להכנס חזרה לארון

cc: flicker by Beny Shlevich
cc: flicker by Beny Shlevich

שבוע הספר הנערך ברחבי הארץ הינו חגיגה אזרחית חשובה. שבוע הספר מעניק אופק הכרחי למדינת ישראל. באופק התרבותי, הספרותי, השירי מתקיימים המרכיבים שמזינים את השפה, וגם את הרעיונות הנדרשים להתחדשות חברתית.

הציונות נאבקה בתוכה בין הגדרת הלאומיות כטריטוריאלית ובין כתרבותית ודמוקרטית. מנחם אושיסקין ראה את הלאומיות כמושתית בעיקר על החיבור לאדמת הקודש. אך הפרקציה הדמוקרטית רצתה לכונן את הציונות על המאפיין התרבותי והדמוקרטי שלה. "הפרקציה הדמוקרטית" היתה קבוצה קטנה ומלוכדת היטב של סטודנטים ומוסמכי אוניברסיטאות ממרכז ומערבה אירופה (לרוב גרמניות ושוויצריות) הניחה את מרכזה בתוך עולם הידע. כך ששבוע הספר הוא הוכחה שהתרבות בישראל עדיין משמשת כאמצעי להגדרה עצמית. שבוע הספר מתרחק מהתפיסה הכוחנית, הניצית של הציונות ונותן לנו רגע של נשימה, גיוון ובחירה

בשבוע הספר ניתן פתח להביט בביכורי התרבות, זהו חג דתי ממעלה ראשונה משום שהוא חוגג את ההתחדשות הערכית של תושבי הארץ. בדומה לפירות שנופלים מהעץ, או לחיטה הנקצרת בשדות, גם ספרים, שירים, ספרי עיון, ספרי ילדים זקוקים לזמן הבשלה. בשבוע הספר ישנה אפשרת חד שנתית להביט בביכורי הרעיונות של החברה בישראל.

גדעון סער שר החינוך שעסוק בלשלוח את ילדינו לקברים או לשטחים מפספס את האפשרויות הבלתי מוגבלות של התרבות הישראלית. הייתי מצפה ששבוע הספר יקודם בצורה משמעותית על ידי המדינה והיא תהיה חגיגה ארוכה של פרסים, הצגות, והקראות. שבוע הספר צריך לההיפך לחודש הספר, שבה נקרא ונקשיב לנפלאות הכתיבה המרחשת בקרב הכותבים והכותבות בישראל.

מאז שנות השמונים התרבות בישראל נפתחה לקולות מרובים. קבוצות שהושתקו ולא קיבלו קול יכלו סוף סוף להשמיע ולייצר יחסי גומלין עם התרבות השליטה. בתוך כך נוצרה בישראל תרבות רב-קולית. העברית שפה הפתוחה לקבל יצירה המגיעה משפות והשפעות מגוונות. היא איננה שפה סגורה. בשבוע הספר אנו יכולים לטעום את המגוון הזה המגלם את ריבוי התרבויות בישראל. נכון, מחוץ לתרבות איננו רואים עדיין את התפשטות הרעיון הרב-תרבותי. אך דווקא בשבוע הספר אפשר לקרוא גיוון תרבותי אדיר.

בין המחסומים שנפתחו ומתגלים לנו כעת בשבוע הספר ניתן למנות את ארון הספרים היהודי שנפתח לקריאה. הן בשירה והן בספרות, אפשר לקרוא יצירות רבות שמתכתבות עם העבר העשיר היהודי. הציונות החילונית שביקשה לחלן את תושביה, הבינה שמלאכתה בלתי אפשרית. אי אפשר לדבר בשם היהדות ולסגור את הארון ולהשאירו בידי החרדים והאורתודוכסיה.

בין המורשת הדתית של עליות לרגל שנזכרות בפסח, שבועות וסוכות ובין המורשת של המדינה שהקצתה לנו את יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות – מתקיים שבוע הספר. בשבוע מיוחד וייחוד שכזה אנו יכולים לחשוב חופשי ולחבר רעיונות מתקופות קדומות לתקופות עכשוויות. אנו יכולים לבחור חזון חדש לחברה. שבוע הספר מאפשר לנו שוק עשיר ופורה של יצירתיות. בשבוע הספר אנו יכולים להתחבר לעולמות בין גלקטיים שנמצאים רק בז'אנר מדע בדיוני, או לעולם הפנטזיה שבה אין מדינות או צבאות וקל וחומר דמוקרטיות. שבוע הספר הוא המזון הרוחני האמיתי.

הדעה התפרסמה בישראל היום, 15.6.2011

דעות נוספות על שבוע הספר: רני יגיל ב-NRG , שבוע הספר – חג עצוב – במחשבה שנייה

פורסם על ידי מתי שמואלוף

מתי שמואלוף, הינו משורר, סופר ועורך. פרסם עד כה עשרה ספרים ביניהם: שבעה ספרי שירה, ספר מאמרים, קובץ סיפורים ועוד. בשנת 2019, ראתה אור בגרמניה אסופה דו לשונית משיריו "בגדד | חיפה | ברלין" בהוצאת אפוריסמא ורלג. בשנת 2021 פרסם את הרומן הראשון שלו "הפרס" בהוצאת פרדס. שיריו וסיפורים תורגמו ופורסמו באסופות, כתבי-עת ואנתולוגיות בכל רחבי העולם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: