לקבל קללות ויריקות גזעניות באהבה גדולה

מתוך הערך על איסלומופוביה בויקיפדיה. cc: wikipedia
מתוך הערך על איסלומופוביה בויקיפדיה. cc: wikipedia
מתוך הערך על איסלומופוביה בויקיפדיה. cc: wikipedia

החייל האמיץ אבו סובחי

מאת יובל גלעד

מה קורה כשסכנין קורעת את בית"ר ירושלים? יובל גלעד לא שוכח ולרגע אפילו שמח.

אמש צפיתי כהרגלי במהדורת "חדשות הספורט" בערוץ הספורט. היה זה ערב משחקי הגביע, והבשורה המשמחת היתה שבני לוד, קבוצה מה"מגזר" הערבי, המשלבת יהודים וערבים בהרכב, ניצחה את הקבוצה הגזענית בית"ר ירושלים, שאוהדיה מקללים ערבים ומאחלים להם לעבור לעולם הבא בכל הזדמנות, ומסרבים לקבל שחקנים ערבים לקבוצתם. ובכן, בני לוד ניצחה בפנדלים, והיו"ר שלה, ברנש שמנמן ונחוש בשם אבי סובחי, "הרשה לעצמו" לחגוג ואף להודות בפה מלא שהוא שמח במיוחד, שזה יום חג בשבילו, כי הם ניצחו את בית"ר הגזענית.

אבל מה, הוא שכח שהוא ערבי ישראלי, וכל ערבי ישראלי חשוד תמידית ב"שיתוף פעולה" עם האויב, בהיותו "גיס חמישי", ועל כל ערבי ישראלי להכריז על ציונותו על כל במה בה נותנים לו לדבר, ולקבל קללות ויריקות גזעניות באהבה גדולה. אבל לאבו סובחי האמיץ נמאס, והוא ירה בחזרה, כשקיבל סוף סוף פעם בחייו את המיקרופונים (בני לוד קבוצה מליגה נמוכה, עם תקציב קטן, חצי מקצוענית).

הוא הוזמן לאולפן ומיד ננזף על ידי המורה, סליחה המגישה, מירי נבו. היא הפכה פתאום לקרן נויבך, עיתונאית חוקרת, ונזפה באבו סובחי, תקפה אותו גלים גלים כמטוס קרב את עזה. והוא, הערבי ישראלי המסרב למלא את מקומו של החמוד החינני, ערבי המחמד, עמד על דעתו שבית"ר גזענית והוא שמח במיוחד שניצחו אותם, ואף ציין, בצדק, שהגזענות שלהם היא לא רק כלפי ערבים אלא גם שחומי עור כטוטו תמוז זוכים שם לנהמות. הגננת החרוצה המשיכה לנזוף בו. אלי אילדיס, שקצת מפחד ממנה, ניסה להשחיל מילה לטובתו אבל נדרס בידי הבלבוסתה. לעזרתו נחלץ שגיא כהן, פרשן ידען ששמח גם הוא על ניצחון בני לוד.

Notable Arab citizens of Israel:  Emile Habibi  • Ahmad Tibi  • Boutros Mouallem  • Samih al-Qasim  • Salim Tuama  • Mohammad Bakri  • Raleb Majadele  • Juliano Mer-Khamis  • Mira Awad  • Ishmael Khaldi
Notable Arab citizens of Israel: Emile Habibi • Ahmad Tibi • Boutros Mouallem • Samih al-Qasim • Salim Tuama • Mohammad Bakri • Raleb Majadele • Juliano Mer-Khamis • Mira Awad • Ishmael Khaldi

היום כבר נודע שההתאחדות מתכוונת להעניש את אבו סובחי, והשב"כ כבר מכין את החבר'ה, אני מניח. ערבים ישראלים מחזיקים את המדינה הזאת, המגעילה הזאת, עם הסבלנות שלהם, עם נמיכות הרוח שנכפית עליהם, בצניעות הכפויה עליהם. הם היהודים האמיתיים פה בארץ האדונים הישראלים השומרים על כספם מול ה"כושים" הבאים גלים גלים מאפריקה. ערבים ישראלים הם כמעט היופי האחרון במקום המחורבן הזה. הייתי רוצה להיות ערבי ישראלי.

יותר ויותר ערבים מה"מגזר" משחקים בקבוצות כדורגל בכל הליגות, וייצוג נכבד יש גם בנבחרת. אבל לעד יצפו מהם להיות חמודים ושותקים, לספוג גזענות ויריקות כאילו היו מכת ברד, אבל לאבו סובחי נמאס, ולי, צופה הבטטה בחדשות הספורט, היה רגע אחד של נחת.

מאת: יובל גלעד

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor, and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ was published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

תגובה אחת על “לקבל קללות ויריקות גזעניות באהבה גדולה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: