Di dema hevpeyvîna kar kar de

Di dema hevpeyvîna kar kar de

Di dema hevpeyvîna kar de
min kêlîyekê, xwe da alîyekî
û min jiyan bi pênûsa gulleyî rawestand
nîv xurim, û Qehweyeke germ,
Teqereqa Makîneyan
Keleha Babil, jûr
pêpilk, û ez
hîç ez ne tenîya bûm,
ez li ser rûpelê
dijîm

Translation : Abdulkadir Musa!!!! 

17 תגובות בנושא “Di dema hevpeyvîna kar kar de

  1. קודם כל כל הדרישות נכונות וראויות (כמובן).

    אבל, אני חושב שאם רוצים להשתתף בשיח פוליטי כלשהוא צריך קודם כל לטרוח להכיר אותו. באותה מידה שאנטי-ציונים נתפסים לפעמים בגרמניה (שלא בצדק) כסובלים משנאה עצמית, גם התקיפה של קולות ביקורתיים בשמאל הגרמני ללא טיעונים ענייניים ("שיח רגיש", "לקחי השואה" וביטויים מתנשאים בסגנון) היא לא מוצדקת ובמידה רבה חסרת כבוד לשיח ולמשתתפים בו.

    אהבתי

  2. עד להיכן מגיע האבסורד!
    חבורה של הזויים עם שנאה עצמית
    שבטוחני שאיש מהם לא גר בשדרות או בישובי עוטף
    עזה
    מבקשת ממפלגה גרמנית!
    שתגנה את "פשעי המלחמה" הישראליים
    שאותם כידוע "חשף" דוח גולדסטון
    שכולנו יודעים כמה הוא רציני
    גולדסטון יהודי מטעם משמש)
    כיסוי לשונאי ישראל על מנת שלא יאשימו אותם במובן מאליו – באנטישמיות
    כמה חבל שהמטורפים הללו לא מבקשים ממפלגה ניאו-נאצית לגנות את פשעי המלחמה
    איזו מלחמה?
    באמת שאלה טובה.

    אהבתי

  3. יש לי גם רעיון נוסף בשבילכם:
    למה שלא תשלחו את המכתב המפואר שלכם
    לאחמניג'אד באיראן
    בטוחני שהאיש הצדיק הזה שוחר השלום
    ישמח מאוד לקבל את מכתבכם ולעשות בו שימוש…

    אהבתי

  4. 1. לא, אי אפשר לקבל כאן את המשך הפוסט. בקרוב האתר עובר כולו לוורפרס ואין טעם לאחסן עוד ועוד חומרים כאן.

    2.איתמר – אני לגמרי מסכים איתך. צריך להיות זהירים יותר.

    3. יפים – נסה להסביר מה נראה לך כאקט של טירוף או טיפשות ואולי נוכל לפתח כאן שיח אחר.

    4. ניר – אפשר שלא להסכים על פעולות צהל ותוצאותיהן הקטלניות בטבח בעזה. אבל מכאן ועד ההשוואה בין פשיזם לתנועה הפלסטינית הוא מגוחך. אגב יש לך תומך לדעה מסוכנת זו ב"רשימות" בדמות ידידי דוד מרחב.

    5. נעמי – יוסי ניהל את כל הפרסום בגרמניה וגם יזם את המכתב. אני מניח שתצרכי לשאול אותו.

    7. מי שמכיר פעולות אקטיביסטיות שיש להן אופי של "דחף". ולא תמיד יש זמן לארגן אותן כמו שאנו רוצים. מזכיר לי את מילות השיר של אהוד בנאי: "השיר הזה מתחיל כאן /
    כחול על הדף הלבן /
    לא גמור, לא תמיד מכוון /
    השיר הזה מתחיל כאן"

    8. יודית – הפניה נעשתה לשמאל הגרמני מכמה סיבות. האחת היא שיוסי – יוזם המכתב – מכיר ומעורה בפוליטיקה הגרמנית. ולכן פנה לשדה
    בו הוא יכול היה להשפיע. סיבה נוספת – היא התמיכה האוטומאטית של גרמניה בישראל והניסיון
    לאפשר לגרמנים לבטא קול מורכב יותר מול מדיניות ישראל. סיבה אחרת תנסה לייצר את המצב
    שבו יהיה שיתוף פעולה בין מפלגות שמאל בגרמניה לבין פעילות שמאלית בתוך ישראל/פלסטין.

    9.ניר – זה לא רציני לפתור את כל בעיות ישראל בהעמדתה מול איראן. גם האמריקאים הפסיקו להאמין להתקה הזה – ראה למשל את (דברי יוסי דהאן באתר "העוקץ" שכותב בעקבות) רוג'ר כהן בניו יורק טיימס: "אובמה נחוש בהתנגדותו לעמדת נתניהו המנסה למנוע התקדמות במשא ומתן עם הפלסטינים באמצעות עיסוק ארך ורק בתכנית הגרעין האירנית. בעקבות הדו"ח של גנרל פטראוס, האמריקאים מתחילים לראות את הקשר בין התחזקות הטרור לסכסוך הישראלי-פלסטיני"

    חג שמח מקהיר
    מ

    אהבתי

  5. מתי,
    לא ממש מבין את התשובה שלך. (1)
    אם כבר פרסמת פה כמה מלים, מה הבעיה לפרסם את כל המאמר?

    אם בהמשך הפוסט אתה מסביר דברים על המכתב, הייתי רוצה לדעת מה הם.
    גם אני קיבלתי את המכתב הזה לחתימה. והדו שיח חשוב לי. כמו גם שבטוח שהוא חשוב לך.

    חבל שבחרת לפרסם את כל המאמר באתר שלא שייך לך, ובאתר שלך לא…

    מוזר… מוזר מאוד…

    אהבתי

  6. דומה שיוסי בחר שלא להבהיר לכם את המשמעות של המכתב בתוך שדה הפוליטיקה הגרמנית.

    "נוייה וולט" עיתון שמקורו ברפובליקה הדמוקרטית של גרמניה המזרחית הוא עיתון שנפוץ בעיקר בקרב בוגרי המדינה הקומוניסטית לשעבר.
    בשנות ה90 חל פיצול במערכת העיתון על נושא ישראל, כאשר אלו שרצו להתנתק מן הגישה החריפה כלפי ישראל, שאיפיינה את גרמניה המזרחית מאז 1953, עזבו לבסוף את מערכת העיתון.
    ההתייחסות של מערכת העיתון לישראל ול"ציונים" היא משהו שאני הייתי מגדירה כאובססיבית. הציונות משמשת אנטי קרייסט והאלטר אגו להם.

    לעומת זאת מפלגת ה"לינקה" מייצגת גישה מאוזנת יותר, למרות שבתוך המבנה הפרלמנטרי הם הקיצוניים ביותר לצד שמאל. הם אנטי מלחמה מכל סוג ולא חוששים לבקר אף אחד, כולל את ישראל. למעשה כולם מרשים לעצמם לבקר את ישראל, גם מרקל והצה דה או, גם האס פה דה, גם הליברלים וגם הירוקים. ה"לינקה" הם ביקורתיים מכולם.

    יש דרכים רבות לבקש להידבר עם ה"לינקה". אתם לא עשיתם זאת. אתם הגשתם למערכת העיתון המסויים הזה עוד כלי לניגוח המפלגה השמאלנית. את המוסיקה הזאת כולם מכירים כבר, כך שלא יצרתם צלילים חדשים, ובטח לא ערוץ חדש להידברות.

    אהבתי

  7. שלא איפשר שינויים? הכיבוש לא הולך להסתיים לפחות בשבועיים הקרובים. אם אתה מציין שבקשת שינוי, לא נענית ובכל זאת חתמת, אז חתמת על משהו שאתה לא שלם איתו. או שלא תחתום או שתחתום ולא תציין את הסתייגותך. זה מגוחך. וכמו שנעמי מציינת, נראה שלא היה לכם מושג ברור על מה אתם חותמים ומה הולכים לעשות עם זה. יצא פארסה.

    אהבתי

  8. המכתב לא היה רק היוזמה שלי, אלא יוזמה של כמה צעירות וצעירים שחיים או חיו בגרמניה ורצו לארגן מששהו בנושא. המכתב נערך על ידי הרבה אנשים ואני לקחתי את האחריות לפרסם אותו בגרמניה.

    רק להבהיר עניין מסוים. המכתב נשלח לחברי המפלגה ולשלל עיתוני השמאל הגרמנים (טאצ, נויס דויטשלנד, ג'אנגל וורלד הפרו-ישראלי, יונגה ולט ואפילו ליודישה צייטונג שהוא גם די שמאלני) ופורסם לאחר שליחתו באתרי אינטרנט שמאלנים שונים.

    באופן לא מפתיע, יונגה ולט היו הראשונים שהסכימו לפרסם את כל תוכן המכתב, ונויס דויטשלנד פירסמו את רובו כמה ימים אחר כך. למרות שגם לי יש ביקורת על יונגה ולט (ועל כל שאר עיתוני השמאל) המקום הוא במה מקובלת לדיונים פתוחים במפלגת השמאל, חברי מפלגת השמאל כותבים שם כל הזמן ומתדיינים אחד עם השני, ובסופו של יום העיתון גם תומך במפלגה בצורה ביקורתית.

    אגב, החברה שהתפצלו להם מהעיתון בשנות ה90 הם אלו שאחר כך יזמו עיתון שתמך במלחמת עירק, אפגניסטן, לבנון ועופרת יצוקה וכל מקום בו הדמוקרטיה המערבית מתגוננת נגד האיסלמו-פאשיזם, כמובן שהיחס שלהם לישראל (כמדינת היהודים) הוא הרבה יותר "חיובי" גם אם לא פחות אובססיבי.

