תשירי לנו, בחייאת אללה, את חרון המלחמה: על התרגום החדש של האיליאדה של הומרוס בידי אברהם ארואטי

הריסות שדה התעופה על-שם ערפאת, בדרום הרצועה
"באיזו שפה כותבים היום את המלחמה?" הריסות שדה התעופה על-שם ערפאת, בדרום הרצועה. cc: wikipedia

איליאדה, הומרוס, תרגם מיוונית, כתב מבוא והוסיף הערות, אברהם ארואטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים (2012), 554 עמודים.

אברהם ארואטי לקח על עצמו את תרגום האליאדה של הומרוס והפכה משירה לפרוזה. ארואטי כותב: "בחרתי לתרגם בפרוזה מתוך אמונה, כי לא ניתן באמת לחקות את ההכסמטר הדקטילי בעברית בת זמננו, בהברה ספרדית ובנגינתה הדקדוקית, באופן שישקף נאמנה את לשון המקור על כל גווניה הרבים" (עמ' 32). האם המעשה מתאים את עצמו לתודעה של הקוראים החדשים. איני בטוח.

שאול טשרניחובסקי השלים בשנת 1924 את תרגומו השירי לאליאדה. הוא שמר על המשקל המקורי בשפה העברית. התרגום החדש בחר באופון מודע להעביר את קסם הסיפור הגדול של מלחמת טרויה לתוך הפרוזה העברית. ארואטי מבקש לשמור על ערך התרגום, ושומר על לשון בהירה, שקופה ובעלת מאפיינים ארכאיים מובהקים.

טשרניחובסקי פותח את תרגומו לאליאדה: "שירי, בת האלוהים, חרון אף אכילס בן פלס, / אף האבדון, שהמיט מַתלאות בלי-קץ על אכיים, / רבות נפשות עצומות השליך אל ירכתי הדס, /". ואילו ארואטי התחיל את אליאדה בצורה הזאת: "זעם אכילס בן פלאוס, שירי אֵלה, הזעם הנורא אשר המיט / אין ספור מכאובים על האכיים, והשליך נפשות גיבורים רבות ואיתנו אל האדֵס".

מי שרגיל לקרוא את התרגום של טשרניחובסקי יתקשה לעבור לתרגום של ארואטי. לא ברור מדוע התרגום של ארואטי שומר על הארכאיות. מצד אחד הפרוזה מאפשרת לנו לקרוא בצורה קולחת את האליאדה. מצד שני נשאלת השאלה מדוע לשמור הארכאיות בתרגום? מדוע הניסיון ליצור את הקלאסיקה, ולהותיר אותה בלתי מעודכנת בשפת ההווה.

עם התרגום של ארואטי, אובדת השירה. הדור החדש שיכיר את האליאדה מהקולנוע והטלוויזיה, יתקשה גם לקרוא בפרוזה ארכאית את אותה אפוס הירואי שעיצב את הקאנון של תרבות המערב.

הדברים התפרסמו במגזין" ישראל היום" בגירסא קצת שונה, 11.3.2012

3 תגובות בנושא “תשירי לנו, בחייאת אללה, את חרון המלחמה: על התרגום החדש של האיליאדה של הומרוס בידי אברהם ארואטי

  1. שלום לך, הגעתי במקרה לפוסט שלך פשוט כשחיפשתי מידע על מתרגם הספר, שאת ספרו "איליאדה" כבר רכשתי והתחלתי לקרוא. מלבד העובדה שעל פי נסיוני האישי מקריאת הספר אינני מסכימה עם אף מילה שלך, אני מוכרחה לציין כי דבריך בכתבה לא עקביים ומבלבלים אותי כקוראת. מה אתה בכלל מנסה להגיד??

    מצד אחד- מפריע לך שהתרגום לא שומר על המשקל השירי כמו במקור. הבנתי- אתה בעל גישה שמרנית, ואינך מוכן שיצירה היסטורית ונצחית כמו ה"איליאדה" תיפגם ולא תישמר בצורתה השירית המקורית. כל הכבוד לך.
    אבל מצד שני- השפה קשה לך מידי כי היא לא כתובה כמו כתבה ב"בלייזר", והשפה ה"גבוהה" נשמעת לך "ארכאית", כאילו אתה מצפה שיצירה שכזו תכתב בלשון עממית כמו בכותרת שלך. בעיני זה אפילו לא מצחיק.
    אה, רגע אחד- ציטוט שלך: "ארואטי מבקש לשמור על ערך התרגום, ושומר על לשון בהירה, שקופה ". אז התרגום קולח וברור, לא?
    כדאי שתחליט.

    דבר שני- לשם מה ההשוואה בין טשרניחובסקי לארואטי אם לא כתבת שורת מסקנות? זה יותר/ פחות טוב בעיניך? כי אם תפתח את הערך בוויקיפדיה תיווכח לגלות כי לפי הנאמר שם תרגומו של ארואטי מדוייק יותר מזה של טשרניחובסקי ו"שומר על נאמנות רבה ללשונו המקורית של האפּוֹס". סתם לשים השוואה נטולת תובנות המיועדת לקורא הממוצע שאינו יודע יוונית עתיקה זה פשוט מיותר!
    אני לא מכירה אותך אבל אני מקווה מאוד שאם בחרו בך לכתוב ביקורת על ספר שכזה אתה ודאי יודע יוונית עתיקה, אחרת מה אתה יכול לתרום בדבריך על ערך התרגום ונאמנותו למקור?

    בספרות מהסוג הזה חייבת להישמר שפה גבוהה, אבוי לנו אם ננמיך את השפה גם בספרים לשפת הרחוב כדי להתחבב על הקהל שצופה ב"אח הגדול", שספק אם נכנס לסטימצקי ועיין בספר בעשור האחרון. מי שרוצה לקבל את ה"איליאדה" בשפה פשוטה ועממית אולי באמת עדיף שיראה את הסרט..

    אהבתי

  2. 1. נראה לפי תגובותיך שאת מבינה מה אני אומר, אבל לא מסכימה עימי.

    2. בנושא השירי, אכן אני מעדיף לשמור על המבנה השירי ולא לעבור לפרוזה.

    3. אכן אני לא מסכים לתרגום לשפה ארכאית ואני לא עושה חושב שיש איכות נוספת בשפה גבוהה. אלא בדיוק ההפך.

    4. ארואטי יכול בהחלט לתרגם בצורה בהירה, אבל לתוך שפה ארכאית ולא לתוך שפה קולחת.

    5. תודה על ההפנייה לויקיפדיה. אך אני מעדיף לשמור על דעתי והתרשמותי האישית.

    6. איני חושב שעלי לקרוא יוונית עתיקה בשביל לקרוא תרגום בעברית. אני לא כותב כרגע לאקדמיה וכל האבות החורגים שלה. מה שכן, השוויתי בהחלט בין התרגומים הקודמים.

    7. אם את לא רואה בי כסמכות לכתוב ביקורת זאת כבר בעיה שלך. לא שלי. אני בא ממחשבה שכל אדם יכול לקרוא ספר ולכתוב ביקורת מתוך אמונה מלאה באדם וניסיונו.

    8. לא מאמין בשפה גבוהה, חושב ששפת הדיבור הוא היא השפה הכי מעודכנת ומעניינת. אפשר בהחלט לחלוק עלי. אבל אז הספרות נשארת במגדל השן.

    9. כל הטיעונים בסוף מיותרים. אבל תודה על הרטוריקה המתלהמת.

    אהבתי

  3. קראתי את התרגום החדש. יצירת מופת!
    אני מסכים עם כל מילה שכתבה הילה, ואוסיף שנפוצים בעולם הן תרגומי פרוזה והן תרגומי שירה ליצירות הומרוס, ואני סומך על המתרגם שעשה בחירה נבונה לתרגם לפרוזה כשמדובר בסוג כזה של שירה. הוא אף אומר בעצמו "כי לא באמת ניתן לחדש ולעלות על הישגו של טשרניחובסקי בתרגום היצירה להכסמטרים עבריים" (וזה אגב, מאותו עמוד שציטטת ממנו), ולדעתי הוא צודק, ואין טעם בלנסות לכתוב תרגום נוסף שכזה. פרט לכך, אינני מבין מדוע "מי שרגיל לקרוא את התרגום של טשרניחובסקי יתקשה לעבור לתרגום של ארואטי". זוהי שטות מוחלטת, לדעתי ההפך הוא הנכון.
    כמו כן, לא ציינת, ולדעתי מחוסר ידיעה, כי תרגום טשרניחובסקי שומר על המשקל המקורי רק אם קוראים אותו בהברה אשכנזית, כפי שהוא עצמו כותב. אם נקרא אותו בהגייה מודרנית (ספרדית) לא נקבל את הניגון המקורי.
    מהיכן תוכל לדעת כי "אובדת השירה"? האם קראת את התרגום בשפת המקור? הרי אינך יודע יוונית, ולכן זוהי חוצפה מצדך לקבוע קביעה שכזו! לטעמי התרגום פיוטי מאין כמותו, דווקא בגלל המאפיינים הארכאיים שבו.
    דווקא בגלל שהשפה איננה יומיומית, הרגשתי שאני מתקרב לעברו הרחוק של הומרוס וגיבוריו, וזה נראה מתאים והגיוני יותר מאשר שפה עכשווית לתאור סיפור בן כמעט 3000 שנה.
    גם אני אינני יודע יוונית, ולכן לא אוכל לומר דבר על דיוקו של התרגום, אך הקריאה בו בהחלט נעימה. וממה שקראתי על המתרגם באינטרנט, ניתן לסמוך על נאמנותו למקור כפי שהוא מציין במבוא שלו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s