חייב לתלות מישהו בכיכר העיר

ההוצאה להורג של רובספייר
ההוצאה להורג של רובספייר

משרד הרווחה: דרוש תקציב

 

התגובות למקרה רצח הילדות רוני ונטלי בידי החשודה העיקרית במקרה – אימם מיכל אלוני ברעננה מלמדות אותנו  על חוסר האונים של הציבור. עו"ד חיון ששוחחה עם מרשתה החשודה מיכל אלוני טענה כי: "רשויות הרווחה שליוו את המשפחה יכלו למנוע את האסון הזה אם היו מטפלים בה ובמשפחתה". גם הבעל עמוס האשים את שירותי הרווחה בעיריית רעננה: "שתלך לעזאזל מחלקת הרווחה, בגללם הילדות שלי מתות", אמר לחוקרי המשטרה. "שתלך קיבינמט העובדת הסוציאלית. פניתי אליהם אפילו בבוקר, התרעתי, סיפרתי על הבעיות, אבל הם לא התייחסו." בראיון אחר עמוס טען כי משרד הרווחה בעיר הוא רק "משרד" וכוונתו אולי הייתה שהוא חסר שיניים, מקום חסר השפעה של בירוקרטים. אסור לנו לשפוט את האב בשעת צערו. אך יש לדעתי להתייחס לסוגייה זאת בצורה מורכבת. העברת סמכויות העבודה הסוציאלית לחברות פרטיות הינה סכנה ברורה ומיידית. ישנן לא מעט קולות הדורשים להפריט את הביטוח הלאומי ולהעבירו לשוק הפרטי. אך צריך להילחם באלו הדורשים את צמצום כוחה של מדינת הלאום. דעו שעם התרוקנות השירותים החברתיים, אנו נאבד גם המשמעות הכוללת של היותנו חלק ממשפחה, קהילה וחברה.

נכון, הרגשות הקשים המתלווים לפרשת רצח הילדות לא מאפשרים לנו לבחון באופן בהיר וישיר את התהליכים שעוברים על העבודה הסוציאלית. הכעס, הזעם וחוסר האונים דורשים פתרון מהיר שיסביר, ינהיר ויחזיר את ארשת החיים הרגועה ומובנת. במישור האישי לא נוכל לדעת מדוע מתרחשת אלימות בין אֵם לילדיה או אלימות בכלל. אך אפשר לייצר הקשר חברתי בכדי להבין מהם הגורמים הממסדיים שתרמו להיווצרותה, או שיכלו למנוע את עלייתה אם לא בכל המקרים, אז לפחות ברובם.

האלימות במישור החברתי היא קודם של הממשלה והממסד המדינתי כלפי אזרחיה. אלימות ממסדית זאת מובילה אותנו לחיים עירומים מהגנה סוציאלית.  בוא נשאל אותכם בישירות: "האם הייתם שולחים את ילדיכם/ן ללמוד עבודה סוציאלית או מינהל עסקים?". השאלה היא רטורית ותשובתה מהדהדת בראשכם בבוטות. אנו מכירים כבר את היחס לעובדי הסיעוד שבאים מארצות הפיליפינים וארצות נוספות. ראשית הם כונו כ"עובדים זרים" כאילו הם עוסקים בעבודה זרה (זו ההפוכה מעבודת השם). אחר כך נתנו להם שכר הנמוך משכר המינימום ולבסוף ילדיהם גורשו מישראל, למרות שהם גדלו עם השפה העברית והישראליות.

כיום עובד סוציאלי מקבל לעיתים לידיו למעלה ממאתיים תיקים לטיפול. חברי תנועת "עוסי"ם שינוי" המבקשים לבצע שינוי חברתי מערכתי בתחום העבודה הסוציאלית טוענים שעובד מתחיל מקבל כ-2990 ש"ח ונאלץ לבקש השלמת הכנסה. הנתונים האלו חושפים את היחס של משרדי הממשלה לעבודה הסוציאלית ואיך מערכת זאת הגיע למשבר עמוק. דרישה זאת לא באה להסתיר או להשתיק קולות המבקרים את פעילות העו"ס.

אל תבקשו בעקבות מקרה הרצח ברעננה תלייה מהירה של אשמים בחוצות העיר. תנשמו עמוק ולמדו את תהליכי הקיצוץ בתקציבים החברתיים. אסור לתת את עתיד ילדינו בידי פוליטיקאים חסרי אחריות. קהילה בריאה זקוקה למערכת עבודה סוציאלית בריאה ומתוקצבת.

הדעה התפרסמה לראשונה בדעות ישראל היום, 14.11.2010

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ will be published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

4 תגובות בנושא “חייב לתלות מישהו בכיכר העיר

  1. ועדיין אנחנו לא שוקלים את האג'נדה החברתית כשאנחנו מצביעים בבחירות, מאחר שמנהגינו מקפידים לשמר את "המצב" שמפניו דוחים כל דיון בסוגיות חברתיות.

    אהבתי

  2. מתי חזק וברוך

    הצורר הארור משה גרנות טוען שדרישתך לצדק חברתי בשירים שפירסמת באפיריון 114 הם שירי שטנה. כמובן מדובר במוטיב של החולדה השבעה שאוכלת את "הריסות כפר שלם ויפו" והפרשותיה הם התרבות. הגזען הארור הזה שפירסם כתב שיטנה נגד מזרחים שנקרא "עסקני הקיפוח" גם הגדיר אמירה הסטורית של מואיז כ עלילת דם שמקבילה לרצח נוצרים בידי יהודים.

    שירי שיטנה של שמואלוף לאשכנזים ב"אפיריון"

    אהוד היקר,

    קראתי ב"אפיריון", גיליון 114 (אביב תש"ע) ארבעה שירים של מתי שמואלוף נוטפי שנאה – איך לא – לאחיו האשכנזים. בשיר "בכפר שלם הרוס ובגירוש יפו" הוא מזכיר חולדה לבנה שבעה הנוגסת בהריסות בתיאבון, והפרשותיה הן התרבות. בשיר "נוסע ברכבת מלאה רוחות" הוא מצהיר על אהבתו לאדמה עיראקית ומביע לעג לחבר המבקש להיטמע בתודעות אשכנזיות. בשיר "הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם" הוא מטיף לסלק את החיידק ואת הווירוס במערכת.

    איך לא רעדה ידו של מתי שמואלוף להשתמש באותם דימויים ממש שהשתמשו הנאצים נגד היהודים? כתבתי לעורכי "אפיריון" – ארז ביטון ורחל קלהורה – שאני תמה על כך שהם פירסמו שירי שטנה כאלה (2.11.2010), ועד היום (10.11.2010) לא קיבלתי שום תגובה.

    מה דעתך?

    שלך,

    משה גרנות

    אהוד: אני מתפלא עליך. האם לא ידעת עד כה שעלינו, ה"אשכנזים", מותר ל"מזרחיים" לכתוב הכול ולהאשים בכול וגם לעשות מכך קריירה ולקבל סיוע ממשלתי וציבורי? זכור למשל את עלילת-הדם ההזויה של פרשת "ילדי תימן" ה"חטופים", ואת חבר הפושעים של ה"רב" עוזי משולם, שביצעו פעולות טרור בעקבותיו! והאם באיזשהו מקום קראת מעודך שמישהו יצא נגד המוצא התימני, שיש בו אולי משהו ממשיחיות השקר – של החרא שרצח את רבין? אני מעולם לא הייתי "אשכנזי" אלא בן-הארץ מדורי-דורות – עד שהתחילו לחרף ולגדף אותי בכינוי הזה. אבל כשמחרבנים עליי ועליך זו לא גזענות, ואנחנו אמורים לסתום את הפה!

    אהבתי

  3. מזדהה מאוד עם מה שכתבת. כמי שהיה עובד סוציאלי בארץ, זה מצב בלתי נסבל שמצד אחד מקצצים במערכת ומצד שני מחפשים אשמים שקורה משהו כאילו מדובר בכשל נקודתי ולא כשל חברתי.

    מעבר לכך, טיפול באלימות במשפחה זה מצב מאוד מורכב שלא תמיד יש לרשויות החוק את היכולת לצפות התפרצות בתוך התא המשפחתי (לא מדובר בפעולות מודיעין שדה- לכל המתלהמים אחרי אסון), ומדובר בסוג של קורבנות מאוד חמקמקה שלעיתים לוקח שנים לצאת ממנה. ממש כמו שיעבוד.

    אהבתי

  4. תודה על התגובות. אכן מערכת הבחירות מסתירה אותנו את המצב החברתי וגם אם מתייחסת אז מאוחר מדי. אכן קל לתקוף את אלו שמנסים להעלות את הרשמים החברתיים בשירה מאשר להתמודד עם ההקשר החברתי האקטואלי (היכן זה פורסם?). ואכן קיימת התלהמות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: