לא אשכנזי ולא עיוור צבעים

לא נולדתי במדינות ערב, אין לי זכרון של ארץ ערבית. שפת אימי העיראקית, או שפת אבי הפרסי נשללו ממני. יחד עם זאת למדתי את מה שלא מספרים בבתי הספר. הגיע לאוזניי והדהד לזכרונות הוויתי הנרטיב המזרחי של “הקורבנות היהודים של המהפכה הציונית” כפי שכינתה אותו פרופ’ אלה שוחט.  מתוכו אענה למאמרו פרופ’ אמנון רובינשטיין, שלא לוקח אחריות על הבעיה האשכנזית. אך פותח סדק להעלות שאלות קשות וחשובות על החברה בישראל.

נולדתי אשכנזי ועיוור צבעים” טוען פרופ’ אמנון רובינשטיין וכבר מניח בדבריו את הפרדוכס הבסיסי שמנהל את השיח האתנו-לאומי בישראל. כיצד ניתן גם לזהות אדם על פי מוצאו ולהיות “אשכנזי” ובו בזמן להיות “עיוור” לצבעים. הניסיון להחזיק את החבל משני צדדיו הוא לב הבעיה. אי אפשר להיות גם מזוהה וגם ליברלי. כיצד יכול היה הרצל גם להיות ליברל ולדרוש שיוויון זכויות בין יהודים וערבים וגם להיות לחתום על הצהרת הקונגרס הציוני הראשון ומימוש חזונה הבלעדי עבור העם היהודי בא”י. הפתרון לשאלות צריך להתמקד עוד בשאלות אתניות והיסטוריות רחוקות. כיצד יכלו בני ובנות העליות הראשונות לזהות את ההגירה התימנית כפועלים “טבעיים” שאפשר לשלם להם קצת יותר מהערבים והרבה פחות מהאשכנזים. מדוע סילקו את תימני כינרת מהמושבה לרחובות, ומה הקשר בין הממסד לחטיפת ילדי התימנים. אסור לחשוב שזו רק שאלה של “אחרות”. אסופת המאמרים “גזענות בישראל” של פרופ’ שנהב ופרופ’ יונה מוכיחים כיצד שאלות של גזע, הגזעה וגזענות הם חלק מכינון הלאומיות בישראל.

שישים שנה עברו והשיח התקדם אך במעט. אמנם עדיין לא היה ראש ממשלה מזרחי או ערבי בישראל. הפערים בין ערבים, מזרחים ואשכנזים גדלים. יחד עם זאת פרופ’ רובינשטיין מודע לסימפטומים. אך מחפש מסלול בריחה מהן. כשלון השמאל בישראל בכלל והאכזבה של המזרחים ממר”צ והעבודה לא מעוררות את פרופ’ רובינשטיין לשאלה החלוקה הלא צודקת של הכוח והמשאבים בישראל. הבורגנות התיישבה בישראל בתוך תוככי מפלגות השמאל. לא צריך להיות חכם במיוחד בכדי להבחין בקשר בין חוסר סדר היום החברתי של ראש העבודה אהוד ברק, לבין חייו הראוותנים במגדלי אקירוב. עד היום לא נערך במפלגת מר”צ דיון על אופיה החברתי הימני בזכות לובי הקיבוצים והחקלאים ודחיית חזונו החברתי של ח”כ כהן. מדוע שאלות זיהוי, זהות והזדהות הופכות להכחשה. התשובה לכך מצויה בדברי רובינשטיין, שמזכיר, אך לא שואל, כיצד הוא (כנציג האליטות) סלד בכל השנים מדיון בנושא העדתי ואיזה סדר חברתי עמדתו הנכיחה ושכפלה.

רטוריקה של קידמה, דיבור על הישגים, היא חלק מהאתוס הציוני של הליכה עם החזק, הגיבור, עם הגוף היהודי השלֵם, ששולל את הגוף היהודי הפגום, החלש, הנכנע בגלות. אך מאחורי דברי השבח של רובינשטיין לקידמה ולמנצחים, מסתתרים המפסידים. רובינשטיין ואנוכי שואפים לחברה שעיוורת להבדלי לאומיות, מוצא, גזע, מין, דת, ומיניות. רק הדרך אליה שונה. רובינשטיין, כאמור, טוען שהחיבור בין לאומיות וליברליזם יכול לייצר חברה שיוויונית. אך אני טוען שלא. הלאומיות היהודית יוצרת קשרים הכרחיים בין אתניות (אשכנזית), מגדר (גבריות), מיניות (הטרוסקסואליות), דת (יהודי) ומעמד (אליטיסטי). הליברליזם לא יכול באמת לדור עם הציונות באותו הזמן. ולכן צריך לדחות את החיבור הקלוקל בין לאומיות אקסלוסיבית לבין ליברליזם מסוג נמוך. כך אנו מגיעים לדיון בין ייצוג באוניברסיטאות לבין ייצוג במכללות, במקום להתדיין בעקרונות ההיסטוריים, הכלכליים, התרבותיים והגזעיים המכוננים את החברה.

עלינו להחזיק בחזון של חברה חדשה. כזו שמלמדת את ילדיה על פגמיה. חברה שמקבלת לתוכה את הסיפורים ההיסטורים האחרים ומאחדת את תושביה סביב ערכים של צדק חברתי ודמוקרטי.  אך  רובינשטיין לא מוכן לשלם את המחיר של צדק ושיוויון. הוא גם רוצה להישאר אשכנזי בעל זכויות יתר על הזהויות האחרות. ובאותו זמן הוא גם רוצה להיות צודק, טהור, עליון, ליברלי. בכדי לשנות את החברה על האשכנזים לשלם את המחיר של ה”מתנות” שהם קיבלו המדינה. להכיר בקיום קטגוריה של שונות. ולאפשר לזהויות האחרות לקבל את מקומם האמיתי במוביליות החברתית. דרוש תיקון חברתי אמיתי, עמוק וכולל.

מאמר  הדעה התפרסם בשינויים מהמקור במדור דעות “ישראל היום“, 8-4-2010

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

תגובה אחת על “לא אשכנזי ולא עיוור צבעים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: