מאגר הסטריאוטיפים של התקשורת בישראל: פרשת רצח משפחת אושרנקו

"שם הייתי יהודי, פה נהייתי רוסי, /
למה לי, בשביל מה לי, בשביל מי" (הראפר וולקן, בשיר "העלייה")

הדיווחים על הרצח של משפחת אושרנקו מזכירים לנו במקצת את מאגר הדימויים האתני שמחזיקים בתקשורת על הקהיליות הקווקזית והרוסית בישראל. משפחת אושרנקו כבעלי מועדון ומסעדה של הקהילה הרוסית בראשון לציון לחצו, בלא ידיעתם, על כל כפתורי הדמיון של העיתונאות בישראל. זו מיד העלתה סברות שמדובר במועדוני מאפיה רוסית או קווקזית.

התקשורת יוצרת מציאות ולא רק מחקה או מייצגת את המציאות. היא משתמשת באחֵרות בכדי להקרין עליה את הסטריאוטיפים בהם היא מחזיקה. כך האחֵר הופך להיות משטח ריק, חסר הבעה ואטום, שמציע את עצמו, ככזה שעל גביו נקרין את הפחדים, החרדות, הסודות והתשוקות שלנו. אל מול הטענה כי התקשורת רק מראיינת חוקרים, פרשנים ומייצגת באופן "אמיתי" את המציאות והיא "אובייקטיבית", אדרוש כי לתקשורת אחריות גם בשאלת הייצוג וגם בשאלת הבנייה של המציאות. כי מתוך הדרך בה מיוצגות קהילות אחרות, גם נגזרת הדרך בה החברה והממסד נוהגים בהן וגם הדרך בה הן – עצמן – מתייחסות למקומן בחברה.

טוד גיטלין כותב שמסגרות תקשורת – Media Frames – הן "תבניות של הכרה, פרשנות, מיון, הדגשה, והדרה שבאמצעותן אלו העוסקים ביצירת מציאות סימבולית מארגנים באופן שגרתי את השיח הורבאלי והויזואלי" (Gitlin, 1979, p.7). מסגור הדיווח התקשורתי קובע מי הם "הגיבורים" ומי הם "הנבלים" של האירועים המתוארים, הוא מגדיר אלו התרחשויות תיחשבנה כמזיקות לחברה ואלו כמועילות לה, ומהן הדרכים הרצויות לפתרון בעיות וקונפליקטים. המסגור קובע את גבולות השיח הציבורי הלגיטימי – מהם הסיפורים התקשורתיים הראויים והבלתי ראויים, הוא יוצר היררכיה הכרתית וערכית בין האפשרויות השונות של תיאור ההתרחשויות  (גיגי, ליר, שמואלוף, שם-טוב, דהאן, 2009).

בדומה לדיווחים המופרכים על שוד, אונס ואורגיות הפשע שהתרחשו כביכול בניו-אורלינס לאחר ההצפה, גם העיתונות בישראל העלתה השערות בנושא אושרנקו. הנה כמה דוגמאות מהכותרות שפורסמו בתקשורת מיד לאחר הרצח של משפחת אושרנקו. יונתן שם טוב באתה "וואלה!" כותב כי: " פרשנות: "מזכיר רצח של המאפיה הרוסית"" (17-10-2009). בכתה של אולגה גורצקי באתר YNET: "שגריר לשעבר בקווקז: רצח כמו שיטות של מאפיה" (18.10.2009). בכותרת המשנה של עיתון "ישראל היום" נרשם: "מומחים: הרצח מזכיר דרכי פעולה של המאפיה הרוסית" (18.10.2009). בכתבה של הדס שטייף בגלי צה"ל מספרים כי המשטרה לא פוסלת בכיווני החקירה שלה את "הסתבכות עם המאפיה" (18.10.2009). בכתבה של גלעד שלמור, בחדשות 2, באתר mako, אנו מגלים בכותרת המשנה כי זה: "נראה כמו עבודה של המאפיה הרוסית". בכתבה של מאיה זינשטין ב"הארץ" השתמשו בעדות של סרגיי שעמד בראש כמה קבוצות פשע בכדי לטעון כי מדובר בתוואי רצח של מדינות מוסלמיות של ברית המועצות לשעבר: "זה חסר היגיון. אנחנו היינו נכנסים ויורים, אצלנו לא משתמשים בסכין. זה נהוג במדינות המוסלמיות של ברית המועצות לשעבר, ואצלם הנקמה – זה אחד החוקים המרכזיים. אם פוגעים במישהו – נצר המשפחה חייב לנקום." (23.10.2009). בכתבה של חן קוטס-בר  ב-NRG-מעריב שהסתמכה על ריאיון עם חיים פנחס ("שוגון"), לשעבר ראש מחלקת הבילוש בימ"ר תל אביב מתגלים לנו פרטים נוספים על המתרחש אצל "האחר": " ככל שהולכים מזרחה, לאיזור חבל קווקז, האלימות הופכת להיות יותר גבוהה, יותר אכזרית, יותר ברוטלית. חסרת מעצורים. רצח הילדים הוא רק המחשה. זה מסר לסביבה. מי הסביבה? ארגוני פשע. בהנחה (לא מבוססת עדיין) שיש פה קשר לארגון פשע, אז צריך ש"האחרים ילמדו". "אם יש הפרה בוטה של הכללים, אז אנחנו יודעים לחסל משפחות שלמות". למען יראו וייראו. […] ההבדל בין ארגוני הפשע הרוסיים לקווקזיים הוא מידת האלימות. בראשון, מדובר באלימות גבוהה מאד. בשני, באלימות "ענקית", אומר שוגון. כדי להגיע למסקנה שמדובר פה, אולי, בחיסול של מאפיה קווקזית או רוסית חוברים שניים: המנטליות של הרצח והרקע של קורבנותיו. ישראלי יליד הארץ לא יתקבל לארגון פשע כזה. הם לא בוטחים באנשים שאין להם השפה והמנטליות המקומית." (24.10.2009).

כאמור הצצה לדרך בה התקשורת מפנטזת על האחר מגלה לנו קודם כל על מאגר המטפורות שהיא מחזיקה. האחר במקרה הזה הם הקהילות הקווקזיות, כחלק מקהילות יוצאי חבר-העמים שהגרו לישראל. ומאגר הסטריאוטיפים מכיל בתוכו קשר מיידי בין פשע מאורגן לבין האתניות הרוסית והקווקזית. היום לאחר גילוי הרצח אנו מבינים כי הנזק לקהילות אלו כבר נגרם.

בבליוגרפיה:
Gitlin, T. (1979) The Whole World is Watching, University of California Press,
שלומית בנימין, מוטי גיגי, שלומית ליר, מתי שמואלוף, נפתלי שם טוב, יוסי דהאן. (2009), ""תופסים את המדינה בגרון" – על סיקור התקשורת הישראלית של שובתים ושביתות", מאמר בכתובים.

התפרסם בגירסא מקוצרת במגזין "העין השביעית", 5.11.2009. ועלה לאתר "העוקץ" בגירסא המלאה, 9-11-2009.

*

בכל פעולת גרילה תרבות אני מתרגש, אבל וואלה תרבות הצליחו לרגש אותנו במיוחד עם חמישה שירים אנטי-ביומטריים שהם העלו במדור בהשקעה אמנותית ופרגון גדול!

 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על מאגר הסטריאוטיפים של התקשורת בישראל: פרשת רצח משפחת אושרנקו

  1. רונית הגיב:

    מה כל זה קשור למאגר דימויים אתנים?
    אילו קרה הדבר בקבוצה אתנית אחרת לא היו מקשרים אותו למאפיה? במשפחה אשכנזית ותיקה? ערבית? בדואית? אתיופית? אילו היתה זו משפחה מכל מוצא אחר, בעלת מועדון או מסעדה?
    הרי הרצח כל כך יוצא דופן, כה ברוטאלי, שמיד חושבים על חיסול שיש מאחוריו גוף, שיטה, סיבה אולי.
    נראה לי שלא בשל מוצאה של המשפחה אלא בגלל תוצאות הרצח, היה לתקשורת, כמו גם לציבור, קל יותר להסביר את זה או להבין את זה בהקשר של גוף שאלו שיטותיו.
    האמת, רווח לי אישית לגלות שאפילו למאפיה אין "שיטות" כאלו, והמדובר ביחיד פסיכופט.
    עדיין לא מבינה על מה אתה מבסס את הטענה שלך. ההנחות נראות לי הגיוניות בהחלט.

    אהבתי

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    דוגמה לא טובה אבל זה לא מה שמוזר בפוסט הזה. אני מניח שבאותו מאמר שבכתובים בכתיבתו השתתפת אתם מצטטים את גיטלין מ79. למה אתם מצטטים מקור עתיק כל כך? גיטלין כבר מזמן אינו רלוונטי. הוא כתב את שכתב לפני האינטרנט. היום כפי שמסבירות תאוריות עדכניות על כל מודל תקשורתי שמספק כלי (פרשן) נתון, ישנו מודל הפוך שמספק כלי (פרשן) אחר. הבעיה היום היא לא התוויה של תמונת עולם חד גוונית ומוכתבת אלא העדר תמונה לצורך גיבוש תפיסת עולם כל שהיא. מניחים כי זו אחת הסיבות המרכזיות לאבדן העניין בפוליטיקה ולנסיגה לאינדיוידואציה. בלי לקרוא את המאמר שלכם יש לי תחושה שמדובר בניתוח אנאכרוניסטי חסר ערך. מה יהיה על מדעי הרוח הישראליים?

    אהבתי

  3. אזרח. הגיב:

    האסייתית על לא עוול בכפה.חייכתי בציניות כאשר קראתי את הדברים של ה"שוגון",כי ידעתי שהוא אינו יודע. חייכתי בציניות כאשר ראיתי באיזו החלטיות הוא יורה את ה"מסקנות" ממוחו הקודח.ידעתי שהזוועה לא התבצעה ע"י קבוצה של מאפיה זו או אחרת ,אלא ע"י מפגע בודד.

    כפי שרמזתי אצל סרנה יום לפני הפרסום.

    http://www.notes.co.il/igal/62023.asp

    אזרח. בתאריך 11/1/2009 11:09:35 AM

    סרנה,אושרנקו. הרצח. הפיענוח.כתוב:"כי

    בחידות אדבר בו".
    בגידה,פיטורים,זעם,כבוד פגוע,רצח,בריחה למדינה שכנה,סלולרי,SIM ,תפיסת הרוצח במדינה שכנה,הבאתו לארץ,הודאה,שחזור,פענוח.

    אהבתי

  4. איריס הגיב:

    משהו לא ברור לי. האם האיטלקים מרגישים פגועים כי אומרים "המאפיה הסיציליאנית" ? הרי יש מאפיה כזו והיא מאד לא נעימה למי שנפגע. כך גם מאפיה רוסית, בינלאומית ונודעת לשמצה, וגם מאפיה קווקזית. (על הישראלית מתחילים לכתוב, רק לאחרונה). לא הבנתי מה פוגע בלהגיד את האמת, להיפך, אם מנקים סימן שהעדה נקיה, אם מחפים מטעמים "ציוניים" (מה שמציע הכותב פה זה לא לכבס את הכביסה, מוכר מהציונות..) אז העדה כן אשמה. כן אשם מי ששותק ומחפה על פושעים אכזריים, ולא חשוב מאיזה טעם.

    הבחור המפגע הבודד כניראה בעל גליון הרשעות ארוך מאד, כולל צווי הסגרה בינלאומיים. שאלת המאפיה עולה מכמה כיוונים ולאו דוקא הרצח הבודד הזה שאולי היה עבודה פרטית. השאלה עלתה גם לגבי מה שקרה במועדון עצמו בנושא של נשים. צר לי, אבל הדיון כולו הזוי, יש מאפיה, יש פשע מאורגן ולא מאורגן, וחלקו, כן בקהילה הרוסית, חלק בקווקזית וחלק בכל השאר. מה קורה פה ? זה דומה לשר שטרית שהתלונן שהפמיניסטיות שמספרות שבארץ אונסים נשים "בוגדות בישראל" כי הגויים יגידו שהישראלים אנסים.

    אני מוחה על כל הדיון, זה עלבון לאינטליגנציה, למעט אנשים שכל כך תלושים שלא נתקלו ברצח, שוד או אונס בסביבת המעגלים שלהם. וזה מוזר מאד.

    אהבתי

  5. איריס הגיב:

    שאלת ה"סופר מאפיה רוסית" זה איך הבחור קיבל אזרחות פה. מי קיבל כסף ולמי יש קשרים להעביר את זה במשרד הפנים. אם זה לא משע מאורגן אני לא יודעת מה כן.

    אהבתי

  6. איל הגיב:

    יש איזה קישור?

    אהבתי

  7. אזרח. הגיב:

    בשאלות שאת מעלה,אבל ממה שהמקורות שלי אומרים אני מבין שיסתפקו בתפיסת הרוצח, ולא ישאלו את שאלות העומק שאת שואלת.
    לצערי ולצערך.
    את כמובן צודקת בעניין המאפיות .אי אפשר להתכחש .אני גם לא חושב שהקהילה מתכחשת לכך שיש מאפיה בקהילה.נראה לי שהזעם בקהילה הוא על כך שישר קפצו והאשימו .טוב היה אם היו המכפישים מחכים קצת. מה אשמה הקהילה החפה מפשע? הקהילה עצמה סובלת מהמאפיה "שלה" יוצאת חלציה.

    אהבתי

  8. איריס הגיב:

    הקהילה עצמה סובלת מהמאפיה יוצאי חלציה. היא הראשונה שסובלת.
    השאלה אם התנפלות על מי שאומר את זה, ככתוב כאן בפוסט זה, משרתת את הפשיעה, ומכאן, את דיכוי אותה עדה, ומה המטרה הסופית. לא שאני חושדת במניעי הכותב, אבל התוצאה היא שלילית ביותר. כמו כל אלה שעאלק תומכים ב"ישראל" בהשתקת הביקורת הפנימית, ובשם "הציונות" ונגד האנטישמיות. הדברים זהים בקטן ובגדול. כל השתקה של פשיעה בשם עקרונות נאצלים, חשודה עלי כתמיכה ישירה בפשע מאורגן, מתוך הנחה של אומר הדברים שהוא מחוסן מהתופעה. ואולי משום שהוא מקווה שזה יחסן אותו, אולי לא במודע. אולמרט למשל היה אלוף בתמיכה בפרוייקטים אקדמים נאורים (בדיקת מעמד מבקר המדינה) תוך הסתמכות על תמימות ואוילות, כדי לקדם פשע מאורגן. העיניים להם ולא יראו ?

    אהבתי

  9. אביבה הגיב:

    אם רוצח פסיכופט אינו "אחר", אני לא יודעת מה זה "אחר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s