צדק עיוור: על ביטול חזקת הגיל הרך

הדרישה לצדק לא יכולה לעצום עיניים נוכח אי השוויון במציאות

צדק עיוור: על ביטול חזקת הגיל הרך

כשניגשתי לכתוב את דעתי על חזקת הגיל הרך לא ידעתי עד כמה הנושא שנוי במחלוקת. לכאורה, חשבתי, הגיוני יהיה שרוב הנשים יתנגדו לחזקה הממקמת את הילדים תחת אחריותן הבלעדית ורוב הגברים יהיו בעד.  מה שגיליתי זה שהנושא סבוך. בערב ספרותי כלשהו פגשתי אקדמאי שהתגרש מאשתו והילדים עברו אליה. הוא התנגד למצב הזה בתוקף וטען שאין לתת קדימות לנשים.
ישבתי עם חברה טובה, חד הורית שעובדת כעורכת בכירה. בתחילת השיחה היא הייתה בעד ביטול החזקה. כשהצגתי לה את עמדתי, שתומכת בהשארת החזקה על כנה, בין היתר בטענה שצריך קודם לבצע שינויים בשוק העבודה ורק אז לבטל את חזקת הרך. הרעיון שהמשכורת שלה תגדל קסם לה ולכן היא שינתה את דעתה בנושא. חבר אקדמאי מזרחי שמע על האקדמאיות האשכנזיות שמאמריהן עסקו בנושא מנקודת מבט פרוגרסיבית (השר נאמן והחלטת ועדת שניט נחשבת שמרנית). הוא כעס עלי שהקשבתי להן, וקישר את הנושא המגדרי לאתני. לא ארחיב, כדי לא לבצע לשון הרע. אך אני מקווה שאתם מבינים את ההקשר. רחמנא ליצן, דווקא היו אלו גברים ששלחו לי (בפייסבוק) מאמרים של הפמיניסטיות כשביקשתי לגבש את דעתי על כך.
כשהבאתי את הדברים לחברותיי הטובות ביותר, גם בחיי האישיים וגם במרחב העבודה, הן תמכו בעמדה שלי ואף נתנו לי טיעונים שהרחיבו את דרישת השיוויון המבני. מעניין שדווקא שאלת מעבר הילד, אצל הורים שלא הגיעו להסכמה עולה כאן ולא שאלת המסלול הקודם לכך: ההבניה החברתית של תפקידי המגדר, חיי המשפחה הלא שיוויונים, והרכבי משפחה המוטים לתפקיד הגברי. השאלה התיאולוגית גם היא עלתה ולא ניתנת לפתרון קל, דווקא משום שהרכב בתי הדין הרבניים לא מעניקים שיוויון לנשים ואי אפשר להתחיל לבטל את חזקת הרך לפני הסדרים אלו.
עשרות תגובות בפייס שלי הצטברו עם הדיון שפתחתי בעד ונגד, ולא מעט נשים היו בעד השר נאמן לביטול חזקת הרך. הנשים הללו הם היום חלק מהקהל שהפמיניסטיות צריכות לחשוב עליו.

אנטוניו גרמשי כתב שההגמוניה מתרחשת תוך כדי הסכמה. כדי לעצור את ההגמוניה של הפטריארכאליות, צריך לחשוב ולחדד את הטיעונים נגד ביטול חזקת הרך. חשוב לעשות את זה, בין היתר משום שהשיח השמרני עושה כאן שימוש בערך השוויון, ובכך  מגדיל למעשה את אי השוויון. אז הנה המחשבות שלי על שוויון וחזקת הגיל הרך.

 אימוץ המלצות ועדת שניט וגיבוש הצעת חוק חדשה, בידי שר המשפטים נאמן, היא טעות גדולה. ההסדר "הנורמטיבי החדש של יחסי הורים וילדיהם" יהווה רק צורה חדשה של שליטת הגברים על הנשים בחברה הישראלית-יהודית.

קודם כל, קצת רקע. נכון להיום ילדים עד גיל 6 ניתנים למשמורת אצל אמם, אלא אם בית המשפט החליט אחרת. וועדת שניט החליטה לבטל סעיף זה. הוועדה הציעה שכל מקרה יידון לגופו בבית משפט לענייני משפחה וזאת כמובן, רק במקרה שההורים לא הגיעו להסכמה בדבר החזקה על הילד. ההמלצה החדשה עושה שימוש בשוויון בפני החוק רק לכאורה.
כמו שנראה, הנטיות האינסטנקטיביות מובילות לתמיכה ראשונית במסקנות וועדת שניט. הבנה מעמיקה יותר של ההשלכות מובילה לטעמי למסקנה שונה.

 1. "לשני ההורים זכות שווה"
על פני השטח כולנו נסכים שהאב הוא הורה, והאפשרות לקחת ממנו את ילדו קשה לא פחות ממה שמרגישה האם. אך עלינו לזכור את התמונה כולה. ההתעלמות מהתמונה הזאת יכולה להוביל למצב שבו התעקשות על שוויון 'טכני' או 'פורמאלי' תוביל לאי שוויון משמעותי ביותר במציאות בשטח.  הזכות על משמורת על הילדים עד גיל 6 היא הזכות היחידה שיש לנשים בהליכי גירושים. להזכירכם, בניגוד לאמנות בינלאומיות, אישה בישראל אינה זכאית להתגרש מבעלה ללא הסכמתו. אישה יהודייה אינה רשאית להתגרש בישראל בערכאה של המדינה אלא על ידי ערכאה דתית בקבלת גט. וגט ניתן אך ורק בבית דין רבני, דהיינו בערכאה דתית. בשנת 2012 מעמדה האישי של האישה נקבע על פי חוקי הלכה.
המשמעות היא שהגבר, נכון להיום, יכול להתנות את ההסכמה הזו שלו בלא מעט דברים. ה'קלף' הזה שלו מאפשר לו כוח רב מאוד על האישה במשא ומתן על חלוקת הרכוש בהסכמי הגירושים. ביטול החזקה לוקח, במשחק קלפים העצוב הזה את הקלף היחיד שיש לאישה ומוסיף דרך נוספת בה הגבר יכול לסחוט אותה כדי שתוותר על כל רכוש שהיא יכולה לצאת איתו מהנישואים.

2. "הנצחה של אי שוויון"
המחשבה המסורתית הניחה את האימהות בידי האישה ושלחה את הגבר לעבודה. החוק, שהעניק קדימות לאישה על המשמורת הנציח לאורך השנים את אי השיוויון הנ"ל. קל להסכים עם כל מי שטוען נגד ההפרדה שבה האישה צריכה לטפל בילדיה, ואילו הגבר אמור לצאת לעבודה. לכן גם מאוד פשוט להבין את אלו הרוצים והרוצות לבטל את החזקה הזו. אף אחת לא רוצה להיות בצד הפאסיבי של עקרת בית (צירוף מילים הכולל עקרוּת).

אבל אם רוצים לקדם שוויון בין גברים לבין הנשים, אזי ישנם תנאים מקדימים. צריך לבצע שינויים מהותיים בדיני המשפחה המפלים נשים מול גברים. צריך לדאוג ששוק העבודה לא יפלה נשים. בשל אי השוויון בין נשים לבין גברים כיום בשוק העבודה, אישה תעבור את כל התהליך מול הגבר, כשהיא חלשה יותר, שלא לדבר מה יקרה במידה ותפסיד.
ד"ר אורית קמיר טוענת בצדק שיהיה אפשר לדבר על חזקת הגיל הרך רק "לאחר שישונו דפוסי ההעסקה בשוק, נשים תשתכרנה כמו גברים, ותוכלנה לנהל מאבקים משפטיים בתנאי פתיחה שוויוניים. רק עם התפוגגותן של הגישות המפלות, נשים מבוגרות, ונשים גרושות תוכלנה לשוב ולהינשא ולאפשר לילדים לחיות במשפחות מבוססות עם שני מפרנסים."

3. "טובת הילד"
אין מי שלא יסכים להעמיד במרכז את טובת הילד. ולכן אפשר בקלות להסכים עם מסגרת המחשבה של ועדת שניט. אך בואו לא נשכח שטובת הילד היא גם כלכלית. ודווקא במצב חברתי של אי שוויון בין נשים וגברים, שינוי חזקת הגיל הרך תהיה הרסנית בעיקר לילדים. אלה, יהפכו לכלי סחיטה בנושא גובה דמי המזונות והרכוש. נשים שיוכלו להילחם יעשו זאת בכל הכוח המשפטי. העימות בין ההורים יחריף. לנשים מוחלשות יותר יכולת המיקוח תהיה פחותה, וכאשר יבקשו גט, כאמור, הן תאלצנה לוותר על רכוש או ומזונות – רק כדי לשמור על חזקתן על הילד. מצב שכזה יוביל למציאות בה ילדים רבים נאלצים להתמודד עם החיים שאחרי גירושים יחד עם אם מוחלשת כלכלית, ומותשת מנטלית, לאחר הליכי גירושים שוודאי יתארכו, ולא היטיבו לא אתה ולא איתם.

השר נאמן היה צריך לקחת כל זאת בחשבון, ולאפשר את הדיון לגבי גיבוש הצעת חוק חדשה, רק ביום שבו מעמד הנשים יהיה שווה למעמד הגברים בבית הדין הרבני. ההסדר החדש מבקש ליצור שוויון פורמאלי, במקום שבו אי השיוויון מהותי ונטוע עמוק יותר בין גברים לנשים (בשכר, בטיפול במשפחה, במעמד האישי). שיוויון כזה הוא רק הצהרתי ואינו מציע תיקון חברתי עמוק. אך כנראה בתקופה ניאו-ליברלית שכזאת קל יותר לבצע שינויים שכאלו, במקום לשאול למשל מדוע גברים גרושים אינם משלמים דמי מזונות. יתרה מכך, ההסדר החדש בוחר לבחון את שאלת השוויון רק בנקודה שלאחר הגירושים ואינו שואל באיזה אופן מובנה אי השוויון במשפחה בשלב של טרום הגירושים.

הדברים התפרסמו לראשונה ב"ראומה: בלוג עם תודעה". תודה לליהי יונה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s