מעוות לא יתקון / סברינה דה ריטה

מְאַבִי קִבַּלְתִי דָבָר אֶחָד:
אֶת הַשֵּׁם הַגָּלוּתִי …

וּבַגָּלוּת הוּא נוֹתַר, וכמוֹהוּ
נַפְשִי.

מְאֶרֶץ הַכְּפוֹר שָלַח מְמָעַן לא יָדוּעַ
קפְסָה קְטַנָה ובַה צְלַב מוּזְהַב
לְעַנוֹד סָבִיב צַוָארִי הַחָנוּק

אַך מִפְּאַת הַבּוּשַה
מִפְּנֵי מִחָאָה נְחוּשָה
נוֹתַר הַתַּלְיוֹן יָתוֹם מְגּוּפִי בַקּוּפְסָה
נַח עַל הַשׁדָּה לְצַד תְּעוּדַת הַזֶּהוּת הַכְּחֻלָּה
שָׁם רַשוּם "יהודיה".

גָּלוּת יִהוּדִית
גָּלוּת נוֹצְרִית
יָד בְּיָד.

חוֹבְטִים בִּלִבִּי

ובַלֵּילוֹת הוא חוֹלֵף
ליָד הַכְּנֵסִיָּה
זוֹ שְעוֹמֶדֶת בִּקְצֵה רְחוֹב
בּוֹ גָּרָה אִמִי
פּה, בְּהַר הַכַּרְמֵל

מִסְתוֹבֵב ונֶעֱלָם.

שָׁם
מְטַפֶּסֶת עַל חַלּוֹן
מְחַפֵּשֵת בְּין תְּמוּנוֹת מוּזְהַבוֹת
דְּמוּיוֹת צַלְמִיוֹת
הַהִלָּה שֶל מַרִיה נוֹצֶצֶת
וּבְנָהּ בְּחֵיקָהּ

וּבַבַּית
יוֹשֶבֶת אִמִּי
עַל בִּרְכֶּיהָ אַלְבּוֹם מִשְפַּחְתִי
סָבָתִי וְאִמָהּ
נוֹתְרוּ מֵאֲחוֹר כנְצִיבֵי אֵפֶר
עַלוּ הַשָמַיְמה בְּאֶקְסְפְרֵס שֶל חֲצוֹת
מְמַּחֲנוֹת
ליד תַּחֲנוֹת הַרַכֶּבֶת
מְסִלּוֹת אֲרֻכּוֹת – ארֻכּות
לְשוּם מָקוֹם

וּבְשוּם הַמָּקוֹם הַזֶּה מְחַפֶּשֶת אֶת שָרָשַי
פְּזוּרִים עַל פְּנֵי
אֲדָמוֹת אָדֻמּוֹת
אֲדָמוֹת אֲפוֹרוֹת
אֲדָמוֹת חֲפוּרוֹת
בְּצִיפֹּרֶן

זִרְעֵי תְּהוֹמוֹת שְנִשׁפְּכוּ
קִשְטוּ את פְּגּוּמֵי נַפְשִי
בְּעָלִים מוּזְהָבִים
כְּמַרְבֶד טוֹפּוֹגְרָפֳי

חוֹפֶרֶת בְּיָדי שְׂרִידֵי חֲרָסִים
מְחַפֶּשֶת שֵמוֹת עַל מַפּוֹת
אָבְדוּ בּין שְנֵּי הַזָהָב הַכְּרוּתות

ממלמלת מִלוֹת תְחִנָּה
הושַׁע נָא.
עוֹצֶמֶת עֵינַיִם אל מוּל
אֲרוֹן הַסְפָרִים

שָם נַח הַתָּנָךְ הַאָח הַאובֶד
של הַבְּרִית הַחֲדָשָה
זֶה לְצַד זֶה עוֹמִדִים בְּשְתִיקָה
אָחִים יְתוֹמִים לַנֶּשֶק.

הם קְרוּאִים
אוֹתִיוֹת מֵרַצְּדוֹת עַל דַּפִּים דְּקִיקִים
פְּסוּקִים אֲרֻכִּים
מְדוּיָקִים

הַמִלָה הָאֱלוהִית

וַאֲנִי, סְתַמִית
מְעוּוֶתֶת
ומְעוּוָּת לֹא יִתְקוֹן

סברינה דה ריטה היא משוררת חיפאית.

Add to FacebookAdd to DiggAdd to Del.icio.usAdd to StumbleuponAdd to RedditAdd to BlinklistAdd to TwitterAdd to TechnoratiAdd to Yahoo BuzzAdd to Newsvine

15 תגובות בנושא “מעוות לא יתקון / סברינה דה ריטה

  1. שיר נוגע ללב ועצוב.
    דווקא שמה של הכותבת נשמע אקזוטי, ולא "גלותי". מזכיר לי את טוניו קרגר של תומס מאן.
    עם השנים המעוות אולי יתקון, אם יינתן לו.

    אהבתי

  2. שיר יפה. סברינה דה-ריטה היא בעצם סברינה הולדשטיין. הוציאה שני ספרי שירה ב'גוונים'

    אהבתי

  3. לסברינה , בהחלט לא סתמית ולא מעוותת
    את יוצרת קישור עדין בין יסודות או יבשות שפעם היו מאוחדים והיום לא כפי שההורים והסבים אינם מאוחדים וכולם מאוחדים מחדש בשיר הזה. מאחלת לכולם את היכולת לחיות ולהשלים עם יסודות אלה אולי יהיו כך פחות מלחמות . רבקה

    אהבתי

  4. סברינה היקרה,

    השיר הזה לימד אותי הרבה עלייך ועל עינייך העצובות לפעמים.
    אך כשאת שרה יש לך כוכבים בעיניים ולכן "המעוות" יכול בהחלט להיות
    מתוקן, על ידי הכוכבים והמוזיקה שבנפשך ובלבך – תעזרי להם ותפתחי להם את השמיים ….

    בהצלחה כבירה!
    עדה אהרוני

    אהבתי

  5. זוגות מתקשרים ומולידים ילדים. לעתים בני הזוג באים מרקע לאומי ותרבותי שונה. אבל "האהבה מנצחת" במקרים רבים את הילדים אשר
    סובלים כי נולדו לתרבויות מתנגשות. למשל ילד אשר נולד בישראל לאב ערבי ואם יהודייה – לבטח שהסכסוך במזרח התיכון מונח במידה רבה על כתפיו. והילד צריך לקבל החלטה לאיזה גוש הוא משתייך. ברוב המקרים ההורים מחליטים לאן הילד אמור להשתייך – אבל כאשר הילד מתפתח הוא לומד על ה"צד השני".. והקונפליקט מונח על צאוורו של הילד.
    סברינה המתארת את הכאב של זכרון השואה, כותבת גם על הקונפליקט בין היהדות והנצרות… ואין הדבר קל כל עיקר, כי הסיכסוך בין האח הבוגר היהודי לבין האח הצעיר יותר הנוצרי אינו ניתן לגישור.
    וכנראה לא ייפתר לעולם, כי אינו סימטרי. הנוצרי לעולם יבקש לנצר את היהודי ובכל מקרה.. והיהודי לא יקבל זאת אפילו במחיר של הקרבת היקר לו ביותר – חייו שלו עצמו.
    אני מאמין שהקונפליקט הנ"ל הוא הגורם העיקרי של השואה.
    לסברינה יש כשרון נדיר להעביר את שעל ליבה לקוראיה.
    כשרונה גדול גם בהקראת שיריה ואף ביצוע שירים (פזמונים)
    בקולה היפה.
    האם צרת רבים חצי נחמה?
    האם סברינה "נרגעת" מעצם העובדה שהיא משתפת אותנו בחוויות נפשה? את זאת לא אדע,
    אבל אני כן יודע שהיצירתיות שלה משפיעה עלינו ומביאה לנו חוויה נדירה ביופייה.

    אהבתי

  6. לנפתלי. מעטים המבינים את הקושי שנולד כתוצאה מתרבויות מתנגשות, בתוך הבית. מחוץ לבית רואים זאת ביום יום, במיוחד פה בישראל. יש סוג של נחמה בכך שאדם יכול לשתף אחרים בנטל שלו. לא בטוח שאדם שמגיע ממשפחה נורמטיבית יכול להבין את העניין.
    תודה לכל המגיבים. ושוב תודה למתי המשורר שנתן לי במה בבלוג שלו.
    סברינה

    אהבתי

  7. סברינה,
    כתבת שלא רבים מבינים את הקושי לחיות במשפחה "מעורבת".
    אבל רבים חשים תחושות כאלה בעולם ואינם יודעים כיצד להביע את מה שבליבם.
    וכאן נכנס תפקידו של המשורר/ת, בכתיבה מתוך הרגש את מעוררת מחשבות אצל הקוראים, ומזכירה לנו שהעולם שוב גולש לרגרסיה חמורה של מלחמות דתיות וגזעיות מיותרות לחלוטין ומזיקות ביותר.
    לגבי השימוש במונח "משפחה נורמטיבית" – הרי כמעט בכל משפחה יש משהו לא נורמטיבי… כידוע לכווולנו.
    נפתלי

    אהבתי

  8. Warm hi Sabrina from Tal in NY, I found you
    by a total funny cuincidance on the web & then found
    myself reading your poetry. It seems the NIKUD was
    done automatically; it has some errors;if ever curious
    you can ask me.Other than that how lovely being thrown
    to your writing and relating…I do relate. You so have your
    own KOL and real beautiful means applying it into SIPUR-SHIR..All
    good things I wish you & know your beautiful unique talent
    will keep speaking, literally..T

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s