קנו לעצמכן מתנה לחג

לקראת צום יום הכיפורים המתקרב ולכבוד ימי החופשה של חול המועד סוכות, הנה שלוש המלצות על ספרים חדשים שראו אור ושווים תשומת לב מיוחדת. קריאה מהנה

אודי שרבני | למה אתה לא מחייך | מודן

לפני מספר שנים ערכתי את כתב-העת "הכיוון מזרח" בנושא הכדורגל בהקשר חברתי. ההצלחה הוכיחה לי שיש רעב בישראל לקבל לגיטימציה ספרותית למשחק הפופולארי. הספר החדש של אודי שרבני פותח בפנינו את עולם הכדורגל כשהוא חודר לתוך עולם הפרוזה. שרבני כותב סיפור חניכה של ילד שחולם להיות כדורגלן מצליח. שרבני אמן ספוקן וורד (הקראת שירה בקצב ראפ) רגיש למטפורות שבונות את מילון הכדורגל. הנער חסר השם בסיפורו אוסף את המילים הספורטיביות הזרות והופך אותן לשלו. בתוך הספר אנו מגלים את המתחים של החברה הישראלית בתוך חייו של הנער: דרום-צפון, תרבות פופולארית-תרבות גבוהה, מזרחיות-ישראליות, ועוד. אודי לא מפחד לגעת בצדדים האפלים של הנער שהופך אט אט לגבר. האלימות מול ילדים אחרים, הכאב המעמדי שמתערב וגובל את הדמיון של הנער. וכך הכדורגל הופך לכלי ספרותי משובח שמסייע לנו להכיר את החברה הישראלית.

הילד האחרון של המאה | סמי ברדוגו | הספריה החדשה

גבולות הספרות העברית השתנו עם כתיבתו סמי ברדוגו. ברדוגו הביא דמויות מסוג חדש, רגישות, סקרניות, כאלו החיות על הגבול, מעבר למרכז. השנה יראה אור בהוצאת הספריה החדשה "הילד האחרון של המאה", ספר הכולל את כל הסיפורים של סמי ברדוגו, מתחילת כתיבתו. רוב הסיפורים נדפסים לראשונה. כמי שערך את סיפוריו של ברדוגו הן בכתב העת "הכיוון מזרח" (ראו למשל סיפורו "נשים ערביות" בגיליון 15) והן באסופה "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית" אני מחכה מאוד לספרו החדש. סמי הוא אשף של כתיבת סיפורים קצרים ואלו גם הביאו לו את פרסומו עם זכייתו בתחרות הסיפור הקצר ב"הארץ".

אני מחכה גם לקרוא שוב את הסיפורים שהכרתי כל כך מקרוב. אני זוכר בישיבות מערכת ארוכות, איך חיכיתי רק לסיפור שלו, כדי לקרוא אותו שוב ולהתחקות אחר היהלום הנדיר. יותר מכל אני סקרן לקרוא את הסיפורים שהוא לא פרסם ברבים.

 מוקס נוקס | שמעון אדף | זמורה ביתן

מוקס נוקס הינו הספר הכי אוטוביוגרפי של שמעון אדף. אדף שמגיע מתוך השירה לפרוזה הוא אשף השפה. הוא כותב באופן משוכלל על המרחק בין יפו ובין שדרות, בין הזכרון לבין הבידיון. ברומאן הזה אנו מציצים לחייו, אך גם נשארים זרים להם. אדף כבר לא מרכיב עלילות יציבות בכדי שנישען עליהן כמו בשני ספרי הפרוזה הראשונים שלו. הוא לוקח את חומרי החיים הפשוטים ומוצא בהם את התפילה, הכאב, האלימות וההתפוררות.

אדף נשאר נטע זר בספרות. הוא לא מוכן לההפך לסופר של רבי מכר פשוטים לקריאה. הוא דורש קריאה מורכבת מקוראיו. הוא עומד נגד הזרם ומלחים ומתיך שירה לתוך פרוזה. והתוצאה היא ספר שדורש יותר מקריאה אחת. אדף הוא סופר שעומד על קווי תפר, אך לא מוכן בקלות להישמע לדגמים השולטים בספרות העברית ולכן אמליץ להקשיב, להתמסר וללמוד מקולו הייחודי.

אחת מתוך שלוש ההמלצות התפרסמה בתרבות וספרות – ישראל היום, 3.10.2011

2 תגובות בנושא “קנו לעצמכן מתנה לחג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s