למשוך אל הלימוד במסיבה: ראיון עם אריאל לוינסון ממייסדי הישיבה החילונית בירושלים

למשוך אל הלימוד במסיבה: ראיון עם אריאל לוינסון

 

שלום אריאל, מה תפקידך במסיבה?

אני אחד המארגנים, מן המייסדים של הישיבה החילונית בירושלים. למהלך שותפים גם אבישי וול וניר עמית.

מה זאת תרבות חילונית והאם היא חייבת להיות מנוגדת לתרבות הדתית?

מוקד העשייה שלנו הוא לימוד מקורות יהודיים מתוך פרספקטיבה חילונית. מטבעה, המסורת היהודית והטקסטים שלה נוצרו בהקשרים דתיים שונים ומגוונים. איננו רואים את הלימוד והעשייה שלנו כמנוגדים לה אלא על רצף של המשכיות שנוטע אותה בהקשר של חיי היומיום שלנו.

 

מה מקום המגילה במסיבה?

למגילה הקדשנו את החלק הפותח של הערב שנקרא 'קריעת מגילה'. בחלק זה הזמנו מובילי תרבות צעירים לתת לנו זוית ראיה שלהם על המגילה. לכל דובר ניתנו כשבע דקות ולא יותר.

מהן הדעות השונות שהציגו מובילי התרבות הצעיר?

יאיר ליפשיץ סיפר מעט על מסורת היידישפיל האירופית שהתחיל במאה ה-16 ועל היחס שלה לקרנבל האירופי. צילה חיון הדגיש את תרבות  הספר של המגילה ואת מקומה המכריע של אסתר ככותבת ומוציאה לאור. רבקה מרים קראה כמה שירים מספה האחרון שעסקו  בדמותו של המלך אחשורוש ויעל שנקר הסבירה מדוע היא שונאת את חג פורים  אך נתנה הצצה  מרתקת לשיר 'פורים' של אדמיאל קוסמן שעוסק בהתחפשות ודראג.

האם אנשים באמת הקשיבו? או שהסתודדו סביב הבר?

כל החלק הזה התרחש בתוך תיאטרון המעבדה על כיסאות, לא בחלק של הבר.

מדוע דרושה לנו תרבות חילונית שעושה מיזוג בין מוסיקה, פאנק, ריקודים, תנ"ך, מגילה, ישיבה?

רצינו להגדיר מחדש את גבולות בית המדרש והלימוד ובכך גם למשוך אל הלימוד קהל שלא היה חושב או לומד את המגילה בהקשר הטבעי של חייו.

מה זאת ישיבה חילונית ובמה היא שונה מהישיבה הדתית?

הישיבה החילונית הראשונה הוקמה בתל אבי על ידי ארגון 'בינה' ומטרתו לייצר תלמידי חכמים חילונים שתרבות הספר העברית לדורותיה אינהזרה להם. הישיבה החילונית היא שילוב בין צורת לימוד מסורתי ותכנים חדשניים, כאלו שאינם נלמדים במסגרת הישיבתית  הדתית כגון – פילוסופיה ומחשבה מודרנית יהודית וכללית, ספרות ותיאטרון ועוד.

כמה שנים האירוע נערך?

שנה ראשונה.

איך הגעת כאיש ספרות ודוקטורנט באוניברסיטה העברית לתרבות הישיבה החילונית ומהי תרומתך למסיבה?

כמורה לספרות וחוקר תרבות עברית אני מחפש מקום שמתאים לי ברוחו ללמוד וללמד בו. הכוונה להקים מוסד תרבות וארגון חינוכי טבעיים מאוד עבורי כאדם לומד שגם רואה בעצמו יזם חברתי שרוצה להשפיע על החברה.

האם המסיבה הייתה הצלחה?

בהחלט. החלק הראשון היה מרתק ובועט, להקת סומסום (שמנגנת מוסיקה צוענית בלקנית) היתה מצוינת ומרקידה והדיג'יי מארקי פאנק היה אדיר.

כמה אנשים הגיעו?

הגיעו כ-150 איש. מספר כזה של אנשים צעירים שמגיעים לערב שחלקו לימוד מקורות יהודיים הוא כמעט חסר תקדים (למסיבת הלימוד הראשונה שלנו הגיעו כמעט 300!), במיוחד בהתחשב בעובדה שבערב פורים יש תחרות עם הרבה אירועים ומסיבות.

חילוני שמתחפש לדתי שמתחפש לחילוני שמתחפש

האם גם דתיים יכולים לתמוך בתרבות חילונית בישראל?

בערבי הלימוד והארועים של הישיבה החילונית בירושלים הקהל הוא מאוד מגוון – חילונים, דתל"שים, דתיים ואפילו כמה חרדים שהגיעו ליותר מפעם אחת. הקהילה הירושלמית היא כזו. היא גם מחפשת דרכים חדשות ויצירתיות ללמוד. חלק מן החברים המייסדים של הישיבה הם דתיים. יתרה מזאת, נראה שרבים מן הדתיים הירושלמים מרגישים נח וטבעי יותר אצלנו מאשר בישיבות מסורתיות, מסיבות רבות.

האם זאת תופעה מיוחדת לירושלים או שהיא מתחוללת במקומות אחרים?

יש משהו בירושלים שנותן לה מעמד של חוד חנית בהקשר זה. למרות שזו עיר מחולקת (עם ובלי מרכאות) בין הרבה זרמים וסוגי אוכלוסיה, יש חלקים בה שמאפשרים לטשטש הבחנות מגזריות וליצור גשר משותף של עשייה ויצירה שמשותף לאנשים מרקע ואורח חיים שונה.

האם תרבות חילונית עומדת מול תרבות דתית? האם תרבות חילונית היא זרם דתי?

התהליך המהפכני שעברה החברה היהודית בשלוש מאות השנים האחרונות הוא מגוון מאוד  וכולל אפשרויות רבות של זהות יהודית שמכילה מתח בין מסורת וחידוש, דת ומודרנה וביקורת ואמונה. התרבות היהודית החילונית אינה דבר אחד וכמו העולם הדתי יש בה עמדות מתונות וקיצוניות ביחס לעבר המסורתי. בישיבה החילונית נרצה ללמוד את התהליך הזה ואת מרכיביו השונים בכדי להרחיב את מגוון הכלים שמאפשרים לצעיר ישראלי היום לדון בזהותו ולהבין את המשמעות של חיים יהודיים במאה העשרים ואחת.

למה התכוונתן ב"קריעת מגילה"?

בכותרת הזו, 'קריעת מגילה', יש מימד של חילול שחשבנו שיהיה מספיק פרובוקטיבי כדי ליצור עניין וסקרנות ושמאפיין את המתח בתוכו פועלת הישיבה החילונית בירושלים. הרעיון הוא לחלק את המגילה לקרעים – נקודות מבט שונות, שיאפשר לנו להבין אותה השנה באופן חדש.

מי זה דיג'י פאנק סומסום?

להקת סומסום פועלת בירושלים, באזור עין כרם. דיג'יי מארקי פאנק הוא מוסד מיתולוגי ירושלמי ומוביל תרבות אלטרנטיבית בירושלים לא מעט שנים.

איזה רגע מעניין, מכונן או מרגש התרחש בערב שלא צפית?

המוסיקאים ברי סחרוף ושי צברי הגיעו מחופשים ועלו יחד לשיר כמה שירים בהפתעה, מתוך מחווה לעשייה של הישיבה החילונית  בירושלים. היה גדול!

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor, and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ was published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: