הגלות של מחמוד דרוויש

מחמוד דרויש

מערבית: פרץ-דרור בנאי

אתה מעכשיו אתה

מתוך "אפקט הפרפר"   ריאד אלרייס לונדון –ביירות2007

התרגום הזה מופיע ב "כתובת" גיליון 2 דצמבר 2009

ירושלים

*

הַכַּרְמֶל בִּמְקוֹמוֹ הַשַּׁלִּיט מַבִּיט מִלְּמַעְלָה אֶל

הַיָּם. וְהַיָּם נֶאֱנַח, גַּל גַּל כְּאִשָּׁה –

מְאֹהֶבֶת הָרוֹחֶצֶת רַגְלֵי אֲהוּבָהּ הַמִּתְנַשֵּׂא.

*

כְּאִלּוּ לֹא הָלַכְתִּי רָחוֹק. כְּאִלּוּ חָזַרְתִּי מִבִּקּוּר-

קָצָר לְהִפָּרֵד מֵחָבֵר שֶׁנֶּאֱסַר, לִמְצֹא

אֶת נִשְׁמָתִי יְשׁוּבָה עַל סַפְסַל אֶבֶן מְחַכָּה לִי

מִתַּחַת עֵץ תַּפּוּחִים.

*

כָּל מָה שֶּׁהָיָה גָּלוּת מִתְנַצֵּל בִּמְקוֹמִי

לְכָל מָה שֶּׁלֹּא הָיָה גָּלוּת!

*

כָּעֵת, כָּעֵת מֵאֲחוֹרֵי מָסַךְ הַתֵּאַטְרוֹן –

בָּאִים הַצִּירִים אֶל בְּתוּלָה בַּת-שְׁלֹשִׁים

שֶׁיּוֹלֶדֶת אוֹתִי מוּל עֵינֵי מְהַנְדְּסֵי הַתַּפְאוּרָה

וְהַצַּלָּמִים.

*

עָבְרוּ מַיִם רַבִּים בַּוָּאדִיּוֹת וּבַנְּהָרוֹת.

וְצָמְחוּ עֲשָׂבִים רַבִּים עַל הַקִּירוֹת. אַךְ

הַשִּׁכְחָה כְּבָר נָדְדָה עִם הָעוֹפוֹת הַנּוֹדְדִים

צָפוֹנָה. צָפוֹנָה!

*

הַזְּמַן וְהַהִיסְטוֹרְיָה לִפְעָמִים יְדִידוּתִיִּים וְלִפְעָמִים

רָבִים עַל הַגְּבוּל שֶׁבֵּינֵיהֶם. הַצַּפְצָפָה הַגְּבוֹהָה לֹא

מִתְעָרֶבֶת, לֹא אִכְפַּת לָהּ. כִּי הִיא עוֹמֶדֶת

עַל אֵם הַדֶּרֶךְ.

*

אֵלֵךְ קַל כְּדֵי לֹא לִשְׁבֹּר אֶת פַּשְׁטוּתִי. וְאֵלֵךְ

כָּבֵד כְּדֵי לֹא לָעוּף. וּבִשְׁנֵי הַמַּצָּבִים שׁוֹמֶרֶת

אוֹתִי הָאֲדָמָה מִן הַנִּתּוּק מִמָּה שֶּׁאֵינֶנּוּ מִתְּנוּעוֹתֶיהָ.

*

בְּמַעֲמַקַּי מוּסִיקָה נִסְתֶּרֶת. אֲנִי חוֹשֵׁשׁ לָהּ

מִנְּגִינַת סוֹלוֹ.

*

בִּצַּעְתִּי מִסְפַּר שְׁגִיאוֹת שֶׁגּוֹרֵם לִי לְתַקְּנָן

וּלְהִתְעַסֵּק יוֹתֵר בִּטְיוּטַת הָאֱמוּנָה בֶּעָתִיד.

מִי שֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹגֶה בֶּעָבָר אֵינוֹ

נִזְקַק לְאֱמוּנָה זוֹ.

*

הַר וְיָם וּמֶרְחָב. עָף וְשׂוֹחֶה כְּאִלּוּ אֲנִי

עוֹף אֲוִיר וּמַיִם. כְּאִלּוּ אֲנִי מְשׁוֹרֵר.

*

כָּל פְּרוֹזָה כָּאן שִׁירָה רִאשׁוֹנִית נֶעֱדֶרֶת מֵעֲשִׂיַּת הָאַשָּׁף

וְכָל שִׁירָה כָּאן פְּרוֹזָה בִּטְוַח יְדֵי עוֹבְרֵי-הָאֹרַח.

*

עִם כָּל פּוֹטֶנְצְיָאל הַשִּׂמְחָה שֶׁבִּי אַסְתִּיר דִּמְעָתִי

מִמֵּיתְרֵי הָעוּד הַנֶּאֱחָזִים בִּצְרִידוּתִי, וְהַמְּצִיצִים בִּגְנֵבָה

בִּתְשׁוּקַת הַנְּעָרוֹת.

*

הַפְּרָטִי כְּלָלִי, וְהַכְּלָלִי פְּרָטִי. עַד הוֹדָעָה

אַחֶרֶת. רָחוֹק מֵהַהֹוֶה וּמִכַּוָּנַת הַשִּׁיר.

*

חֵיפָה! מַגִּיעַ לְזָרִים לֶאֱהֹב אוֹתָךְ וּלְהִתְחָרוֹת

אִתִּי עַל מָה שֶּׁבָּךְ, וְלִשְׁכֹּחַ אֶת אַרְצוֹתֵיהֶם בְּ-

שׁוּלַיִךְ, מֵרֹב מָה שֶּׁאַתְּ יוֹנָה הַבּוֹנָה אֶת קִנָּהּ

עַל אַפּוֹ שֶׁל צְבִי!

*

אֲנִי כָּאן. וּמִלְּבַד זֶה שְׁמוּעָה וּרְכִילוּת.

*

הוֹי הַזְּמַן! רוֹפֵא הָרוֹמַנְטִיקָנִים .. אֵיךְ שֶׁהוּא מֵסֵב

אֶת הַפֶּצַע לְצַלֶּקֶת, וּמֵסֵב אֶת הַצַּלֶּקֶת לְגַרְגֵּר שֻׂמְשֻׂם.

אַבִּיט לְאָחוֹר וְאֶרְאֶה אוֹתִי רָץ תַּחַת הַגֶּשֶׁם. כָּאן,

וְכָאן, וְכָאן. הַאִם הָיִיתִי מְאֻשָּׁר מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְתִּי?

*

הַמֶּרְחָק הוּא: אִמּוּן הַשֵּׂכֶל בָּעֲבוֹדוֹת הָאִינְטוּאִיצְיָה.

וְלִטּוּשׁ הַבַּרְזֶל בְּחָלִיל רָחוֹק.

*

יְפִי הַטֶּבַע מְחַנֵּךְ אֶת הַתְּכוּנוֹת, מִלְּבַד תְּכוּנוֹת מִי שֶׁלֹּא

מְהַוֶּה חֵלֶק מִמֶּנּוּ. הַכַּרְמֶל שָׁלוֹם. וְהָרוֹבֶה לֹא מַתְאִים.

*

שֶׁלֹּא בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה אֵלֵךְ. לֹא מְחַפֵּשׂ דָּבָר . לֹא

מְחַפֵּשׂ אֲפִלּוּ אֶת עַצְמִי בְּכָל הָאוֹר הַזֶּה.

*

חֵיפָה בַּלַּיְלָה … הִסְתַּלְּקוּת הַחוּשִׁים אֶל עִסְקֵיהֶם

הַסּוֹדִיִּים, רְחוֹקִים מִבַּעֲלֵיהֶם הַמְּבַלִּים עַל הַמִּרְפָּסוֹת.

*

הוֹ סְפּוֹנְטָנִיּוּת מַכְנִיעָה עָפְרוֹת וְהוֹכָחוֹת!

*

מְטַפֵּל בִּמְבַקְּרַי וּמְטַפֵּל בְּפִצְעֵי מְקַּנְאָי בְּאַהֲבַת

אַרְצִי… בִּפְּלַטְפוֹרְמָה קַלָּה וּבְהַשְׁאָלַת

מַשּׂוֹא הַפְּנִים!

*

לֹא רָאִיתִי גֶּנֶרָל כְּדֵי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ: בְּאֵיזֶה שָׁנָה הָרַגְתָּ אוֹתִי?

אֲבָל רָאִיתִי חַיָּלִים גּוֹמְעִים בִּירָה עַל הַמִּדְרָכוֹת.

וּמַחְכִּים לְסִיּוּם הַמִּלְחָמָה הַבָּאָה, לָלֶכֶת אֶל

הָאוּנִיבֶרְסִיטָה לִלְמֹד שִׁירָה עַרְבִית אוֹתָהּ כָּתְבוּ מֵתִים

שֶׁלֹּא מֵתוּ. וַאֲנִי אֶחָד מֵהֶם.

*

נִדְמֶה לִי שֶׁצְּעָדַי הַקּוֹדְמִים עַל הַכַּרְמֶל הֵם

הַמַּנְחִים אוֹתִי אֵל "גַּן הָאֵם" וְשֶׁ-

הַחֲזָרָה הִיא שִׁיבַת הַהֵד שֶׁל שִׁיר רוֹמַנְטִי שֶׁלֹּא נִשְׁלַם,

מֵרֹב שֶׁהוּא צָמֵא אֶל מַחְסוֹר מִתְחַדֵּשׁ!

*

אֵין עֲרָפֶל. צְנוֹבָר עַל הַכַּרְמֶל קוֹרֵא לָאֶרֶז

בְּהַר הַלְּבָנוֹן: עֶרֶב טוֹב אֲחִי!

*

בְּלִבִּי אֵזּוֹר כָּלְשֶׁהוּ, בִּלְתִּי מְיֻשָּׁב, מֵאִיר-פָּנִים

לַצְּעִירִים הַתָּרִים אַחַר מִרְוָח בִּלְתִּי כָּבוּשׁ לְהֲקָמַת

מַחֲנֶה קֵיצִי!

*

עוֹבֵר מֵרְחוֹב רָחָב אֶל חוֹמַת כִּלְאִי

הַיָּשָׁן, וְאוֹמֵר: שָׁלוֹם לְךָ מוֹרִי הָרִאשׁוֹן

לְפִילוֹסוֹפְיַת הַחֵרוּת. צָדַקְתָּ: הַשִּׁירָה לֹא הָיְתָה

חַפָּה!

*

הַאִם אָמַר מִי מֵהֶם: שֶׁאֲדוֹן הַמָּלִים הוּא אֲדוֹן

הַמָּקוֹם? אֵין זוֹ הִתְנַשְּׂאוּת וְלֹא הִשְׁתַּעְשְׁעוּת. זֶהוּ סִגְנוֹן

הַמְּשׁוֹרֵר בַּהֲגָנָה עַל תּוֹעֶלֶת הַמִּלִּים, וְעַל

קִבּוּעַ הַמָּקוֹם בְּשָׂפָה מִתְנוֹעַעַת!

*

לְרֵיחַ הָעֵצִים הַקֵּיצִיִּים נִיחוֹחַ אֶרוֹטִי. כָּאן

הִתְעָרַבְתִּי בָּעֵשֶׂב וּבַזִּיפִים וּבַנְּמָשִׁים וּמָה שֶּׁדּוֹמֶה לָהֶם,

תַּחַת אוֹר הַיָּרֵחַ!

*

חֵיפָה אוֹמֶרֶת לִי: אַתָּה, מֵעַכְשָׁו, אַתָּה!

פורסם גם "במחשבה שנייה".

Add to FacebookAdd to DiggAdd to Del.icio.usAdd to StumbleuponAdd to RedditAdd to BlinklistAdd to TwitterAdd to TechnoratiAdd to Yahoo BuzzAdd to Newsvine

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על הגלות של מחמוד דרוויש

  1. מפהק משעמום הגיב:

    בנאלי עד כדי טרחנות.

    אהבתי

  2. AbeBird הגיב:

    שיר כבד ולא זורם מספיק.
    שמואלוף, אתה יכול להביא את השיר הזה של דרוויש בו הוא מספר איך הוא שותה בצמא את דם היהודים?
    אודה לך אם לפחות תביא לינק לשיר המלהיב והדקדנטי הזה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s