שירת החד-קיום: שירה נגד גזענות בצפון הארץ

שירת החד-קיום: שירה נגד גזענות בצפון הארץ  29.4.2013

אירוע פייסבוק


ישתתפו:
————
עודה בשראת
ראובן אברג'יל
הרב אליהו קאופמן
דניאל עוז
איתן קלינסקי
מתי שמואלוף


בואו בהמוניכם. לנשוא משמעות ארצית והשפעה על עתיד כולנו. נוכחותכם חשובה.

ביאור
——-
גל עכור במיוחד של גזענות שוטף את הגליל בשנים האחרונות. לצד הימנעותה של הממשלה מפיתוח ובינוי ישובים ערביים, אנו עדים למועצות מקומיות ועיריות שדואגות בגאון "ליהד" את הערים ולהדיר מתוכן אזרחים ערבים. מגדיל לעשות ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו, שמצהיר במנשר לתושבים "נצרת עילית יהודית לנצח", כי השמירה על טוהרה הגזעי של עירו היא "החשובה במשימותיו", וכי "שימרנו את הרוב היהודי בדרכים שהשתיקה יפה להן". כדי להגשים מטרה זו, סירב גפסו לבנות בית ספר בשכונות הערביות שבעירו, תמך ביוזמות לשחד את התושבים הערבים לעזוב, ואף אסר על הכנסת עצי אשוח לעיר "כדי למנוע פגיעה באופיה היהודי".

נוסף על כן, מרבה גפסו בדברי הסתה בסגנון "אם הייתי בשירות בעת מהומות אוקטובר 2000, היו אצלי הרבה יותר הרוגים". על נצרת הסמוכה אמר כי היא "גיס חמישי" וכולה "הופכת לקן טרור בלב הגליל, מרכז להפצת שנאת ישראל… וממתין כל העת לשעת הכושר כדי לתקוע סכין בגב המדינה". כשנדרש להבהיר דברים אלה, טען כי הם מתייחסים להפגנה שנערכה בנצרת נגד מבצע "עמוד ענן" – מהדברים משתמע כי הערבים בסדר כל עוד הם יושבים בשקט, אבל הופכים למחבלים ברגע שהם מביעים את דעתם.

דרישותינו מופנות למועצות המקומיות ולעיריות, לפרקליטות, למבקר המדינה, לממשלה ובפרט לשר הפנים סער, שר השיכון אריאל וראש הממשלה בנימין נתניהו. דרישותינו כדלהלן:

* להפוך את מדיניות הסגרגציה וההפרדה הגזעית בגליל, וליצור במקומה מדיניות של אינטגרציה והכללה: ערים משותפות, שכונות משותפות, בתי-ספר משותפים.
* לחדול מיד מאפליית הישובים והשכונות הערביים כיום בפועל.
* להשקיע בפריפריה מתוך תפישה מתקנת ומתוך התחשבות בצרכיהן הדחופים של אוכלוסיות מוחלשות. בכללם:
תכניות המתאר לבינוי ושיכון ומדיניות אישורי בניה, כבישים ותשתיות תקינים לכל הישובים, חלוקה מתקנת של משאבי חינוך, תעסוקה, בריאות, שיטור ורווחה.
* לדאוג לחינוך ותרבות המשקפים ערכים הומניסטיים ובלתי-גזעניים.

