איך מקדמים את הפרטת חברת החשמל: ראשית מייבשים אותה ועושים לה דמוניזציה בציבור

Jesus crown of thorns - West Pier Brighton  By Leonski

'כשתתפרץ המחאה הבאה אנו נדע שמחיריה החשמל, כחלק מעליית מחירים כוללת, היו בין מניעיה." | בתמונה: גרפיטי של ישו כשקוציו הם מגדל שמירה. | Jesus crown of thorns – West Pier Brighton By Leonski cc: flickr

בניגוד לדעה הרווחת, אני מתנגד להפרטת חברת החשמל. אני מתריע בדעה הזאת במשבר שאותו הביאו פקידי האוצר על חברת החשמל. אותם פקידים יעשו שימוש ברוח הגבית של שינאת השירות הציבורי בכלל וחברת חשמל בפרט בכדי להעבירה לידיים פרטיות. אך מדוע חברת החשמל לא קיבלה תקציבים ממשלתיים במשך שנים והגיעה לחובות של עשרות מיליארדים?

התבשרנו בזינוק נוסף בתעריפי החשמל. ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים את איראן ומחירי הנפט, למרות שהסיבה העיקרית הינה שיבושים באספקת הגז ממצרים. שר האוצר יובל שטייניץ ניסה למזער את הנזק והבטיח כי בעוד מספר שנים, כשיגיע הגז מקידוח 'תמר' אנו נחזור למחירים הישנים. אך קשה שלא לשאול את השאלה, מדוע הממשלה לא מתערבת בשביל העם, שאותה היא אמורה לייצג. הציבור קיבל את הבשורה בשקט יחסי, אך כשתתפרץ המחאה הבאה אנו נדע שמחיריה החשמל, כחלק מעליית מחירים כוללת, היו בין מניעיה.

כרגע וועד העובדים של חברת חשמל נמצא בעיצומים נרחבים בחברת החשמל, בין היתר הוא הודיע שיפסיק את הקמת תחנות הכוח החדשות במסגרת תכנית החירום למשק החשמל – וכן יקפיא את כתיבת התשקיף שבו מחוייבת החברה כדי לצאת בהנפקת האג"ח הגדולה בחודש יולי. זאת משום שהממשלה מבקשת לקחת מכספי קרן נאמנות של העובדים שיש ויכוח פתוח על החוקיות שלה.

ההחלטה על העיצומים החלה בעקבות החלטת חברי הדירקטוריון לעשות שימוש ראשון בכספים שהפקידה חברת החשמל לאורך שנים בחשבון נאמנות לא מורשה, שנועד להבטיח מימון הטבות שונות לעובדי החברה ולגמלאיה. בחשבון זה נצבר נכון לספטמבר 2011 סכום של 2.1 מיליארד שקל, והוא מנוהל כיום בידי בנק מזרחי טפחות.

אך מעל לסיפור העלאת מחירי החשמל, יש חשש שהמשבר שנוצר בין עובדי החשמל, לבין הממשלה ינוצל בעתיד להפרטה של עוד תשתית. התהליך כבר מוכר, מביאים את החברה קודם למשבר, ואחר כך מאשימים את ההנהלה והעובדים בניהול לא תקין ובזעם הציבור על השירות הלקוי – הוא עובר לידיים פרטיות.

כרגע יש מאבק גדול על עתיד רכבת ישראל, בעקבות המאבק שמנהלים בוועד העובדים כנגד ההפרטה. לפני כחודש חתמה רכבת ישראל על הסכם, שנשמר בחשאיות, לתחזוקת קרונות הרכבת עם היצרנית בומברדייה. זאת למרות שדו"ח שאומץ על-ידי חברת רכבת ישראל קבע כי תיקון רשלני של בומברדייה הוא הגורם לתאונת שריפת הקרונועים בסוף 2010.

לעמוד על הרגליים

אמנם הציבור רוצה לשלם פחות, אבל הוא חייב להבין את התפקיד של המדינה בנושא, ולא לשכוח את יכולת ההתערבות שלה בחברות הציבוריות. משה דור סמנכ"ל לשעבר של חברת חשמל טוען שהגז וחסרונו הם לא הסיבות למחיר הגואה במחיר. חברת חשמל מחזיקה בחוב הולך תופח, שיגיע לשבעים מיליארד דולר. המדינה שלחה את חברת החשמל לפרויקטים שונים, אך לא העבירה את התמורה. מדוע המדינה שלחה את חברת החשמל ללוות כספים אדירים מכספי הפנסיה של הציבור. ומדוע אין תוכנית להחזיר את עשרות המיליארדים לחברת החשמל כדי שתעמוד על רגליה.

הזעם של הציבור לאחר העלאות המחירים, יתחבר לשינאה המנגנונים הממשלתיים ועובדיהם בחברות הציבוריות. שני אלו יעניקו רוח גבית לכוונה הלא מוצהרת של המדינה להפריט חלקים מחברת חשמל. הפרטה בנושא תשתיות לאומיות אינה הפתרון היעיל והבטוח (חשמל הוא מוצר שמעניק לנו חיים ואסור לנו לקחת סיכונים עם חברות עסקיות). רגולציה ציבורית תקיפה יכולה למלא את מקומה של התחרות החופשית.

הדעה התפרסמה במעריב כלכלה 3.4.2012

*

אני מצרף גם דעה חשובה של אהוד עוזיאל כפי שהתפרסמה בדף שלו בפייסבוק

לקראת ההפגנה הגדולה 29.10 – מהי הפרטה בכלל?
האמת, הבוקר כבר ניהלתי בראש את המניפסט על התחבורה הציבורית הכושלת בישראל, ועל הסיבות המוסדיות למדוע יש לנו קווי אוטובוסים כמו בשנות ה50 עדיין, שמתייחסים לכולנו כמו תושבי המעברות. וזה כי ראיתי את התור לרב-קו בתחנה מרכזית בירושלים.

מאז כבר עברו הרבה שעות, ובכל זאת – הפגנה במוצ"ש ואם נפש אחת תצא לרחובות כי היא התעצבנה על השטויות שכתבתי – זכיתי למקום בגן עדן ועוד מצווה נוספה לי לאוסף (5-221 לחטאים, בינתים).

כולם צועקים נגד ההפרטה בכל ההפגנות, והשאלה היא: מה זו הפרטה בכלל? הפרטה היא שינוי מבנה ההון במשק. ובקיצור: העברת ההון הפנוי מהרבים אל המעטים.

הפרטה היא תהליך שבו לוקחים את הרווחים של חברה, ובמקום שהם יתפזרו על הרבה אנשים, מרכזים אותם בידיים של מעטים.
ניקח לדוגמא, כדי להמחיש, את חברת החשמל בישראל. כולם אוהבים לשנוא אותם, ולמדנו מגיל צעיר (עוד מזהו-זה) לתעב את העובדים המושחתים של החברה, שזוללים חשמל בחינם ומשכורות גבוהות. אימת המונופול – כך הם נקראים.
מכאן יש גם חיבה רבה לרצון להפריט אותם, ולהראות להם מה זה!

אז נניח, לשם הדוגמא, שיפריטו את חברת החשמל. המונופול לא ישתנה, שכן מדובר בזכיינים ובתחרות מועטה על המחירים בין מעט יצרנים. תהיה תחרות כמו שבשוק הסלולרי יש כיום תחרות . אף יש לציין כי כל הדוח"ות הכלכליים מציינים, שהפרטת משק החשמל תעלה את מחירי החשמל ביחס למחירים כיום – שנמצאים בממוצע העולמי, ולא גבוהים במיוחד ביחס למוצרים אחרים במשק, תחרותיים הרבה יותר.

אז ההפרטה לא תביא לשיפור התחרות ולא לשיפור במחירים.  יש לציין שההפרטה גם לא תזרים הרבה הון חדש לבורסה כן כבר כיום חברת החשמל מגייסת הון כמו כל חברה אחרת, שכן המדינה מסרבת לסייע לה בגיוס החוב, אפילו שהיא (יעני אנחנו) הבעלים.

מה כן ההפרטה תעשה? היא תאפשר לבעלים הפרטיים של המפעלים לפגוע בתנאי ההעסקה של העובדים, ולמשוך יותר הון – דרך משכורות עתק ודרך דיבידנדים – אל ראש הפירמידה, על חשבון העובדים והצרכנים (והמדינה).

כל עוד הבעלות היא אצל המדינה – העובדים נשארים חזקים – וההון שהחברה מרוויחה למעשה זורם אליהם – 15000 עובדים בחברת החשמל, בערך 1000 מהם מרוויחים 30-40 אלף ש"ח, ועוד הרבה עובדים שמרוויחים מעל 10,000 ש"ח, ורוב העובדים שמרוויחים 7000-12000 ש"ח. השכר הממוצע – 15,000 ש"ח. שכר מכובד למעמד ביניים.

ברגע שהבעלות תעבור ליזם פרטי, והחברה תפוצל בין מעט יזמים פרטיים – המנהלים הבכירים ירוויחו 150,000 ש"ח ומעלה, הבעלים ימשכו דיבינדים של עשרות מיליונים – והשכר הממוצע של יתר אלפי העובדים ירד אל 8000 ש"ח, או
אם המנכ"ל מרוויח המיליונים יהיה ממש טוב – הוא יוריד את השכר הממוצע ל 6000 ש"ח.

משמע, במקום שיהיו 15000 עובדים שמרוויחים 15000 ש"ח בממוצע, ומזרימים את הכסף הזה לחנויות, ולנסיעות בקבוצות מאורגנות של הוועד לחו"ל, ולשירה בציבור עם עינת שרוף – יהיו לנו 14500 עובדים שאין להם את הכסף הזה, והם בקושי מגרדים את החודש, ועוד 500 שמרוייחים הון עתק כדי לבנות וילות, לקנות ג'יפים, ולטוס לאלסקה למלון קרח 5 כוכבים. וכמובן לכרטיסי VIP למופע של בוב דילן במצדה.

נכון – בד"כ הפרטה מוצגת כהעברת הבעלות של חברה או מפעל מהמדינה לידיים פרטיות, ומתחולל הויכוח על מי הידיים הנכונות לנהל בית סוהר, או פנימייה או חברת חשמל. אבל הדוגמא שהצגנו כאן נכונה לכל הפרטה, והיא המהות האמיתית שלה.

בעבר, רצו שמבנה ההון יהיה שוויוני יותר, ויצרו את זה דרך בעלות של המדינה על מפעלים ופרויקטים.
בשלושת העשורים האחרונים, ישנם מי שמרוויחים מכך שמבנה ההון ישתנה.

נכון, יש בחברת החשמל עובדים שאולי מיותרים, ואולי יש גם שחיתות וכוחנות של וועד העובדים. ואולי אלו סתם הפחדות של משרד האוצר. אבל ככה זה שיש להם כוח, והם שומרים עליו. אם החברה תופרט – אז הכוח הזה והכוחנות שבו יועברו לבעלי ההון המעטים, על חשבון העובדים.

ולסיום – האם אפשר גם אחרת? הרי גם הלאמה היא תהליך גרוע שמביא להרבה תוצאות לוואי מעצבנות?
כן בהחלט! המדינה לא חייבת להלאים או לנהל חברות, כדי לשנות את מבנה ההון לשוויוני ומפוזר יותר. היא יכולה למשל לחייב הכנסה של נציגים של איגודי העובדים לדירקטוריון של החברה, כך שהם ישפיעו על חלוקת השכר והדיבידנדים. היא יכולה לחייב חלוקת דיבידנדים בצורה שקשורה לביצועים, ושגם יחולקו לעובדים באופן מדורג. העובדים עצמם יכולים להתאגד ולאסוף כוח, גם בלי המדינה. המדינה יכולה לחייב את ההון של העובדים – קרנות הפנסיה – להכניס גם שיקולים של הוגנות בשכר ושוויוניות בשכר לתוך מדיניות ההשקעות שלהם.

גם העובדים יכולים לדרוש את זה מהקרנות שלהם – אבל בשביל זה צריך להתאגד.

בקיצור – ההפרטה היא מהפיכה שקרתה לנו, והתשובה אליה – לצאת לרחובות, ולהמשיך ולשנות!

***

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s