אחרי הספר הראשון שלי "מגמד הצלקות" הסתובבתי חסר מנוחה וכתבתי ללא הפסקה. אני חושב שאספתי עוד איזה חמישה קבצי שירה, לפני שזכיתי בשנת 2006 במענק מקרן תרבות חיפה והוצאתי את "בין שמואלוף לבין חזז". בכל מקרה מצאתי לא מזמן את אחד הקבצים, שהיה מנוקד וחשבתי למה לא, גם ככה שירה בלתי אפשרית להוצאה לאור בימינו, אז לפחות שיעלה לאינטרנט.
אמנם, ספר השירה הרביעי שלי "האסון מתחיל בארוחת עסקים" כבר נמצא ב"נהר ספרים" ויראה אור השנה או שנה הבאה. אך בין לבין חשבתי, שיהיה נחמד לראות שפעם כתבתי בצורה לא חברתית, לא פוליטית ולא מזרחית. לומר שאני גאה בספר הזה, לא ממש. לומר שאני שונא ומתעלם ממנו לגמרי. לא ממש. הוא שם, כחלק מהתפתחות שלי כיוצר ומוגש לקוראי הבלוג במתנה. תרצו תקראו, תפיצו ותוכלו גם למחוק ולהתעלם. את הספר ניקד בזמנו פסח מיילין ז"ל.
השירים נכתבו בין 2001 לבין 2003. הם משקפים גם את הפרידה שלי מאבא שלי וגם סוג של חניכה והתבגרות לתוך עולם חדש של בדידות בתל-אביב. חלקו נכתב בשהותי באמסטרדם. יש בו גם סוג של מסע תיאולוגי, קריאה בכתובים והתכתבות עם מה שפגשתי ברחוב המלוכלך.
טוב, די עם כל הבולשיט. תקראו, תגיבו, אני סיימתי את תפקידי. לחצו כאן להורדה חינמית
"המבוקש מס' 2": האתר של מתי שמואלוף 
אתה יכול להוציא את זה לאור. בהחלט ראוי. אני יודעת מניסיון שדברים שיושבים ומחכים, ושיתפת בהם אך מעטים. אם הם טובים משתבחים עם הזמן. אז כן כדאי שתחשוף את החלק הזה שבך. גם אם הוא יותר רך. מפרגנת לך. בהצלחה.
אהבתיאהבתי
הוצאתי את זה לאור (: תודה.
אהבתיאהבתי
כתבת כאן שהיה קובץ מנוקד, "גנוז" ושלפחות יעלה באינטרנט"…..אז מה עלי להבין?
בכל אופן אם יצא תגיד באיזו הוצאה, ואם נתת לספריות?
אהבתיאהבתי
לא. לא שלחתי לספריות. לא יצא בשום הוצאה. האינטרנט הוא הוצאה גדולה (:
אהבתיאהבתי
?.. לבינתיים:-)
אהבתיאהבתי
אדפיס את זה ואתן לספרייה בדימונה.
שם ידעו להעריך את זה.
תודה ששיתפת.
תמשיך לכתוב כי זה באמת מעניין וטוב.
אהבתיאהבתי
תודה רבה. אני מעריך זאת מאוד.
אהבתיאהבתי
באמת ספר משובח. חציו לפחות, זה שיא הרגש, וחלק גולש לבנאליה,
אבל החלק השני – יש בו טוהר, אהבה, דיוק וזעם, חיוניות לא מעובדת
(כמו שהיה בהזז, עד כמה שאני זוכר). לפעמים חלק מהגנוזים
יותר טובים מהמפורסמים. שירה שבאה מהחיים ולא מהכתיבה,
כמו מרבית השירה בימינו.
צריך להקים איזה ארכיון שירה עברית, ולהעלות לשם ספרים .
אהבתיאהבתי
מסכים עם כל מילה. אני פחות אוהב ספרים כאלו ויותר מעריך כאלו שהקונספט מעמיד סיפור מכל שיר ושיר. זאת גם אומנות ליצור קונספט וגם אמנות לסדר את השירים זה לצד זה. וזאת אולי הסיבה שאני מתעב שערים.
אהבתיאהבתי