מרגול וישראל היפה | יעל בן יפת, יפעת ביטון ומתי שמואלוף

מרגלית צנעני מתוך הקליפ של "עץ ירוק מפלסטיק" בכיכובו של עמוס לביא ז"ל
מרגלית צנעני מתוך הקליפ של "עץ ירוק מפלסטיק" בכיכובו של עמוס לביא ז"ל

הרשימה של אייל מגד "מגה מודל לחיקוי" שפורסמה בדעות העיתון היומי "מעריב" ובאתר "NRG" (18.8.2011) שוברת שיא בגזענות האנטי מזרחית. לצערנו, החוק היבש והליברלי אינו מאפשר לתבוע את מגד בשל גזענותו נגד קולקטיב שלם, אך בכך אין כדי למחוק את משמעותה החברתית הקשה של גזענותו. במפתיע או שלא במפתיע, רק למרגלית צנעני עומדת הזכות לתובעו על גזענותו על לשון הרע שבה, וסביר כי היא אינה פנויה לכך. בשל כך, בחרנו בקשת הדמוקרטית המזרחית ובמרכז "תמורה", לענות לגזענות בשם המזרחים/ות בכדי להוקיעה מן השורש.

הרגעים הקשים שעוברת מרגלית צנעני מאפשרים לרבים לעלות על רכבת הגזענות, שנאת המזרחים והנשים ולשחרר את חרצובות לשונם בשם "הצדק". משום כך, אילו היה אייל מגד מצוי בשולי החברה, יכול שראוי היה להתעלם מדבריו כעוד קרון ברכבת ההבלים והרוע. אך אייל מגד הוא אחד הדוברים של האליטה – משפחת מגד – משפחה ספרותית שלקחה לה מקום בקביעת ערכים, נטיות וזהות בחברה הישראלית. אייל מגד, כזכור, הוא סופר ומשורר ישראלי, בנם של הסופר אהרון מגד והסופרת אידה צורית. הוא אף נשוי בשנית לסופרת ועורכת צרויה שלו וזוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בשנת 2004.

כותרת הטור שכתב סימנה היטב את הבאות: "פרשת מרגול אינה החברה הישראלית "לטוב ולרע", אלא רק לרע. מה שמכונה "ישראל היפה", בטל בשישים בהשוואה לים תיכוניות המככבת בדרמה המרגולית".

גם אנו בדברינו נצביע על ההכפשה בדבריו של מגד ולא על המקרה המשפטי של הסתה שיש בהם. מגד הרי עצמו אמר: " בלי קשר לנושאים הפליליים שיידונו בערכאות המשפטיות" – ובכך ביקש לדבר על המזרחיות של צנעני ולא על המקרה שנידון בבית משפט. במובן הבסיסי ביותר, הוא מגיש כתב אישום נפרד, לא משפטי, חמור בהרבה, כנגד הציבור המזרחי והערבי "הים-תיכוני" כולו: "נוצרה כאן הזדמנות לציבור להפוך את מסך הטלוויזיה לראי; לראות את אורחם ורבעם של גיבורי הפרשה, את אלוהי הכסף ואת ערפילי האלכוהול האופפים את הנפשות הפועלות, את העבריינות הקורצת כל הזמן בין השיטין – ופשוט להתפלץ. יותר מכל דבר אחר שנראה על המסך בזמן האחרון, יותר מההתקוממות החברתית והאוהלים, תסלחו לי, זו החברה שלנו ללא האיפור, ואלה הם ערכיה". עוד הוא תוהה: "אם העם המרותק לפרשה, לא רק שלא יסיר את חוצנו מהתופעות הדוחות האלה, אלא אף יהפוך את גיבוריה הים-תיכוניים רודפי הבצע של הדרמה הטלוויזיונית המוקרנת בשעות שיא של חדשות…"

אייל מגד מעמיד לדין ובוודאי כבר שופט ומרשיע את המזרחיות של מרגלית צנעני כבסיס לדרדור ערכי של החברה הישראלית. לדבריו, המזרחים גנבו את "החברה הישראלית" מידי האשכנזים. אותם ברברים, בלשון "גדול" הסופרים האשכנזיים יעקב שבתאי, שצבאו על תל אביב עומדים כעת למבחן.  המוביליות החברתית של מרגלית צנעני ושל הזמר הים-תיכוני-ישראלי – אותה הצלחה מאסיבית של קולקטיב – שבוצעה מלמטה בעמל רב ובשימוש בטכנולוגיה בכדי לעקוף את החד קוליות של החברה הישראלית – נראית אצל אייל מגד כ"אלוהי הכסף, עטופים בערפילי אלכוהול". האליטה האשכנזית ששולטת עד היום באמצעי הייצור של החברה הישראלית נתפסת אצל מגד כשקופה, אינה מלאה תשוקה של אלכוהול ואינה עושה כסף, היא פשוט זכתה במקומה בבכורה מבלי שדחקה הצידה את הקבוצות האתניות והלאומיות האחרות – חס וחלילה ללא שימוש של כוח.

חוסר יכולתנו כרגע לתבוע משפטית מוכיח עד כמה החוק בישראל חייב שינוי מן היסוד. הקשת הדמוקרטית המזרחית ומרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה מתחילים בימים אלו מהלך שבסופו תופעת גזענות כזו תוכל להיות מטופלת גם בכלים משפטיים, ולא תוצא אל מחוץ לגדריה, כאילו היתה מותרת.

הדברים התפרסמו לראשונה באתר העוקץ

18 תגובות בנושא “מרגול וישראל היפה | יעל בן יפת, יפעת ביטון ומתי שמואלוף

  1. אני מסכים כידוע לך על הביקורת החריפה על הגזענות. אני רק לא יודע האם אנו רוצים לפתח עילות תביעה בגין דברים שנאמרים. זו שאלה גדולה, ובוודאי שדיבור גזעני נחשב כאחד החריגים שמצדיקים הגבלות על חופש הביטוי גם בעיני הרבה "ליברלים", (ויש סעיף פלילי של הסתה לגזענות בחוק העונשין) – וכמו כל הגבלות על חופש הביטוי עלולה להיות חרב פיפיות. הבעיה בדיבור גזעני בעיני שהוא חלק מהכפפת מיעוטים או קבוצות מוחלשות ושידור מסר שמצדיק את ההפליה, אבל דווקא המשפט הליברלי עלול לא לעשות את האבחנות האלו ובשל האבסטרקציה שמאפיינת את רעיון הזכויות הליברלי להשתמש בהגבלות כאלו להצדקה על הגבלות אחרות על ביטוי בטענות מופרכות כמו "פגיעה ברגשות". בקיצור אני מעלה לדיון את השאלה האם האפיק המשפטי הוא הנכון (מכל מיני בחינות) להתמודדות עם דברים כמו של מגד או שמא אפיקים ציבוריים, חברתיים, פוליטיים וכו' הם נכונים יותר. דווקא בימים אלו ההתעוררות החברתית מעידה על כך שתנועה ציבורית וחברתית היא דבר משמעותי לא פחות (ומן הסתם הרבה יותר) מהליך משפטי. אני בוודאי לא מזלזל בהליכים משפטיים – אך אני תוהה האם כשמסתכלים על המוגבלות של יכולתם לשנות ביחד עם סכנת חרב הפיפיות זו הדרך במקרה זו. מסיים תגובה זו עם סימן שאלה (ולא סימן קריאה).

    אהבתי

  2. אני נאלץ להסכים עם אייל. כאשר קראתי את המאמר של מגד לפני כמה ימים כמעט נפלתי מהכיסא. חוסר המודעות והגזענות היו חריגים אפילו לנוף המדכדך של "מעריב". אבל חקיקה נגד התבטאויות גזעניות (אפילו לא "רק" דיבור שנאה") היא אפיק מאד מסוכן. אני גם תמה דווקא בהקשר הזה על הצורך לחוקק- זה מקרה בו נראה ברור שהוקעה ציבורית ומחאה ישיגו הרבה מאד. כלומר, יש סנקציה – ולהערכתי הלא-מלומדת והלא מנומקת, סנקציה יעילה גם בלי חקיקה.
    בניגוד לאייל, אני מתנגד לחקיקה נחרצות. כל פגיעה בחופש הביטוי, בפרט באקלים הפוליטי השורר, מחזקת את כוחו של השלטון להזיק. לא זה הדרך.

    אהבתי

  3. תודה על התגובות. אני לא יכול להתווכח עם מי שלא רואה ומזהה את "אמצעי הזיהוי" של האליטה בישראל.

    אייל ויובל אילון אני בעד הפיכת בית המשפט למזהה גזענות נגד קולקטיב. לא ייתכן ששפיטו תהיה ליברלית והוא לא יראה את הפגיעה בקבוצה. אבל אייל אתה בוודאי צודק שמערכת החינוך, התרבות ושאר מערכות סוציאליזציה צריכות להיות הספירות שבתוכן נקבע את השינוי והטרנספורמציה המבוקשת. אם לזאת הייתה כוונתך.

    אהבתי

  4. קודם כל יש אחוות נשים עם מרגול. היא אשה בין גברים והגברים אוכלים אותה.
    דעתי על המאמר של איל מגד. אנחנו האשכנזים אומרים "גוועלט" או "גורנישט מיט גורנישט" ו"אה נעבעך". ועוד מלים מיידיש. אז יכול לבוא כותב מזרחי ולצחוק על האשכנזים שמכניסים לשפה מלים מיידיש. דוגמא מובהקת היא העיתונאי חיים הכט שמנחה את התוכנית בערוץ 2 "מה אתם הייתם עושים". הוא סמל האשכנזיות והוא מכניס לשפה מלים ביידיש כמו אלה למעלה. וזה חלק מהפרסום שלו. כאשר מרגול מכניסה לשפה שלה מלים כמו מלעונה ושליחטה או מלים דומות זה גם חלק מהפרסום שלה. היא מייצגת את המזרחיות בדיוק כמו שחיים הכט מייצג את האשכנזיות. אבל לא ראיתי כותב מזרחי שצחק על חיים הכט. ואיל מגד צחק על מרגול.

    אהבתי

  5. ההתנדבות, המחויבות ההדדית, האווירה המשפחתית-this are the good things that he said there is not by the easts. do you think that he really mean it?

    אהבתי

  6. סליחה, אבל צנעני כשופטת בכוכב נולד, מהשטוחות והציניות בתכניות הריאליטי בארץ לא מייצגת בעיני איזה שיא תרבותי מזרחי שיש להגן עליו. להיפך. שלא לדבר על זה שיש לי בעיה ערכית עם החיבור של זמרים בז'אנר לפשע המאורגן, אפילו אם הפושעים אשכנזים. בקיצור ייתכן שיש בישראל ייצוגים יותר נעלים ונשגבים של תרבות מזרחית שכדאי להלחם עליהם.

    אהבתי

  7. התוכנית כוכב נולד היא באמת מאוד רדודה. יש שם את צביקה הדר כוכב עליון וחבורת שופטים שכל אחד חושב שהוא פרופסור. היא למעשה מתאימה לבני נוער (!) ולא למבוגרים. זה סגנון של בני נוער שמתלהבים מכוכבים ומשופטים.
    היום, רק לידיעתך, הזמרים המזרחיים נפוצים בקרב בני נוער. עומר אדם למשל.
    יש כל מיני סגנונות מזרחיים. יש פרופסור מזרחן שיציג את התרבות המזרחית וישמור עליה, יש עיתונאי מזרחי שיטייל למרוקו טיול שורשים, יש זמר מזרחי כמו חיים משה ויש את מרגול. אתה לא יכול לצפות ממרגול רמה של פרופסור מזרחן. בדיוק כמו שאתה לא יכול לצפות מירדנה ארזי רמה של פרופסור מהאוניברסיטה.
    אז לאשכנזי ירדנה ארזי נשמעת כאילו רמה גבוהה? היא נחשבת לאליטה רק בגלל שהיא לא שרה סלסולים? זו דעה קדומה. אבל בסופו של דבר ירדנה ארזי היא בדיוק כמו מרגול. אין כל הבדל. היא לא פרופסור ואני לא חושבת שיש לה אפילו תואר ראשון. רמת האינטיליגנציה של ירדנה ארזי למשל היא בדיוק כמו זו של מרגול. אין כל הבדל! והן אפילו הופיעו יחד במופע משותף יחד עם אילנית ושלומית אהרון.
    ולכן מה שאייל מגד כתב זה לא הוגן. כי אני לא חושבת שהוא היה כותב על ירדנה ארזי שהיא רמה נמוכה בגלל שהמחשבה היא שירדנה ארזי היא אליטה.
    כמו שכתבתי בתגובה הקודמת, לדעתי הפירוש הנכון יותר למצב של מרגול הוא פירוש פמיניסטי: מרגול היא אשה בעולם של גברים. והגברים ניצלו את זה והפילו אותה.

    אהבתי

  8. ניתאי מה הקשר בין אתניות, ערביות, מזרחיות וים תיכוניות לבין ביקורת על תוכנית ריאליטי ?

    גלי אני מסכים מגדר משחק תפקיד ראשי בדרמה הזאת.

    אהבתי

  9. הגבתי למאמר ב"העוקץ". חשבתי שיש מקום גם לפרסם זאת כאן. מתי, תודה. מאיר

    מסמלים לחומריות של המציאות
    24.08.11 16:07 // מאיר עמור

    אייל מגד הוא הרבה דברים אך אין הוא טיפש. לבטח יודע הוא להשתמש בסמלים לשוניים. הוא עשה זאת בכישרון לא מבוטל בכתבה הקצרה שלו. הוא ידע שתהיינה תגובות. הוא ביקש את התגובות האלה. עכשו הוא רוחץ בשמש הפירסום חינם לה זכה בעבור 200 מילים. ללא עבודה ולא בעבור ספר הדורש עבודה משמעותית.יש כאן שקר ורמיה. הוא יודע זאת. גם אנחנו יודעים זאת.
    על כן, התגובות צריכות להביא בחשבון את החשבון של אייל מגד. כפי שנאמר בכתבה של יעל, יפית ומתי, (תודה) אייל הוא מייצג (אין הוא נציג) של קבוצה לא מבוטלת של אנשים. אנשים כמותו עסוקים בהסחת דעת. הסחת הדעת המרכזית היא מהמציאות הנמצאת מאחורי הסמלים שבאמצעותם השימוש בהם רוקד אייל מגד על הבמה הציבורית.

    עיזבו רגע את הסמלים והסתכלו במציאות שסמלים אלה מייצגים. מבחינה זו הפיסקה האחרונה במאמר של יעל, יפית ומתי היא הפיסקה החשובה ביותר. הינה הפסיקה פעם נוספת:

    "מעניין, שדווקא האליטה האשכנזית ששולטת עד היום ברוב המכריע של אמצעי הייצור של החברה הישראלית – בכלכלה, בתרבות ובתקשורת – נתפסת אצל מגד כשקופה. אליטה זו אינה מואשמת בתשוקה לאלכוהול ואינה "עושה כסף", היא פשוט זכתה בבכורה מבלי לדחוק הצידה ערכים נעלים או קבוצות אתניות ולאומיות שחולקות איתה את המרחב. הכול, חס וחלילה ללא שימוש בכוח."

    נכון מאוד.

    אמצעי הייצור בחברה הישראלית אינם בשליטתה של מרגלית צנעני ולא בידי "התרבות הים-תיכונית". אלא הם בשליטתם של אדוניו של אייל מגד. בידי מי האדמה בישראל? בידי מי ההון בישראל? ובידי מי הכוח להשתמש באוצרות הטבע של ישראל?

    השחיתות של שיטת השקשוקה אינה המצאה של מרגלית צנעני ושל "התרבות הים-תיכונית". אלא היא המצאה של של אדוניו של אייל מגד (אחד מהם הוא ראש הממשלה והשני הוא הנשיא).

    האלימות הכלכלית (עוני ואי שיויון מחפירים) התרבותית (העדר ייצוג תרבותי אמין של חלקים משמעותיים של החברה הישראלית) והאלימות הפיזית הפושעת של נישול, מלחמות, ודיכוי אתני, לאומי ומגדרי, בישראל אינה תוצר של מרגלית צנעני או של "התרבות הים-תיכונית". אלא של אדוניו של אייל מגד.

    מעמד הבכורה של אדוניו של אייל מגד הושג בכוח, בכפייה, בהסחת דעת, בנישול, בניצול ובעושק. אלה הם אדוניו האמיתיים של אייל מגד והם באמת ישראל היפה ביותר שאייל מגד מסוגל להעלות על דעתו. שיבושם לו.

    אם מרגלית צנעני פשעה כנגד אחרים שתשלם. אשמח אם יתברר שהיא רק אישה משוחררת עם יכולת ורבאלית לא מבוטלת. לעיתים הייתי רוצה שהיא תשתמש ביכולת זו גם ביעילות חברתית רבה יותר. לא יותר.
    כל השאר, השאירו לצעקות של הקוזק הנגזל.

    כאשר נשלוט מעט יותר במציאות של אמציע הייצור, ההון המטריאלי וההון הסמלי, ובכוח פוליטי מאורגן יותר נוכל לשנות גם את הסמלים.

    לא להיפך.
    מקווה שמרגלית צנעני תברך, בראש השנה, ברכת שנה טובה בלב שקט.

    בברכה
    מאיר עמור

    דף הבית
    מי אנחנו
    סדר יום
    צרו קשר
    מאמרים ומחקרים

    כלכלה
    חברה
    חינוך
    תקשורת
    פוליטיקה
    תרבות
    סביבה
    ספורט
    חוץ
    וידאו

    תרבות

    אופרה ותיאטרון
    |
    אמנות
    |
    טלוויזיה
    |
    כתבי עת
    |
    מוזיקה
    |
    ספרות
    |
    עיצוב ואמנות
    |
    פילוסופיה
    |
    קולנוע
    |
    שירה

    מרגול וישראל היפה
    יעל בן יפת, יפעת ביטון ומתי שמואלוף 23.08.11
    פרשת מרגלית צנעני מאפשרת לרבים לעלות על רכבת הגזענות, שנאת המזרחים והנשים, ולשחרר את חרצובות לשונם בשם "החברה הישראלית המתוקנת". תגובה למאמרו של איל מגד

    רשימתו של איל מגד "מגה מודל לחיקוי", שפורסמה ב"מעריב" ובאתר nrg ב-18.08 בתגובה לפרשת מרגלית צנעני, שוברת שיא בגזענות האנטי-מזרחית. לצערנו, החוק הליברלי היבש אינו מאפשר לתבוע את מגד בשל גזענותו נגד קולקטיב שלם, אך בכך אין כדי למחוק את משמעותה החברתית הקשה של גזענותו. במפתיע או שלא במפתיע, רק לצנעני עומדת הזכות לתובעו על גזענותו על לשון הרע שבה, וסביר כי היא אינה פנויה לכך. בשל כך, בחרנו בקשת הדמוקרטית המזרחית ובמרכז המשפטי "תמורה", לענות לגזענות זו בשם המזרחים/ות ולדרוש את הוקעתה מן השורש.

    איל מגד. קול האליטה. צילום: cc by- העין השביעית • the7eye.org.il

    הרגעים הקשים שעוברת מרגלית צנעני מאפשרים לרבים לעלות על רכבת הגזענות, שנאת המזרחים והנשים, ולשחרר את חרצובות לשונם בשם החברה המתוקנת. משום כך, אילו היה מגד מצוי בשולי החברה יכול שראוי היה להתעלם מדבריו כעוד טרמפיסט ברכבת ההבלים והרוע. אך בהיותו בן למשפחת מגד, הוא אחד הדוברים של האליטה. מגד, כידוע, הוא סופר ומשורר ישראלי, בנם של הסופר אהרון מגד והסופרת אידה צורית. הוא אף נשוי בשנית לסופרת ועורכת צרויה שלו וזוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בשנת 2004. משפחת מגד תפסה לעצמה מזמן מקום בקביעת ערכים, סימון נטיות וזהות בחברה הישראלית.

    "פרשת מרגול אינה החברה הישראלית 'לטוב ולרע', אלא רק לרע," כותב מגד ומיד מסביר: "מה שמכונה 'ישראל היפה', בטל בשישים בהשוואה לים-תיכוניות המככבת בדרמה המרגולית".

    אנו מבקשים להצביע על ההכפשה בדבריו של מגד ולא על האלמנט המשפטי של הסתה שעשוי להיות בהם. מגד בעצמו קובע שהוא כותב "בלי קשר לנושאים הפליליים שיידונו בערכאות המשפטיות", ובכך מבקש למעשה לדבר על המזרחיות של צנעני ולא על מה שנידון בבית משפט.

    במובן הבסיסי ביותר, מגיש מגד כתב אישום נפרד, לא משפטי, חמור בהרבה, כנגד הציבור המזרחי והערבי "הים-תיכוני" כולו: "נוצרה כאן הזדמנות לציבור להפוך את מסך הטלוויזיה לראי; לראות את אורחם ורבעם של גיבורי הפרשה, את אלוהי הכסף ואת ערפילי האלכוהול האופפים את הנפשות הפועלות, את העבריינות הקורצת כל הזמן בין השיטין – ופשוט להתפלץ. יותר מכל דבר אחר שנראה על המסך בזמן האחרון, יותר מההתקוממות החברתית והאוהלים, תסלחו לי, זו החברה שלנו ללא האיפור, ואלה הם ערכיה".

    עוד תוהה מגד, אם העם "לא רק שלא יסיר את חוצנו מהתופעות הדוחות האלה, אלא אף יהפוך את גיבוריה הים-תיכוניים רודפי הבצע של הדרמה הטלוויזיונית… למודל שאותו ישאפו לחקות."

    מרגלית צנעני. רק לרע? צילום מסך מהקליפ "עץ ירוק מפלסטיק"

    מגד מעמיד לדין ואף כבר שופט ומרשיע את המזרחיות של צנעני כבסיס לדרדור ערכי של החברה הישראלית. בדבריו ניכרת האשמת המזרחים בגניבת "החברה הישראלית" מידי האשכנזים. אותם ברברים, בלשונו של יעקב שבתאי, אחד מסופרינו המרכזיים, שצבאו על תל אביב לכלותה עומדים כעת למבחן.

    המוביליות החברתית של צנעני ושל הזמר הים-תיכוני-ישראלי, אותה הצלחה מאסיבית של קולקטיב שטיפס מלמטה בעמל רב בכדי לעקוף את המונוליתיות של החברה הישראלית, מופיעה אצל מגד כ"אלוהי הכסף, עטופים בערפילי אלכוהול". מעניין, שדווקא האליטה האשכנזית ששולטת עד היום ברוב המכריע של אמצעי הייצור של החברה הישראלית – בכלכלה, בתרבות ובתקשורת – נתפסת אצל מגד כשקופה. אליטה זו אינה מואשמת בתשוקה לאלכוהול ואינה "עושה כסף", היא פשוט זכתה בבכורה מבלי לדחוק הצידה ערכים נעלים או קבוצות אתניות ולאומיות שחולקות איתה את המרחב. הכול, חס וחלילה ללא שימוש בכוח.

    חוסר יכולתנו לתבוע כרגע משפטית מוכיח שהחוק בישראל מחייב שינוי מן היסוד. הקשת הדמוקרטית המזרחית ומרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה מתחילים בימים אלו מהלך שבסופו תופעת גזענות כזו תוכל להיות מטופלת גם בכלים משפטיים, ולא תוצא אל מחוץ לגדר השיפוט החוקי, כאילו הייתה מותרת.
    20 תגובות למאמר // תגיות: אייל מגד, גזענות, מרגלית צנעני, פרשת מרגול

    הוסף תגובה | מההתחלה לסוף | מהסוף להתחלה

    הכול נכון, אבל כנסו
    23.08.11 19:43 // הברווז
    כי זה פשוט קורע מצחוק: http://thewallmachine.com/UWnUW4.html#.TlMB4JswYjY.facebook

    כן שפיט
    23.08.11 19:45 // שירה אוחיון
    לא יודעת כמה זמן יעבור עד שניתן יהיה לשפוט התבטאויות גזעניות אבל מה שלא ברור לי למה אף אחד לא מגיש בג"ץ על…
    להמשך התגובה »

    מצא מין את מינו.
    23.08.11 20:04 // נתן.
    אלו שעוסקים בהסתה על בסיס יומ יומי כנגד אשכנזים כקבוצה, ש"גרשו"( את התימנים מכנרת) ו"גזזו" (פאות) ו"ריססו בDDT" (את המרוקאים ) ו"גנבו"…
    להמשך התגובה »

    ים-תיכוניות = מזרחיות?
    23.08.11 21:16 // אורי
    מקריאת רשימתו של מגד, הרושם שאני קיבלתי הוא שה"ים-תיכוניות" שעליה הוא מדבר היא התרבות של מדינות הים התיכון, ובראשן איטליה (שלמזלנו העולם התחתון…
    להמשך התגובה »

    ביחס לשפיטות והמשפט
    23.08.11 21:52 // אייל גרוס
    שירה – משפטית, אם יש הדלפות או פרסום תמונות צריך להגיש תלונות ועל הרשויות הרלבנטיות לחקור אותן, אי אפשר להגיש בג"צ בשלב זה…
    להמשך התגובה »

    במחשבה נוספת
    23.08.11 23:30 // אורי
    יש דמיון רב בין פרשת מרגלית צנעני לזו של דודו טופז, לפחות על פי העובדות שידועות עד כה (נקווה שהסוף יהיה שונה מאוד)….
    להמשך התגובה »

    כל כך נכון
    23.08.11 23:45 // כפיר אזולאי
    משתמשים בסלנג שלה ממש כראיה לפשע ורומזים לנו שעגה מזרחית מתקשרת ל'עממיות' וממילא לפשע

    אם זו שבירת השיא הגזענית של ישראל…
    24.08.11 00:08 // סמולן
    אפשר לנוח בשקט. עם כל הכבוד למרגול, השאלה היא לא אם משפילים אותה או לא, וגם לא אם אומרים משהו רע על מזרחים…
    להמשך התגובה »

    תעצרו רגע, לא הגזמתם קצת?
    24.08.11 00:48 // אסף דרעי
    ואולי אפילו הרבה. אייל מגד פרסם טור שהתכונה המרכזית שלו היא חוסר בהירות והיעדר פואנטה. פשוט אי אפשר להבין מה האיש טוען. אם לא…
    להמשך התגובה »

    לאייל ולסמולן
    24.08.11 04:37 // שירה
    לאייל תודה על ההבהרות המשפטיות. לא מסכימה עם ההשוואה למקרה של דודו טופז. שם מדובר באלימות קשה שהוא הפעיל על אנשים שהוכו ונחבלו…
    להמשך התגובה »

    תגובה לאורי ולאסף דרעי
    24.08.11 08:59 // אלעד
    כשאייל מגד משתמש במילים: "המיעוט השקט, התרבותי באמת, הולך ומתכווץ" – אז הוא חושף את האנטי-מזרחיות המהותית שלו. כשאדם מתהדר בהיות הקבוצה שלו "התרבותית…
    להמשך התגובה »

    אלעד,
    24.08.11 11:33 // אורי
    גם אני מרגיש ש"המיעוט השקט, התרבותי באמת, הולך ומתכווץ". אשמח אם תבהיר לי באיזה מובן אני אנטי-מזרחי באופן מהותי.

    לאורי
    24.08.11 11:59 // המיעוט הוולגארי
    לאיזה מיעוט אתה מתכוון? לייצוגה של תרבות מיינסטרים "כל ישראלית" היונקת השפעות רוסיות כמו נעמי שמר? חווה אלברשטיין? אתה אנטי מזרחי כי…
    להמשך התגובה »

    צנעני עוברת "רגעים קשים"?
    24.08.11 12:02 // גובל
    אתה שומע מה שאתה סח? מרגלית צנעני נחקרת על שותפות עם עבריינים מהגרועים שיש ואתה חושב שהיא עוברת "רגעים קשים"? מה, כאילו זו תקופה…
    להמשך התגובה »

    גזענות חדשה ושפיטות – לאורי ולשאר
    24.08.11 13:20 // יניב
    הטור של מגד הוא הדגמה נהדרת למה שכינה הפילוסוף אטיין בליבר "גזענות חדשה", כזו שמבוססת על הבניות תרבותיות, סוציולוגיות, כאילו לא-ביולוגיות. אורי, הפרשנות…
    להמשך התגובה »

    מצטער על שגיאת הכתיב.
    24.08.11 13:37 // גובל
    שח ולא סח – כמובן. עם הקוראים הסליחה. והייתי צריך למען את שלושת הכותבים ולא רק את אלמוני.

    הבהרה
    24.08.11 13:43 // מתי
    מי שעיוור צבעים לא יראה צבע לעולם ואיתו אין לי בעיה. שיחיה בהכחשה. זה בסדר. הוא לא למד על הנושא בבית ספר. אז…
    להמשך התגובה »

    המשך – על דודו טופז ועוד
    24.08.11 13:57 // יניב
    ההשוואה לטופז היא מעניינת במיוחד. למרות שהוא הואשם במעשים הרבה יותר חמורים – אפילו אם כל החשדות יתבררו, לא עלינו, כנכונים, הפרשה…
    להמשך התגובה »

    24.08.11 15:57 // בעז ברזלי
    מרגלית צנעני נהנית מהייצוג המשפטי הטוב ביותר שיש ואני משוכנע שפרקליטיה יגייסו כל אמצעי כולל הטענה בדבר מוצא. זו הסחת דעת נוספת לעניינים…
    להמשך התגובה »

    מסמלים לחומריות של המציאות
    24.08.11 16:07 // מאיר עמור
    אייל מגד הוא הרבה דברים אך אין הוא טיפש. לבטח יודע הוא להשתמש בסמלים לשוניים. הוא עשה זאת בכישרון לא מבוטל בכתבה הקצרה…
    להמשך התגובה »

    תגובה לכתבה

    שם (חובה)

    דואר אלקטרוני (חובה, לא יוצג באתר)

    כותרת

    תוכן

    סדר יום

    24.08.11, 16:00, הפגנה מול משרד השיכון די להזנחה הפושעת של הדיור הציבורי בישראל משרד השיכון, מגדל קריית הממשלה (מול עזריאלי) תל אביב
    24.08.11, 16:30, גלן בק – אל תתערב! הפגנה נגד הקיצוניות וההתססה, אל מול עצרת ההמונים של השדרן שער האשפות (הכניסה לכותל המערבי) ירושלים
    24.08.11, 20:00, "מכתוב" מגיע לפסטיבל העוד בהשתתפות הסופרת איריס אליה כהן, המשורר אלי אליהו, הזמר גבריאל הדר, ונגן העוד צוותא תל אביב

    לאירועים מתמשכים
    ללוח המלא
    קישורים מומלצים

    972mag
    Arts and Letters
    DemocracyNow
    Economic Policy
    http://adj.org.il/
    Huffington Post
    Maxblumenthal
    MySay
    New Left Review
    PhiloTV
    The Nation
    Who Profits
    א.ס.ף
    אבטלה סמויה
    אג'נדה
    אחותי
    איתך
    אמת מארץ ישראל
    אקטיבסטילס
    ארץ האמורי
    ביקורת, ולא בהכרח בונה
    במחשבה שנייה
    במקום
    בצלם
    גישה
    גרילה תרבות
    דו קיום בנגב
    דוגרינט
    דיור בהישג יד
    האגודה לזכויות האזרח
    האגודה לצדק חלוקתי
    הגדה השמאלית
    ההם
    הוועד נגד עינויים
    הומניסטי
    הטלוויזיה החברתית
    המבוקש מספר 2
    המוקד להגנת הפרט
    המטה לשוויון בבריאות
    המכללה הכלכלית חברתית
    המרכז לצדק חברתי
    הצלחה
    הצלחה
    הקשת הדמוקרטית המזרחית
    זוכרות
    ידיד
    יו-פוסט
    יחסי מין
    יעל בן יפת
    כוח לעובדים
    לא למות טיפש
    לא נסתום
    לוחמים לשלום
    מאבק סוציאליסטי
    מאהל נודד
    מג-נט
    מדה אל-כרמל
    מוקד סיוע לעובדים זרים
    מיומנו של תבוסתן
    מען
    מרכז אדווה
    מרכז טאוב
    מרכז תמורה
    נא להכיר
    סולידריות
    סיכוי
    עבודה שחורה
    עדאלה
    עיתונאים
    עמותת הלה
    ערב-רב
    פדגוגיה ביקורתית
    פורום פעולה אזרחית
    פורטל זכויות האדם
    פעולה אחת ביום
    פרויקט דמוקרטיה
    צדק חברתי
    קדמה
    קו לעובד
    קואליציה לבריאות הציבור
    קואליציית נשים
    קליניקות – רמת גן
    קליניקות-חיפה
    קליניקות-ת"א
    קפה גיברלטר
    קשב
    רבנים לזכויות אדם
    רדיו בבילון
    רוח מזרחית עזה
    רופאים לזכויות אדם
    שתיל
    תיקון עולם
    תראבוט-התחברות

    אודות מאמרים תוכן
    דף הבית פוליטיקה כלכלה חוץ סדר יום
    מי אנחנו סביבה חברה בטחון וידאו
    צור קשר תרבות חינוך סביבה ירוקה מצאנו בתקשורת
    ספורט תקשורת

    הערה: פרסום המאמרים והתגובות באתר זה הוא על אחריות הכותבים בלבד. אף נעשה מאמץ לקיים שיח פתוח, הוגן וענייני ולמנוע פרסום תכנים פוגעניים, בלתי הולמים או שאינם חוקיים. אין מנהלי האתר אחראיים לאמור בהם.

    אהבתי

  10. היי מתי,
    כאשר מנחם בן התבטא לא מזמן באמירות הומופוביות ברורות ביותר, אני זוכרת שקראתי פוסט של צ'יקי שמאוד קומם אותי: http://chicky00.wordpress.com/2011/06/29/ben/
    עד כדי כך, שהצצתי לראות מי "אהב" את הרשומה, וזכרתי שראיתי אותך בין ה"אוהבים". עכשיו, אין דין "לאהוב" רשומה כדין הסבר מנומק כיצד, מדוע ולמה, אבל לאור הפוסט הנוכחי שלך (שעם הטענות העקרוניות שלו אני מסכימה, כמו גם עם התגובה של אייל), אני תוהה: כיצד הגזענות של מגד שונה כל כך מההומופוביה של בן? מדוע במקרה של בן ראית לנכון להגן על חופש הביטוי – על אף ההומופוביה הגלויה והמסוכנת – ובמקרה של מגד אתה יוצא כנגד הגזען התורן? כמעט כל טיעון שהעלית על הכתב בפוסט זה, ניתן לטעון לגבי בן באותה מידה.
    או בקיצור: תקן אותי אם הבנתי לא נכון, אך אשמח לשמוע את טעמיך במידה וצדקתי ואתה אכן מצדד בבן ויוצא נגד מגד.

    אהבתי

  11. את העליהום על צנעני ניתן להשוות לעליהום על דודו טופז, מזרחי ידוע אחר. התקשורת לא התנפלה עליו בגלל שהוא אשכנזי, אלא בגלל שהוא מפורסם, והתקשורת אוהבת דם, בלי קשר לצבע עור או מגדר.

    אהבתי

  12. ניתאי – טופז לא מזרחי. ולכן העליהום עליו היה אחר. תראה שלא דיברו על הסלנג שלו בדרך בה מדברים על השפה של מרגלית ועוד דוגמאות.

    רוני יש הבדל בין קריאה לפיטורים לבין קריאה נגד גזענות. הזדהתי נגד הקריאה לפיטוריו. מדוע לפטר. אפשר לנזוף וכדומה. בזמנו גם דרשו את ראשי ב-NRG כשכתבתי שעמוס לא ראוי לפרס נובל. זאת הרגשה נוראית וצעד לא אתי.

    אהבתי

  13. אני חייבת להודות שאני לא מבינה היכן אתה מותח את הגבול בין "אתי" ל"לא אתי". האם להעמיד את מגד למשפט, כמו שהיית רוצה לעשות, זה צעד יותר אתי מלדרוש ישירות בפיטוריו (קרי, הרחקת קולו מעל במות ציבוריות מכתיבות-דעות)?
    בתגובתך אתה כותב ש"אפשר לנזוף וכדומה", אך זה לא מה שכתבת בפוסט – כתבת בבירור שהחוק הישראלי היבש לא מאפשר לך את אשר היית עושה אילו המערכת המשפטית היתה מאפשרת לך: לתבוע את מגד לאלתר. ניתן להניח שתביעה כזו, שהיתה עולה לכותרות וממצבת את מגד כגזען בעיני ציבור רחב יותר של אנשים, היה מוביל לפגיעה ביכולת שלו להיות מועסק. זה סיכון סביר כשתובעים אדם ומוקיעים את מה שהוא אומר.
    צר לי, אך אני לא חושבת שיש הבדל מהותי בין המצבים, ואתה עצמך מחליש את הטיעונים המאוד ברורים שלך בפוסט בתגובתך אליי.

    אהבתי

  14. הסלנג של טופז באמת לא מזרחי, אז ירדו עליו על דברים אחרים. בכל אופן אתה מחמיץ את העיקר והוא שהעליהום על צנעני לא נובע מן הנשיות או המזרחיות שלה אלא מן המעשים המיוחסים לה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s