תודה ל"גרילת תרבות" – לקראת הפגנת "החד קיום" | איתן קלינסקי / איתן קלינסקי

תודה ל"גרילת תרבות" – לקראת הפגנת "החד קיום" | איתן קלינסקי

935568_10151694711399050_1638166506_n
היוצר ופעיל איתן קלינסקי קורא: הצטרפו להפגנת החד קיום ונזכר בהפגנות נוספות נגד ההפרדה בין יהודית וערבים בצפון הארץ 
ב-25.11.1957 השתתפתי בהפגנה מול מערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בתל אביב בעקבות מאמר מערכת שפורסם בעיתון ב- 24.11.1957 (*),יום אחד קודם, על ידי עורך העיתון, ד"ר הרצל רוזנבלום. מאמר שהוקדש להקמתה של העיר נצרת עלית. כותרת המאמר היתה "נצרת לא תהיה יותר יודנריין". ובגוף המאמר נכתבו השורות הבאות :"למטה, לרגלי ההרים האלה שמסביב, רואה אתה את נצרת ערבית קטנה, מסתכלת מלמטה למעלה אלינו. אינך יכול שלא להיות מושפע מכך, שהרי עד כה ישבו הערבים בהרים ואנחנו למטה. כאן פעל דמיון הנדסי-לאומי לפי מיטב האון הממלכתי היהודי והטכני."
ממרחק של 56 שנים, זכורה לי ההפגנה כמחאה של אנשי רוח מעטים, שלצערי, לא השפיעו על סדר היום התקשורתי. היינו יותר מדי מעטים, אך נחושים להשמיע את הסיסמא – "אחווה יהודית ערבית" ולנסות לשרש את הגישה של "און יהודי ממלכתי וטכני", שמבקשת להעלות את חיינו על שרטון של איבה, הממקמת את היהודים למעלה ואת הערבים למטה, כלשונו הבוטה והמצמררת של ד"ר הרצל רוזנבלום בעיתון, שלא היה עדיין העיתון של המדינה. וזה בהמשך לתמיכתו במדיניות ההפקעה הגורפת של אדמות כפרים ערביים רק לשם  הקמת שתי הערים היהודיות – נצרת עלית וכרמיאל.
אחרי 56 שנים אצא להפגין פעם נוספת לנוכח תופעה של מורסה מוגלתית בעיר נצרת עלית וגילויי שנאה בוטה, שמפגין ראש עיריית נצרת עלית, שמעון גבסו, כלפי אזרחים ערבים החיים בעירו ובעיר נצרת הסמוכה.
אני מקווה, שבריאותי תעמוד לי, ואוכל ליטול חלק בהפגנת שירת החד קיום: שירה נגד גזענות, שמארגנת חבורה נפלאה של אומנים צעירים בשם "גרילת תרבות" בנצרת עלית ביום שני 12.5.
זו חבורה, שהחליטה לצאת נגד גילויי גזענות של ראש עיר המתגאה באמירות הקוראות לרצח אזרחים – "אם הייתי בשירות בעת מהומות אוקטובר 2000 היו אצלי הרבה יותר הרוגים". וזאת לאחר שוועדת חקירה ממלכתית , וועדת אור, גינתה את מעשי הרצח ואת האחראים למתן הפקודה לירי.
ראש עיריית נצרת עלית הוא מעל לחוק, הוא היה מוכן ליטול חייהם של יותר מפגינים באוקטובר 2000, כשוועדת חקירה של ממשלת ישראל הצביעה על החומרה שבהרג המפגינים. שמעון גבסון הוא מעל לחוק, כשהוא מרשה לעצמו לשלוח לתושביו מנשר בשחור על גבי לבן, בו הוא מכריז, שהוא נוקט בפעולות נגד האוכלוסייה הערבית הגרה במקום "בדרכים שהשתיקה יפה להן". אדם, המכריז על נקיטה בפעולות בלתי חוקיות ו"שהשתיקה יפה להן", אסור לו לכהן בתפקיד של ראש עיר. שר הפנים חייב להעביר את שמעון גבסון מתפקידו כראש עיר בישראל, כאשר הוא מתנסח בהסתה פרועה כלפי עיר שכנה ומציגה כעיר ה"הופכת לקן טרור בלב הגליל ומרכז להפצת שנאת ישראל".
מותר לאזרח ערבי להתנסח בהפגנות נגד החלטות ממשלה, אין זה הופך אותו לחלק מקן טרור בלב הגליל. אם יש ראיות למעשה טרור, לשם כך ישנן משטרה ופרקליטות, שיעמידו אדם למשפט על ביצוע מעשה טרור, או על ניסיון לביצוע מעשה טרור. שר הפנים חייב להשהות מתפקידו ראש עיר, שמסית את תושבי עירו ונגד תושבי עיר שכנה בקביעה נחרצת ומוכחת, שכל תושב ערבי  "ממתין כל העת לשעת הכושר כדי לתקוע סכין בגב המדינה".
 אני מבקש להודות לחבורה הנפלאה של משוררים צעירים, מוזיקאים ויוצרים שהתארגנו ביוזמת "גרילת תרבות" להשמיע את קולה של ישראל השפויה אל מול גלי גזענות כלפי ערבים, אזרחי מדינת ישראל החיים בגליל.  החבורה הנפלאה, התארגנה ביוזמת "גרילת תרבות",  להפגין בנצרת עלית נגד ראש עיר המתגאה, כי הוא אוכף חוק וסדר  "בדרכים שהשתיקה יפה להם". ראש עיר המתגאה,  שהוא פועל בניגוד לחוק כנגד משפחות ערביות החיות בעירו. אני מקווה, שיהיה הד ציבורי לתביעת אנשי אומנות ותרבות מכל הארץ, שיבואו לנצרת עלית לתבוע המרת גילויי גזענות של ראש עיריית נצרת עלית ביצירת מדיניות של אינטגרציה והכלה.
איתן קלינסקי
(*) מובאות מהמאמר של ד"ר הרצל רוזנבלום ניתן לקרוא גם בספרו של ד"ר הלל כהן "ערבים טובים", הוצאת "כתר" עמ' 137 והערה מס'  31 עמ' 283.
הרשימה התפרסמה לראשונה בניוז 1

תקשורת

בנו של עמוס עוז הפגין מול עיריית נצרת עילית

דניאל עוז מחה השבוע יחד עם פעילים מול בניין העירייה על התבטאויותיו של שמעון גפסו נגד ערבים. ראש העירייה בפייסבוק: "זו צדקנות וניתוק מהמציאות"
כ־40 מפגינים ערבים ויהודים חברו השבוע לדניאל עוז, בנו של הסופר עמוס עוז, בהפגנה שקיים מול עיריית נצרת עילית, במחאה על התבטאויותיו של ראש העירייה שמעון גפסו נגד התושבים הערבים.
המפגינים הגיעו מכל רחבי הארץ, ועמם נמנו בין היתר הסופר והעיתונאי תושב נצרת עודה באשארת, הרב אליהו קאופמן מחיפה, ראובן אברג'ל המוכר כפעיל חברתי מהפנתרים השחורים וחברי מועצת העיר בנצרת עילית, זאב הרטמן ושוכרי עוואודה.
המפגינים נשאו בידיהם שלטים בעברית ובערבית, שעליהם נכתב 'ערבים ויהודים לא יחיו עוד מופרדים', 'גם אני זועביז' ועוד. המפגינים התמקמו על הדשא ברחבת העירייה וקראו קריאות נגד גזענות ונגד אפליה בין ערבים ליהודים.
"לטעמי המפגן היה די חזק", סיפר עוז, "הרטמן דאג לנו לאישורים מהמשטרה ולא היו עימותים רציניים, חוץ מזה שהגיע עובד עירייה אחד והתעמת עם אברג'ל, אבל זה לא הגיע לפסים של אלימות והסתיים בשלום. הייצוג הרב־תרבותי היה חשוב לנו מאוד.
"נוכחותם של איש רוח ערבי ושל רב שייצג את המגזר החרדי העבירה את המסר שהמחאה חוצה מגזרים. אני מרוצה מאוד ואני מקווה שזו התחלה של שינוי חיובי. הרי גם רומא לא נבנתה ביום אחד".
מתי שמואלוף, פעיל מטעם גרעין התרבות, נכח גם הוא בהפגנה ואף צילם אותה. התמונות שהעלה לפייסבוק זכו ל'לייקים' רבים. "זה היה מאוד מרגש לראות את השיתופים הרבים וכמות הלייקים הגדולה", אמר עוז, "לטעמי התמונה הכי חזקה הייתה זו שבה הרב קאופמן, באשארת ואני נושאים את השלט 'ערבים ויהודים לא יחיו עוד מופרדים'. זה היה ממש עוצמתי וסימל הרבה".
ראש העירייה גפסו צפה במפגינים מחלון לשכתו. "היום ליד בניין העירייה נראה מחזה מעורר גיחוך", כתב בדף הפייסבוק שלו, "שמאלן תל אביבי הזוי שהוא פילוסוף, מוזיקאי ובן של סופר מפורסם, חבר לאיש הימין הקיצוני ובעבר פעיל 'מולדת', זאב הרטמן, ולרב של נטורי קרתא, כן, אלה שמתנגדים לקיום המדינה, וביחד עם עוד כמה דמויות סהרוריות משולי החברה ערכו הפגנה נגדי.
"בהפגנה זו הם הביעו תמיכתם בכניסת ערבים לגור בנצרת עילית. בוודאי תשאלו מה משותף להרטמן הימני ולפילוסוף השמאלני, ולרב של נטורי קרתא? אז קודם כול – כל אלה לא אוהבים אותי. ומלבד זאת – הצדקנות, הניתוק מהמציאות והצורך העז בתשומת לב. אז הנה הם הצליחו, ויש להם קצת תשומת לב.
"ורגע ברצינות: דו־קיום הוא לא ההכרח לחיות זה בתוך זה ולהיטמע עם בתוך העם האחר. דו־קיום הוא היכולת לחיות בשכנות טובה ועם הפרדה ברורה. לדעה זו שותפים 95 אחוז מהאזרחים, החמישה אחוזים האחרים הם הטיפוסים התמוהים".
זאב הרטמן מסר בתגובה: "הפגנתי יחד עם דניאל עוז ושאר המפגינים והגעתי עם אנשי נצרת עילית. כל אחד הפגין מסיבותיו שלו. אני הפגנתי נגד התנהגותו של גפסו, כשהנקודה היחידה שקישרה בינינו היא הסכנה בהמשך שלטונו של גפסו".

 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שירת החד-קיום: שירה נגד גזענות בצפון הארץ

  1. למרות שאני בעצמי עבד ולמרות שאני מאד אוהב את עמיר לב – ירושלים היא מחוץ לתחום שלי. אולי תערכו את הערב הזה בתל אביב גם?

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s