לא שר את ההמנון ומבקיע גול ניצחון: קווים לדמות היורו 2012

משחקי היורו הנערכים בפולין ובאוקראינה מממשים את ההבטחה הגלומה בספורט. אין צורך לחזור ולספר מתי ואיך הומצא משחק הכדורגל. על כך נכתבו ספרים רבים.  

משחקי היורו מחברים קהילות ביחד. אפשר לראות מסך אחד הנפתח ברחוב, לצד פיצוציה ומסביבו קהילות מזדמנות של מהגרי עבודה, פליטים, חסרי בית, צעירים מהשכונה, ואחרים שמצטרפים לקהילה בכדי להתאחד זה בעד הקבוצה, וזה בעד הקבוצה השנייה.

היזהרו בבני עניים כי מהם יצאו גולים

משחקי היורו מעלים את הצד החיובי בקיומה של הלאומיות. הנבחרות מתחלקות לפי המדינות השונות. האוהדים והאוהדות שמתלבשים בתלבושת הלאומית מכוננים מחדש את זהותם וזיהויים והזדהותם הלאומית. כך אנו למדים על משחקים בין מדינות שאינם מובילים למלחמה, הרג או דיכוי. אפשר לראות גם את הקיום הספורטיבי הנעלה כשמדינה מוחלשת כמו פורטוגל הנאבקת על חייה ביבשת האירופית אחרי המשבר האחרון, מנצחת את דנמרק ששייכת למדינות המבוססות. הרבה משקל מונח על כתפי השחקנים כשהם יכולים להעלות את המורל הלאומי וגם להורידו. במקרה שמדובר במדינה שעוברת זעזועים פנימיים תוצאת המשחק הופכת חשובה עוד יותר.

 משחקי היורו מרגיעים את הגבר הישראלי. הוא נעלם מהמלחמות של הרחוב. הרוגע והשקט חוזרים לרחוב. הרבה מהמתח משתחרר וניתן לו לרגע לדמיין את עצמו כאירופאי. רק שחבל שאין כמעט תוצאות טובות ביחס לנבחרת הלאומית הישראלית. אולי כדאי לחשוב מחדש על חזרה למשחקי אסיה שם היו לנו תוצאות טובות יותר.

צפו בגול הניצחון של אנגליה נגד שבדיה

הנבחרות הלאומיות של אירופה מראות את היכולת של שילוב אוכלוסיות שונות בתוך הנבחרת. זכורה לנו ההצהרה של מנהיג הימין הקיצוני הצרפתי לה פן כי הנבחרת שזכתה באליפות אירופה אינה צרפתית. והוא התייחס כמובן לנבחרת שנשלטה בידי מהגרים מאלג'יריה ומהקולוניות. היא הייתה נבחרת כהה מדי עבורו. קפטן הנבחרת לשעבר זינדין זידאן לא התרגש כל כך מההצהרה של לה פן, את מקומו בתהילת שחקני המופת הוא כבר רכש בכבוד. הנבחרות האירופאיות מראות את המציאות החדשה באירופה. הרבה אוכלוסיות שהגיעו מהקולוניות וגם מהגרים ממדינות שונות השתלבו. באירופה אין זעזועים גדולים כשהשחקנים האחרים הללו לא שרים את ההמנון הלאומי. לא שמעתי על שערורייה גדולה כששחקני הולנד וגרמניה הכהים, לא שרו את ההמנון הלאומי, רגע לפני פתיחת המשחק. מובן שאירופה הרב תרבותית יכולה להכיל שונות בתוכה. השחקנים הרי לא נמדדים בשירת ההמנון, אלא בכישרונם על גבי המגרש.

היזהרו בבני עניים כי מהם יצאו גולים

רבים בישראל ובעולם צופים במשחקי היורו באמצעות השידורים הפיראטיים במחשב. האפשרות החדשה מגלה לנו את כוחו המתגבר של האינטרנט לעקוף מערכות רשמיות של הולכת מידע. אנשים לא נזקקים לקנות ערוצי כבלים או טלוויזיה בתשלום, אלא חיבור בסיסי לאינטרנט ולינק נכון מובילים לצפייה בכל משחקי היורו. איני יודע האם תופעה זאת תתגבר ותהפוך למעין רשמית, אך קשה להתעלם מהחלק הארי שהיא לוקחת בשידור המשחקים לרחבי העולם.

דווקא ברגע של משבר כלכלי עמוק שאת סופו לא רואים, משחקי היורו עם מאות מיליוני הצופים הם חגיגה של זהות אירופית רב תרבותית וקהילתית.

הדעה התפרסמה בשינויים קלים מהמקור בישראל היום, ובוואלה.

*

השיר "לשהידים" (מחווה שלי למחזור "לשהידים" של מחמוד דרוויש ז"ל ב"מצב מצור") פורסם לראשונה בספרי השני: "שירה בין חזז לבין שמואלוף" (2006). בשנת 2012 קיבל מחמאות מהמבקר ארז שוויצר כחלק מהרצנזיה שלו על "קורה פנימית" אסופת שירי הכדורגל בעריכת גלעד מאירי (הוצאת כרמל, 2010). כמו השיר פורסם בשנת 2012 בקטלוג "יש אליפות! מאה שנות כדורגל בישראל", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

*

בקרוב:

*

*
שבוע טוב

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על לא שר את ההמנון ומבקיע גול ניצחון: קווים לדמות היורו 2012

  1. דרור בל"ד הגיב:

    כשמתייחסים לתחרות יורו 2012 יש צורך להזכיר כי באוקריאנה יש משטר גרוע מהמשטר הציוני ואי החרמת המשחקים שם ע"י השחקנים היא אות קלון לכל שחקן ושחקן ולכל מי שלוקח חלק בהשתקה ובהכחשה. כך היה גם באולימפיאדה שנערכה בסין, כאשר נסיון להחרים את המשחקים שם לא זכה לשיתוף פעולה בקרב הספורטאים. הקיצור, ספורטאים עלובים שאינם ראויים להערכה כלשהי.

    בנוסף לזאת יש לציין כי המשטר הלא לגיטימי (ראש האופוזיציה נמצאת בכלא – תארו לעצמכם כי שלי יחימוביץ נכלאת עקב פעילותה) רצח כחצי מליון כלבים (הערכה) כדי לנקות את הרחובות לפני התחרות. ראו עוד בדף הפייסבוק של שיר אלוני. דבר זה כשלעצמו הוא תנאי מספיק להחרמת המשחקים שם. חגיגה של זהות אירופית רב תרבותית וקהילתית זה לא.

    אהבתי

  2. Mati Shemoelof הגיב:

    אתה צודק בנושא אוקראינה. אין לי מה להוסיף. רק אם המשחקים כבר מתקיימים שווה לראות מה הם יוצרים. אני גם מתנגד למשחקי החורף בבלארוס וגם בעבר התנגדתי לאולימפיאדיה בסין. אבל דע כי ההיסטוריה היא הרבה יותר מורכבת משחור ולבן ולפעמים דווקא בשל ההשתתפות של הדיקטטורה קורה משהו חדש, כמו שאתלט שחור קיבל מדליה של זהב בגרמניה הנאצית ….

    אהבתי

    • דרור בל"ד הגיב:

      ההיסטוריה היא הרבה יותר מורכבת משחור ולבן אבל הדוגמה שהעלית היא המפחידה מכולן. מה תאמר (ומה תעשה) מירי רגב אם וכאשר מהגר סודני ייצג את ישראל ויזכה במדליה?
      ועוד בעניין פיפ"א. קאנטונה מראה כי כי לפעמים יש צורך להתייחס למשטרים אפלים בצבעים שחור ולבן בלבד
      http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=913&docID=122693&lang=HE

      אהבתי

  3. Mati Shemoelof הגיב:

    אין לי ויכוח עם קאנטונה. אבל טענתי נשארה בעינה, לעיתים דווקא זיהום הקטגוריות כמו הופעה בלב המפלצת יכולה לשנות את המצב. החרם על דרום אפריקה הוכיח את עצמו, כך גם פעולה משותפת לבנה ושחורה הוכיחה את עצמה כחלק מהשינוי שהגיע.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s