הישרדות כאן

קובץ משירי עמית משען

הישרדות כאן

מלא פח המגרסה
מלא פח הזבל
מלא חדר הפחים
מלאה משאית הזבל
מלאה תחנת האיסוף
מלא הר הזבל.

הישרדות כאן
כמוה כהישרדות הזירעון היחיד
נוכח אחיו הצובאים למפתן הביצית.

בסוף
נולד שיר.

*

סבא בחר בעץ הדעת

כְּשֶׁשָּׁתְלוּ אֶת סַבָּא בָּאֲדָמָה,
חִכִּיתִי שייצמח עֵץ בָמַקום,
וְאָז אוּכַל לִטְעֹם מפירותיו.

אֲבָל אַף אֶחָד לֹא השְקַה,
וְגַם חָסְמו אֶת הַיְּצִיאָה
בְּאֶבֶן גְּדוֹלָה
וְעָלֶיהָ נתוּנים ומִספרִים
שֶׁרַק מַזְכִּירִים
שֶׁסַּבָּא לֹא בָּחַר בְּעֵץ הַחַיִּים.

*
שירה

גבולותיה מטושטשים
כמו ציור אימפרסיוניסטי
בו שדות הפרחים העמומים
נספגים בדפנות המסגרת עצמה,
וצבעה של המסגרת מתחרז עם צבע הקיר
עליו תלויה התמונה.

ועם-זאת אנחנו יודעים,
בכל זאת,
פחות או יותר,
היכן נגמר הציור ומתחילה המסגרת,
והיכן נגמרת המסגרת ומתחיל הקיר.

ואולי לעולם לא נוכל להסביר
את הידיעה הפרטית הזאת שלנו
ולמה בכלל לנסות.

*

ללא כותרת

ואולי זה מחטיא למטרה
היציאה מהחדרים הקטנים
של האור הצהוב העמום
אל השטיחים האדומים הבוהקים
לעמוד מול כל האלפים
הנרגשים נוכח המילים
המתפרצות אל חלל האולם הגדול
כך
לצעוק שירים להמונים
בראש חוצות
מעל במות גבוהות
לצפות בהם נשברים
קמים ומוחאים כפיים
מזילים דמעה
אולי
זה מחטיא למטרה

*

סבתא שלי השנייה

בְּעֵרוּב יָמֶיהָ, סָבְתָא שֶׁלִּי נָזְלָה.
אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ נִשְׁפֶּכֶת, גַּלִּים גַּלִּים
כְּשֶׁהִיא שָׁכְבָה בְּמִטָּתָהּ,
שׁוֹלַחַת לְכָל עֵבֶר אֶת קימוריה המעוגלים
עַד לָרִצְפָּה.

סָבְתָא שֶׁלִּי, זֹאת יָדַעְתִּי,
הָיְתָה אִשָּׁה קָשָׁה.
הִיא גִּדְּלָה אֶת אַחְיוֹתֶיהָ מִגִּיל מְאֹד צָעִיר,
זכורני סִפּוּרִים עַל כניסתה אֶל הָעִיר,
לָרִאשׁוֹנָה אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה.

הִיא רָצְתָה נְשִׁיקָה עַל הַשְּׂפָתַיִם,
רְטֻבָּה,
עוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת,
כִּי תָּמִיד הִיא שָׁכְחָה.
סָבְתָא שֶׁלִּי הָיְתָה אִשָּׁה נוֹרָא,
נוֹרָא
חַמָּה.

לֹא הִכַּרְתִּי אֶת סָבְתָא בְּאֱמֶת, הִסְתַּכַּלְתִּי מֵרִחוּק.
כְּשֶׁהִיא מֵתָה, וְסִפְּרָה לִי סבתי הַשְּׁנִיָּה,
לֹא טָרַחְתִּי אֲפִלּוּ לִמְחֹק
זִכְרוֹנוֹת עמומים
עַל אִשָּׁה שֶׁנָּזְלָה.

אז שמי עמית משען, אני בן 18 (עוד מעט 19), כותב מכל סוגי הכתיבה כמעט, או לפחות מנסה, אבל בעיקר כותב שירה. אני מאוד אוהב לקרוא שירה ואני חושב שאני גם הכי אוהב לכתוב שירה. הייתי מאוד רוצה יום אחד לפתח קריירה בתור משורר. לסדנא של רוני סומק (בספרייה בדימונה) התחלתי ללכת לאחרונה יחסית, והיא מעין סדנת כתיבה, או כמו שרוני ייטיב לתאר אותה – סדנת מחיקה. חברי הסדנא ממליצים על ספרים שקראו, קוראים ברבים דברים שהם עצמם כתבו, וגם עושים "דיגומים" בהם אנו משלבים מילים ומשפטים מספרות נתונה (שלנו או של אחרים) בכתיבה מאולתרת ומיידית שלנו בסדנא.

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

3 תגובות בנושא “הישרדות כאן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: