מדוע אנו צריכים איורי נשים על מוצרי אוכל

חבילת מלח כמשל פמיניסטי

איור של אישה הוסר ממוצר המלח של חברת סלית. לטענת החברה, הוא הוסר לצורך יצירת בידול למוצרי הפסח. אך האם כלל אנו זקוקים לדמות אישה על מוצר כגון מלח ביתי? ומדוע טענה זאת לא עלתה כחלק מהשיח הציבורי שהתחולל בעקבות הפרשה

מדוע חברת מלח זקוקה לאיור של אישה המחזיקה בידה קורט מלח? ובכן, לאורך ההיסטוריה נשים נחשבו לחלק מהמרחב האישי, ואילו גברים שלטו במרחב הציבורי. נשים יועדו למטבח, ואילו גברים לפוליטיקת הכוח של ניהול החיים החברתיים. נניח שהיו אלו החרדים שלחצו על החברה להוריד את דמות האישה מהמוצר. בנוסף, בואו נניח שבאמת החברה נכנסה ללחץ שמרני והורידה את דמות האישה מהמוצר – האם באמת שווה לנו להילחם בשם הדרת הנשים? ובכן, התשובה היא לא, כי איננו רוצים את דמות האישה על המוצר מלכתחילה. האישה צריכה להיות כמו הגבר ולא להפוך אובייקט לפרסומות.

מלחי סלית היא חברה בת של תעשיות המלח לישראל בבעלותה של בעלת ההון שרי אריסון. מדוע אריסון מעולם לא תהתה, כאישה בעלת תודעה, על כך שהחברה בבעלותה מצמצמת את דמות הנשים למטבח? הרי אריסון, במעמדה, יכלה לשנות את אופי החברות בבעלותה, וצעד כזה היה יכול להיות צעד מתקן לקראת שינוי תפיסות מגדריות בישראל (באמצעות שינוי הדימוי במוצרי האוכל, בתרבות ובכלל). מדוע חברת סלית לא חשבה על הורדת דמות האישה ממוצריה? כנראה עדיין יש תפיסות גבריות שלא עוזבות אותנו, גם כחלק מהמשכיות היסטורית וגם כאשר נשים מעורבות בעולם העסקים הנתפס גברי.

חלק קטן מהדיון הציבורי בפרשה: הציוצים מרשת הטוויטר
חלק קטן מהדיון הציבורי בפרשה: הציוצים מרשת הטוויטר

ברשת החלו מייד להתבדח, להתעצבן ולהכפיש את הלובי החרדי שלכאורה גרם להסרת האיור, אך בדיקה מהירה העלתה כי אין כאן איום בחרם של חברות חרדיות, דתיות ואורתודוקסיות מסוג זה או אחר. ההפך. היתה זאת חברת סלית שהחליטה באופן נקודתי על בידול המוצר בחג הפסח. הבדיחות שרצו ברשת על סמך ההנחה שחרדים גרמו להורדת דמות האישה חשפו גם הן תפיסות שמרניות. קל מאוד לקפוץ למסקנות בתוך רוח הזמן שבה נשים נדרשות לא להופיע על שלטי חוצות באזורים שבהם מתגוררים חרדים, לא לשיר בטקסים צבאיים ועוד.

דווקא בנקודה של הסרת דמות האישה ממוצרי המלח יכולנו למצוא קואליציה מיוחדת במינה. מצד אחד, הפמיניסטים שירצו להיפטר מהשיוך המגדרי בין אישה למטבח. מצד אחר, גופים שמרניים שירצו לשמור על הדרת דימוי האישה ממרחב ציבורי; אך קואליציה שכזאת לא נוצרה. ולרגע דווקא התומכים הגדולים בהשארת דימוי האישה על מוצר המלח היו אלו שבאים מהשמאל החילוני. כך יצא שאותו סימן היסטורי להדרת נשים בחברה החילונית (האיור) נדרש להישאר. ודווקא החוגים החרדיים לא היו מעורבים בהחלטה של חברת סלית. בתוך קומדיה של "טעויות" שכזאת נזדקק למחשבה אחרת. אנו צריכים להפסיק לדחות את האחר בחברה. שהרי קל מאוד לאחד ציבורים שונים סביב שנאת האחר, במקרה הזה שנאת חרדים, אך בדיקה מורכבת של הדברים תגלה לנו שעלינו להיות חרדים יחדיו מהופעת עקרת בית עם סינר על מוצרי מלח.

הדעה התפרסמה לראשונה בדעות ישראל היום ובוואלה – תודה לבת זוגתי שהאירה את עיניי כהשראה לרעיון המרכזי במאמר זה Ayala Hananel

5 תגובות בנושא “מדוע אנו צריכים איורי נשים על מוצרי אוכל

  1. זאת ועוד – מדוע אנחנו צריכים תמונות בני אדם על שלטי חוצות? (אם בכלל צריך שלטי חוצות?). אם זה מפריע לקבוצה גדולה של אנשים – ולא משנה מי ולמה – אז למה לא לכבדם? אדם בוחר אם לקרוא עיתון, אם לראות טלוויזיה, אבל שלט החוצות או אריזת המלח נכפים עליו.

    מה שלא מקובל הוא הסרה של תמונות נשים, כשמשאירים תמונות גברים.

    אהבתי

  2. תודה חמוטל.

    דודי, יש בינינו ויכוח? לא הבנתי? אני מתנגד לשלטי חוצות מלכתחילה. אבל אם אפשר לשלוט בדימוי אז להוריד את אלו שמצמצמים את הווייתנו.

    אהבתי

  3. לא, אין בינינו ויכוח.

    ציינתי, שאריזת המלח דומה לשלטי החוצות בכך שהיא נכפית עליך למעשה. זאת, להבדיל מפרסומות במקומות אחרים כמו עיתון או אתר אינטרנט שאפשר לא לקרוא, או נניח על אריזת מוצר פחות בסיסי ממלח, שאפשר פשוט לא לקנות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s