גנבו לי את היהלומים (שיר)

ראני אלזהרווי, ללא כותרת, התזת אקריליק על בד, 2009 מתוך התערוכה "גברים בשמש " שאצרו טל בן צבי וחנא פרח – כפר בירעים

גנבו לי את היהלומים

גנבו לי את היהלומים בכתר השחור
שרביט אפריקאי אסייתי שהפך ל
פחד מכוכב לכת שחור
שהתקרב עת העור
התקלף ונגלתה השפה
של יורשיי העצר
כמו חור לבן
מתקרב
ובא

השיר ברגע האחרון לא נכלל בספר "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים", אך פורסם בבימת העם: גלריית פועלים לאמנות ושירה, YNET, 22-1-2010 מעורבות.

*

הופעות שירה קרובות:

*

אני בלחץ נוראי מהביקורת שיבואו, מהדרך שבה יתקבל הספר, ומזה שאני כבר לא מחזיק בארבע שנות שירה והן נפרדות ממני. אני מאוד מזדהה עם הפוסט של הסופר, המשורר וידידי מואיז בן הראש על "התרגשות, תחושת מוות, הצלחה" : "ואני מרגיש התרוממות רוח, פחד, מועקת, לחץ, תחושה שאמות לפני שהספר יופיע או בדיוק מיד אחריו. התחושה של ספר חדש, ובטח שיצירה כל כך רחבה בת 512 עמודים היא תמיד אירוע לשמחה אבל גם להיפרדות ולסוג של מוות. כמו לידה, כמה נדוש… אבל בלידה משהו יוצא מגופה של האישה, יוצא כדי לא לחזור, יוצא כמו הצואה, השתן, הזיעה, דברים שיוצאים מן הגוף כדי להתחבר אל העולם, שיוצאים מאיתנו. אמנם התהליך אינו כל כך מידי והוא נמשך זמן מה ועדיין הספר הוא של הכותב. לצד זה יש את הפחד הזה של סוף שמתחבר גם לסוף החיים."

מואיז היה בן היוצרים הראשונים שקראתי ואהבתי ברוח המזרחית, החברתית והביטניקית שלו וכשעשיתי ערב שירה ראשון בחיפה עם שמעון אדף, רוני סומק (2004), הוא היחיד שכמעט וסירב אבל בסוף השתכנע והגיע. היה ערב מאוד מעניין ומתוכו כתבתי את השיר המוקדש למואיז  (פורסם באתר של אסתי סגל). שש שנים אחרי. שש שנים אחרי. תחזיקו לי אצבעות.

*

עובדי אקרשטיין ניצחו והועד הוכר. השופטת השתמשה בפסיקה בטקסט מקול הקורא של גרילה תרבות: עובדים אינם מרצפות משתלבות

שבוע גשום וחם.

מתי

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על גנבו לי את היהלומים (שיר)

  1. שי ס. הגיב:

    בהצלחה 🙂

    אהבתי

  2. מתי הגיב:

    ברכות למברכים ומחזקים.

    אהבתי

  3. שלום מתי
    אני נמצא בתקופה דומה לשלך ומזדהה מאד עם דבריך אלו:"אני בלחץ נוראי מהביקורת שיבואו, מהדרך שבה יתקבל הספר, ומזה שאני כבר לא מחזיק בארבע שנות שירה והן נפרדות ממני"
    לא מזדהה (עדיין) עם תחושותיו של מואיז
    שיהיה לנו בהצלחה
    גיורא

    אהבתי

  4. ענת לוין הגיב:

    אל תדאג, מתי, חלק מהאנשים יאהבו, חלקם פחות, תקבל לטיפות, תקבל נזיפות, הדבר העיקרי הוא שאתה עשית וממשיך לעשות את העבודה שלך, בינך ובינך, בינך ובין העולם, בינך ובין השפה. זה הדבר החשוב באמת.

    אהבתי

  5. מתי הגיב:

    אכן את צודקת, עלי להסתכל קדימה ופחות להביט לצדדים.

    נתראה ב"ה הערב.

    אהבתי

  6. עמוס הגיב:

    מתי, בהצלחה! מכשולים זה מה שרואים כשמסירים את העיניים מהמטרה (ויסלח לי אלוהים על שאני מצטט קפיטליסט ואנטישמי כמו פורד)

    וברכות מכל הלב להישג של עובדי אקרשטיין ושל האנשים והנשים שליוו, תמכו ונאבקו לצידם! כל הכבוד!

    אהבתי

  7. מתי הגיב:

    לארגון העובדים של "כוח לעובדים" ולכל הפעילים/ות שליוו את המאבק כמו ליאת טמנג', אסף בונדי ואחרות/ים.
    נקווה שלא יהיה ערעור מצד ההנהלה בכדי שפסק הדין יאושר.
    ליבי עם העובדים בירוחם.
    ממליץ לכם/ות לראות שוב את הכתבה שעשו על שירת ירוחם עם העובדים:
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=694333

    העלינו קטעי וידאו ליוטיוב מהאירוע:
    http://www.youtube.com/results?search_query=%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%94+%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D&search_type=&aq=f

    תודה עמוס.

    אהבתי

  8. גיא פדה הגיב:

    צְרִיחוֹת שֶׁצָּרַחְתִּי נוֹאֶשֶׁת, כּוֹאֶבֶת,

    בִּשְׁעוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָן,

    הָיוּ לְמַחֲרֹזֶת מִלִּים מְלַבֶּבֶת,

    לְסֵפֶר שִׁירַי הַלָּבָן.

    נִגְלוּ חֶבְיוֹנוֹת לֹא גִלִּיתִי לְרֵעַ,

    נֶחְשַׂף הֶחָתוּם בִּי בְּאֵשׁ,

    וְאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁל הַלֵּב הַכּוֹרֵעַ

    יַד כֹּל בִּמְנוּחָה תְּמַשֵּׁשׁ

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s