המסע שלי לשירה המזרחית

המסע שלי לשירה המזרחית | שרה מלול

"אפשרות שלישית לשירה" הינו ספר ראשון מסוגו, המבקש להתחקות אחר עקרונות הפואטיקה של השירה המזרחית. במקום המושגים השגורים "זהות" "הגירה", "מחאה", הוא מציע פרספקטיבה חדשנית והגדרה חדשה לשירה המזרחית, כשירה שממוקמת "בין לבין": בין קוי הדיכוטומיה המגדירים יהודים וערבים, שמאל וימין, עשירים ועניים, נשים וגברים – על קוי התפר של ההוויה הישראלית המורכבת ורבת הפנים. שרה מלול מביאה את רשמי המפגש שלה עם הספר.

המשורר המזרחי הראשון שקראתי היה ארז ביטון (בשירים "זהרה אלפסיה" ו"שיר קנייה בדיזנגוף"), ומאוחר יותר קראתי את רוני סומק (בשירו הידוע "קו העוני"). בעצם, לא חשבתי עליהם, כעל משוררים מזרחים. במיוחד לא על רוני סומק כמייצג ז'אנר פואטי זה. נו טוב – זה רק מה שאפשרו לנו ללמוד בבי"ס.

משוררות מזרחיות כלל לא היכרתי. אפילו לא ידעתי שהן קיימות. ואני עדיין מתפלאת איך הצליחו במשרד החינוך להסתיר אותן? באיזו פשטות הם עשו את זה – וואלה הצליח להם. ואולי לא חשבתי שיש צורך לתייג, או לבדוק האם הרקע לכתיבה נובע משאלת המוצא, ושבעצם יצירה איכותית, אמורה להיות כזאת, למרות השיוך העדתי, כי היצירה היא אוניברסלית.

מתודולוגיה מזרחית

בספר  המתודולוגי פגשתי מבוא, מושגים ומבוא לעולם היוצרים המזרחים. קציעה עלון חושפת את תפיסת הממסד לגבי הז'אנר. עלון מעמידה באור את קיומם של משוררים ומשוררות מזרחים. היא מנסה ומצליחה ,לדעתי, לשפוך אור ולהבהיר כיצד תופס המימסד את הכתיבה של יוצרים אלו. כיצד האשליה של כתיבה אוניברסלית עפ"י דבריו של צ'ינואה אצ'בה מהספר "ביקורת קולוניאלית" ( סוגיית ההתקבלות בהקשר לכתיבה אפריקאית): "מטבע הדברים, יצירתו של סופר מערבי משויכת אוטומטית להוויה האוניברסלית. האחרים הם אלה שצריכים להתאמץ כדי להשיג אותה. […] הייתי רוצה שהמילה, אוניברסלי, תעלם לגמרי בכל הנוגע לדיון בספרות  אפריקאית, עד לעידן בו יפסקו להשתמש בה כמילה נרדפת לצרות האופקים הקרתנית, אך המאוד משתלמת של ההוויה האירופאית, ועד שהאופק שלה יוכל באמת להכיל את העולם כולו." עכשיו תחליפו את המילה אפריקאי ותשימו מרוקאי או מזרחי… האם זה אומר לכם משהו?! פוסט-קולוניאליזם כביקורת ספרות.

הספר כדברי עלון: "מציע פרדיגמה נוספת לקריאת המזרחיות, לקריאתה לא רק מבעד לנושאים השגורים שלאורם היא נקראת בד"כ כגון זהות, מחאה, הגירה, בין המזרח למערב וכדומה – וזאת מבלי להמעיט בחשיבותן של קריאות אלו. ברצוני להציע לראות את המזרחיות לא כדבר אלא כמיקום, מיקום בין לבין, מיקום נייד שאינו מבקש למקם ולהתנחל, אלא יותר להצביע על אופן התכוונות עכשווי, […] הסימנים שאני מבקשת לתת בקורפוס השירה המזרחית הם הצעה לאופק התבוננות יותר מאשר קביעת מסמרות." היא ממשיכה ואומרת שמעשה הקריאה המזרחית הוא פעולת דיבור שאחת ממטרותיו היא גם לחולל פעולה של צדק חברתי. (ראו את שירו של סומק- קו העוני ואת שיריו הפוליטיים של שמואלוף).

צדק בשירה

עלון מביאה גם את שירה של ויקי שירן "שוברת קיר" שיר ארספואטי מעין מסמך דוקומנטרי המסתיים באמירה:"כשמדברים איתי על שירה/ אני מביאה תמיד את דודתי שרינה / בתור דוגמא/ ומקללת בשקט." לא אחת מצאתי את עצמי תוהה מהי שירה. מה מגדיר שירה? קציעה עלון טוענת שהן פייר בורדייה והן ויקי שירן יוצאים כנגד ראיית השירה רק כהתענגות על משחקים לשוניים. ולמעשה לאחר קריאת הספר אני מוצאת שלא רק הם חושבים כך ושבעצם רוב הכותבים המזרחיים עושים זאת ומאפשרים את האפקטיביות של השפה.

עלון מדברת על שסע, שבאמצעותו ניתן להתבונן מחדש בשירה המזרחית. על תפיסה שבין שני צידי המתרס, היא מביאה את היחסים בין המשורר מאיר ויזלטיר והמשוררת מירי בן שימחון בכדי להדגים זאת. להדגים את הדיאלוג הסמוי והגלוי בין השניים כפי שהוא התבטא בכתביהם.

כבר מעל שבוע שאני מסתובבת סביב עצמי וחושבת איך אפשר לתת סקירה לספר הזה.  ולכן אסיים בקטע משירו שמתי שמואלוף (למרות שאני לא תמיד מסכימה עם דעותיו ובכל זאת… הרי כותרת שמו של הספר נלקחה מאחד משיריו)

חרושת הישראליות | מתי שמואלוף

"…אל תספרו לי על השואה
ותנהמו במגרשי הכדורגל כמו קופים , ברגע
ששחקנים אתיופיים נוגעים בכדור
אל תספרו לי על השואה
ותקראו לרוסיים מסריחים ולנשותיהם זונות…

אל תספרו לי על השואה
ותמכרו נשק דורסני לכל דורש
אל תספרו לי על השואה
כי לא בשביל המדינה הזאת הם מתו."

ספר חובה.

הסקירה התפרסמה לראשונה באתר של שרה מלול |  הספר באתר ההוצאה

מרכז אתני רב תחומי ענבל בשיתוף קואליציית ליבי במזרח

 

 

ערב לכבוד הספר

אפשרות שלישית לשירה: עיונים בפואטיקה מזרחית

 

מאת:

קציעה עלון

                                                     

ברכות

פרופ' עוזי שביט

פרופ' רות קרטון בלום

מנחה:

ד"ר קציעה עלון

דברים

שבא סלהוב

 

הקראת שירה:

ד"ר יוחאי אופנהיימר

אלמוג בהר

ארז ביטון

פרופ' חנן חבר

פרופ' יוסי יונה

רוני סומק

צדוק עלון

שולה קשת

מתי שמואלוף

פרופ' יהודה שנהב

 

תכנית אמנותית:

מארק אליהו –קמנצ'ה ולאוטה תורכית

עפרית שירן-שירה וגיטרה

 

 

 

האירוע יתקיים ביום ראשון, ט' בחשוון תשע"ב,

6.11.2011, בשעה 20:30 באולם תאטרון ענבל

מרכז סוזן דלל, נווה צדק, רחוב יחיאלי 6, תל אביב.

 

כיבוד קל יוגש בשעה 20:00

הכניסה חופשית בתאום מראש, מספר המקומות מוגבל

נא לאשר השתתפותכם בטלפון:             03-5173711       

או בדוא"ל: hafaka6@netvision.net.il
קראו את הכתבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s