המהפכה הדמוקרטית בסוריה לא תשודר בטלוויזיה הישראלית: אסד כבד עומד לרדת בבוטלגים שמואלופיים

ביום שישי (19.10) אני יושב וצופה בטלוויזיה בכל ערוצי החדשות. ואני נפעם אין כמעט שום אזכור רציני, עמוק ומרכזי למהפכה הסורית שגובה עשרות אלפי קרבנות ונמצאת לידינו. לשמחתי בכבלים,אני יכול לצפות ב-CNN או בחדשות הצרפתיות וב-BBC והם מעדכנים בכל רגע מה קורה כמה קילומטרים מביתי… המבט שלי למהפכה הדמוקרטית בסוריה הינה מבט פוליטי ולא מעניין אותי רק האיום על ישראל והשאלה הצבאית. לי חשוב שאזרחי סוריה ישתחררו מהרודן שטובח בהם. זאת אחת הסיבות שארגנתי ביחד עם מוחמד אגוואני את ההפגנה מול שגרירות ריסה בעזרת גרילה תרבות.

צפו: מהדורת הטלוויזיה החברתית


אל תאמר שר הביטחון, אמור שר המלחמה / מתי שמואלוף

איפה הייתם ילדים קטנים
בבית הקברות, או שאכלתם סרטים
הייתם במגרשי הכדורגל של המתים
הייתם כלואים באח הגדול ללא חוק וכללים
הייתם שתויים כשהמנהיגים שברו את הכלים
הייתם מפגרים, כשהגנרלים היו חכמים
הייתם שקטים, כשהטילים ירדו ועוד נופלים

עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט
אסד כבד עומד ליפול

ואיפה הייתן ילדות קטנות,
נלחמתן על הדגל, בזמן שזיינו לכן את האימהות
בהטרדות, אונסים והתנכלויות
אבל בינתיים החונטה של הזין, השתינה עלינו בקשת
הרחם שלכן הפך לכוס של האימא של הצבא, המשטרה, השבכ, המוסד והמדינה
והוא הוציא משם, פצצות רפאל יפות, פיתוחים מרהיבים של הבני זונות של המשפחה

עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט,
אסד זחוח עומד לרדת

ואיפה היית מתי שמואלוף
איפה היית כשנפלה הפצצה
האם אהבת, האם חיבקת, האם נשקת
האם קראת למישהי נשמה

איפה היית מתי שמואלוף
כשהתרסק עתידך
האם נתת לעם את גופך, ולחיים את נפשך
האם ישבת בכלא, או שנפלת עמוק מתחת למלחמה

עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט
אסד אומלל עומד להתרסק

***
במסגרת רענון, שיפוץ וניקיון האתר מצאתי מספר בוטלגים שמואלופיים שלא פורסמו בסוף ב"למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים". שירים אלו פורסמו לפני מספר שנים ב"פי האתון" – עיתון הסטודנטים הירושלמי והפכו לשירים אחרים אבל זכרם לא פג מזיכרוני.

בוטלגים שמואלופיים נוספים היו אמורים לצאת ב"אוצרות של זעם" (שהפך ל"למה אני לא כותב…" והתפרסמו בגיליון 36 של אופקים חדשים, עורכת: איריס הרפז, מאי 2007.

1. מִתּוֹךְ מְחִילוֹת הָאֲנִי,

הִתְחַמַּקְתִּי מֵ"הָאֲנִי" שֶׁלִּי
בְּצוּרוֹת שֶׁל שִׁבְרֵי זְכוּכִיוֹת
שֶׁשָׁכְחוּ לְהַקְלִיט אֶת שְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה
בַּוִּידֵאוֹ שֶׁל זִכְרוֹנִי.

בָּרֶגַע שֶׁהָיִיתִי עֵירוֹם מֵהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה
קִבַּלְתִּי הוֹדָעָה שֶׁאַקְלִים מַשְׁהָדִי-בַּגְדָדִי
תָּמִיד שָׁלַט
בִּי.

נִסִּיתִי לְהִתְחַמֵּק מֵהַמַּרְאָה הַשְׁלֵמָה
שֶׁנָזְלָה מִתּוֹךְ פָּנַי
הִזְמַנְתִּי מֵהַמְּדִינָה וְהַשּׁוּק אֶת מִי שֶׁהָיִיתִי
וְחֹרֶף קֵירַב "אוֹתִי" אֵלַי.

2. מָתַי נִתְנַשֵּׁק כְּזָרִים בֵּין הֲרֵי הַשּׁוּף, שְׁדֵרוֹת, דהאיישה וְקִרְיַת שְׁמוֹנָה?

בְּדִיּוּק כְּשֶׁנִּפְרַדְנוּ הִתְחִילָה מִלְחָמָה
אַתְּ יוֹדַעַת כְּשֶׁ"אֲנַחְנוּ" הָלַכְנוּ נֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים, הַתַּעֲנוּג וְהָהֶרֶס גָּדְלוּ יוֹתֵר
טִילִים נִשְׁלָחִים אֶל(עַל) אִמָּא שֶׁלָּנוּ, כְּשֶׁהִיא פּוֹגֶשֶׁת אֶת הַיֶּלֶד הַמֵּת
וְלִבּוֹ נִרְצָח בִּלְבָנוֹן וּבְעָזָה – כְּשֶׁהוּא פּוֹחֵד אֶת זֶה.

3. רָצָה עִם הָעַרְבִים

וָואלָק, יָא אִיבְּנִי, סַבָּא שֶׁלְךָ חֲבָל שֶׁבָּא,
הָיָה עָרָאבִּי, אִילָבּוּ פִי אָל עִירָאק

אָנָא, פִי אֶל פָרְהוּד, רָצָה עַם עִם
הָעַרְבִים, לֹא פָּחַדְתִּי, נִרְאֵיתִי כְּמוֹ עַרְבִית

4. אַפְטֵר שׁוֹק

יֶשׁנוֹ רֶגַע בְּסִנְדְרוֹם פְּגִישָׁה
שֶׁבּוֹ אַתָּה נוֹגֵעַ לִשְׁנִיָּה
בְּמָה שֶׁמּוּלְךָ

מְצִיצָה אֲרוּכָּה שֶׁל שַׁמְרָנִים וְלָחוּת שֶׁל כִּבּוּשׁ
לִקְלוּק עִם שֵעָר מֶמְשַׁלְתִּי וְנוֹזְלִים שֶׁל עֹנִי

הָהִשְׁתּוֹקְקוּת מְקוֹרָהּ בַּמַּרְאָה
שֶׁהֶעְמִידוּ הִשְׁתּוֹקְקוּיּוֹת אֲחֵרוֹת
וְאָמְרוּ זֶה אַתָּה.

 

5. יֵשׁ לָנוּ אֹסֶף שֶׁל מַצִּתִּים
וְהָאֵשׁ הָפְכָה לֹא פּוֹלִיטִית
מִתְבָּרֵר שֶׁיֵּשׁ דְּרָכִים אֲחֵרוֹת
לְהַבְהִיר מְדוּרָה בַּגֵּיהֵינוֹם.

הָיִיתִי פַּעַם מַצִּית לֹא קְטָנָה
וּמָה שֶׁאֲנִי נִשְׁאַר מִמֶּנִּי זוֹ
מוֹדָעָה שֶׁל חִפּוּשׂ
קְרוֹבִים

מִדֵּי פַּעַם אֲנִי חֲצִי לֶהָבָה בִּמְלוֹא הַחֲשֵׁכָה בַּשְׁכוּנָה
אֲבָל מַחֲנוֹת הַפְּלִיטִים שֶׁל גִּצַּי הִתְרַחֲקוּ
מֵאֲחוֹתִי.

6. אַפְרִיקָה

תַּחַת לֵיל הַשֶּׁקֶט שֶׁל הַשְּׁכוּנָה
תַּחַת מַסְלוּל הַנְּסִיעָה לָעֲבוֹדָה
בְּתוֹךְ בָּתֵּי הַסֵּפֶר
יֶשְׁנוֹ חֶטְא אִלֵּם
אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מְחִיר
הַנּוֹרְמָלִיּוּת, אֲנִי מַכִּיר
אֶת הַגְּבוּל הָאָסוּר.

7. אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַצְּעִירִים הָאֵלּוּ

שׁוֹכְחִים כָּל כָּךְ מָהֵר
אֶת מָה שֶׁנִּשְׁכַּח בְּבַת אַחַת בִּרְגָעִים מַפְחִידִים
וְזוֹכְרִים רַק אֶת מָה שֶמַּבִּיט אֲלֶיהֵם מֵהֶעָתִיד
לוּ רַק יָדְעוּ
שֶׁהַזִּכָּרוֹן לְעוֹלָם לֹא מִתְמַלֵּא
מֵהֶעָתִיד

כָּל שׁוּק הַתַּרְבּוּת מִתְקַדֵּם לִקְרַאת
הַצְּעִירִים שֶׁיַּזְכִּירו לוֹ אֶת הַמְּבוּגָרִים
וּכְשֶׁהֵם מַזְכִּירִים אוֹתָם – אָז אֲנִי קָם וְאוֹמֵר
שֶׁצָּרִיך לִמְחוֹת אֶת הַזִּכָּרוֹן וּלְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ

וּכְשֶׁהֵם מַקְשִׁיבִים לִי לְרֶגַע
הָחִפּוּשׂ אַחֲרֵי הַבָּא בַּתּוֹר
הוֹרֵג אֶת כָּל מָה שֶׁהִזְכַּרְתִּי
וַאֲנִי הוֹפֵךְ
לְזִכָּרוֹן

8. יֵשׁ לִי זְמָן פָּנוּי לִהְיוֹת עָסוּק

אֲבָל מַחֲשָׁבוֹתַי נוֹדְדוֹת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם
הָיִיתִי רוֹצֶה לִנְדוֹד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אַחֵר
וְשֶמַּחֲשָבוֹתַי יִשַּאֲרוּ בַּמָּקוֹם בּוֹ אֶהְיֶה.

אֶתְמוֹל הִצִּיעוּ לִי לִסְגוֹר וּלְהַשְׁאִיר
דֶּלֶת פְּתוּחָה הַלְוַאִי שֶׁיָּכוֹלְתִּי
לַעֲבוֹר וּלְהַשְׁאִיר מִרְוָח .

9. אֵין עַצְמָאוּת בַּגַּן

רֹאש הַמֶּמְשָׁלָה לֹא יִהְיֶה גֵּי
הוּא רַק יַחֲלוֹם עַלַי לִפְנֵי וְאַחֲרֵי
וְאִם הוּא כְּבָר יֵצֵא מֵהָאָרוֹן
וְהַכְּנֶסֶת תִּכֵּנֵס לַגַּן
אָז תִּהְיֶה בְּעָיָה שֶׁהֲרֵי אוֹכֵל בַּתַּחַת
לֹא בּוֹחֵל בִּיהוּדִים.

אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִתְחַתֵּן בַּכְּנֶסֶת עִם רֹאש הַמֶּמְשָלָה,
אֲבָל אֵין עַצְמָאוּת לְאוֹכְלִים
כָּמוֹנִי וּבְעֶצֶם
לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה גַּם אֵין עַצְמָאוּת
בִּלְעַדַי.

10. דִּבַּרְנוּ עַל הַצַּלַּחוֹת שֶׁבַּכִּיּוֹר שֶׁלֹּא נִשְׁטְפוּ וְהֵחֵלוּ הַמִּלִּים לְקַבֵּל חַיִים מֵאִתָּנוּ
וְנָגַעְנוּ בַּאֲבָק הַמִּצְטַבֵּר בֵּינוֹת הַנִּקּוּד
וְנִדְמֶה כִּי הִצְלַחְנוּ
לְחַדֵּד אֶת הָעִפָּרוֹן
בִּזְמָן שֶׁהַחוֹד נִשְבָּר פַּעַם אַחַר פַּעַם

12. הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הִיא לא זוֹנָה מִזְרָחִית.

אֵין זוֹנוֹת אַשְׁכְּנַזִּיּוֹת
מַבִּיטוֹת מִתּוֹךְ
עֵינֵי הַזּוֹנוֹת
הָרוּסִיוֹת,
יֵשׁ עוֹבֵר אֹרַח.

13. הַסִּפְרוּת הִיא שׁוּק זַיִן

בְּלִקּוּי יָרֵחַ שֶׁל בֹּקֶר
מִתְגַּבֵּר רָצוֹן לְחִבּוּק מִמְסָדִי עָמוֹק
נְשִׁיקָה קְטָנָה עַל הַשִּׁיר

בּשׁוּלֵי הַגְּלִימָה שֶׁל בְּרֵנֵר
בִּרְסִיסֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁל נָקָאש
בַּמַעְבָּרָה שֶׁל בָּלָס
אַרְמוֹן לָבָן נוֹצֵץ בַּלְבָנָה

מִפִּיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ לְשְׂדֵרוֹת שֶׁל אָדָף
לְמַעֲלוֹת שֶׁל שִׁילֹה
לַיְּשִׁיבָה שֶׁל קָצָב
לְתֵל אָבִיב שֶׁל בַּרְעָם
בְּסוֹף הַדֶּרֶך – מְסִיבַּת הָאָסִיד שֶׁל נְעוּרַי
נוֹתָר בֵּית כְּנֶסֶת

מוֹאִיז לְצִדִּי
הָאֶחָד סוֹמֵק
הַשֵּנִי אֶלִיאָס
בֵּרְדָה וְבֵּהָר מִקָּדִימָה
בִּרְשִׁימוֹת שִׁוּוּקִיּוֹת אֲנִי חָג בְּסִחְרוּר נֶשֶׁק גִּמְלָאִי תְּמִידִי
זָעַקְתִּי אֵיפֹה הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ וְהַסִּפְרוּת עֲדַיִן כְּמוֹ טַבַּעַת מִזְרָחִית
עֲדַיִן לֹא מִתְנוֹסֶסֶת עַל קוֹלָה שֶׁל כֻּלְת'וּם בְּגַלֵּי
צה"ל וּשְׁמָה זָר לַדּוֹר
שֶּלָּנוּ

14. בְּאַשְׁכְּנַזִּית סַמְבּוּסָק

קָשֶׁה לֶאֱהוֹב שָׂפוֹת זָרוֹת כְּשֶׁהַפֵּה בְּעֶצֶם
זָר בְּבֵית כְּנֶסֶת מָלֵא בְּאִּפּוּר מְנֻקָּד
בְּאַשְׁכְּנַזִּית סַמְבּוּסָק
מִּתְפּוֹרֵר


ובפינת הנוסטלגיה – בשנת 2007 עם הופעת "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית" הגענו באסופה עד שער של "24 שעות" בידיעות אחרונות – זאת בזכות העבודה הנפלאה של עירית אלקבץ ב"עם עובד"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s