אתה הצורר – נתניהו

Bibi and His Middle East Mess  Benjamin Netanyahu totalitarian and draconian  Middle East policy is characterized by a resistance to change and compromise.  cc: Flicker: By Americans All Together Now
Bibi and His Middle East Mess. Benjamin Netanyahu totalitarian and draconian Middle East policy is characterized by a resistance to change and compromise. cc: Flicker:. By Americans All Together Now


"אירן, חיזבאללה וחמאס פועלים בגלוי להשמדתנו" נואם נתניהו ואני חושב שאחרי עשרות שנים נשארנו עם מדינה יהודית פאראנוידית שרק מולידה אויביה. ביום השואה כמו ביום הזכרון כמו ביום העצמאות ושאר חגי המדינה אפשר להרגיש את הריקנות.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקביל בין היחס העוין למדינת ישראל בימינו לבין האווירה האנטישמית ששררה באירופה ערב השואה. לראש הממשלה אין היכולת לגזור את היחס לישראל מתוך פעולותיה בפועל בתוך הקהילה הבינלאומית (למשל היחס למשט, או ההשפלה לשגריר התורכי) וקל וחומר היחס לפלסטינים (מצור, שנים של כיבוש, רדיפת ההנהגה הפלסטינית בתוך ישראל, אפלייה ממסדית, דחיית פתרון בעית הפליטים, גניבת אדמות, הפיכת חצי מהנוער הערבי לאוכלוסיה מוחלשת מתחת לקו העוני). ומדוע זה קורה. המדינה היהודית נכשלה ופנתה לכל הצמתים הלא נכונים. במקום לבנות ציונות עם מרכז רוחני, דו לאומי, תרבותי היא הפכה ללאומנות צבאית הרסנית שכל מטרתה היא הישרדות בכל מחיר. מצדה.

"לנו, לבני העם היהודי, אסור להתעלם מלקחי השואה", אמר נתניהו. ומיד ביטל את האפשרות האנושית הטמונה בשואה והוסיף: "היום קמים עלינו צוררים חדשים ובעודם מכחישים את השואה הם קוראים להשמדת עמנו. אירן וגרורותיה, חיזבאללה וחמאס, פועלים בגלוי להשמדת מדינת היהודים. כל בני התרבות שבעולם, כל אלה שאומרים שהם למדו את לקחי השואה, צריכים להוקיע בצורה ברורה וחד-משמעית את אלה שקוראים להשמיד את מדינת היהודים". נתניהו לא יזכיר כי השואה דורשת מאיתנו חשיבה אוניברסלית מכילה ולא הישענות על כוח הרסני. אבל בישראל רוצים טריטוריה ליהודים בלבד, שמבוססת על דם יהודי ומשטר צבאי. הלאומיות היהודית באה ולקחה את השואה והפכה אותה לסיפור המוביל אבל עיקרה את כל המסקנות שלה. אבל בשואה מתו גם צוענים, הומואים, נכים, גרים. והם הופכים את השואה לסיפור מצמרר היסטורי שחזר על עצמו גם בזמנים אחרים בהיסטוריה עם עמים אחרים. אסור להפוך את המסקנה של השואה כאירוע שנמצא מחוץ לזמן והתרחש רק ליהודים. הדם היהודי לא קיים. אבל היהודים לקחו את הרעיון ברצינות וכך "נפתרה" לרגע הבעיה של מיהו יהודי: הגיע משרד הפנים וקבע בדיוק מיהו יהודי ומיהי אימו. הנאצים הלכו אך המסר של יהדות כדם וגזע נשארה.

נתניהו כפארנויד יוצר מדינה בדמותו

נתניהו כל הזמן מערבב מוסר עם רדיפה: "לקחי השואה צריכים לשמש לנו מצפן ומפה בהמשך דרכנו. לקח חשוב ביותר הוא שאם מישהו מאיים להשמיד אותנו" במקום לצקת מוסר ומשמעות ביהדות ובתרבות היהודית, נתניהו מחבר את התרבות והתשובה התרבותית לתרבות הצבאית והפסיכולוגיה של הרדיפה. היהודים היו קימים כקהילות נפרדות לפני השואה. הפאשיזם חיבר בכוח את הקהילות בסיוט. אבל חייבים להזכיר כי המסר הגדול של השואה הוא הפיכת רעיון מדומיין של גזע והפיכתו לאמיתי. ואת הרעיון הגזעי היו צריכים לעקור. אבל במקום לקחת את הציונות המדינית או הרוחנית או התרבותית ולבנות מתוכה רעיון לאומי הומיניסטי, ליברלי ורב-תרבותי הם נשענו על הטריטוריה, השפה והעם האחד. אבל מה לעשות שיש פה עוד עם ויש יהודים שבהם מתוך תרבותיות אחרות. ויש יהודים שבחרו לגור מחוץ לישראל. ויש יהודים שבחרו לגור עם נשים מעם אחר. והם לא מתבוללים. הם יהודים שיכולים להכיל בתוך התרבות שלהם יסודות של תרבות אחרת.

נתניהו טוען ש: "אם העולם למד לקח זה? ספק בעיניי. האם אנחנו למדנו אותו? אני מאמין שכן," אבל לא נראה לי שהעם היהודי למד לקח. אחרת איך אפשר להסביר שהכנסת מרימה ועדות נגד התבוללות, כדי לשמור על טוהר הגזע. יש רבנים שקוראים לרדוף ערבים ולסלק אותם מתוך הערים המעורבות בפרט ומתוך ישראל בכלל. ישנם עסקים שקוראים לא למכור לערבים. מצור שלם הפך את עזה למחנה ריכוז. מצור של פקידי האוצר הפך את מיליוני העניים לרעבים מתמיד. אבל הבשורה הטובה היא שמתחיל להיגמר משטר הניצול. המדינה היהודית נכשלה בצורת הטריטוריאלית, הגזענית, הדרום אפריקאית. הזמן אזל ונגמרו היכולות לשלוט באמצעות כוח וניצוח.

נתניהו מרחיב על האיום שקיים על ישראל: ""האיום על קיומנו איננו תיאורטי. אי אפשר לטאטא אותו הצדה ואי אפשר לגמד אותו. הוא ניצב לפנינו ולפני האנושות כולה. חובה לעצור אותו. אירן אף מתחמשת בנשק גרעיני למימוש מטרה זו, ועד לרגע זה העולם לא עצר בעדה". אבל הוא לא משכנע אותי. רוב העם באיראן לא רוצה את שלטון האחמינג'אדי והוא אומר את דברו וקרוב היום שנראה שינוי גם באיראן. אבל האם אנחנו מוכנים לשינוי הזה. האיום שלנו לא קיים בחוץ. אלא יוצא כתוצאה מניסיונו להדוף את השלום עם הפלסטינים והעולם הערבי והשלמה עם מקומינו במזרח התיכון.הנה כעת אנו בעידן חדש. המהפכות הערביות קיימות ואיך אנו מגיבים אליהם.

יום שואה אזרחי

נתניהו מסכם: "ראוי לומר כאן, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, לכל אויבינו כי ראוי שהם ידעו שהם מתעמתים עם רוחו העזה של העם היהודי שגבר על הרוע הקשה ביותר שידעה האנושות" אבל ישראל לא למדה את הלקח כל עוד טקסי יום השואה מתכתבים עם מיליטריזם ולאומנות. עלינו לפרק את טקסי יום השואה מתוך הלאומיות האתנוצנטרית ולהכניס את האחר לתוכה ולהקשיב למסר האוניברסלי שלה. טקסי יום השואה האלטרנטיביים מביאים מסר אזרחי ומתרחקים מהמסר הלאומני. רק כך נוכל להבין את חשיבותה של החברה האזרחית לצד המדינה. החברה הביקורתית לצד השיטפון הלאומני.  ביום שנבין באמת את הלקח של השואה נוכל להביט ולהקשיב לזוועות אחרות שמתקיימות בקירבנו, והקשבה יאמר לכם כל אדם זקן היא החוכמה האמיתית של החיים. לשבת ולהכיל את האדם מולך. מתוך דיאלוג כזה אנו גדלים וזורעים רעיונות חדשים. הזמן האפל של חונטת הגנרלים ומסיכות האטומות של פקידי האוצר הבוכים כתנין ביום השואה נגמר.

הרשימה התפרסמה בגירסא מקוצרת בבלוג שלי במאקו, 3.5.2011

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

11 תגובות בנושא “אתה הצורר – נתניהו

  1. מצויין, מדוייק ונכון.

    למסקנות הנגזרות מהזוועה ושמה השואה היהודית במלחמת העולם השנייה ישנם שני קצוות של הסקת מסקנות: הסקת המסקנות הלאומית והסקת המסקנות האנושית.

    הלאומית, שמדרדרת לרוב בשל כך שהעם היהודי בחר לשבת על חבילת חומר נפץ במזרח התיכון ללאומנית, מתרכזת בעם הספציפי שלנו, במקום להתבונן רגע במלוא התמונה. היא נובעת יותר מתפיסה השרדותית ופרמיטיבית, של נקמה, פחדים ותשוקות. זוהי בריחה מפני המצב שהיה קיים באירופה והביא לסבל הרב של העם היהודי למקום משל עצמך. העם היהודי ברח אל ארץ ישראל, ברובו לא בשל שאיפות אידיאולוגיות ציוניות, כי אם בשל פחד ומחסור בברירה. לאחר מכן כשקמו לנו אויבים, הם הפכו לשנואים כפי שתארת היטב, עד שהרקיעו דרגות השנאה לשמיים ומזכירות במעט שנאה אחרת. שוב זוהי שנאה גזענית, כלפי זר היושב ממש לצידך או בתוכך. שוב יש כאלו שטוענים במלוא הלהט: לרצוח! לעקור! להפריד! טוהר דם!

    הסקת המסקנות האנושיות כמעט ולא מתבצעת על ידי עמנו, בשל היותו מוכה וחבול. אך היא החשובה באמת: זו התבוננות פקוחה ואמיתית לרגע בעיני העולם וההכרה הבהירה כי אי קבלת השונה, המובילה לשנאה כלפיו ולהתנגדות עזה אליו, היא יוצרת הבעיות והזוועות מספר 1.

    מי ייתן ונלמד לקבל השונה יום אחד, גם כאן. את השונה בשכנינו, את השונה בתוכנו. את השונה בצבע העור, במבטא ובמנהגים. רק כך נוכל באמת להסיק את המסקנות הנדרשות והחשובות מהשואה, שהיתה אסון אנושי עוד לפני היותה אסון יהודי. רק כך נוכל לפעול על פי ערכים משמעותיים ובעלי תוכן של ממש, ולא על פי יצרים, דחפים, פחדים ומשקעי עבר.

    אהבתי

  2. בעל הבלוג בשביל מה אתה עובד?
    1. מהפכה לא תהיה כאן. אין עשרה כאלו הקרואים שמאל ישראלי, מהכותב ולוי והס צפונה ודרומה שמסוגלים לעבור את מה שעוברים אלפי סורים פשוטים כבר חודש. לכל היותר טיפוסים אלו מסוגלים להשתתף בחגיגת כיכר התחריר בקהיר , כולל אונס הכתבת האמריקאית, שאל את יצחק לאור ועיתון "הארץ".
    2. נשאר רק נסיון להפוך לשמאל פרלמנטרי ובעבודה קשה לעבוד בתהליך ממושך, מפרך חסר תודה. לרדת לעם תוך כדי נסיון אמיתי להבין ולקבל את הרגש הלאומי מסורתי הקיים בכל עם ובדרך קשה זו לנסות להשיג רוב פרלמנטרי, קול אחרי קול, בית אחרי בית, זנגה אחרי זנגה.
    3. לקרוא לבנימין נתניהו, שאני מתעב, "צורר" בצירוף קריקטורה אנטישמית שווה אולי הזמנה לכנס באירופה והערצת כמה גרופייז שוטים אבל רק יגרע אוהדים מכל עמדה חברתית פוליטית מתקדמת.
    4. ניתן לראות את הנכתב לעיל בבלוג עצמו כפרובוקציה, כהפוך על הפוך.

    אהבתי

  3. מסכים עם מתי ועם רז.
    ביבי זורע פחד ושנאה .הפחד והשנאה הוא כל שיש באמתחתו.פוליטיקת הפחד היא מכשיר השליטה של הניאו-קונס הישראלים ושל אלה הנמצאים בארה"ב.

    אהבתי

  4. תודה רז.

    אתי ?

    רני:
    אני עובד בשביל שינוי חברתי ומנטלי.
    1. מהפכה לא מחכה לך לקרוא לה. גם קדימה יכולה לההפך ברגע אחד לשמאל וזכור כי בדרום אפריקה ברגע האמת מנדלה קיבל ממשלת דרום אפריקה את הזכות להיבחר בבחירות דמוקרטיות.
    2 אפשר לשנות דרך שינוי עמדות בבלוגספירה ועיתונות. לא ארוץ לעולם לכנסת או לכל ארגון פוליטי.
    3. הכותרת תמיד נועדה להכניס אנשים לקריאה. אבל אני באמת חושב שנתניהו מדרדר את ישראל ולא אוהד את רוב העם שהוא אמור לייצג. אחרת מדוע הוא מתעלל במיליונים נכבדים מהעם הישראלי והפלסטיני ?!
    יצירת האמנות בעיניי לא אנטישמיות אלא אירונית. היא שואבת את כוחה מתוך מיני מי של ג'יימס בונד. תרבות פופולארית יכולה לשנות את דימוייה והיא דינמית ואיני
    חושב שהיא אנטישמית. אבל אולי תגדיר אנטישמיות לדעתך … אשמח לשמוע.
    4. אם הכול פרובקציה ואין מציאות של דיכוי. אין לנו על מה לדבר.

    תודה אזרח.

    אהבתי

  5. זה הבלוג שלך,כהרגלכם לא בקודש אתה וחבריך נראים נלעגים,אתה וחבריך מרבים לדבר על דמוקרטיה, ביבי נבחר כחוק. חלוק על דרכו, על מעשיו או על חוסר מעשיו
    ירידה לשפל כזה מצביעה על מחסור בתכנים , חוכמה כלכלית או מדינית אין כאן, להשמיץ כול אחד יכול
    מאכזב ביותר

    אהבתי

  6. מוטי, גם היטלר נבחר כחוק במדינה דמוקרטית. ייתכן והשוואה זו מאוסה, אך מקרה זה הוא ההוכחה הבוטה והניצחת ביותר שהדמוקרטיה יכולה לכלות את עצמה ושבחירת העם גם במסגרת דמוקרטיה עלולה להיות אנטי-דמוקרטית מובהקת, לכן לא הייתי מנפנף בעובדה זו. ישראל אף מחשיבה עצמה כמדינה דמוקרטית המקיימת את חוקי האו"ם, אך נותרת כובשת ומספחת שטחים לא לה כבר למעלה מ-40 שנה, משתיקה לאיטה את השמאל וכותבת באתר ההסברה של משרד התיירות שלה כעובדה מוגמרת כי "ההתנחלויות אינן מחסום בדרך לשלום". נו, אז ההגדרה באמת משנה משהו?

    הימין עסוק בלהשמיץ את השמאל כבר שנים, די בלחזור לתקופת רבין או לטוקבקים הממוצעים של ווינט. כאן לפחות ישנה השמצה(אם תרצה לקרוא לזה כך) מובנית ומנומקת על רקע אידיאולוגי ולא השמצה אמוציונאלית חסרת כל פשר.

    אהבתי

  7. רז. את\ה גם אם המציאות מכה בפניך, אינך מסוגל לומר המציאות והתנאים משתנים לנגד עיניי אולי צריך לראות את כול הסכסוך מזוית מציאותית ולא אדיאולוגית
    שמעון פרס: ציטוט מראיון בידיעות אחרונות, ההתנחלויות הגדולות הם מצב בלתי הפיך.נקודה
    אפילו פרס משנה את דעתו
    שאו ברכה

    אהבתי

  8. כל אדם ציבורי שנבחר נתון לביקורת. הביקורת מאז תקופת הנביאים ועד היום ראויה. מוסד המדינה אינו מעל הביקורת. ביבי עצמו מחרחר מלחמה עם איראן, לא מכיר בחמאס, משליט מדיניות ששולחת מיליוני אנשים לעוני. מפריט נכסים רבים לבעלי הון ומתנגד לכל שיחות השלום הפלסטינים והכרה בעוול העצום שנגרם להם. הוא משליט מדיניות של איבה ושינאה בתוך העם. מדכא במיוחד את הפלסטינים-הישראלים ורודף את השטחים שלהם. במקרה כזה שאנו מדרדרים להיות מדינת אפרטהייד מוחרמת בכל העולם שבה אמירות פאשיסטיות מתקבלות כמיינסטרים – מותר לצייר במאמר דעה את ראש הממשלה כצורר היהודים. הוא מוביל את ישראל כמו אחאב במובי דיק אל התהום.
    יש אלטרנטיבות כמו שרז כתב ולימין אין כאלו. יש את ההצעה של מתנחלים הגונים לחילופי שטחים, אבל יש גם בינתיים התנהלות ממסדית בידיעת ראשי המדינה לקחת כמה שיותר אדמה ולגרש כמה שיותר ערבים ולהפוך את רגע הפיתרון ל"טוב" יותר לרשויות המיקוח מול הפלסטינים.
    יכולנו להתקדם בחיינו, אם היינו מכירים בחמאס, בהסכם המשותף עם אשף, בקבלת היוזמה הערבית, בפתיחת המצור על עזה והכרה בניצחון החמאס בבחירות. כרגע יש גם רגע של אתגר – להכיר במדינה הפלסטינית ולקחת אחריות על בעיית הפליטים. לבקש מהמשב"כ להפסיק להילחם ברעיון הדו לאומי. אבל המנהיגות שלנו רק רוצה לשרוד, בין שחיתויות לבין התעמרות והפגנת כוח וספינים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: