ג'וקים, נמלים, חיות דו רגליות, נחשים ומכת דבר

יצא לאור הגיליון השמיני של מגזין "ג'דל" – הפרסום האלקטרוני הדו-חודשי של מרכז מדה אל כרמל –  "אירועי אוקטובר 2000 ומשמעותם הפוליטית והחברתית העכשווית"

דוראר בכרי, קקטוס עם דרום תל אביב, שמן על קנבס, 80cm*50cm, 2008-2009
דוראר בכרי, קקטוס עם דרום תל אביב, שמן על קנבס, 80cm*50cm, 2008-2009

לרגל עשור על אירועי הדמים באוקטובר 2000 מקדיש מדה את הגיליון הנוכחי לליבון הסוגיה הזו מנקודות מבט שונות. העורך האורח הוא ד"ר אמל ג'מאל. בגליון: מאמר תיאורטי מאת ד"ר אמל ג'מאל, ארבעה מאמרי דיעה מאת: פרופ' איליא זריק, הדוקטורנטית סוניה בולוס, ד"ר אסעד ע'אנם וד"ר מחמוד יזבק, וכן מאמר אינפורמטיבי מאת ג'נאן עבדו.

לקריאת המאמרים בעברית, בערבית, באנגלית

האלימות של מדינת ישראל  והערך של החיים הפלסטיניים**

איליא זריק *

הזלזול בחיים הפלסטיניים מאפיין את עמדת השלטונות הישראליים כלפי האזרחים הערבים מאז הקמת המדינה. לדידם הפלסטינים הם אלה שהפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן מכנה בשם  homo sacer, כלומר אלה אשר חוקי המין האנושי אינם חלים עליהם. לשיטת ישראל, הפלסטינים קיימים בתנאי "חיים חשופים", כלומר קיומם המינימלי נסבל אך אינו מקוּדם. כאשר מדובר בטיפול בצרכיהם של הפלסטינים, החוק מושהה באופן תמידית. ישראל ממהרת תמיד להיתלות בטיעון "הביטחון הלאומי" כהצדקה למעשי הקטל שהיא מבצעת. חייהם של האזרחים הפלסטינים במדינה הם מצב חירום קבוע ונצחי, מצב שבו הכלל הוא החריגה מיישום אוניברסלי של החוק. בהיות ישראל מדינה קולוניאלית, הרי נקודת המבט ה"מגזיעה" היא האמצעי העדיף להסתכלות על החיים בישראל, שבה האתניות והגזענות שולטים ביחסה לאזרחיה. כמו בכל המשטרים הקולוניאליים, הרכיבים העיקריים המעסיקים את הכובש הם הטריטוריה והאוכלוסייה, וישראל איננה יוצאת מהכלל.  שני רכיבים אלה הם סלע קיומה של הציונות המודרנית. מושגים כמו דמוגרפיה, אוכלוסין והתנחלויות הם ביטויים הגיוניים של הציונות, וימשיכו להיות אבני פינה עד אשר תגשים ישראל את יעדיה: היפטרות  מן המספר האפשרי הרב ביותר של פלסטינים והשתלטות על כמה שיותר שטחים.

דוראר בכרי, נוף גלילי, שמן על קנבס, 50cm*80cm, 208
דוראר בכרי, נוף גלילי, שמן על קנבס, 50cm*80cm, 208

כאשר החוק מיושם (אפילו בצורתו המינימלית) רק במקרים בודדים, הרי זו ההוכחה לכך שהיוצא מהכלל הוא הכלל. אפשר להביא כדוגמה את הרשעתו של שוטר אשר הואשם בהריגת אזרח פלסטיני, ונידון ל-15 חודשי מאסר. זה היה היוצא מהכלל. במרבית המקרים הריגת פלסטינים על ידי זרועות הביטחון של המדינה נתקלת באדישות.  גזרי הדין הקלים הניתנים בגין התנהגות נפשעת של חברי הממסד הביטחוני הם הוכחה נוספת לזלזול בחיי הפלסטינים בתוך ישראל. מאז פרוץ גל המחאה ההמוני באוקטובר 2000.  רק במקרה אחד הוגש כתב אישום נגד שוטר או חייל. למרות העובדה ש-13 אזרחים פלסטינים של ישראל נהרגו בזמן ההפגנות לא הוגשו מעולם כתבי אישום נגד אי אלו מהשוטרים אשר היו מעורבים בהרג. כל התיקים נסגרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה. גרוע באותה מידה שהממשלה לא יישמה אף לא אחת מן ההמלצות המתונות של ועדת החקירה הממלכתית (ועדת אור), המתייחסות לסגירת הפערים בין היהודים לערבים בתחומי חיים מגוונים.

הדי-הומניזציה של הפלסטינים עולה גם מהתבטאויותיהם השכיחות של חברי הממסד השליט, דבר שמתפשט לדעת הקהל הרחב, צעירים ומבוגרים כאחד, כפי שמראים אין-ספור סקרי דעת קהל. כך למשל באוגוסט 2000 כינה אהוד ברק את הפלסטינים בשם "תנינים", ואחד הרמטכ"לים לשעבר (משה יעלון) תיאר אותם כ"גרורה סרטנית". האחרון גם השווה את הפעולה הצבאית בשטחים הכבושים  ל"כימותרפיה". במרס 2001 כינה רחבעם זאבי, שר התיירות באותה עת, את יאסר ערפאת  "עקרב".

השטן, ניר הוד
השטן, ניר הוד

לאחר זכייתה של תנועת חמאס ברוב מושבי הפרלמנט,בבחירות הדמוקרטיות, אשר נערכו בשנת 2007 תחת פיקוח בינלאומי, הידקה ישראל את המצור על האדמות הפלסטיניות הכבושות והחלה ליישם מדיניות שיטתית של ענישה קולקטיבית באמצעות חסימת העברה של התמיכות הכספיות וצמצום ניכר של אספקת מזון ומצרכים חיוניים אחרים לרצועת עזה. וכל זאת כמובן באמתלת ה"ביטחון". דב וייסגלס, אשר מילא תפקידי עיקרי בייעוץ לראשי ממשלות לגבי המדיניות כלפי הפלסטינים השתמש גם הוא ברטוריקה צינית מבודחת בתארו בשנת 2006 את הגבלת אספקת המזון ומצרכים חיוניים נוספים ל-1.2 מיליון תושבי רצועת עזה כ"משטר דיאטה": "הדבר דומה למפגש עם תזונאי. הפלסטינים יהיו הרבה יותר רזים, אבל הם לא ימותו". רפאל איתן, אשר גם כן כיהן כרמטכ"ל כינה את הפלסטינים "ג'וקים מסוממים בתוך בקבוק". ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין כינה אותם "חיות דו-רגליות". לפני עשר שנים הציע מנהיג תנועת ש"ס שאלוהים ישלח את הפלסטינים, שכונו בפיו "נמלים", לגיהינום. הוא לא הסתפק בכך, ואף קרא להם " נחשים". באוגוסט האחרון הכריז אותו מנהיג ספרדי עובדיה יוסף ש"אלוהים צריך להכות" את הפלסטינים ב"מכת הדבר". פרופסור דן שיפטן  מאוניברסיטת ת"א כתב במעריב (אוקטובר 2009) ש"הערבים הם הכישלון ההיסטורי הגדול ביותר של המין האנושי. אין עלי אדמות דבר יותר דפוק מהפלסטינים".

עמדות אישיות אלה של המנהיגים חרוטות עמוק בתודעה הציבורית. נתונים של סקר דעת קהל אשר פורסמו בספטמבר האחרון מלמדים ש-%64 מבני הנוער הישראלים (גילאי 15–18) מכירים בעובדה שהערבים בישראל אינם נהנים מזכויות שוות ומלאות בישראל. %59 מהם מאמינים שאין להעניק לערבים זכויות שוות ומלאות.

באוקטובר 2009 הצהיר בנימין נתניהו שהפלסטינים חייבים להכיר ביהודיות מדינת ישראל כתנאי מקדים לשלום. אביגדור ליברמן, שר החוץ הישראלי וגזען מוצהר, הכריז מעל בימת האספה הכללית של האו"ם בניו יורק באוקטובר 2010 : "בלי ההכרה בישראל כמדינה יהודית לא נוכל להגיע לשלום". ההשלכות של עמדה תיאוקרטית זו ברורות: היא מבטלת את שיבת הפלסטינים לבתיהם בישראל ושוללת מהאזרחים הלא יהודים של המדינה את זכויות האדם האוניברסאליות שלהם.

במקרה הטוב, היחס אל הפלסטינים בישראל הוא כאל "קהילה חשודה", המחייבת פיקוח מקרוב על ידי מוסדות שונים של המדינה ועל ידי הציבור היהודי. הפרויקט הציוני ממשיך לעבוד במלוא הקיטור, ובהתאם לחלום של מייסדי המדינה. המנהיגות העכשווית והעתידית לא  תשקוט ולא תנוח עד אשר תצומצם משמעותית הנוכחות הפלסטינית בישראל. משמעות הדברים, לפי הצהרתו האחרונה של ליברמן באספה הכללית של האו"ם, היא: ביצוע חילופי שטחים מאוכלסים בערבים רבים בישראל במדינת בנטוסטן פלסטינית בגדה המערבית. יוצא אפוא ששיחות השלום הנמשכות בין הפלסטינים לבין ישראל הן פרויקט דמיוני להשגת שלום אמתי, אלא אם כן ייכנעו הפלסטינים לתכתיבים הישראליים בסיוע ארצות הברית.

* איליא זריק פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קווינס באונטריו, קנדה.

** המאמר פורסם במקור בגיליון השמיני של מגזין "ג'דל" – הפרסום האלקטרוני של מדה אלכרמל

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ will be published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: