גוליאן קומסטוק, רוברט צ'רלס וילסון

גוליאן קומסטוק, רוברט צ'רלס וילסון, תרגמה: ורד טוכרטרמן, הוצאת גרף, 2011.

זהו סיפורה של המאה העשרים ושתיים. עתודות הנפט נגמרו. העושר העולמי הצטמצם. אדם הזארד וג'וליאן קומסטוק חיים בתוך מדינת ארה"ב לאחר שאיבדה את מקורות האנרגיה שלה. ארה"ב משתרעת לאורך מהקוטב הצפוני ועד קו המשווה ולרוחב מהאוקיינוס האטלנטי ועד האוקיינוס השקט. ארה"ב שקועה במלחמה אדירה מול בני אירופה התיכונה, וזאת מאיימת לחסל אותה כליל. האירופאים מגיעים לעדיפות טכנולוגית באמצעות ייבוא של תותח סיני מיוחד. בניגוד למלחמת העולם השנייה, אירופה היא זאת שפולשת לארה"ב ולא ההפך.

זהו ספר על החיים שמעבר לאוטופיה המערבית. מה יקרה כששרידי הערים הגדולות יהפכו לדלק לאלו ששרדו. גורדי השחקים, האספאלט יהפכו למקור אנרגיה. בוזזים מכל רחבי ארה"ב יפשטו על כל מקורות השפע וביטויהם החומריים. גלי מגיפות ישטפו את הערים הגדולות וניו יורק תהיה נגועה במחלת האבובועות. הזן האנושי כמעט נכחד במערב בשל עקרות, ובכל זאת הוא ניצל. אך אין ברומאן רק איום חומרי, פיזי וקיומי, אלא הספר כולו עומד על הסכנה הרוחנית. הריבונות אינה מרשה לאזרחיה לקרוא את הספרים שהורישו "הקדמונים החילוניים". משטרת המחשבות מצמצמת את גבולות והישגי המערב לכדי תעמולה נוצרית. אך וילסון לא כותב מניפסט בעד החילוניות המערבית, אלא דווקא מראה את גבולותיה. לפי וילסון המבנה הרוחני, התרבותי והערכי של החיים במערב ישתנה ללא היכר, במידה וייעלמו מקורות האנרגיה שלה. וילסון מראה כיצד האליטה המשכילה התרחקה מהציות למבנה החברתי הדתי השמרני. אך התרחקות זאת מערערת את היכולת שלה להכיל ציבורים שלמים.

הספר מתחיל בהשתלטות העריץ דקלאן הכובש שמחבר בין הריבונות ובין הצבא. בהמשך של הספר, המנהיגות הצבאית שמחליפה את דקלאן מנסה להחליש את הערכים השמרניים של מוסדות הצבא והריבונות. אך בהיעדר תמיכה מרוב הציבור, המנהיגות מאבדת את הלגיטימציה שלה. אנו למדים שבהיעדר שפע, רוב הציבור לא יסכים לקבל פלורליזם, שייראה לו כסוג של נהנתנות מנותקת. במילים אחרות, רוב העולם שאינו נהנה ממצבור המשאבים והאנרגיה, אינו יכול לחיות באותה נהנתנות, ותחושה דמוקרטית של חופש ביטוי. הרומאן אמנם מתרחש בעתיד, אך הוא קורץ לחיינו בהווה ומסביר מדוע רוב העולם מסורתי ומתנגד לאופי הליברלי.

אדם וג'וליאן זוג נערים סקרנים בוחנים בביקורתיות את הערכים של הריבונות – אותה כנסיה אמריקאית שמחזיקה בידיה את הצבא והשלטון. הכנסיה, מזכירה את אותו מוסד ימי-ביניימני. היא שולטת ביד רמה הן בדרך בה אנשים מתייחסים זה לזה (אתיקה) והן רואה את עצמה כצורת המשטר הטובה ביותר (פוליטיקה). ג'וליאן בן השבע-עשרה שנולד לאריסטוקרטיה, כאחיינו של נשיא ארה"ב דקלאן, חוקר ותוהה בחתרנות לגבי הפילוסופיה של העולם. אדם, בן למעמד של אריסים, אימו תופרת ואביו מנהל אורוות ומטיף בכנסיית האותות. ג'וליאן לא סולח לדודו דקלאן הכובש, נשיא ארה"ב, על רצח אביו שהועמד לדין כבוגד באומה. בהתקרב מועד הגיוס לצבא ג'וליאן מפחד שדודו ינסה לחסל גם אותו. לדקלאן אין ילדים, או יורשים ולכן הוא רואה בג'וליאן מתחרה אפשרי לתפקידו כשליט יחיד. ג'וליאן מחליט לברוח לפני שיגיעו קציני הגיוס. אדם וסם מצטרפים אל ג'וליאן ועוזבים את עיירת אתבאסקה הנמצאת במחוז ויליאמס פורד בצפון מערב ארה"ב.

וילסון מצליח לשמור על הקצב של הסיפור באמצעות המבנה בעל חמש המערכות. למרות שנדמה כי המערכה האחרונה קצת מתארכת יתר על המידה וגורעת קצת מהעלילה. וילסון מזכיר לנו כל הזמן את הקשר בין המוצא והמעמד של הדמויות לבין התפתחות התודעה שלהם. לא תמיד התיאורים המעמדיים נחוצים, ולא ברור אם הספר מיועד לבני נוער, או למבוגרים. יחד עם זאת וילסון שולט ביד רמה במלאכת טווית הרומאן ולועג לא פעם לגבולות הפרוזה שלו. הוא עושה זאת הן עם הערות שוליים מצחיקות ומשעשעות והן כחלק מהמודעות של המספר, לאופי אמנות הכתיבה ומגבלותיה.

ג'וליאן וגם אדם לא מפסיקים ליצור סרטים וספרים, גם כשהם הופכים לדמויות בולטות בפוליטיקה האמריקאית. הקשר ההדוק בין האמנות לבין השלטון מסמל יותר מכל את פלישת ההווה לחיינו. קשה לנתק למשל את הקשר בין התרבות הפופולארית וכוחה הבידורי בארה"ב של ימינו לבין הפוליטיקה והחדשות היומיומיות. החיבור בין עולם הבידור לעולם הפוליטי הופך את החדשות לבידור ואת הבידור לחדשות. במהלך המלחמה הקשה אדם כותב את "הרפתקאותיו של קפטן קומונגולד" על יכולתו המצוינת של ג'וליאן בקרב בסאגניי. ובזמן התמוטטות ההנהגה של ג'וליאן הוא עסוק ביצירת סרט "חייו והרפתקאותיו של חוקר הטבע הגדול צ'רלס דרווין (הנודע בשל תורת האבולוציה שלו, ועוד)". בעולם הבדיוני שבורא לנו וילסון אי אפשר להפריד בין האלימות ובין היצירה. היצירה שנולדת מתוך מבט באלימות, יוצרת עולם חברתי ופוליטי חדש. אך גם ג'וליאן וגם אדם לא ידעו מה התוצאה של היצירה שלהם. השניים גילו לאורך הדרך כי אי אפשר לשלוט בה. התקבלות היצירה האמנותית הייתה קשוה לכוחות גדולים ממנה. והיצירה לא הבטיחה את החיים ליוצריה.

הדברים התפרסמו במגזין ישראל היום

*

הזווית היהודית בספר

הרומאן "ג'וליאן קומסטוק" מאפשר לנו להציץ במקום של הזהות היהודית בתוך הדיון על הזהות האמריקאית. אני רוצה להציג כמה נקודות ביחס למקומו של סם גודווין, המשרת של ג'וליאן קומסטוק בספר הקָרוּי על שמו.

העלילה

זהו סיפורה של המאה העשרים ושתיים. עתודות הנפט נגמרו. העושר העולמי הצטמצם. אדם הזארד וג'וליאן קומסטוק חיים בתוך מדינת ארה"ב לאחר שאיבדה את מקורות האנרגיה שלה. ארה"ב משתרעת לאורך מהקוטב הצפוני ועד קו המשווה ולרוחב מהאוקיינוס האטלנטי ועד האוקיינוס השקט. ארה"ב שקועה במלחמה אדירה מול בני אירופה התיכונה, וזאת מאיימת לחסל אותה כליל. האירופאים מגיעים לעדיפות טכנולוגית באמצעות ייבוא של תותח סיני מיוחד. בניגוד למלחמת העולם השנייה, אירופה היא זאת שפולשת לארה"ב ולא ההפך. אדם וג'וליאן זוג נערים סקרנים בוחנים בביקורתיות את הערכים של הריבונות – אותה כנסיה אמריקאית שמחזיקה בידיה את הצבא והשלטון. הכנסיה, מזכירה את אותו מוסד ימי-ביניימני. היא שולטת ביד רמה הן בדרך בה אנשים מתייחסים זה לזה (אתיקה) והן רואה את עצמה כצורת המשטר הטובה ביותר (פוליטיקה). ג'וליאן בן השבע-עשרה שנולד לאריסטוקרטיה, כאחיינו של נשיא ארה"ב דקלאן, חוקר ותוהה בחתרנות לגבי הפילוסופיה של העולם. אדם, בן למעמד של אריסים, אימו תופרת ואביו מנהל אורוות ומטיף בכנסיית האותות. ג'וליאן לא סולח לדודו דקלאן הכובש, נשיא ארה"ב, על רצח אביו שהועמד לדין כבוגד באומה. בהתקרב מועד הגיוס לצבא ג'וליאן מפחד שדודו ינסה לחסל גם אותו. לדקלאן אין ילדים, או יורשים ולכן הוא רואה בג'וליאן מתחרה אפשרי לתפקידו כשליט יחיד. ג'וליאן מחליט לברוח לפני שיגיעו קציני הגיוס. אדם וסם מצטרפים אל ג'וליאן ועוזבים את עיירת אתבאסקה הנמצאת במחוז ויליאמס פורד בצפון מערב ארה"ב.

הספר מתחקה אחר ההרפתקאות של השלושה. הצעירים עוברים מסע חניכה ואילו סם גודווין משמש להם ובמיוחד לג'וליאן כמעין "אב" ו"אם". הקונפליקט הדתי של השלושה מורכב. ג'וליאן לא מקבל עליו את ערכי הכנסייה של הריבונות ואילו אדם מקשיב לו, אך לא כופר לגמרי בכנסייה כמוהו. אדם נמצא בקונפליקט דתי מורכב, משום שאביו היה נווד ושימש כמעין מטיף בכנסייה לא לגיטימית החותרת תחת כנסיית הריבונות ועושה שימוש בנחשים כאובייקט דתי. סם, שאומץ על ידי משפחה נוצרית לא מוותר על שרידי האמונה היהודית שלו.

סם גודווין – גלגולה של התודעה היהודית בארה"ב

בעבר היהודים ששהו במדינות ערב והאיסלאם זכו למעמד של ד'ימי – בני חסות חסות. זהו הוא הכינוי לנתין לא מוסלמי של מדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם. המעמד של "דימי", או "בן-חסות", ניתן לבני הדתות המונותאיסטיות. המלה בערבית מקבלת פירושים מגוונים: א. חָסוּת; ב. הִתְחַיְבוּת, עֲרֵבוּת; ג. אַחֲרָיוּת; ד. מַצְפּוּן.

לא בכדי הרומאן "ג'וליאן קומסטוק" מנכיח מעמד של בן חסות דווקא אצל האמריקאים. בהיעדר שפע החברה הופכת שמרנית. וכשהשמרנות חוזרת היא חוזרת למודלים ששלטו בעולם השמרן מימי קדם. סם גודווין פותח את הספר כשהוא מתפלל קדיש ואדם הזארד מציץ בו. אדם חושב אותו למכשף. כאן אנו מבינים את הבינאריזם בין כישוף לבין נצרות שמגיע אלינו מראשית הנצרות. ברומאן סם גודווין מספר לאדם כיצד הוא גדל במשפחה נוצרית. אך ממשפחתו הביולוגית הוא זכר תפילות במעומם וכי הוא שומר על האופי המסורתי של האמונה. הוא נאמן לזהות שקיבל בעבר, לא כי הוא מבין, או יודע את תכליתה. אלא הוא עושה זאת, דווקא בשל הנאמנות שלו לתהליך המסירה. הירידה מתחת לפני השטח של היהדות בתקופה שמרנית, שבה האמצעים החומריים מצטצמים מראה לנו גם את העתיד לבוא בעולם שבו האנרגיה הולכת וכלה וגם את ההווה. בהווה הקיים התפיסה של היהדות בתוך העולם הנוצרי ההגמוני היא של בני חסות שיש עליהם איום מסוים.

סם גודווין משמש כמשרת לג'וליאן קומסטוק. כידוע לנו, ג'וליאן הינו אחיין לנשיא ארה"ב. כאן אנו רואים את הקשרים ההדוקים בין היהודים המשכילים לבין האליטה. אך הקשר לא רק מחזק את עמדת הכוח של היהודים בעולם הספרותי המדומיין של רוברט וילסון, אלא שיש כאן גם קיבוע של שוליות היהודים באמריקה. הם משרתים של האליטה. הם קרובים לכוח, אך הם אלו שצריכים לשמור אותו ולא להתמודד בכדי להחליפו.

סם גודווין, אמנם עולה לגדולות בספר, הוא הופך למנהיג ואסטרטג צבאי וגם משתתף בדיונים עם הנשיא ומייעץ לו. יתרה מכך, הוא מראה את אהבתו לאמילי, אימו של ג'וליאן. והם מתחתנים. אך כל זה לא משנה את תפקידו המקורי. ג'וליאן מזכיר לסם גודווין כי הוא בסך הכול משרת. סם גודווין מבין את מקומו ואף מתוודה אל אדם כי הוא לעולם לא ישתנה לגמרי בעיני ג'וליאן.

בנקודת השפל של הספר, סם גודווין מוצא את עצמו נכה לאחר פגיעה קשה במלחמה. הוא חושב שג'וליאן מת ושהוא לא עמד בתפקידו. הוא מתמכר לשתייה ופורש לשולי החברה האמריקאית. אך אדם מעיר את סם ומחזיר אותו ל"חיים". בנקודה זאת, אפשר לראות שוב גם את הצורך של האומה האמריקאית במחיר הכבד שישלם האחר, כדי לאחות את שבריה. אך גם בביטול העצמי המוחלט של היהודי בפני האמריקאי. במידה והאליטה הנוצרית נפגעת, היהודי לוקח לשלם על עצמו את המחיר. לכאורה, בשני המיקרים האלו יש אלמנט יפה של דיאלוג, והשלמה של האחד עם האחר. אך יש כאן אלמנט שמבטל אפשרות לאוטונומיה יהודית זהותית. מדוע סם גודווין לא יוצא לחופשי במידה והאדון שלו נהרג? מדוע דווקא סם הופך לנכה במלחמה ולא אדם? הדברים לא נעשים בכוונה של "כוונת המשורר". התהליכים הם יותר לא מודעים, מאשר מודעים. אך באמצעות בחינה של הרומאן כסימפטום לתהליכי עומק בחברה האמריקאית אפשר לקרוא שהיהודי עדיין נמצא בזהותו בנחיתות לעומת הנוצרי. וככל שהחברה האמריקאית תהפך שמרנית יותר וחסרת אמצעים ובנקודה של הגנה על ריבונותיה כך הזהות היהודית תהיה מובחנת ובסכנה.

תקווה

התקווה במחזה הזה קשורה דווקא לפיקחות של סם גודווין בספר. סם הוא זה שמעניק את העצה הנכונה ברגעי המשבר של המנהיגות האמריקאית. סם יוצא נגד הניסיון של נשיא ארה"ב לייצר דמוקרטיות ופלורליזם, כשרוב הציבור רואה את פעולה זאת כנהנתינות ואוונגרד חסר גבולות. סם מזהיר את הנשיא שאי אפשר לעשות שינויים גדולים מבלי לשלם את המחיר מהסדר החברתי והסטטוס קוו הקיים. דווקא ליהודי יש ברומאן את המידה הנכונה הדרושה לשלטון שמרני. בניגוד לדימוי של היהודים כמהמפכנים, שהתחזק עם מהפכת אוקטובר, הפאשיזם והמונכח בדרכים שונות עד ימינו בצורת פעילים חברתיים כדוגמת נועם חומסקי, ג'ודית באטלר ועוד. סם גודווין מבין ששמרנות היא חלק מסדר חברתי רחב יותר והוא אינו רוצה לשנות בן יום את הקשר ההדוק בין מוסדות הדת, הצבא והשלטון. סם מבין ששינוי כזה צריך להיות מלווה בשינויים רחבים. אבל כל עוד האנרגיה החומרית מצומצמת וכל עוד ארה"ב נתונה במלחמה, קשה יהיה להביא למהפכה חברתית. כאן אולי יש רגע של תקווה בספר, שבו אנו למדים שדווקא המיעוט, זה שנמצא באיום פיזי ודתי, יכול להעניק לרוב את הדרך להתנהל בעולם של איזונים ובלמים כמעט בלתי אפשריים

 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על גוליאן קומסטוק, רוברט צ'רלס וילסון

  1. ביקורת מעולה

    יצא לי לקרוא ספר קצר שכתב רוברט צ'ארלס ווילסון בשם Julian: A Christmas Story.
    הסיפור היווה מעין הקדמה, או "טיזר", לספר הזה, ובו תואר בעיקר כיצד ג'וליאן בורח מגיוס לצבא.
    את "ג'וליאן קומסטוק" יש לי, אבל עוד לא יצא לי לקרוא.

    אני מאוד אוהב את כתיבתו של רוברט צ'ארלס ווילסון (ספר המדע הבדיוני האהוב עליי הוא "הכרונוליתים").

    אהבתי

  2. הרצל הגיב:

    יפה שיש ארוע שירה תחת כותרת כזו
    יפה שיש אפילו גבר נוכח
    ובטח יפה שהוא מתי
    חבל שהוא הסדרן
    צורם שהוא הסדרן המקנה זכות דיבור לנשים

    אהבתי

  3. Mati Shemoelof הגיב:

    תודה א. ארגמן … מחמם את הלב…

    לתגובה השנייה – חרדת סירוס קשה מדי מלענות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s