרבות עבריינית שרגליה מודרות, ובצדק, ממרכז השיח התרבותי הלגיטימי.

    אני לא בא לרגע לטעון שטענת "תת-התרבות" שלו היא ראויה, ואני יכול רק לשער שהשופט רון עצמו מצטער על פליטת הקולמוס הזו. אבל בהמשך לטיעון הקודם, הרי שאפשר להסיק שהטענה שלו לגבי הפנתרים השחורים היא אותה הטענה כלפי מעשיו של בונדק – מה שהוא אומר, במילים פשוטות, זה "חבר'ה, בתור מישהו שרואה את הדברים מהצד השני, הצד אותו אתם שואפים לשנות כדי שיכיר בכם ויקבל אתכם, אני אומר לכם שלא זו הדרך. באמצעות הפעילות הזו, הלעיתים חתרנית ולעיתים כוחנית, אתם רק מקבעים את הדימוי השלילי שנקשר אליכם ומחזקים את טענות הצד שמנגד".

    אתה ממש לא חייב להסכים עם ההיגיון שלו, שכן יש לא מעט צדק בטיעון שזו בעצם הדרך של בעל ההגמוניה להשאיר את הנדכאים מחוץ למעגל הכוח. אבל אתה כן חייב לראות שמדובר בטענה לגיטימית (שטוענים, אגב, גם מזרחים) שיש לדון בה בכובד ראש, ולא לקפוץ ישר להפגנות ומשמרות מחאה הנטפלות לקוצו של י' ולא מעלות לדיון את הטיעונים בעלי המשקל האמיתי.
    ואם לצטט עוד קצת מפסק הדין: "יהדות המזרח עושה לתרבותה ולמעמדה בדרך המלך, וכך ראוי. מובטחני, שגם בתוך תחומי החוק, תזכה היא להגדיל תורה ולהאדיר. לטענות לפיהן נחוצה לקידום ערכים אלה 'הדרך הפיראטית', אין תקומה". אז יכול להיות שלא מגיע לו להיות שופט בבית המשפט המחוזי, אבל לא ההיטפלות להתבטאות די אומללה היא שצריכה לסתום את הגולל על הקריירה שלו. אחרי הכל, גם לשופט אלכסנדר רון מגיע משפט צדק.

    אהבתי

  3. רן הגיב:

    חשבתי שכבר מזמן מזמן הם או חזרו בתשובה, או בדי מרקר, כלכליסט, או גלובס או במשרדי הסגל בארץ או בעיקר בפריז, לונדון, ניו-יורק- לוס אנגלס ונקודות באמצע. כמו אצל ד"ר זוס הם כל הזמן נעים יותר ויותר מערבה עם בונדק בראש, גם הוא דמות מד"ר זוס
    עד שבסוף יגיעו מזרחה. חזית? מה זה חזית.

    אהבתי

  4. צבי הגיב:

    לפני שמרבים בניתוחי אמירות השופט, בוא ונפתח בציטוט של הקטע הרלוונטי, ולא בזה שהבאת למעלה. לצערי [ואני מקווה שאתה עושה כן בתום לב], ציטטת קטע שאין בינו לבין הקטע שעורר סערה דבר. הקטע שקומם את הציבור הוא זה –
    "…מדברי ההגנה למדתי, שהיה הנאשם בעברו פעיל בפנתרים השחורים. אך 'תרבות המאבק' של הפנתרים השחורים על נגזרותיה, וליתר דיוק, תת התרבות הזאת, עבר זמנה, אם בכלל היה לה מקום אי פעם".

    האם צריך להבהיר את הפסולים שבהתבטאות הזו?
    "תת התרבות הזאת, עבר זמנה, אם בכלל היה לה מקום אי פעם"??? הזלזול הגלום בהתבטאות [,תת התרבות הזאת…"].
    הקביעה הזאת של השופט רון לא מהווה חלק מפסיקה משפטית. היא מבטאה עמדה אישית, מזלזלת ומתנשאה – יושב לו הוד רוממותו השופט רון בלשכתו העבשה ומלמד אותנו שבעצם לא היה מקום לתנועת הפנתרים השחורים ["…אם בכלל היה לה מקום אי פעם…"], ובטון מזלזל ומתנשא, שסברנו כי חלף מן העולם.

    ועתה, מר ליאור, לנוכח הציטוט הרלוונטי באמת, מה דעתך?

    אהבתי

  5. ליאור הגיב:

    לעניין תום הלב, אציין כי אין לי כל קשר לשופט המדובר – עד לפרסום אותו המקרה מעודי לא שמעתי את שמו אפילו. יתרה מכך, גם אינני משפטן או בא בדברים עם אנשי משפט.

    עכשיו, אחרי שהבהרנו את הנקודה הזו, אוכל להתייחס לדבריך. בכוונה לא הבאתי את הקטע המדובר, שכן הוא ידוע וצוטט כבר בעבר. הטענה שלי, כפי שניסחתי בתגובה הראשונה, היא שאת אותו גזיר משפט יש להדביק יחד עם גזרי המשפטים הסובבים אותו, וכך לקבל תמונה יותר מלאה והוגנת של ההקשר בו נכתבו הדברים. וכפי שכבר כתבתי, אין עוררין על כך שמדובר בהתבטאות אומללה, אך הפניית אור הזרקור אליה חוטאת לדעתי למטרות המאבק המזרחי (ובכך אני, בעצם, דוגל בצורה מסוימת בגישתו של השופט רון).

    ודבר אחד אחרון: אומני אינני משפטן, אך נדמה לי שהאמונה כי פסקי דין לא אמורים לשקף במידה מסוימת עמדות ואמונות אישיות של השופט היא השקפה שפסה מן העולם, וטוב שכך.

    אהבתי

  6. רוני ה. הגיב:

    כדאי לבדוק את המילון. המונח "תת תרבות" הוא תרגום מילולי מאנגלית של המונח sub-culture, ופירושו התרבות של קבוצה חלקית באוכלוסיה (שיש לה מאפיינים ייחודיים משלה ואוצר מילים משלה).

    המילה "תת" בצירוף הזה פירושה "משנה, חלקי" (כמו במושג תת-קבוצה), ולא "נחות" (כמו ב"תת-רמה").

    אהבתי

  7. גג הגיב:

    קודם כל מדובר בגזר דין מוצדק שניתן נגד מפיר סידרתי של זכויות יוצרים (מזרחיים!) , שעשה ממון ולא במשפט. בנוסף סיכן חיי אזרחים כשהשתמש בתדרים פיראטיים.

    גזר דין כזה היה ניתן נגד כל מפיר חוק דומה ללא הפליית גזע או צבע אני מאמין

    לגבי ההתבטאות הבעייתית של רון, הרי שהיא אינה חד משמעית כפי שמשתמע גם מהתגובות.

    חבל שאתם מבזבזים אשראי ציבורי טוב על רון, יש מטרות טובות וראויות בהרבה

    אהבתי

  8. עמיר הגיב:

    שלו.
    ליאור פחות או יותר כתב את מה שרציתי אני לכתוב. האג'נדה של הקשת המזרחית היא חשובה. הבעיה היא שלעיתים קרובות מידי אתם נוגחים בדלתות פתוחות. חבל על הזמן שלכם, על המוניטין של האג'נדה ועל המוניטין האישי שלך.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s