    מטרת המכתב לא כוונה כל כך נגד חוסר ביקורתיותם כלפי ישראל אלא כנגד חוסר מעשיהם. כמו שכתבת, "לבקר" את ישראל כולם יכולים. אין בעיה לומר שהכיבוש ממש לא בסדר, וששתי מדינות בגבולות 1967 זה הפתרון הרצוי ושמלחמה זה דבר רע וכו.. וכו… מרקל תאמר את זה, ציפי לבני תאמר משהו בסגנון, הירוקים יאמרו את זה וגם רוב מפלגת השמאל. הבעיה היא שכשמדובר בלקחת עמדה ברורה למען הפסקת התמיכה הענקית שגרמניה מספקת לישראל עד שהפרות שהכיבוש יגמר, כולם משתתקים או תוקפים את מי שמדבר על כך כאנטישמי. השיח הליברלי שמפלגת השמאל היא חלק ממנו בנוגע לסכסוך שלנו מצטיין בדיבורים ריקים על שלום ובמעט מאוד מעשים.

    במובן זה, הניסוח היחיד במכתב עליו אני קצת מתחרט הוא האשמת בכירי המפלגה בשתיקה. הם לא שותקים, הם מקשקשים המון, אפילו יותר מדי. הם מקשקשים בעיקר בינם לבין עצמם אבל ליזום פעילות פוליטית הם לא מסוגלים.

    אהבתי

  9. המכתב לא היה רק היוזמה שלי, אלא יוזמה של כמה צעירות וצעירים שחיים או חיו בגרמניה ורצו לארגן מששהו בנושא. המכתב נערך על ידי הרבה אנשים ואני לקחתי את האחריות לפרסם אותו בגרמניה.

    רק להבהיר עניין מסוים. המכתב נשלח לחברי המפלגה ולשלל עיתוני השמאל הגרמנים (טאצ, נויס דויטשלנד, ג'אנגל וורלד הפרו-ישראלי, יונגה ולט ואפילו ליודישה צייטונג שהוא גם די שמאלני) ופורסם לאחר שליחתו באתרי אינטרנט שמאלנים שונים.

    באופן לא מפתיע, יונגה ולט היו הראשונים שהסכימו לפרסם את כל תוכן המכתב, ונויס דויטשלנד פירסמו את רובו כמה ימים אחר כך. למרות שגם לי יש ביקורת על יונגה ולט (ועל כל שאר עיתוני השמאל) המקום הוא במה מקובלת לדיונים פתוחים במפלגת השמאל, חברי מפלגת השמאל כותבים שם כל הזמן ומתדיינים אחד עם השני, ובסופו של יום העיתון גם תומך במפלגה בצורה ביקורתית.

    אגב, החברה שהתפצלו להם מהעיתון בשנות ה90 הם אלו שאחר כך יזמו עיתון שתמך במלחמת עירק, אפגניסטן, לבנון ועופרת יצוקה וכל מקום בו הדמוקרטיה המערבית מתגוננת נגד האיסלמו-פאשיזם, כמובן שהיחס שלהם לישראל (כמדינת היהודים) הוא הרבה יותר "חיובי" גם אם לא פחות אובססיבי.

    מטרת המכתב לא כוונה כל כך נגד חוסר ביקורתיותם כלפי ישראל אלא כנגד חוסר מעשיהם. כמו שכתבת, "לבקר" את ישראל כולם יכולים. אין בעיה לומר שהכיבוש ממש לא בסדר, וששתי מדינות בגבולות 1967 זה הפתרון הרצוי ושמלחמה זה דבר רע וכו.. וכו… מרקל תאמר את זה, ציפי לבני תאמר משהו בסגנון, הירוקים יאמרו את זה וגם רוב מפלגת השמאל. הבעיה היא שכשמדובר בלקחת עמדה ברורה למען הפסקת התמיכה הענקית שגרמניה מספקת לישראל עד שהפרות שהכיבוש יגמר, כולם משתתקים או תוקפים את מי שמדבר על כך כאנטישמי. השיח הליברלי שמפלגת השמאל היא חלק ממנו בנוגע לסכסוך שלנו מצטיין בדיבורים ריקים על שלום ובמעט מאוד מעשים.

    במובן זה, הניסוח היחיד במכתב עליו אני קצת מתחרט הוא האשמת בכירי המפלגה בשתיקה. הם לא שותקים, הם מקשקשים המון, אפילו יותר מדי. הם מקשקשים בעיקר בינם לבין עצמם אבל ליזום פעילות פוליטית הם לא מסוגלים.

    אהבתי

  10. הניסוח של מתי קצת מוזר בקשר לשינויים שהוא דרש.

    הוא בסך הכל רצה שיהיה כתוב בפיסקא הראשונה שביננו גם פעילי תרבות ופעילים שמעורבים בפעילות מזרחית. זה הכל. בגלל שהמכתב כבר היה ממש קרוב לפרסום אז החלטנו לא לשנות הנוסח יותר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s