ימים טובים

מהיום אל תגידו טוני וספה – אמרו טוני פרארי

המהפכה תפסה אותנו יותר ממוכנים למהפכה. כבר בתחילתה הופענו בשני ערבי גרילה תרבות במאהל ברוטשילד. מאז אי אפשר לספור את מספר אירועי השירה שהתרחשו במאהלים, כולל זה שיתרחש בשני הקרוב בירושלים. אני זוכר איך כבר בשנת 2007 הופענו ביחד במאהל מחוסרות הדיור בבור השיבר ואף השקנו שם את "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית". אני גם כתבתי דעה לישראל היום בכדי לחשוף הלאה את המאבק החשוב. כבר אז ראינו לנכון להצטרף באופן ישיר ובלי תנאים לסולידריות עם הנאבקות על דיור בסיסי. אילה סאבאג הייתה חלוצה בנושא.

כרגע שורה של עורכי ועורכות כתבי עת שונים התאגדו לקבוצה אחת בכדי לעמול בעמל רב על עריכת שירון המהפכה. שירה, אמנות ויצירה מתוך רגעים נדירים אלו.

אני מודה שלא פשוט לישון באוהלים. ישנתי לילה אחד בנחמני והתקשיתי להירדם. הדברים מרגשים, אבל גם הרעש ברחוב, המכוניות שמכות ברוח שלהן על האוהל והחום בבוקר – כולם ביחד חוברים לקושי גדול. ביום שלאחרי הסתובבתי כמו מסומם באוהלים. אבל אוהלים חדשים בקרית שמונה, חיפה, קריות, טירת הכרמל, יפו, סכנין, לוינסקי, נתניה, באר שבע, ואיפה לא? תענוג אלוהי.

הכתיבה פוריה. ברוך השם. אפשר לכתוב בקיץ הזה. הפסקתי לעבוד במנשר ואני מתחיל להעביר סדנת כתיבה בבית הסופר בתל-אביב ואפשר כבר להירשם אצל פרידה (sofrim-frida@bezeqint.net).

אני עובד על הגהות ספר השירה הרביעי שיראה אור בנהר ספרים ועל פרויקט מלהיב שיסתיים – מי יודע מתי – של פרוזה. בקרוב יראה אור גיליון מקוון וחינמי מס' 1 של "לרוחב" – כתב העת של גרילה תרבות שיעסוק בדרך בה חורבן מכונן אותנו.

תודה לכל מי שנרשמ/ה כמנוי/ה לאתר. אחרי שנים של כתיבה בבלוג, אני מרגיש שאתם/ן גם מגנים/ות על הבלוג וגם מעירים/ות מאירות הארות חשובות.

טוב מספיק לבלבל את המוח – הנה הדעה שפורסמה הבוקר בישראל היום

מחאת ערי אוהלים מגיעה בצדק רב לאחד משיאיה עם דיונים מואצים בין עופר עיני, מנהיג ההסתדרות, לבין נציגי הממשלה על השביתה מחר ביום שני ה-1 באוגוסט. במוצ"ש נערכו הפגנות בעד שינוי וצדק חברתי בערים רבות ברחבי הארץ (תל אביב, ירושלים, באר שבע, נצרת, חיפה ועוד). עצרות אלו הראו לעיני ולהסתדרות שיש גב ציבורי רחב לעמדה תקיפה נגד הממשלה.  ראינו גם את מחאות הצרכנים שכללו את צעדת העגלות של ההורים שזכתה להצלחה בערים שונות.

השביתה היא אחד הכלים החדשים שהוכנסו למאבק בידי צביקה בשור, פעיל חברתי. בשור הצליח להביא עשרות אלפים של תומכים לרעיון השביתה. וכך הוא כתב במסמך הראשוני: " קוראים לי צביקה. אני בן 36, נשוי עם ילד בן שנה ורבע. קניתי דירה בגבעתיים, עם משכנתא מטורפת לשלושים שנה." אנו מכירים את רעיון השביתה עוד מימי גנדי שהשתמש בה בכדי לסלק את השלטון הכיבוש הבריטי. שביתה לאומית יוצרת אחדות לאומית רחבה (חזינו ברגע כזה עם שביתת ועד עובדי הרכבת שמחו על ההפרטה).

מרכז השלטון המקומי הודיע שיצטרף לשביתה: "בגלל שהממשלה הפסיקה לשרת את האזרח, השירותים שמקבלים משרדי הממשלה מהרשויות המקומיות ייפגעו". ברשויות מקומיות רבות לא תתקיים קבלת קהל. אבל העיניים נשואות לעופר עיני ולהחלטת ההסתדרות בנושא השביתה. רבים מקווים שהשביתה תקפוץ מרמה של שלטון מקומי לרמה של וועדי העובדים הגדולים ולהפגנת ענק מול הכנסת.

יו"ר ההסתדרות עופר עיני אומר שהמטרה שלו היא לא להפיל את הממשלה, אלא לעשות צדק חברתי. וכך אמר בראיון: "מעמד הביניים נשחק. שני בני הזוג עובדים ולא מסיימים את החודש. אי אפשר לקנות דירה, אפילו זוגות צעירים לא מגיעים לכך. המחירים הגיעו לשמיים." אך לא כולם מקבלים את התערבותו המאוחרת של עיני. עיני, אומר על עצמו הוא חסיד של הידברות. אבל יש שלא שוכחים לעיני את יחסיו ההדוקים עם דנקנר ואומרים שאינו יכול לייצג את העובדים ושהוא סוס טרויאני של ההון. אחת הדוגמאות לכך היא התנגדותו לשביתה בחיפה כימיקלים ואי מתן זכות לוועדי עובדים אחרים להביע סולידריות עם השביתה המתמשכת.

החיבור בין פעילים חברתיים כמו בשור, לציבור הרחב, לשלטון המקומי, ולהסתדרות מראה שאלו זמנים של תסיסה חברתית חסרת תקדים. יש כאן התאגדות לאומית מכל המגזרים לחלוקה מחודשת של כוח ומשאבים. יש דרישה נוקבת לשינוי טוטאלי של סדרי עדיפויות: מדיניות סוציאל-דמוקרטית ביחד עם אמנה חברתית חדשה שתחליף את הניאו-ליברליזם. השביתה מחר היא מבחן גדול עבור עופר עיני. עיני צריך להיות תקיף מול הממשלה ולחבור למארגני השביתה. במידה והוא לא יעשה כך אזי הוא יביא גם להפלת השלטון הנוכחי של ההסתדרות בידי הכוחות החברתיים שרוצים לראות שינוי מיידי (מדוע ארגוני העובדים לא באו לעזרת יו"ר הסתדרות הרופאים שפתח בשביתת רעב).

הדברים התפרסמו לראשונה בדעות ישראל היום, 31.7.2011.

*

כתבה בהשתתפותי בעכבר העיר על סצינת כתבי העת

*

ממליץ על שני ספרים שיצאו בהוצאת סיטרא אחרא – האחד של אבישי סיוון והשני של שחר סריג. בקרוב תראו ביקורת ספרים שכתבתי בעיתון 77 עליהם.

*

קחו שיר ואל תחזרו לקרוא בבלוג – לפני שהמשטר של ביבי נפל וחזרו הכספים לתקציבים החברתיים!

גטו מיוזיק

התעוררתי הבוקר תחת עוצר

מצור ומחסום

השם יבוא לעזרתי

מחר ולא היום.

וזאת המוזיקה של הגטו

מהפכה נשרפת באכזבות

גטו מיוזיק, מיוזיק בגטו

שיעלו באש כל התקוות.

עצור בארץ ישראל השנייה

שנייה אחר שנייה

יש לב רעב כמוני

אחורי החומה.

וזה הגטו של המוזיקה

מהפכה נשרפת בשקרים

וזה גטו וזאת מוזיקה

שיעלו באש כל האדישים.

‏*‏

השיר חלק מקובץ "שירת ירוחם" – האירוע התשיעי של גרילה תרבות –

בסולידיריות עם ועד עובדי אקרשטין וכוח לעובדים שהתרחש מול המפעל. 08.01.10

שבוע טוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s