מסעותיו עם עצמו: הרים ונהרות לעולם: רשימות מסע / דן דאור; עם עובד, 264 עמודים

פרק ראשון של הספר בוואלהרשימות המסע של דן דאור המנוח עסקו בתרבויות זרות, אך האירו גם את נבכי נפשו שלו

חוקר הספרות עמרי הרצוג טען כי "דמויות בספרות העברית אינן נוטות לנטוש את גבולות ארץ ישראל, שמגדירים גם את גבולות הדגם הלאומי של הספרות המקומית. אולם כאשר הן עושות זאת, חציית הגבולות שלהן מבקשת אך ורק לסגור את הפרצות, לשקם את הגבולות המחוללים ולהצביע על חשיבותם ומרכזיותם המדומיינת בתרבות הישראלית, שכידוע עדיין לא הגדירה לעצמה גבולות לאומיים יציבים." דבריו ריחפו מעלי עת שקראתי את אסופת רשימות המסע של דן דאור ז"ל. דן דאור נסע הרחק למזרח ולמערב, אך נשאר קרוב דרך הדיאלוג העמוק ובאמצעות השפה והמשקפיים המיוחדים שדרכם הוא בוחן את האחר וגם את עצמו. לעיתים הוא נשאר ברמה הפילוסופית המופשטת ולעיתים הוא נכנס אל תוך הפרטים הקטנים של ההיסטוריה, התרבות והשירה. עבודתו כמתרגם מהשפה הסינית ניכרת בספר, הרווי תרגומים משפות רבות ואחרות, מה שמעשיר את חוויית הקריאה.

לעיתים דאור כותב בצורה ביקורתית מאוד לגבי המקום שבו הוא מבקר. למשל, כשהוא נוסע ליד ושם בירושלים, הוא קובע שתפיסת המרחב של מוזיאון השואה הזה אינה מסתפקת בתיעוד, שעל חשיבותו אין עוררין לצורכיהם של חוקרים, שיעבדו אותו לספרים שקהל רחב יותר יוכל ללמוד מהם, אלא "שואפת לספק – באמצעות החלל הזרוע מבנים וכיכרות ואנדרטאות ושדרות – לכל אזרח או אורח חוויה מרוכזת, מין מסע מודרך לגיהינום וחזרה. למה? דומה שזכר זוועות השואה יישמר טוב יותר במסמכים, ספרים, יומנים צילומים, סרטים, הקלטות"…

נוסף על כך, דומה שדאור כלוא בתוך הטענה התרבותית שגורסת כי טרם מגיע אדם לארץ כלשהי כתייר זר, עליו לקרוא ספרים עליה ולהצטייד בידע מוקדם, אך בסופו של דבר אנחנו יוצאים מתוך הספרים אל העולם. התייחסות זאת באה לידי ביטוי כשדאור מציע לקורא, לפני שהוא מגיע לליסבון, להצטייד בכתביו של פרננדו פסואה, אחד מגדולי המשוררים הפורטוגלים של המאה העשרים. לפרקים, דאור הכותב, המתבונן והמטייל, אינו מצליח לזהות את אמונתו החילונית המטריאלית ולהתנתק ממנה כשהוא נוסע לנתיבות בישראל וללורד בצרפת, וכן למקומות פולחן אחרים בעולם.  על העולים לרגל, לדוגמה, הוא כותב – "הם בדרך כלל אנשים פשוטים, וצורכיהם פשוטים: קצת יותר בריאות, קצת יותר פרנסה; והאמונה שלהם באפשרות של חסד היא לא בלתי מותנית. ניסים אמנם קורים – אדם נרפא ממחלה חשוכת מרפא, או מתעשר, בשל טובו של האל או הקדוש – אבל לא בלי מאמץ קטן מצידו של המאמין."

מקריאה זהירה ברשימותיו של דאור המנוח – איש שתרם רבות לספרות העברית – עולה, אם כן, תחושה שהוא מבין יותר את העולם כולו מאשר את גבולות תודעתו שלו.

הרשימה התפרסמה לראשונה בתרבות וספרות ישראל היום

חזרתי מפסטיבל "ימי שירה במדבר" בשדה בוקר. זאת השנה החמישית שבה אני משתתף בפסטיבל כחלק מקבוצת הצעירים של כתב-העת מעין וצ'יקי. הופענו ארבע פעמים ובהצלחה רבה. גולת הכותרת, הייתה ההופעה של הראפר קלקידן מיבנה. הנה קליפ שלו
חזרתי מפסטיבל "ימי שירה במדבר" בשדה בוקר. זאת השנה החמישית שבה אני משתתף בפסטיבל כחלק מקבוצת הצעירים של כתב-העת מעין וצ'יקי. הופענו ארבע פעמים ובהצלחה רבה. גולת הכותרת, הייתה ההופעה של הראפר קלקידן מיבנה. הנה קליפ שלו

 

מהדורה שנייה של עבודת גילוי ניתנת לרכישה בחנות האלטרנטיבית של אינדיבוק. לחצו על התמונה ורכשו לכן עותק

מהדורה שנייה של עבודת גילוי ניתנת לרכישה בחנות האלטרנטיבית של אינדיבוק. לחצו על התמונה ורכשו לכן עותק

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s