מעשה חברתי של אומץ לב ותקווה

Gilad is still Alive By Lilachd CC: Flicker
Gilad is still Alive By Lilachd CC: Flicker

בארוחת הסדר התפללה משפחתי לחזרת החייל השבוי גלעד שליט לישראל. אחד מבני המשפחה רמז שאין לגיטימציה לשלטון ששכח את בניו. אני די הופתעתי. כי בנוגע לנושאים החברתיים של מדינת הרווחה איני שומע את הייאוש בצורה כל כך גלויה. אך דווקא בנושא שליט השתחרר הטאבו מעל ביקורת המדינה ונשמעה מחאה גדולה שלוותה בהרגשת אַפְסוּת.

1780  ימים עברו וגלעד שליט עדיין לא שוחרר. המחאה לכאורה הפכה לדבק המאחד את אזרחי ישראל ומגדיר את הישראליות: הרצון לחלץ מתוך ידי החמאס את החייל הצעיר. אך עם הזמן החומה הדביקה של מצגת שווא הלכה והתבררה כריקה מתוכן. הרצון האמיתי של משפחת שליט ואוהדיהם להחזיר את החייל השבוי לישראל נעמדה אל מול השקרים, הפחז והריקנות של האליטה השליטה. גם הפוליטיקה בגדה בעם וגם הצבא בגד בחייל. לפתע היה קשה לבצע עיסקת החזרת שבויים במחיר, שקבע החמאס, של אלפי אסירים פלסטינים פוליטיים (חלקם נחטפו בידי ישראל. רובם קטינים, וגם כאלו שישבו ללא משפט בישראל "הדמוקרטית"). למרות שהייתה הזדמנות מעולה לראש הממשלה בינימין נתניהו הוא סירב.

המחיר האיזורי הכבד

הזמן עושה את שלו ומשפחת שליט הבינה שהממשלה והגנרלים משקרים אותה. היא נעמדה בצד ולא הפכה את המחאה שלה להפגנת מרד במדינה ובערכיה. ההפך. האפקט העצום של הדרישה להחזרת שליט הייתה תוצאה של הכאב האדיר שהקרינה משפחת שליט (שהתרחקה מעמדה רדיקלית).

בניגוד לדימוי הרווח כי השמאל שכח את שליט, ארגוני זכויות אדם קראו לשמור על בריאותו וחייו של גלעד שליט (כאן וכאן ) דווקא הייתה זאת ממשלת ישראל החליטה להעניש את העם באי החזרתו של שליט ובאי הכרה בחמאס ובהסכם הדדי ביניהם. גם העם העזרתי שילם מחיר בעופרת יצוקה (שהתבררה כמבצע מיותר). וגם מעבר רפיח נסגר לסחורות ותנועה.

Gaza By © Abuzeid CC: Flicker
Gaza By © Abuzeid CC: Flicker

המלך עירום

אך לא כל ההצגות מתנהלות לפי המחזה הכתוב. ויואל שליט ויערה חברתו לא הסכימו להביט במלך העירום. במהלך טקס הדלקת המשואות הממלכתי בהר הרצל. יואל שליט הרים שלטים ודרש לשחרר את אחיו. יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין שנאם והזכיר את שליט לא ניגש ליואל בפועל ועזר לו. במקום זאת רצו אליו עשרות אנשי ביטחון ושלפו אותם החוצה. מחיאות כפיים נשמעו בקהל.

הקריאה של יואל כוונה לרוה"מ בינימין נתניהו: "ביבי העם החליט ערבות הדדית. תקיים." רוה"מ אכן הוא הכתובת ואם העם היה מעז יותר הוא גם היה מצליח להפיל אותו לקרשים בשל משחקו המסוכן בחיי החייל השבוי. ואכן הערבות ההדדית שהוזכרה אינה נמצאת בחזון של רוה"מ נתניהו. ההפך. הוא מפריט כל רשות חברתית וציבורית ומעבירה לידיים פרטיות, מגדיל את האיבה והשינאה בין קבוצות מוחלשות בחברה ומתנגד לכל מו"מ שיקדם את השלום. אך כאן במחאה הציבורית של יואל שליט וחברתו נתקלנו רק בסימפטום אחד מכמות הזעם שמעורר רוה"מ נתניהו בעם.

יואל שליט אמר כי אינו רוצה להיות אח שכול (כמו אבא שלו) ובדבריו ביטא את הרצון האמיתי לחיי אחיו. כרגע אנו חיים במוות, כיוון שהחיים שמציע לנו השלטון, הם קיום של שקר. אך יואל שליט ביקש להחזיר את אחיו בכל מחיר. שלטון הכוח הישראלי נכשל הן במלחמותיו המיותרות שלכאורה נפתחו כדי להחזיר את החטופים וגם במשא ומתן שלו עם הפלסטינים. היום אנו יודעים שישראל יכולה לשחרר את גלעד שליט, אך לא רוצה. אולי הדבר ישתנה לקראת הבחירות המתקרבות.

הצעקה "גלעד עדיין חי!" עדיין מהדהדת בכל מי שיודע שישנם חיים מבחוץ לשקרי השלטון. שניתן להחזיר את הסולידריות, אחווה ואהבה בין חלקי העם השונים ולייצר מדינה אחרת. מדינה שדואגת לענייה ואין מחיר לאזרחיה. הניסיון להוציא בכוח את יואל הוא אותו ניסיון פטתי ומגוחך של דיקטטורה של מחשבה להשתיק את נשימותינו. ואין דבר יותר אמיתי מלסיים את הדברים במילותיו של יואל שליט: ""אני לא רוצה להיות אח שכול כמו אבא שלי. אנחנו צועקים בשביל גלעד. גלעד לא יכול לצעוק, אני יכול לצעוק בשבילו, אז זה מה שעשיתי. בשביל גלעד אני אעשה הכל".

המאמר התפרסם לראשונה בבלוג שלי במאקו, 11.5.2011

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s