צדק: למנות מזרחי לבית המשפט העליון

במקום להישאר עם אותו דימוי ישן וסטריאוטיפי לגבי המזרחים עלינו להתערב בהיסטוריה ולדאוג לייצוג ראוי של כל האוכלוסיות במערכות השונות (צילום מסך מתוך "צ'ארלי וחצי")

במקום להישאר עם אותו דימוי ישן וסטריאוטיפי לגבי המזרחים עלינו להתערב בהיסטוריה ולדאוג לייצוג ראוי של כל האוכלוסיות במערכות השונות (צילום מסך מתוך "צ'ארלי וחצי")

הוועדה לבחירת שופטים היתה אמורה לבחור השבוע שופטים חדשים לבית המשפט העליון. אך אין בשמות המוצעים שום שופט מזרחי. האם זו לא פגיעה בעקרון השוויון החוקתי? האם כך לא משאירים ציבור שלם מנוכר?

יש נימוקים לכאן ולכאן. שר המשפטים יעקב נאמן סבור שאין טעם במינוי שופט על פי מוצאו. לדבריו, "זו נשיאת שם הספרדים לשווא. שמעתי על אדם ספרדי טהור שהיה יושב ראש ועדת הבחירה לשופטים הרבה שנים. היום הוא עורך דין מהשורה, וזהו משה ניסים… גם אני ממוצא ספרדי, אבות אבותיי הוגלו מספרד. אני שולל את השיטה של מינוי מזרחי תחת מזרחי, הכיסא של הספרדי, הכיסא של האישה. צריך למנות את חכמי המשפט הטובים ביותר. זה השיקול שלי, לא ערבי, לא אשכנזי ולא אישה, אלא הטובים ביותר".

לכאורה טיעונים חזקים, אך האם הגיוני שמבין מיליוני מזרחים בישראל, שאבות אבותיהם הגיעו ממדינות ערב, לא נמצא שופט אחד ראוי? הטיעון שרק הטובים ייכנסו לבית המשפט העליון לכאורה נכון – אך הוא לא עומד במבחן המציאות. זהו, אגב, אותו טיעון שעולה לגבי מזרחים גם בתחומים אחרים. כששואלים היכן נמצאים גדולי המזרחים והמזרחיות ברשימת חתני פרס ישראל, התשובה היא שהבחירה היא לא לפי מוצא. אבל זו היתממות שמחיריה החברתיים הם ניכור וצמצום האופק הראוי לישראליות.

אפליה ממסדית כלפי המזרחים

האמת היא שבישראל קיימת אפליה ממסדית כלפי המזרחים. היא קשורה לתהליכים היסטוריים של חלוקת עבודה, לפיזור היישובים בפריפריה ולשאלות חברתיות, כלכליות ופוליטיות רחבות שקצרה היריעה כאן מלהכיל. זה לא קורה רק אצלנו. אבל מדינות מתוקנות עונות על אפליה כזו בצורה של תיקון חברתי. במקום להישאר עם אותו דימוי ישן וסטריאוטיפי לגבי המזרחים, דימוי שנראה לקוח מתוך סרטי הבורקס כמו "הגונב מגנב פטור" של זאב רווח, עלינו להתערב בהיסטוריה ולדאוג לייצוג ראוי של כל האוכלוסיות במערכות השונות. זהו תיקון ראוי בתחומים שבהם המזרחים לא השיגו שוויון וצדק בייצוג, כמו בבתי המשפט. בתחומים אחרים התיקון הזה כבר נעשה מעצמו כמו באשר למוסיקה המזרחית, לכדורגל ועוד תחומים אחרים, אבל בעניין השופטים דרושה התערבות מתקנת.

בית המשפט העליון לא יכול להיות עיוור לגמרי לשאלה של זהות אם הוא רוצה לשקף צדק. דווקא משר משפטים ספרדי הייתי מצפה לזהות תהליך ארוך שנים של הדרת המזרחים. בנושא זה דרושה רגישות אחרת. דרוש צדק מתקן במקום שבו הדיכוי משוכפל משנה לשנה.

הדברים התפרסמו לראשונה בדעות ישראל היום ובוואלה

12 מחשבות על “צדק: למנות מזרחי לבית המשפט העליון

  1. הטון בכתבה ובטענה הוא חלק מהבעיה. לטון הזה אין שום קשר לאפשרות של פתרון. מוסדותיה של מדינת ישראל הם אשכנזו-ישראלים. מוסדות אלה כפופים לחוקים הבלתי פורמליים של הפריבליגיה (זכות היתר) האשכנזית בישראל. זכות יתר זו היא עובדה חברתית והיסטורית קיימת. במסגרת זו ליהודים מזרחים יש מקום מסויים ביותר – הם גלגל חמישי. זאת אומרת, במסגרת הקיים, כמעט ואין להם מקום ואין בהם צורך. את מקומם והכרה בקיומם יוכלו יהודים אלה להשיג רק באמצעות מאבק לשינוי ושינוי חברתי. את השינוי הזה ניתן לממש רק דרך פירוקם של מוסדות הפריבליגיה האשכנזו-ישראלית. זאת אומרת, באמצעות בניית תחליף של מוסדות אזרחיים. זאב רווח יהודה ברקן ו"צ'רלי וחצי" שלהם וכמובן השר נאמן שאינו מבין דבר מעבר לכוח פוליטי, אינם יכולים להיות חלק מתהליך הפירוק והבניה הזה. אין צורך לדבר עמם יש הכרח להחליפם. נאמן וחבר נאמניו הינם חלק מהנהנים של הסדר הקיים. הדיבור איתם ואליהם הוא חסר תוכלת או תכלית.
    מאיר עמור

    אהבתי

  2. איני מסכים איתך. המחאה צריכה להמשיך. גם מקומינו בשוליים צריך להמשיך לחתור. היום אנו בשוליים ומחר במרכז. האפרטוס שאתה מציע הוא שיתוק, אבל אפשר גם לבקר מתוך המטרופולין של ההגמוניה וגם ליצור מרכזים אחרים עם סדר יום שונה לגמרי.

    אהבתי

  3. שלום מתי
    איני יודע עם מה אתה לא מסכים. לא אמרתי דבר על הפסקת המחאה. איך הגעת להצעת השיתוק זה מעבר להבנתי. על ביקורת המטרופולין ויצירת מרכזים אחרים הרי נסוב כל העיניין. ביקורת הטון של הפוסט הקודם נגעה למוזיקה שעלתה מהדברים שנכתבו. אין שופט עליון מזרחי לא בגלל העדרם של אנשים מתאימים אלא בגלל שלא מתאים למצוא את המתאימים. אין כאן טעות. יש כאן פעולה מושכלת אם אם היא תוצר של אנשים רבים שאינם בהכרח מתואמים בינהם. למנות שופט בבית המשפט העליון הוא תהליך פוליטי לא פרסונלי. אמירה שכזו היא יחסית פשוטה. מקווה שכאן לא תהיינה טעויות בזיהוי והבנה.

    אהבתי

  4. הי מתי. אני מסכים איתך במאת האחוזים. הטענה "ששופטים נבחרים לפי כשרונם" היא כל כך צינית ומגוחכת בעייני. זהו מוסד גברי ולבן, עם "מבט לבן"- מבט שמשפיע, וכנראה ימשיך להשפיע על החוויה והפרווילגיות\ענישה של האנשים שעוברים תחתיו בהתאם למיקום שלהם. מצורף לינק לספריה של שרין ראזאק על המערכת המשפטית הקנדית ונושא הלובן:

    Razack, S. (2002). Race, Space, and the Law: Unmapping a White Settler Society. Toronto: Between the Lines.

    Razack, S.(1998). Looking White People in the Eye: Gender, Race, and Culture in Courtrooms and classrooms. Toronto: University of Toronto Press.

    מקווה שתמצא אותם מענינים,
    תמיר

    אהבתי

  5. היי מתי,
    הבעיה שהעלית בפוסט הזה היא בלי שום ספק בעיה שקיימת, ושקיימת בהחלט, גם אם רבים משתדלים להעלים ממנה עיניהם.
    השאלה האמיתית היא האם מינוי שופט מזרחי, או ככלל, הכללת מזרחים במוסדות הבכירים השונים- האם זהו הפתרון?

    עלינו לבחור את הטובים ביותר למוסדות המשמעותיים ביותר- בזאת אין ספק. ואם חמשת הטובים ביותר בתחום המשפטים הינם אשכנזים- עלינו למנותם ולא להכניס מזרחי לרשימה בכוח. אבל- ויש כאן אבל עצום- עלינו גם לתהות מדוע הגענו למצב הזה. הרי זה ברור(עבור כל אדם שאינו פרימיטיב) כי במדינה שוות הזדמנויות באמת ובתמים לא היינו מגיעים למצב שבו 5 המשובחים ביותר הינם ממוצא אשכנזי.

    אם כך- פתרון הבעיה אינו צריך להעשות בכוח, ואינו צריך להתחיל מהפסגה, כי אם מהתחתית. עלינו לדאוג לשיוויון הזדמנויות אמיתי, שבו לא יוכרו עוד פערים כלכליים בשל רקע עדתי(או בכלל), ושלא תהיה אפליה או עיקום אף כלפי כל אדם רק בשל מוצאו- כך שהוא יוכל לסלול את דרכו כאשר כל האפשרויות וההסתיעויות שעומדות בפני כל אדם אחר- יעמדו אף בפניו.

    ביום בו זה יתרחש, הנני סמוך ובטוח שלא נצטרך לפתור את הבעיה מהצמרת- מכיוון שהיא לא תהיה קיימת שם עוד. מכיוון שאני בטוח שביום שבו ייתוקנו הפערים העדתיים במדינה זו, נזכה כולנו לראות יותר משופט מזרחי אחד, ויותר מראש ממשלה אחת, יושבים על כסאותיהם בנינוחות, כמו היו גבר לבנבן ואשכנזי בן המאה ה20.

    ועד אז, כמובן שנקווה שיהיה אחד שישבור את המסגרות וינפץ את הגבולות ויטפס למעלה למרות הכל- כפי שעשה ברק אובמה לדוגמה- ויעפיל אל הפסגה ויוכיח לאחיו שזה בהחלט אפשרי.

    אהבתי

  6. ידיעה של תומר זרחין, הארץ: "חברי הוועדה [לבחירת שופטים] סיכמו על פתיחת רשימת המועמדים לכהונה בעליון, מתוך כוונה לעבות את הרשימה ולהוסיף מועמדים ממוצא מזרחי. נאמן, שחשש בשבועות האחרונים מהתנגדותה של ביניש לדיל, עדיין לא אמר נואש, וביקש להעלות שוב את המינויים לעליון בישיבת הוועדה שנקבעה ליום שישי – ישיבה שנועדה לבחור שופטים לבתי משפט מחוזיים ושלום. יחד עם זאת, הסיכוי כי שופטי בית המשפט העליון יחזרו בהם מסירובם לקיים את הדיל, ולו במתכונת חלקית, נמוכה".
    מתוך: ביניש הטילה וטו על הדיל למינוי שופטים לעליון, 21.11

    רגע לפני שמכבים את האור (סמי שלום שטרית מפסיק לכתוב מאמרים, מתי שמואלוף מפסיק לכתוב שירים – אני מקווה ומאמין שיחזרו בהם מהחלטה זו) רציתי להעלות בפני הכותב ובפני מאיר עמור סוגייה המציקה לי זמן רב: האם לא צודקת הציונית אשכנזית אבירמה גולן הכותבת היום בהארץ: "מחול השדים סביב המינויים לבית המשפט העליון מתבסס על הנחה שגויה: כל הצדדים – ימין וימין קיצוני, ליברלים ודמוקרטים ושמאלנים מובהקים – מתקוטטים על האליטה המשפטית בוויכוח שכוחו יפה למציאות שלפני 30 שנה. כאילו מתהלכים בינינו עדיין הפרקליטים, השופטים והיועצים המשפטיים בעלי המבטא היקי מרחביה, ואין בלתם". (מי כאן האליטה, הארץ, דעות)

    ספירת השרים המזרחים בממשלה הלא לגיטימית של נתניהו (מאיר עמור, העוקץ, 2009) וספירת השופטים המזרחים בזרוע המשפטית הציונית-אשכנזית המכונה בגץ בפיהם – האם התעסקות בנושא זה אינו אלא עלה תאנה אותו מגישים מייצגי המאבק המזרחי, והפעם ללא אחרת מאשר לנבלה הציונית אשכנזית הגב' בייניש – זו אשר ערכה דיון לצלילי מוסיקה קלאסית בעניין רציחתה של הילדה עביר עראמין המתנגדים ינקמו דמה.

    לדעתי, ולא רק לדעתי (ראו כאן למשל
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1559550
    צודק מאיר עמור בכל דבריו. מדוע להמשיך ולהשתייך לאחד הצדדים במאבק המדומה בין נבלה (בייניש) ובין טריפה (נאמן)? האם לא עדיף, מבחינת האינטרס של המאבק המזרחי כמו שאנו מבינים אותו, לגרום לכך שלא יהיה אף שופט מזרחי, ובכך הדיכוי יהיה מוחשי יותר? והרי גם אם יתמנה שופט מזרחי – כפי שבייניש, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, מתי שמואלוף, מייחלים לו, הוא יהיה ממ"פ – מזדהה ומשתף פעולה, ועל כך בהרחבה בספרו של שטרית.

    הדרך היחידה להשגת צדק, גם בבית המשפט העליון, הוא בהחלפת המשטר הציוני במשטר דמוקרטי. כל נסיון לקיצורי דרך, ואפילו יהיו חמישה או עשרה שופטי בגץ מזרחים, ראש ממשלה מזרחי, אישה נשיאה ושאר נסיונות מדומים (וצבועים!) של שוויון מדומה בין יהודים מכל הצבעים ומכל המינים, לא יועילו אלא להיפך – יטשטשו עוד את הדיכוי הציוני-אשכנזי לגווניו השונים. מסכם זאת יפה הציוני-אשכנזי יוסי שריד: "הבעיה אינה במי שיעבור את המבחן הפוליטי – בכנסת או בוועדה מטעם לבחירת שופטים – אלא במי שיסכים לגשת; מיהו המועמד שיהיה מוכן לחוות את ההשפלה, להתבזות בחקירת שתי וערב של רוברט א. אורי א. זאב א. אופיר א. דני ד. יריב ל. פאינה ק. ודוד ר. – שורה ארוכה של פרחחי כהונה. ומי שכן יצליח לקבל מידם את ההכשר – לא ראוי להיות שופט". (פרידה מהנשיאה בייניש – הארץ דעות)

    אהבתי

  7. לדרור בל"ד ולכל המתדיינים האחרים:
    ההצעות שלי לפעולה הן בעיקרן איזרוח של המאבק המזרחי. למה הכוונה? לא ניתן יהיה להשיג שינוי חברתי ללא רפורמה ממשית בשלושה תחומים עיקריים. הראשון: רפורמה אגררית משמעותית וביטולה של הקרן הקיימת כמוסד וכתפיסה. החזרת האדמה בישראל לאזרחיה. התחום השני: עבודה – התערבות חברתית וממשלתית בשכר העובדים וקביעתו ברמה כזו המאפשרת לעובד/ת לפרנס את משפחתו/ה כולל שליחת ילדיהם לחינוך אקדמי. תחום שלישי ואחרון: רפורמה חינוכית – לקבוע כלל ייסוד כי תוך תקופה מסויימת (עד עשר שנים) מספרם של המרצים/ת יותאם למבנה הדמוגרפי באוכלוסיה (מי שרוצה יכול לקרוא לכך לחלוקת העבודה האתנית בישראל). בקיצור – צריך להביא לקיצה את הדומיננטיות האשכנזו-ישראלית במערכת החינוך בצד הפרסונלי ובצד התוכני. מזרחים/ת, פלסטינים/ת אזרחי ישראל חייבים להיות מיוצגים בכל אתרי החינוך האקדמי בישראל ביחס דומה פחות או יותר למספרם באוכלוסיה. כאשר חלק מהדברים הללו, או כולם ביחד, יקרו, לא תהיה שום בעיה למצוא, לאייש, להכיל, לייצג שופט עליון כזה או אחר. כאשר יהיה שינוי שכזה, הבחירה של השופטים/ת תהיה קרובה יותר לבחירה מריטוקרטית אזרחית. וגם שם זה עדיין ישאר תהליך פוליטי.
    מאיר עמור

    אהבתי

  8. למאיר עמור ולמתי, תודה על תגובותיכם.
    למתי – זו אכן השאלה החשובה. צבי בן דור התייחס לכך במאמרו על ההקשר המזרחי בפרשת קצב וקבע שהציונים האשכנזים מאפשרים אך ורק לממ"פים דוגמת קצב (ודוגמאות לא חסרות) להשתלב באליטה השלטונית. השאלה הזו היא שאלה היסטורית, והתשובה ידועה לכל מי שרוצה לדעת. איני מצפה כי בטור דעה בעיתון כמו ישראל היום תפרסם את כל עמדותיך – אתה הרי מהלך על חבל דק מאד בין האמת שלך ובין מה שאפשר לפרסם שם – אך במאמר זה אתה מתעלם מהשאלה (או מהתשובה) החשובה הזו, וקורא למינוי מועמד מזרחי. לא עם דעותיך יש לי ויכוח (אין לי הרי ויכוח איתך, או עם מאיר עמור, על דעותיכם הפרטיות) אלא על הדרך היעילה ביותר להציגן ועל הנזק שנגרם, לדעתי, בקריאה למינוי מועמד מזרחי ללא הקונטקסט ההיסטורי – קריאה המטשטשת את הרקע ההיסטורי (ואת התשובה לשאלה) ובגלל סמיכות המקרים, עלולה להתפרש בציבור הקוראים כתמיכה בבייניש, חו"ח.

    מה רוצים הציונים האשכנזים דוגמת בייניש, יוסי שריד, אבירמה גולן, מרב מיכאלי (תומכת קדימה!) ושאר מפרסמי הדעות נגד החוקים העלולים מבחינתם להרוס את לגיטימיות בגצ? הם רוצים שבגצ יישאר לגיטימי במאבקו נגד מה שהם מכנים מחריבי הדמוקרטיה. לשם כך בייניש דורשת פתאום מועמד מזרחי. אין גבול לציניות ואין גבול לחוצפה. אלא שמינוי מועמד מזרחי (אחד ויחיד) רק מנציח את הפער, ואילו נאמן בתגובתו, על פניו נראה כי הוא בעד מחיקת פער זה ע"י אי התייחסות למוצא המועמד. נאמן הוא מכחיש ההיסטוריה, ולעולם לא יענה על השאלה החשובה. בייניש מכחישת היסטוריה מסוג אחר. הדרך היחידה להתמודד מול שני אלה – אחת נבלה והשני טריפה – היא הדרך שהציע מאיר עמור. (ובגרסאות אחרות – הצעותיהם של סמי שלום שטרית, אריאלה אזולאי, וכמובן בשארה, זחאלקה וזועבי).

    הדרך שהציע מאיר עמור לא תוכל להתממש במבנה הפוליטי הקיים, בו ישנה הפרדה בין אזרחים לבין אלו שאינם אזרחים. אריאלה אזולאי דנה בנושא זה בהרחבה בפרק הראשון של "האמנה האזרחית של הצילום". לגבי הקרקעות, הרי זה ויכוח החורג מדיון זה (הבעלים של האדמות הם הפלסטינים, רובם פליטים ו\או נתינים חסרי אזרחות). מוסיף מאיר עמור: "מזרחים/ת, פלסטינים/ת אזרחי ישראל חייבים להיות מיוצגים בכל אתרי החינוך האקדמי בישראל ביחס דומה פחות או יותר למספרם באוכלוסיה".
    עם כך איני יכול להסכים. רוב רובם של הפלסטינים (פרט, אולי, למחמוד עבאס), וכל תומכי בל"ד, לא יסכימו להסתפק במספרם הנוכחי של של הפלסטינים אזרחי המדינה הציונית באוכלוסיה, אוכלוסיה המוגדרת כרגע ע"פ מס' האזרחים בלבד. אין שום הצדקה כי בדיון על האדמות הגזולות לא ישתתפו כל הפלסטינים, ובאופן כללי אין שום הצדקה (וממילא הסכסוך הציוני-פלסטיני לא ייפתר – דבר המונע, בין היתר, את השוויון המלא למזרחים או ליהודים-ערבים) אם רק אזרחי המדינה הציונית הם אלו שיהנו משוויון זכויות מלא (אפילו יהיה זה שוויון אמיתי – כפי שמציע מאיר עמור).

    אהבתי

  9. בשעה טובה מונה שופט מזרחי לבית המשפט העליון. מה זה אומר? ראשית, זה אומר ששאר השופטים הם אשכנזים וכל עוד אין קריאה למנות שופטים ושופטות מזרחים ופלסטינים בהתאם ליחסם הכללי באוכלוסיה (כפי שקרא הני זובידה באתרו של משה גולדבלט), הקריאה למנות שופט מזרחי היא קריאה להנצחת האפליה ולעידוד האשכנזים להשתמש בעלי תאנה.
    זה מה שעשה כאן מתי שמואלוף.

    מה עוד זה אומר? ע"פ כתב הארץ תומר זרחין זה לא אומר כלום: "השופט שהם נבחר על רקע ביקורת שנשמעה בחודשים האחרונים כי בין המועמדים לעליון אין שופט מזרחי". זרחין, כמו גם הכתבים באתרי החדשות האחרים (פרט לוואלה) לא עוסקים במזרחי, אלא בשאר השופטים (יש כמובן גם אישה) ובעיקר בשופט סולברג, במקום מגוריו הלא לגיטימי ובפסיקותיו השנויות במחלוקת.

    מיהו אותו מזרחי? מהו עוד פרט להיותו מזרחי? את זה אף אחד לא טורח לספר, פרט לגלעד גרוסמן, כתב וואלה: "הוא שירת 35 שנה בצה"ל, והשתחרר בדרגת תת אלוף לאחר ששימש כפרקליט הצבאי הראשי".
    ובכן, שהם הוא פושע מלחמה. שהם אחראי לכל מה שקשור לבתי הדין הצבאיים, שבינם לבין צדק אין דבר וחצי דבר, וכל תכליתם להכשיר את פשעיהם של שאול מופז ושל עמיר פרץ, מזרחים במשרד המכונה בטחון בפי הפורעים הציונים.

    תומר זרחין, כמו שאר כתבי הארץ, ביניהם גדעון לוי (הראשון שהבין את גודל האירוע, ראו מאמרו "עבריינים בעליון"), עסוקים במלחמת חורמה בשופט סולברג ובידידו הטוב נאמן, אך שוכחים לעסוק בידידו הטוב של שהם – ארכי פושע המלחמה ורוצח הילדים אהוד ברק.
    כך כותב משה גולדבלט: "הבעיה שניצבה בפני ביניש לא הייתה אם סולברג ימונה, אלא מה המחיר שניתן לגבות עבור המינוי וכיצד יש להעלות את התמורה. הפתרון לבעיה היה ניהול קרב הסחה אדיר שתכליתו לערער על מינוי סולברג לעליון. לשם כך גויס עיתון הארץ ואף נציגת עורכי הדין בוועדה, עורכת הדין בן ארי, תומכת ביניש מובהקת, העניקה ראיון חסר תקדים בו תקפה את המינוי המיועד בלשון חריפה
    … היעדרו של שופט מזרחי מעולם לא הפריע כשלעצמו ל[ציונית-אשכנזית] ביניש [כשם שלא הפריע לה רציחתם של ילדות לצלילי מוסיקה קלאסית], אבל הוא היווה תירוץ טוב להפר את ה"דיל" ומיד צצו כמה מועמדי קש שאיש מלבדם לא לקח את מועמדותם ברצינות. ביניש עצמה הצהירה, כך פורסם, שהיא תומכת במועמדותו של מני מזוז היועץ המשפטי לממשלה לשעבר שאותו היא ממש מעריכה. נו טוב, את הסיפור הזה אף אחד לא קנה מלבד כמה עיתונאים נבערים".

    ובהמשך: "מינויו של שהם על תקן "השופט המזרחי" לא היה צריך להפתיע איש. גם מועמד מזרחי וגם איש ממסד שגדל בפרקליטות הצבאית עד שנהיה לפצ"ר וכן שופט פלילי מיומן. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שר המשטרה היה בן עדות המזרח כמשקל נגד לכך שרוב שוכני בתי הכלא אף הם באו משם והסיבות לכך ידועות. גם בבית המשפט העליון את המומחה למשפט פלילי השופט אדמונד לוי שפרש מחליף מומחה מזרחי אחר למשפט פלילי –עד כאן הפשרה נעה במסלול הרגיל והמקובל".
    http://mgali55.wordpress.com/2012/01/07/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A9-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C/

    אם אתה כבר נמצא במדרשת שדה בוקר, לפחות לך ותשתין על הקבר של בן גוריון.

    אהבתי

  10. דרור בל"ד שלום רב:

    תודה על ההפנייה למאמר המעניין של גולדבלט.
    בהמשך לדיון שלנו, כידוע גמלים לא רואים את הדבשת שלהם. פחות ידוע שכאשר גמלים מסתכלים על עצמם במראה הם משוכנעים שהם איילים יפים. זה פחות או יותר מה שקרה עם מינוי השופטים ועם מינוי שופט מזרחי לבית המשפט העליון.

    בהתחלה לא רצו לקרוא לבית המשפט העליון בשמו המפורש של הגמל. אחר כך הראו לגמל את השתקפותו האמיתית במראה ומאז הגמל החל לחשוב שהוא איילת שחר. מינוי של השופט שהם לבית המשפט העליון לא הופך את הגמל לאיילת השחר. להיפך הוא מדגיש את אופיו הגמליות של הגמל.

    בית המשפט העליון הוא מעוז מרכזי של ההגמוניה בחברה הישראלית. הגמוניה זו היא יהודית ובעיקרה מאוכלסת על ידי אנשים שהוריהם או הורי הוריהם הגיעו מאירופה – אלה הפכו בישראל לאשכנזים. אשכנזיות הינה מאפיין של ההגמנוניה השלטת בישראל. אין זה אומר שהקבוצה האשכנזית היא הומוגנית מבחינת תפיסותיה הפוליטיות והאחרות. עובדה: יש מאבק כוחני עצום בתוך הקבוצה הזו בין פלגים שונים (אין צורך לפרט, הדברים ידועים).

    נעדרים ממסדרונות הכוח בחברה הישראלית הפלסטינים (גם כאן אין צורך לפרט הדברים ידועים וברורה הסיבה). נעדרים גם היהודים אשר הוריהם או הורי הוריהם הגיעו מארצות המזרח התיכון ומדינות ערב. אלה הפכו בישראל למזרחים.

    הדרך היחידה הפתוחה בפני מזרחים ופלסטינים לעצב את המרחב הפוליטי בו הם חיים היא דרך שינויו הדרסטי של מרחב זה. שינוי דרסטי זה מחייב פעולה אזרחית. לפרק את מעוזי כוחה של ההגמוניה האשכנזית בישראל דרך האיזרוח של ישראל והפיכתה למדינה של אזרחיה. השופט ממוצא יהודי ומזרחי אשר מונה להיות שופט בבית המשפט העליון אינו משנה בכלום את המרחב הפוליטי הנתון לשליטתה של ההגמוניה היהודית אשכנזו-ישראלית.

    מעיניין לעיניין באותו עיניין, מעניין שאפילו השר המופרע (עוזי לנדאו – הוא כנראה משוגע אם משוגע הוא מישהו שרואה את המציאות לאור דימיונו ולא מעבד את דימיונו לאור המציאות) מבין יפה מאוד את המושג הפוליטי "אשכנזיות" (ראו דבריו בכנסת בנושא הנשיאה בייניש ומינוי שופטים לבית המשפט העליון). מושג האשכנזיות ברור ללנדאו. מושג זה אינו ברור לרבים וטובים אשר עדיין קושרים אותו באופן פרימיטבי לארץ המוצא של ההורים ולא להיסטוריה הכלכלית פוליטית שאנשים שונים, אשר היגרו לישראל, חוו בישראל.
    מאיר עמור

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s