עיר הילדים הממיתים

הפשיזם מתחיל בקניונים. cc: flickr. "Comparing leadership cultures and creating change"  by opensourceway
הפשיזם מתחיל בקניונים. cc: flickr. "Comparing leadership cultures and creating change" by opensourceway

איפה מתחילה האדישות, האכזריות השקטה שגורמת לנו לעבור על פני חסר בית, לחייך ולהעיר הערה צינית כשמישהו מספר על ילד מהגדה שמוכר פלסטיקים כדי להביא כמה שקלים למשפחה, איפה מתחיל הרוע השקט של צרכנות הקניונים? יובל גלעד בפוסט ללא רחמים.

בגבעתיים כמובן, עיר הבורגנות הצעירה, עיר מצביעי האיש בלא תכונות, יאיר לפיד, הפנטום החדש. הילדים ממיתים איתנו, חד וחלק. אנחנו רוצים להביא ילדים כי הם החיים, כי כך הבורא עשה אותנו, כי הם מביאים שמחה, אבל אנחנו יורים כדור בראש הרגישות שלנו בהביאנו אותם. למה? כי גידול ילדים, יודע כל מי שיש לו, הינה מערכת דכאנית, אינסוף משימות קטנות ואינסוף מרדף אחרי פרנסה ואינסוף שחיקה של רגישויות בשביל לשרוד, או גרוע מזה, בשביל לספק לילדים צעצועי קניון יקרים – כמו שיש לחברים, ג'יפ כמו שיש לחברים.

אני גר ברמת גן שהיא מעט צנועה יותר, אבל המוות הצעיר הזה נמצא בכל מקום. מכירים את העמוד האחרון של מוסף "הארץ" בו משפחות מתוודות על סדר היום שלהן? מכירים את המונח "איסוף פיזור" –המתייחס להבאה והחזרה לגן, התרוצצות מתמדת, מטמטמת, בלתי ניתנת לעצירה מרגע שהגיעו ילדים לעולם. הורים יעשו הכול כדי להגן על ילדיהם – אני יודע, אני אחד כזה. אם צריך חומת מגן ואיזה טבח קצר בשביל להגן על הילדים, ושימותו ילדים של אחרים, אין שום בעיה.

הפאשיזם מתחיל בילדים, פשוט כל כך, בנאלי ועתיק, כך מרוויחים הפוליטיקאים את אדישותנו. ילד אחד היכה את בני בגן, הגעתי וכמו מטורף צרחתי על הילד (בן ארבע, מוזנח, מפוחד, בודד). רציתי להגן על בני, להפחיד את הילד שלא יעז להכות אותו, הגננת באה וקראה אותי לסדר. ככה מתחיל פאשיזם – באהבה לילדים.

הפשיזם מתחיל בקניונים

הפשיזם מתחיל בקניונים, בג'יפים שנוסעים לים המלח ולדרום דרך כביש האפרטהייד המחבר את ים המלח עם ירושלים – חומות מכל צד וכביש טהור מערבים. ילד מצדיק הכול, את הגסות, את הדריסה של החלשים בעבודה – מה לעשות, צריך לפרנס, אז אם חייבים לדרוך על מישהו בעבודה, לפטר, ללכלך להעליב, אז מה לעשות. ה"סופרנוס" הראו זאת יפה.

ילדים הם פרחים קטנים, אבל פרחים רעילים אם לא שמים לב. הם שואבים את כל האהבה שלנו, כך שלא נשאר יותר כלום לעולם, לאנשים אחרים שאינם משפחה. החברים שלנו הם רק זוגות בורגניים כמונו, מראות חנופה הדדית (לא שלי, אני כישלון כלכלי, לצערי)

רמת גן, גבעתיים, עשרות ומאות גנים עם הורים מאושרים שבקושי רואים את הילדים מרוב התרוצצות פרנסה, מוות פורח בקבוצות, בלימוד ילדים שאסור להם להיות לבד לרגע, לחשוב , להקשיב להיות.

רציתם פעם למות? אליוט סמית' רצה וגם עשה. מכירים את המוזיקה שלו? מוזיקה הכי חרישית בעולם, הכי עדינה שיש, רק הוא עם קול של ילד וגיטרה, מלודיות מופלאות של נרקומן שבור ואוהב יופי. היו לו בעיות נפשיות, הוא היה נרקומן, ככה אנשים מתאבדים, אלה הסיבות. אבל אתם יודעים מה עוד, ולעזאזל עם הלוגיקה של טיעונים? הוא היה עדין מדי בשביל עולם גס רוח, כוחני, אכזרי וחסר רחמים, עולם של מלכות הילדים, האלוהים האחרון בעידן הקפיטליסטי.

מאת: יובל גלעד

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor, and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ was published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

11 תגובות בנושא “עיר הילדים הממיתים

  1. התיאור מאד יפה ומדויק, אבל הקשר הסיבתי כושל – הילדים הם לא הסיבה לחוסר היכולת שלנו לאהוב, הם רק האמצעי דרכו מנטרלת "השיטה" את היכולת שלנו לאהוב כל דבר אחר שאיננו אנחנו, או ההמשכים הישירים שלנו.

    אהבתי

  2. לא יכול להיות שבשביל להית הגון ומוסרי צריך לוותר על הילדים. תחזור לשולחן השרטוט ותבדוק איפה טעית. קו מחשבה כמו שלך הוא מתנה לפאשיזם.

    אהבתי

  3. לטעמי, הפאשיזם (של מבוגרים) לא מתחיל בילדים. זה פחות אכזרי: ילדים הם "הגורם האנושי" המחליש אותנו אידיאולוגית, כמו שניסח את זה גרהם גרין: בכך שהם שואבים את משאבינו למשך שנים הם מחלישים את יכולתנו להקריב עבור ערכים אחרים, לפעול עבור אחרים מלבדם, להקדיש לדברים אחרים – בין אם פעילויות-תפנוקים ובין אם פעילויות זולתניות – מחשבה וזמן (כי המשאב העיקרי שגידול ילדים שואב מאיתנו הוא זמן פנוי), להמר, לקחת סיכונים (כי יש לנו אחריות עליהם).

    לכן, גידול ילדים משרת אטימות מסוימת, אך לא אכזריות. הורים לילדים נוטים להיות מגויסים לעניין אחד לכמה שנים ולא כל כך פנויים לדברים אחרים מלבדו.

    ואם גידול ילדים היה נעשה יותר בשיטה של כפר שלם, התופעה הזאת הייתה מצטמצמת והיה אפשר לראות הורים מקדישים מזמנם וממשאביהם הרגשיים / אינטלקטואליים יותר גם למטרות שאינן ילדיהם.

    אהבתי

  4. תודה לתגובות המחכימות. ראשית, אינני נגד ילדים, חלילה. להיפלך – אני בעסק. וכמו שצוטט גרהם גרין – השיעבוד להם מחליש אותנו מאכפתיות לאחרים.
    אבל זה יותר חמור מזה, בימינו: הילדים מייצרים יחידה צרכנית חסרת רחמים, מספיק לנסוע פעם לראשון לציון ולראות אותה מוקפת "חומה" של קניונים: צורת חיים של עבודה, שיעבוד אשראי וצריכה בשם היחידה המשפחתית, הילדים.
    לכן לא מדובר רק בזמן הנדרש בשנות הגידול, אלא במערכת קפיטליסטית ענפה (מוצרי תינוקות אינסופיים, מוצרי פינוק וחוגים וכו').
    ולכרמיון – אטימות היא אכזריות – לא ישירה – אבל היא האם אמא של האכזריות, שלא מאחרת להגיע, בכל מיני צורות.

    אהבתי

  5. אתה טוען שהקניונים באים מהילדים? רוב החנויות בקניון ממוצע אינן מיועדות לילדים ולא מתרכזות כלל במכירת מוצרי ילדים, כך שהטענה נשמעת לי תמוהה. אנחנו חיים בחברת צריכה, וכל פעילות אנושית, כל עניין בחיים, מייצר מערכת קפיטליסטית: פנאי, בריאות, דת… כל דבר. גם ילדים. מערכת קפיטליסטית שלמה אחרת מיועדת לבעלי אורח חיים של רווקים נטולי ילדים. אתה מפיל יותר מדי על עניין הילדים.

    ואטימות לא שווה לאכזריות. אטימות היא אגואיזם וקל לזהות אותה עם אכזריות. אטימות יכולה להסתכם בהתעלמות אדישה מסבלו של האחר. לא להיט, אבל לא זהה לאכזריות. אכזריות יכולה לבוא גם מתוך מודעות מלאה לסבלו של האחר ותגובה סדיסטית עליו.

    אהבתי

  6. הכול נכון – אבל השאלה מה ההצדקה שאנשים, בעלי משפחה, בורגניים, נותנים לחיים האטומים שלהם, חיי מרדף אחרי כסף ורווחה, מעבר לתנאים הבסיסיים הדרושים לגידול ילד. התשובה – ילדים. הכול בשביל הילדים. ילדים הם העניין – אנשים בעבודה ידרסו אנשים אחרים בלי שום בעיה, כי יסבירו לעצמם שכך ירוויחו משכורת טובה יותר – בשביל הילדים (וגברים – בשביל לתפוס אישה יפה – ומה לעשות – גברים עדיין הם המפרנסים העיקריים בישראל) נשים – ישקיעו בלי סוף בקוסמטיקה ומוצרי יופי – קודם בשביל לתפוס גבר, וסליחה על חוסר הפוליטיקלי קורקטיות, ואחר כך בשביל "להחזיק" אותו. להחזיק אותו – בשביל שיוכלו לגדל את הילדים בנוחות.

    אהבתי

  7. יש נקודה אחת בה אני מסכים איתך. תכנון הערים המודרני ובכלל זה הקניון והפרבר הם במידה רבה תוצר של שני גורמים: הרכב הפרטי מחד ומקומם של הילדים בתרבות המודרנית מאידך.
    אבל גם כאן, כמו בהרבה נושאים אחרים שאתה מציין – כמו למשל יחסי העבודה – לא ברור מתי הילדים הם תירוץ ומתי מדובר בסיבה האמיתית.

    אהבתי

  8. יובל, גם אתה וגם אחרים המגיבים כאן מניחים בבסיס הטיעונים ללא משים (או שבמכוון) שילדים הם איזשהוא מקור לבעיה .כשאתה קורא לילדים רעילים אתה ממשיך לשרת אותה מערכת דכאנית שאיננו שמים לב אליה כלפי הילדים. הנטייה לראות הורות כמגוייסת ומחייבת גוננות יתר(לטעמי צרחות על ילד קטן אחר זה מעשה שלא ייעשה וכלפי ילדך זוהי גוננות קצת מוגזמת) או כזאת שמחייבת שעבוד(הנה שוב המילה הזו שמניחה שיש מי שמשעבד אותנו שאנחנו עבדים של מישהו- איפה האהבה לילד ?)כלפייהם. ילדים אינם שואבים אהבה- הם זקוקים לה ומי שהחליט להביא אותם לעולם הם אנחנו. לנון שר שהאישה היא הכושי של העולם. הכושי האמיתי של העולם שכאבו תמיד חרישי ולא נתפס בעומקו על ידי המבוגרים – הוא הילד.אם הוא ילד ממין נקבה או ילד פלסטיני אז הוא בתחתית הסולם.
    החיים לא חייבים להיות כאלה אינסטרומנטליים שמתייחסים לילד ככלי שיש להניח בגן או בבית הספר, לאסוף ולפזר כדברייך. זוהי התייחסות שנובעת אמנם מהמבנה החברתי שלנו אבל הוא (כמו שהגבתי אלייך בפוסט על קורביין) בתורו נובע מהמבנה הפסיכולוגי הפגוע של האינדיבדואלים בחברה – אנחנו .עצוב לי לקרוא שוב דווקא הורה אוהב שבונה או משמר בדבריו את מעמדו הדפוק של הילד. הפשיזם מתחיל בכאב שגורם לשנאה. כשאני רואה הורים מתנהגים באטימות ושרירותיות אל ילדייהם כאילו היו חלק מהעולם הצרכני שלהם , אני מבין שגם כאן הפשיזם אם בכלל מופנה כלפי ילדים ולא מתחיל בהם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: