מילה טובה

Flicker by rotemtmonot

בחג הפסח אפשר לראות כל פעם מחדש את הקהילה היהודית והקשרים ההדוקים שהיא מנהלת בתוכה. משפחות שלמות מתארגנות מחדש, יושבות ביחד, שרות, אוכלות, משמיעות שבחים לבורא עולם. זה לא מובן מאליו. במדינות אחרות במערב, אפשר לראות ניכור הולך וגובר שהוא סימן לדורות חדשים. אלו מתנתקים מהמבנה המשפחתי. אבל בישראל המשפחה היא הפרודה הכי בסיסית של המדינה. היא שומרת על עצמה, גם אחרי השמדה, הגירה, מלחמה וסימנים אחרים של התקופה המודרנית. המשפחה בסדר פסח מתחברת כמעשה קסם מסביב לשולחן אחד ונזכרת בשאלות חריפות ביחס לקיומה. בכל סדר אפשר לעבור ברחוב ולשמוע את המשפחות שרות ביחד, גדולים כקטנים, במבטאים שונים, לעיתים אף בזיוף רב.

בחג החירות לא נשכח את המצב החברתי ואותו גוף חברתי המתאחד ביחד מוצא מענה לכך במתן צדקה. אמנם אנו משוועים למבנה חברתי אחר שבו לא נצטרך לתת צדקה ויהיה צדק חברתי. אך אסור לשכוח שבישראל עדיין אפשר לראות קשרים הדוקים בין קבוצות שונות של אזרחים. עמותות חוברות לרשתות סופרמרקטים בכדי לספק מוצרים לתוך עגלות קנייה. עמותות רבות קמות לעזור למשפחות, לילדים ולכל מי שנופל מתחת לקו העוני. יש הדדיות, ישנה זולתיות. בימים לא פשוטים שכאלו, התקווה לשמור על אחדות עדיין מפעמת ופועמת בלב העם.

בזכרון יציאת מצרים אנו משמיעים את הרצון העז לצדק, כהמשך לאומץ של משה שהוביל עם שלם אל חירותו. בזמן של מהפכות בעולם הערבי, אנו מביטים בגאווה אל מערכת הצדק בישראל, שיכלה לעשות צדק גם עם הפוליטיקאים הכי בכירים שלה. רוה"מ לשעבר אולמרט, הנשיא לשעבר קצב, שר האוצר לשעבר הירשזון שווים בפני החוק כמו שאר האזרחים. אין להם פריבלגיות, או יתרונות. ההפך. מערכת הצדק רואה דווקא בשפיטתם את מימושה האוניברסלי. ובתוך כך היא מגשימה את הערך הדמוקרטי של שיוויון בפני החוק.

בחג האביב, חגם של המטיילים, אפשר גם לומר שמתחוללת מהפכה ירוקה בישראל. המודעות לחשיבות של שמירת הסביבה מתבצעת אל מול עינינו. ביטול הבנייה בחוף פלמחים היוותה הצלחה עצומה וסימן לחברה הישראלית שהחופים לא עומדים למכירה. בכנסים, באירועים, במאבק של עמותות, סטודנטים ומתנדבים אפשר לראות אופי ירוק וחדש. המאבק שהתחולל סביב תמלוגי הגז, עם אישור חוק ששינסקי, מראה שחברי הכנסת הפגינו מחויבות אמיתית לאינטרס הציבורי וכי באמצעות סכומי העתק אשר יתקבלו ממאגרי הגז ניתן לחולל מהפכה סביבתית-חברתית.

בחג הפסח אפשר לשמוע את שירת הסדר ובית הכנסת. פיוטים, שבחים, הודיות, זכרון ליציאת מצרים. כל הידע, החגיגה והטקס עוברים דרך המוזיקה. אותה מוזיקה דתית, שהודרה ממרכזי הכוח של התרבות הצליחה באמצעות יוצרים ויצירה רחבה לחזור למרכז העשייה. אתר "הזמנה לפיוט", קהילות שרות שקמו לשיר פיוטים ברחבי הארץ. מוזיקאים רבים שחידשו, שחזרו והלחינו פיוטים כגון אהוד בנאי, שלמה בר, אתי אנקרי, ברי סחרוף ועוד. בחג הפסח הזה, יותר מתמיד, אפשר לשמוע את נפלאות אמנות הפיוט שליוותה את העם היהודי ותפילותיו בכל מקום בו הוא נמצא.

הדעה התפרסמה בגירסא קצת שונה בדעות ישראל היום

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ will be published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

2 תגובות בנושא “מילה טובה

  1. הי מתי
    נחמד לראות איך אתה מעביר את מסרייך למרכז (ישראל היום) גם אם הדבר דורש מעט
    התמתנות (אסטרטגית).
    ואכן יתרונה המהותי של ישראל, עבור האדם היחיד, הנה המשפחתיות. בארץ, בני משפחה בצרה יכולים להיעזר במשפחה, בעוד בארצות הברית או אירופה אדם לאדם כלב. (אם כי גם זה משתנה בארץ בעקבות הקפיטליזם המתחזק). למעשה, ישנו מתח בין הקפיטליזם המבודד אנשים להיות יחידה צרכנית (או יחידת משפחתי צרכנית) לבין הדאגה החברתית.
    המשפחתיות במובן השבטי שלה יכולה להוות סכר בפני הבידוד הקפיטליסטי הזה, מאפיין ים תיכוני חתרני.
    ומצד שני, רדיפת האחדות בישראל היא סוג של אובססיה, ולמעשה דרך ניטרול כוחות אופוזיציוניים. נותנים חיבוק לחריג, לשונה, לחתרני (אפשר לקחת כדוגמא את אביב גפן, שבתחילת הקריירה הצטלם עם סלוגן "טוב למות בעד עצמנו" כהתרסה נגד הצבאיות בארץ, וסופו בחיבוק המדינה, שירי ימי זיכרון ושירי יצחק רבין, עגל הזהב של השמאל).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: