"אז יחד כן ללכת יחד / כן ללכת יחד אל האור / יחד זה הזמן ביחד / ואיתך ביחד לאהוב" מאיר בנאי ב"שירו של שפשף" (מילים יאיר ניצני), שהושמע לפני ההפגנה
מול עינינו דור חדש, צעיר ומלא אנרגיה, החליט לצאת מהבועה ולהתחיל להילחם על המדינה שלו, על החיים שלו. החילוף הבין דורי הזה הביא רוח חדשה לגמרי – כך חזינו בשלומי שבת שר בהפגנה, כתשובה לכל אלו שיצרו הפרדה בין מוזיקה ים תיכונית למחאה. וכך שמענו סיסמאות של "מהפכה של אהבה", או דרישות להעלות חומרים מההפגנה לפייסבוק, טוויטר ויוטיוב. וגם בקשה של אחד ממארגני ההפגנה במגפון מהקהל הצעיר לתת מקום לקהל המבוגר, בקשה שגרמו להרבה לתהות אם הם "המבוגרים" עליהם הוא מדבר.
צאו מהמרפסת המדינה קורסת
מזה עשרות שנים מדינת הרווחה שוקעת. ב-77 בגין הקים משטר ליברלי עם טיפל'ה זכויות סוציאליות לאוכלוסיות המוחלשות. באמצע שנות השמונים פרס יזם תוכנית ייצוב כלכלית, שמטרותיה היו הפחתת הגרעון ואיזון תקציבי. מטרות אלה מנעו את הרחבת התקציבים החברתיים והביאו לשקיעה בתוך הפערים החברתיים הגדלים. ב-2001 נתניהו החמיר את המצב כשהחל את המהלך הניאו-ליברלי המקיף שכלל הפרטה מאסיבית של נכסי ציבור, קיצוץ רוחבי בכל תקציבי הממשלה, לחימה באיגודי עובדים והחלשת מעמד העובד. הדור הקודם, זה שנולד בשנות החמישים והשישים, רחש כבוד רב למהלכים הללו, מתוך מחשבה שפתיחת המשק לתחרות ושוק חופשי תביא שיגשוג ורווחה לכל. אך העוני, האי שוויון והפערים רק גדלו.
אבל הדור הצעיר, שנקרא לו הדור השלישי, כבר לא מוכן לאכול את הפירות האלה. הצעירים האלה החליטו לקום ולומר עד כאן, אנחנו מאוחדים, הסתיימה מדיניות הפרד ומשול. צריך להפסיק להפוך אוכלוסיות שלמות לאויבות בשל זהותן ואחרותן. כולנו עם אחד, ויש זכויות חברתיות שמגיעות לכולם.
ממשלת נתניהו התייחסה עד כה בזילזול למחאת האוהלים, אבל עכשיו חבריה מבינים ששעותיה ספורות. האופוזיציה מצידה מבינה שיש חשיבות לא רק לחזון מדיני, אלא גם לחזון חברתי. מעברת רוטשילד נגעה בעצב חברתי חשוף וכואב שזקוק לא לטיפול שורש, אלא לעקירה ושתלים חדשים.
ביבי, עזוב את תרופות השווא
אבל הסחות הדעת לא ישנו את התמונה. הנתונים יישארו אותם הנתונים, הפריפריה תישאר פריפריה ורק האליטה תיהנה מהרווחים והצמיחה. הפתרון האמיתי הוא שינוי כולל של מדיניות, הגדלת תקציבים חברתיים, התערבות תקציבית וחשיבה סוציאל-דמוקרטית. המנהיגות שצמחה במאבק באופן אורגני עשתה עבודה נפלאה, אבל המשך הדרך צריך לבוא באמצעים מסודרים של החלפת מנהיגות, שלטון, מדיניות וערכים. הדרך לצאת מהעבדות במצרים עוד ארוכה, אבל היום משה אמר את דברו מול פרעה. נצטרך להיות חזקים ביותר כדי לעבור את המסע במדבר ולהגיע אל הארץ המובטחת.
הטור התפרסם לראשונה בבלוג שלי במאקו – כנסו ולחצו לייק
גלרייה של תמונות חדשות מההפגנה ומעברת רוטשילד
"המבוקש מס' 2": האתר של מתי שמואלוף 