הלאה העבדות

טוב הייתה חסר לו את הדינמיות והמיליטנטיות של פרדריק דאגלאס, או את האינטלקטואליות של דו בויס. אבל הוא היה ממולח ומשונן וקבע את התקופה של 1895-1915 כתקופה שקרויה על שמו. העבדות התקיימה בארצות הברית מאז הקמת האיחוד ב-1776, ועוד קודם לכן בשלוש עשרה המושבות. אך בעקבות מלחמת האזרחים האמריקנית נאסרה העבדות בחוקה בשנת 1865. בוקר טי וושינגטון היה בעצם עבד שהפך לאינטלקטואל ומנהיג השחורים

בוקר טי וושינגטון (1856-1915)

בוקר טי וושינגטון נולד כעבד – מבלי לדעת את תאריך היוולדו. הוא בחר את התאריך של יום הולדתו ב-5 באפריל 1856. אימו הייתה שפחה. אביו היו אדם לבן שהזהות שלו לא ידועה. בתקופת ילדותו, בוקר כמו הרבה עבדים ידע רק את שמו הראשון. רק כשהוא הגיע לבית הספר הוא אימץ את השם הראשון של האב החורג שלו כמו שם המשפחה.

אב חורג

החלק הראשון של חייו היה של מחסור ומאבק יומיומי. בסוף מלחמת האזרחים הוא התלווה בידי אימו למלדן (Malden) במערב וירג'יניה – שם הוא התחבר לאביו החורג שמצא עבודה בכבשן של מלח, משרת, כורה ואורז מלח. הוא נשאר בבית ספר עד שעות מאוחרות והרווה את תשוקתו ללימוד על ידי קריאה

נוסע ללמוד

כמה שנים אחר כך תשוקתו ללימודים לא סופקה. הוא נסע ברכבת, בעגלה וברגל כחמש מאות מייל (ממלדן) למוסד לחקלאות של המפטון בוירג'יניה. המוסד נבנה על ידי האגודה האמריקאית של מיסיונרים כמה שנים לפני כן, כדי להכשיר מורים שחורים להכין את תלמידיהם לעבודת חקלאות ומסחר כמו הכנת ריתמות. בוקר טי. עבד כשרת במקום, הוא סיים את לימודיו אחרי שלושים שנים עם אותו הצטיינות ומסמך שהקנה לו הסמכה ללמד מסחר בבית ספר. הוא גם למד באוירה סמי-מיליטריסטית, עם האתיקה הפוריטנית ואשר במרכזה העמידה ערכים של ההגיינה, חסכנות, עבודה קשה – כל אלו הפכו להלכות מרכזיות בחייו ובפילוסופיה החינוכית שלו. הוא הפך למנהל – בשנת 1881 אחרי שחינך בתוכנית ניסויית לסטודנטים ילידיים אמריקאיים בהמפטון, וושינגטון קיבל הצעה למשרה כמנהל ראשון למה שנהיה אחר כך המוסד של טוסקגי באלבמה (Tuskegee). טוסקגי החל עם שלושים סטודנטים, שלימד ערכים נוצרים וחיים פשוטים והוא הטיף שאחרים יילכו בדרך זאת. הוא השתמש בכוחותיו כגון כבורר וגייס כספים וושינגטון ואט אט הקים מוסד משגשג באיזור הכפרי של אלבמה.

דמות לאומית

רק בשנת 1895 וושינגטון הפך לדמות לאומית, כתוצאה מנאום קצר שהוא נשא בפני אלפיים איש בתערוכה של אטלנטה. התערוכה שהייתה ידועה בשמה "הפשרה של אטלנטה". לכמה מהפרשנים הנאום הציע לסחור בזכויות האזרחיות, חברתיות ופוליטיות של השחורים כדי לקבל אפשרויות כלכליות מצומצמות ויחסים בלתי-אלימים עם הלבנים. ההצעה נראתה אז לרוב השחורים בדרום וגם לרוב הלבנים בצפון ובדרום. בין השנים 1895-1910 קרוב לשלושים וחמישה אלף שחורים עברו לינצי'ים באמריקה.  בדרום הלבנים שללו מהשחורים את זכויות ההצבעה שלהם. לכן השחורים רצו אוירה של דו-קיום – כאותה השאיפה לקבל אפשרויות להתפתחות עצמית כלכלית. אפילו אינטלקטואלים בכירים כדו-בויס שיבחו בתחילה את הנאום של וושינגטון ותמכו בפילוסופיה של פיוס שהיה לה בסיס פרגמטי. רק מספר שנים הם פיתחו את האופוזיציה בשיח לדעותיו (ראו למטה את ההרחבה על ארגון ה-NAACP).

אחרי הנאום באטלנטה, וושינגטון גיבש את העמדה שלו כ"משה של הגזע". רעיונותיו נכללו בתוך האוטוביוגרפיה  "לגדול מתוך עבדות" (UP FROM SLAVERY)  שפורסמה ב1901 (היא תורגמה לעברית בידי ולפובסקי, מנחם זלמן בשם: " מעבדות לחרות :ספור-חייו של בוקר וושינגטון הכושי ‬" (1964) בהוצאת יבנה). האוטוביוגרפיה הינה יצירת מופת, שקיבלה שבחים רבים בארה"ב וגם פורסמה ברחבי העולם. הפרקים המוקדמים מאפשרים להבין את השתחררותה הפסיכולוגית והפיזית של התודעה השחורה. מיליוני עבדים שחורים שמוצאים את עצמם משתחררים ב-1865, כחלק מסיום מלחמת האזרחים. ככל שמתקדמים בקריאת האוטוביוגרפיה מגלים את דמות וושינגטון גם כצנועה וגם ככוחני ובר סמכא. וושינגטון ידע להשתמש במטפורות, בסימבוליזם, בטכניקות של הסוואה אירונית והתחפשות כחלק מהבנייה של כתיבה אוטוביוגרפית שחורה קאנונית.

שנים אחרונות

בשנים האחרונות לחייו הוא קיבל תואר כבוד מאוניברסיטת הארוורד, הוזמן לאכול עם הנשיא תיאודור רוזוולט, הפך ליועץ בכיר של אנשי עסקים ופוליטיאים לבנים בשאלות של מדיניות. הוא הפך מעין דובר לדור השחור ושימש כמתווך בשאלת הגזע.

בעיות של אחרי העבדות

לאחר שהתקבלו התיקונים ה-14 וה-15 לחוקה, הלבנים איפשרו לכאורה לשחורים להצביע בבחירות. אך כפי שקורה לעיתים קרובות – היה הבדל משמעותי בין התיאוריה לבין הפרקטיקה. לבנים רבים, בעיקר בדרום (אך לא רק בו) חשו אי נוחות בנוגע לשילובם של השחורים בחברה הלבנה. ובשל הם חוקקו כל מיני חוקים בכדי במטרה להגביל את יכולת השחורים להשתלב. חוקים שבוטלו רק בשנות השישים של המאה העשרים, בעקבות מאבק ממושך של התנועה לזכויות האזרח. בתקופה זו ארגון הק.ק.ק, קם ופעל נגד השחורים תוך שימוש בטקטיקות של הפחדה ואלימות, עד כדי מעשי רצח. על רקע זה צמחו כמה אנשי מפתח אפריקאים-אמריקאים ששימשו כמנהיגים וכדוברים של הקהילה כולה. אחד הבולטים שבהם היה בוקר ט. וושינגטון, מחנך וסופר, שבילה את תשע שנות חייו הראשונות בעבדות. וושינגטון היה מנהיג פשרני ומתון יחסית, שהיה חביב על רבים מהלבנים כיוון שתמך ברעיון ההפרדה הגזעית, לפחות בשלב הראשון.

המשך הדיכוי באמצעים אחרים אפילו בטסקיגי

ניסוי העגבת באוניברסיטת טסקיגי, שנערך בין 1932 ל-1972, הוא אירוע ידוע לשמצה בהיסטוריה של האתיקה הרפואית. המדובר בניסוי קליני שנערך בטסקיגי שבמדינת אלבמה, באוכלוסייה של 399 עובדי כפיים שחורים, עניים וברובם בלתי משכילים, ובקבוצת ביקורת בת 200 איש נוספים מאוכלוסייה זו, שנבחנו לבדיקת הטיפול והמהלך הטבעי של מחלת העגבת. ניסוי זה נודע לשמצה והפך לאבן דרך בהתייחסות לחולה המשתתף בניסוי הקליני ובהגנת זכויותיו הבסיסיות, בשל העובדה שהוא נערך ללא כל התחשבות בבריאות ובכבוד האדם של המשתתפים בו. המשתתפים בניסוי לא נתנו הסכמה מדעת לניסוי ולתוצאותיו, ולא הודיעו להם כי אובחנו כנגועים בעגבת. נאמר להם כי בעייתם היא "דם רע", וכי יוכלו לקבל טיפול בחינם, נסיעות בחינם אל המרפאה, ארוחה חמה אחת ליום, ואם ימותו, תקבל משפחתם אלף דולר להוצאות הקבורה. תובענה ייצוגית שהגישו הנחקרים וקרוביהם, באמצעות האגודה הלאומית לקידומם של הצבעוניים(NAACP), הניבה פיצוי בן 9 מיליון דולר, וכן מתן טיפול רפואי בחינם לכל המשתתפים בטיפול ששרדו, ולבני משפחתם של המשתתפים שמתו או אשר נפגעו מעגבת. ב-1974 נחקק חוק בשם "חוק המחקר הלאומי" (National Research Act), שיצר ועדה לאומית שמטרתה לבחון ולכתוב נהלים הנוגעים למחקרים בהם נערכים ניסויים בבני אדם.

היום

לאחרונה יצאה ביוגרפיה חדשה על חיי בוקר טי וושינגטון ויש התעניינות גוברת והולכת בתכניו באמריקה.

NAACP – National Association for the Advancement of Colored People

האיגוד הלאומי לקידום של אנשים צבעוניים – הינו ארגון זכויות אזרח שהחל לפעול בשנת 1909 בארה"ב. מטרתו: לדאוג לזכויות הפוליטיות, הזכות לחינוך, זכויות חברתיות ושיוויון כלכלי של כל האנשים ולמחוק את השינאה הגזעית והאפליה הגזעית. לדאוג לזכויות הצבעה שיוויוניות, להגדיל את האפשרויות שלהם ולשמור על זכויותיהם בתוך מערכת המשפט, לדאוג לחינוך עבור ילדים, תעסוקה לפי יכולתם, כישרונותיהם ושיוויון מלא בפני החוק.

בשם של NAACP נותר אחד מהתארים היחידים של שימוש באנשים צבעוניים. התנועה מרוכזת בבולטימור – מרילנד (כיום היא כוללת כשלוש מאות אלף חברים, ותקציב של למעלה מ-27 מיליון דולר). יש לה סניפים במספר ערים מרכזיות בארה"ב. עיקר עבודה נסובה סביב פעילות משפטית לביטול גזענות ממסדית. אך היא גם פועלת באמצעות לוביסטים בבירה. בכדי לשפר את הקידום של מערכת החינוך ומערכת הבריאות ברמה הפדרלית והחינוכית.

הארגון החל לפעול בשנת 1905 בעקבות הכנס הגדול של תנועת הניאגרה שעשו ליד מפלי הניאגרה (אונטריו) עם ויליאם מונרו טרוטר, ודו-בויס, כנגד המדיניות של בוקר טי וושינגטון – של פיוס, השלמה והתאמה. וושינגטון  הודה שלשחורים יש בעיה מהותית בלהשתלב ולא העמיד את כל הבעיה בממסד ובמערכותיו. דו בויס ואחרים והחליטו להילחם בשלילת הזכות לבחור שהיתה נהוגה ב1890-1908 (המדינות הדרומיות הערימו קשיים על בוחרים שחורים). הרעיון היה להיאבק בשביל כל מי שאינו לבן (צבעוני). בארגון של הכנס שחבריו נשארו עד 1910 היו רק שחורים, אך ב-NAACP כבר היו שלושה חברים לבנים בהקמתו והוא דגל גם בשיתוף פעולה. היו המון יהודים שגם ניהלו את התנועה וגם תרמו לה כסף. כמעט חצי מהעורכי דין של הארגון היו יהודים.

(תרגמתי שלוש פסקאות מהאוטוביוגרפיה של בוקר טי וושינגטון)

old.antislavery.org לגדול מתוך עבדות – Up From Slavery

תרגום: מתי שמואלוף.

פרק 1.

נולדתי כעבד בתוך חוות עבדים במחוז פרנקלין, וריג'יניה. אנל'א בטוח בתאריך המדויק של הולדתי, אבל בכל מקרה, אני מניח שנולדתי בזמן כלשהו, במקום כלשהו. ממה שהבנתי, נולדתי קרוב לתחנת רכבות ותחנת הדואר שנקראת פורד הייל וקרוב לשנה 1858 או 1859. אנל'א יודע את היום או את החודש. הזיכרון המוקדם ביותר שלי הוא של החווה ושל רובעי העבדים – אותו חלק אחרון שבו העבדים החזיקו בתאים שלהם.

החיים שלי התחילו בתוך תוכן של הנסיבות הכי מייאשות, שוממות ועצובות. וזה לא בגלל שהנוגשים שלי היו אכזריים במיוחד, משום שביחס לבעלי עבדים אחרים הם עוד היו בסדר. נולדתי בתוך צריף עץ רגיל, קצת יותר מארבע מטר על כארבע מטר. בתוך הצריף הזה חייתי עם אימי, אחי, ואחותי עד מלחמת האזרחים שבהם הוכרזנו כחופשיים.

לא ידעתי כלום על אבותיי. בתוך רובעי העבדים, וגם אחר כך, שמעתי שיחות רבות בקרב האנשים הצבעוניים על העינויים של העבדים, שכללו, ללא ספק, גם את המשפחה הקדומה שלי מצד אימי, שסבלה במעבר האמצעי של אוניות העבדים, שהובאו מאפריקה לאמריקה. ולא יכולתי להצליב מידע, בשום דרך אפשרית, כדי לשפוך אור מדויק על ההיסטוריה של המשפחה שלי מעבר לקורותיה של אימי.

***

לתוכניות קודמות של "חיים של אחרים" בהן התארחתי:

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s