אהבה מקבלת פרידה לכבוד יום השירה הבינלאומי

By Moan Lisa - Lasertits & Lobster Johnson cc'; flickr
By Moan Lisa - Lasertits & Lobster Johnson cc'; flickr

לכבוד יום השירה הבינלאומי החלטתי לפרסם את אחד משיריי שיופיע גם בספר הקרוב "האסון מתחיל בארוחת עסקים" בהוצאת נהר ספרים. כמו כן דברים מיוחדים ושני שירים חדשים עלו בבלוג הספרותי של רני יגיל

בורא פרידות ואהבות

1.

חברות כנסת, גנרלים ואנשי עסקים מלוכלכין

התקציבים, המלחמות הם תחרויות נעות במעגלין

יום אחד אתם למעלה, יום אחד אתן למטה

אנחנו שהפסדנו לשמנת, ללובן ולבררה

נצבע בכל בוקר מחדש את קירות כלא שאטָה.


האדמות, הצנזורות והטיפשות

יחזרו לבעליהם ונשכח מהטעות

אבל אתם תחזרו לעבוד כפועלי בניין לא גאֵה

בזמן שאנו מהכיבודים המלוחים נבָּנֵה.


זה יכאב לעלות, לרדת ולעלות

יהיה קשה לכולן להוליד ולראות את התפוצצות החוקרים ואקדמיית הנוצות

עיר האלוהים תעלה לכותרות הכואבות את סדום ועמורה

ושר המִדְבָּר בריבת תאנים ישיר במקהלה (לא) כל כך רעה.


אבל כאן אין מספיק צמחים, חיות וקטשופ

בכדי לשרוד

אז נביא פחות ילדים,

ישמיעו פחות את "אייבי רוד".


2.

אמרו לי לפחד מחו"ל, ללא בית נשארתי

לא נלחמתי על הלחם, על המים רעבתי

ניגנתי התראות, פיגועי הסתעפויות

התרעתי על התאהבויות והתחסמויות


שלי ושלךְ שבאקראיות כוכבים לחשו

למוות לנוס, לרגע, יתושים בנו לא בחשו

אני לא ידעתי שאת ממשטרת הפרידה

שגם אותי גייסה במחסור, הפכתי לשיר אבטלה

עם אַלָה ביד אחת, עירום ממדי הפגנה באֵלָה השנייה

בעד משברים וחולשה, פנקייק שיר נשימת שָה שָה שָה.


את – אקדמאית מיואשת בקול זמיר שחוק

אני ואחר כך את, התפוצצנו בחיבוק בלי חיבוק

ועכשיו רחוק מבית כנסת,

שם אני לא נכנס אם את לא נכנסת,


יודע שלא במשכורות תפילה

את תגיעי חזרה

ובינתיים את מתאדה, מתפלה, ונזרקת

שוב בחזרה.


נתאחד בריקנות של אמנית, אמנות וכמעט אמן

סביבנו איומים יתקבלו מהרבה ליברמן וקצת עם

נרקוד בכי של חיילים שלא ישנים בכפיות

לסטרס המגיע ממכה בבוהן הקטנה, אחרי לחיצה מכוונת על שתי ידיות

נצמיח אינטימיות במלחמה שאחריה לא יהיו יותר לידות

ההיסטוריה של זוגות כמונו זורעת בשפעת הפגישות פריחות של שינאות כה יפות.


משרד החוץ של גופי התריע לא לנסוע לרצינות שבדמותךְ

חתמו על שלום בינינו, אבל אף אחד לא שאל אותי איךְ

הכרנו בדמעות שיער לבן ומוות מתקרב

איך נפרדת ממני, פשוט אני שוב, רעב, הרְעֵב ורעב.


3.

בזיקוקים נפתחו השמים בסיני

ליבי התנפץ בכריעה "אללה הוא חי"

בקריאה של זוהר, השיחה עם אינטלקטואל בדואי בשם עוודה

אני – משורר חיפאי חזק בחזון של "חַק אל עוודה"

שומע דילן, דלוק על איך הוא אותנו מזִין

עם ארבעים שקל נהג גם מונית מואזִין

ומשמר הגבול מחופש ולא מתחפש

כשהכרנו שמחתי מולךְ בקריאה משולשת של "ש"ס", "Yes", "יש"

מנסה לכתוב אותנו, אבל נפרד רק משש-בש

המזל דוחף אותי ממךְ ובאותו זמן שורף כמו אש

יש משהו בשנוקרל – מוצא נשיקות צפות

ובכל זאת חדות מחטי קיפוד הים שלכיווני עפות

אבל לך תנסה להסיר מעליך את המקוננות

או בדיחות שמדכאות שלל עדות

קול בתוכי מבקש "לך תחליף את המשקפת הדולפת"

אחרת איך תמצא דגש בבגד – עני מכפת

זוכר כאפות באוטובוס ריק, כשרק ילד לילד אנס

שוכח שבתוכי יש תוכךְ, יש ננסית של אננס ננס


את רחוקה מאיתנו כמו ישראל ממצרים

הזקן המלבין שלי טבע באצות שקע עם צבאות פרעה במים

לא בא שפל דווקא מגאות,

אפילו לאימא שלי עכשיו אין עלי קצה חוט

ועכשיו מה יעשו בבריאה, אם יש בךְ ובי משהו שחוט.


4.

כשאכנס איתך ליחסי יציאות ג'ורג' בוש

ניפגש אל מול אוקיינוס כי בֹּשׁ

בחופי דיכוי האישה, הבת האנושית

אנשק את הפוליטי שבךְ וגם את האישית

לאור דרבוקה נבחן את מלחמת החינמונים

חושה מנוגבת ברוח של חטיפות ואימונים

אל תגידי שרק את במבחן, כששנינו דוגמא

לבכי, אני זה הבור, שבו שאלת לראשונה

מה נישמע, יא מתיתיהו?

עניתי שאין מדינת רווחה בתאגיד ממלכת יאהו.

התאהבנו בטבח בעזה, כמו שניצל שעולה רק עשרים ש"ח.

אהבנו את מכת החרטה של אפימתיאוס בשש-בש ולא זה של פרומותיאוס מלך השח

אין מיטה וסדין משלנו בחברָע ללא מדינה

וקוּבָּה תבונתית ומדויקת שסבתי העיראקית מכינה

חשבתי שתראי לי את הדרך למזרח ולך אהיה נכון

נותרתי יועץ אישי שלךְ ולא פוליטי, זאב שעיר ולא נבון


5.

כשנפרדנו בערב של מוסיקאים נגד

הגירוש, הגוף לא נחתך

וחיבוק חברתי לא הצליח לפצוע

את הזמן המר בהרג והחוויה המתוקה,

נחשולי המים האדירים הזדקרו בתוך

הגוף ומערבולות רוקנו את הרגעים

הטעימים שהשארת אצלי חזרה לעלות

בהדפס חד פעמי במוזיאון החי של הזכרון

גלי גללי ענק.


הכרנו בהתנגדות לטבח בעזה. כששירון עָרַךְ גרילה

התאהבנו מיד לאחר ההפגנה הגדולה (נגד הטבח) בשבת

הכרת את הוריי בדיוק כשהסתיים טקס הזכרון לנכבה בואדי ניסנאס

אכלתי עם הורייך רגע לפני שקראתי את השיר על גירוש יפו וכפר לא שלם במוזיאון

נפרדנו כשנחשולי-ענקית בלתי נראית שוטפים את גופי ומתנפצים על החלטתך

ליהנות.


השיר מתוך ספר שירה בכתובים "האסון מתחיל בארוחת עסקים" שייראה אור בהוצאת נהר ספרים בשנה הקרובה (2012). אפשר לשמוע הקלטות של חלקים ממנו כאן וכאן. פורסם בעיתון "טיפול שורש" ובאתר "מכתבים ללורין" – אתר הספרותי של המשוררת והסופרת לורין מילק. אקריא משיריי הערב באירוע לכבוד יום השירה הבינלאומי בבית הכנסת.

http://t.co/O3q0ifHl

פורסם על ידי Mati Shemoelof

Mati Shemoelof was born in 1972 in Haifa. He is a poet, editor and writer. He graduated with honors from the University of Haifa where he studies Film and History. He has published seven poetry books so far. The last of these was published in Germany in 2019 in a bilingual edition "Baghdad | Haifa | Berlin", published by Aphorismha Verlag [Berlin]. His first article book “An eruption from the east: Re visiting the emergence of the Mizrahi artistic explosion and it's imprint on the Israeli cultural narrative 2006-2019“ will be published on “Iton 77” publishers in Israel (2020).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: