שירתהּ – שבא סלהוב / מדור השירה "באסטה"

Fountain By Alex77SER cc: flickr

שירתהּ

מבחינה סגנונית מצטיין מהלכה של שירה זו
בגודש מגובב של נתונים סותרים, הגיבוב
הסותרני מתגלה כפארודיה לא-מודעת על מושג
"העובדה" – האי-מודעות מרוששת נתון
מעניין זה מכל כוח פואטי – שכן, האירוניה
אולי אפילו הסרקאזם – שמעידים לרוב על
תחבולה "הרסנית" או "סוטה" בכוונה תחילה –
סטיה שמטילה על "העובדה" – על כל נתון מוסכם –
צל מערער החושף את מעמדו כתלוי על בלימה
של קונוונציות נומיות, פוליטיות, חברתיות, היסטוריות –
כך או כך נגועות בחשד שכל מעשה ייצובן
לא נועד לשם כינונה של מציאות נהירה ונגישה
לכל – אלא כטריטוריה, מחוז-קושאן, הרשום
בטאבו כנכס של בעלי-ענין וממילא קובעי
מסי-הכניסה אל תחומיהם: ובכן, "העובדות"
המופרכות מניה וביה ללא הרף במהלך גיבוב
שורות השיר של האני הדוברת אולי הן זיז
או שלב בשטף תיזוזה של "מחאה" (מחאה?) נטולת
מחסומים
מה שלהרף שימש "כך" מועד להיות דבר
אחר לגמרי משום מה, משום כלום, מלבד
עצם קיומו כ"מחאה" (?!) שוטפנית. עם זאת, הקיטועים
הדיסוננטיים במבנה השיר – הנוצרים מסתירות
פתאום, אקראיות, סתמיות משום שרירות האקראי –
מניבות דחיסות סינטקטית גושישית, מתגוששת ("מוחה"?)
המאזכרת
את חומריות הערפילית האפיסטמולוגית
של שירת-השרת, אותו סייבר-בום-טקסט
המתפוצץ חלש חלש במרחבי הסטיכיה
הרשתית. לבימבום הזה אפקט מרעיש אשר בעל-כורחי
אני אאלץ לכנות "סגנון". העובדה
שהוא נוצר בידי מגוון עמום של שימושים
משובשים שלא-מדעת בפואטיקה המסעירה
של "הטעות" או "הבורות" – אולי מקשה על
הערכת ריבונותה הפואטית של יוצרת "הסיגנון" –
אותה צמיגיות סטיכית כמו ומפעפעת "אורגנית" מבעד ומחוץ
למה שניתן לזהות כהתכוונות מעודנת, כארטיפקט
מעשה-מחשבת. אך תשוקתי האיומה שאין להשביעה
לגילויים "המזעזעים" את מערכת הקודים המייצרים
את טעמי המעולה – מאלצת אותי להתרגש ממש מהגבב
הדחוק והמועק של שירתי

השיר התפרסם לראשונה במדור "באסטה" באתר "העוקץ".

 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.