זרמי העומק של הישראליות

Here is a natural cave formation in the Natural Bridge Caverns near San Antonio, TX. With the right treatment it looks kind of like a volcano that is about to erupt. | Volcano Cave By elmas156 cc: flickr

"אני לא מצטער שהצבעתי בל"ד. אין דרך אחרת מלבד לאפשר את הדמוקרטיה הדו-לאומית. אי אפשר לדבר על עניים ולשכוח מהערבים. אי אפשר לדבר על רב-תרבותיות בזמן שאסור לזכור את הנכבה. וגם אם לכאורה שאלות אלו יידחקו גם בממשלה הקרובה לשולי השיח, עדיין אלו הם זרמי העומק של הישראליות."

"לא ייצא לנו שומדבר מתאוות אשכנז. פאק לפיד אנד דה לובן" – כך הרגשתי בערב הבחירות. ידעתי כבר שבמרצ ובחד"ש לא היו נציגים מזרחים במקום ריאלי. כי במקום שיח על סדר יום חברתי, אנו מקבלים "הקלה בנטל".

בנט הכריז ש"אין יותר אשכנזים וספרדים" משום שכולנו יהודים, אך מאחורי קריאתו מסתתרת שלילת הלאומיות הערבית. לפיד הגדיר כי לא יישב עם זועביז. המחנה הערבי-יהודי סומן כמסוכן וגולם בגוף של ח"כ חנין זועבי. ומדוע? כי היא העיזה לשבור את המצור על עזה. כך שוב יצא שהאויב של מעמד הביניים בישראל הוא האוכלוסייה הפלסטינית המוסרית בישראל ובשטחים. לא סתם נבחרה אשה. דרכו של המאצ'ו האשכנזי לכונן את עצמו הוא דרך תיוג האשה הערבייה כערפדית. זועביז, כמו זומביז, היא חיה-מתה. לפיד מתנער משאלות של זהות ושל מעמד נמוך ורב-תרבותיות רק לטובת "קצת עזרה מידידיו" כמו נוני מוזס ובעלי ההון. אבל מדינת רווחה לא תצמח מתמהיל של ליברמן-ביבי-בנט-ולפיד. והמאבק הבא יהיה מיואש יותר.

אם אתם הולכים לממשלת אחדות לאומית, תישארו שם

אנחנו חייבים אופוזיציה לוחמת שיכולה להפיל את הממשלה ולא לעשות חיים קלים כמו שעשו מפלגות קדימה ועבודה. שלי יחימוביץ, מנהיגת השמאל, לא הכירה בכישלון העצום של מדיניות הזיגזג שלה. היא לא הצליחה להרחיב את המחנה אלא צימצמה אותו ואת האפשרות לשינוי. פרץ, בזמנו, הביא קהלים חדשים לעבודה בעיירות פיתוח. את מי הביאה יחימוביץ? יש לה נבחרת מדהימה, ובכל זאת היא ביקשה לפנות לימין שלא בחר בה. וכשחזרה ואמרה שלא תשב עם נתניהו, כבר היה מאוחר מדי. כלכלניה כתבו תוכנית כלכלית יפה, אך בסיסי הכוח שלה הם חולדאי ועיני. ובכל זאת, אולי תצמח ממנה מנהיגה אחרת.

אני לא מצטער שהצבעתי בל"ד. אין דרך אחרת מלבד לאפשר את הדמוקרטיה הדו-לאומית. אי אפשר לדבר על עניים ולשכוח מהערבים. אי אפשר לדבר על רב-תרבותיות בזמן שאסור לזכור את הנכבה. וגם אם לכאורה שאלות אלו יידחקו גם בממשלה הקרובה לשולי השיח, עדיין אלו הם זרמי העומק של הישראליות.

הדברים התפרסמו כחלק מפרויקט מרתק של אתר "העוקץ" – אפטר פארטי: כל מיני מחשבות רעות וטובות לציון סיומה של מערכת הבחירות והשקת הפרלמנט הישראלי, טייק 19. פרויקט מיוחד

יודית שחר מזמינה:

לחצו על התמונה

מה דעתכם/ן על זרמי העומק של הישראליות?

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על זרמי העומק של הישראליות

  1. דרור BDS הגיב:

    קצר מדי. כשכותבים מעט מדי, לעתים מועבר מסר הפוך מהדברים אותם התכוון הכותב להעביר. כך קרה גם כאן, ותעיד כאלף מלים (החסרות כאן) התמונה האומללה אותה בחרת לשים ברשימתך זו.

    "ידעתי כבר שבמרצ ובחד"ש לא היו נציגים מזרחים במקום ריאלי. כי במקום שיח על סדר יום חברתי, אנו מקבלים "הקלה בנטל"".
    ב30 בינואר 2013 נזכרתי במאמרו המכונן של מאיר עמור – ההיסטוריה המושתקת של הסירוב החברתי. אורלי וילנאי פרסמה רשימה שנדחקה כמובן אל עמודיו הפנימיים של הארץ, תויגה כרשימה בנושאי חינוך וחברה, ונעלמה מסדר היום. איני מתייחס לסדר היום של הציונים. אין שום טעם להתייחס לסדר יומם של הציונים. אני מתייחס לסדר היום של היהודים אנשי חד"ש, אשר לצערי אני רואה בהם יותר ויותר אויבים ופחות ופחות שותפים לדרך המאבק.

    כך נכתב: "הצבא לא מניח לחייל שברח כדי לסייע למשפחתו" (כותרת)
    "צה"ל מחפש אחר בנה של מיטל, החולה בסוכרת קשה. אבל אולי עדיף לעזור לבחור שברח כדי להיות עם אמו ואחיו שחיים במחסור" (כותרת משנה).
    ""רק תעזרו לבן שלי", היא מתחננת לפני כל מי שמוכן להאזין, ובכוחותיה הדלים מנסה להפוך כל אבן כדי להציל את נפשו המיוסרת.
    …לכאורה, דינו של הבן לשבת בכלא. לפני שנה וחצי, עם תום הטירונות בחיל הים, הוא ברח מהצבא, נמלט הביתה…הצבא מחפש אותו דרך קבע כדי להשליכו למאסר, הוא מתחבא, למעשה חי כאדם שאינו קיים. בקופת חולים הוא אינו מוכר והוא לא יכול לעבוד, ומצבו הנפשי הולך ומידרדר. דיכאון קליני והתקפי חרדה הם רק חלק מהסימפטומים. וכל זה קשור למצב האיום שבו נמצאת המשפחה…. מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל לא מנהל מו"מ עם עריקים, ועל החייל להסדיר את מעמדו". (קישור1)

    די בזאת כדי להסיר את התמונה בה נראים יחדיו זועבי וניצן הורביץ – תומך נלהב של שוויון בנטל – תחת הכותרת 'הזועביז'. יאיר אסולין הוא היחיד(!) בעיתון הארץ שהתייחס לידיעה של וילנאי, אלא שגם הוא מתעלם ממאמרו של מאיר עמור: "בשבוע שעבר כתבה אורלי וילנאי במדור שלה על חייל שברח מהצבא כי הוא לא מצליח (לא יכול) להסתדר עם המערכת הצבאית ("הארץ", 30.1). חוסר היכולת הזה נובע, כמובן, גם מהעובדה שיש לו אמא חולה שמטפלת לבד באחיו הקטנים. אבל זה, בסופו של דבר, רק תירוץ. "הבן שלי אף פעם לא היה ילד של מסגרת, אבל הוא כל כך השתדל", אמא שלו אומרת, "הוא לא היה מסוגל". לכן הוא בורח".
    לאסולין היה יותר חשוב להגיד: "שירות צבאי הוא דבר חשוב. מאוד. כרגע הוא צורך קיומי של מדינת ישראל. עוד חשוב להגיד: יש כאלה שלא יכולים לשרת. ולא, זה לא הופך אותם לדפוקים. החיים הרבה יותר מורכבים מזה".
    מתוך: שקר ושמו שוויון בנטל, הארץ (קישור2).

    אך לא ניצן הורביץ הוא המטריד אותי בתמונה המשותפת. מדובר, כידוע, בציוני קיצוני שנראה בהפגנה למען שוויון בנטל כשהוא סוחב אלונקה צבאית יחד(!) עם פושע המלחמה(!!!) אבי דיכטר. ממנו ומשאר תומכי מרצ אין לצפות לדבר ולחצי דבר. אך מה עושה דב חנין תחת הכינוי המחמיא 'הזועביז'? לפני שנברר האם חנין יצא גם הוא ממה שמכונה טקס ההשבעה, כמו שאר הזועביז, כשהושמע ההמנון הציוני בפרלמנט הציוני, נברר מה עמדתו לגבי הסרבן נתן בלנק. עוד נברר האם מי מהתומכים בסרבן נתן בלנק ציידו אותו בספרו של סמי שלום שטרית – תולדות המאבק המזרחי בישראל, והאם התבקש ע"י מי מהם לאתר עוד ועוד "בנים של מיטל" – שם כללי לקבוצה של עריקים אשר נסיבות חברתיות סביבתיות לכאורה, הפורענות הציונית-אשכנזית הפוליטית בטחונית למעשה, אפילו שם לא נתנה להם, ממש כמו מחיקת שמן ופניהן בכיסוי התקשורת למעשי אונס ותקיפה מינית.

    בשנות ה90 ישבתי שלוש פעמים בכלא הצבא הציוני כחייל סדיר ועוד פעם, הרביעית, כחייל מילואים. לאחר כליאתי הראשונה (סירוב לירות פגז לתוך שטח לבנון) סברתי כי מגיע לי, לקראת ישיבתי השנייה בכלא (סירוב לשרת בחברון), חופשה. אלא שלא רק נציגי הצבא הציוני סברו כי "צה"ל לא מנהל מו"מ עם עריקים, ועל החייל להסדיר את מעמדו" , גם אנשי 'יש גבול' אליהם פניתי אז נתנו לי הסבר זהה. היום מתפרסם באתר הגדה השמאלית הודעת תמיכה בסרבן נתן בלנק: "…רווח והצלה יבואו לנו מצעירים בעלי חזון הומניסטי כמו נתן בלנק בן ה-19 הכלוא עתה בכלא 6 הצבאי בעתלית בגין סירובו להתגייס לצבא הכיבוש הישראלי. זו תקופת כליאתו החמישית וס"ה ימי מאסרו מסתכמים ב- 80 ימים. במדינת ישראל שטופת זימת המלחמה והכיבוש, בה שוטפים את מוחם של ילדים מגן טרום חובה ועד סוף תיכון על חשיבות השירות הצבאי… על אף המכבש האדיר הזה, צומחים פרחים מלבלבים, יפים, מדיפים ריחות משכרים של אהבת חיים, בניגוד לצחנת המוות שמשדרת מכונת המלחמה הישראלית.
    …היה לי הכבוד להיות אחד מחבריו ותומכיו מתנועת "יש גבול" שעלו ביום שבת (2 בפברואר 2013) להר המשקיף על הכלא ולקרוא בקול רם "נתן כל הכבוד" ו"אל ייאוש עוד נגמור עם הכיבוש". (גדעון ספירו)

    אך גם מדב חנין ותומכיו האשכנזים – אשכנזים תומכי חד"ש – איני מצפה לדבר. הם כבר הוכיחו מעל לכל ספק סביר כי פניהם אינו לדיון פוליטי ענייני אלא לדיונים תיאורטיים עקרים על משנתם של ז'יז'ק ודרידה ושאר מופלאים. על שטרית, עמור, אורלי נוי ואחרים מעולם לא שמעו, ואם שמעו, מעולם לא התייחסו לטענותיהם. לא כך הדבר עבור תנועת תראבוט-התחברות. פני אלו לשלום, אפילו עם תומכי בל"ד ה"לאומניים", ובכל זאת גם הם לא מציעים הסבר מניח את הדעת לתמיכתם המבישה בתנועת חד"ש. תמיכתם של אלו בחד"ש תמשיך לגרום נזק הגדול מהתועלת של כל פועלם המבורך. בהיעדר כל אופציה טובה יותר (זה תפקידם של היהודים, לא של הפלסטינים) על חברי תראבוט לדרוש מנתן בלנק רשימה שמית של כל אותם סרבנים חברתיים – יש מאות כאלה בכלא שש ובכלא ארבע בכל רגע נתון – ולהתחיל לפעול לפי מתווה מאיר עמור. אחרת אין בישיבתו של נתן בלנק בכלא הציוני שום תועלת אלא רק התקרבנות צדקנית המייתרת את קריאתו של חררדו לייבנר "להמשיך, להרחיב ולהעמיק את פעולת הבסיס במאבקים חברתיים ולעבוד על פיתוח הכלים הפוליטיים של השמאל הפוליטי-חברתי יחד איתם". (אפטר פרטי, העוקץ)

    ואת התמונה שפירסמת יש להסיר לאלתר.

    אהבתי

  2. יובל גלעד הגיב:

    אחרי שלפיד חשף את פרצופו היהיר והאמיתי שניות אחרי הבחירות עם הערת הזועביז, ועוד יותר אחרי שביקש סליחה
    מטיבי, אני חושב שבחרת נכון והצבעת בל"ד, אם כי גם איני מצטער שבחרתי חד"ש. בכל מקרה, הצעתי מפוסט קודם
    שרירה וקיימת – לא לפילוג בשמאל, איחוד כוחות של המפלגות הערביות פלוס מרצ אם יתעוררו מהאליטיזם הסנובי
    פלוס עבודה וכל מי שיהיה מוכן להתאחד סביב מפלגה שמרכזה ערביי 48 ותחרוט על דגלה דו קיום שיקבע על ידי
    כל מי שלא שונא ערבים במדינה הזאת, שזה להערכתי, במידה והמפלגה שכנע את ערביי תעודת הזהות הכחולה
    שזקוקים לעזרתם, 35 מנדטים, שזה כוח משמעותי
    ביותר בתור התחלה.

    אהבתי

    • דרור BDS הגיב:

      הצעתי היא הרחבה של הצעתך, כפי שכבר כתבתי לך בפוסט הקודם שלך: איחוד כל המפלגות הדמוקרטיות או החרמת הבחירות. ראה בהרחבה את תגובתי לראובן קמינר – חד"ש מול תוצאות הבחירות 2013 (הגדה השמאלית) ותגובותיי לאפטר פרטי, העוקץ.

      ממליץ לך לקרוא בדף הפייסבוק של נדב פרנקוביץ את תרגומו למאמר שהתפרסם באתר חד"ש, וכן את הדיון בעניין זה בדף של אורלי נוי. אני עדיין סבור כי הצבעה לחד"ש גורמת ליותר נזק מאשר תועלת, ואילו הצבעה למרצ כמוה כיריקה בפרצופם של כל סרבני השטחים (שנות ה90) וסרבני הגיוס (אוקטובר 2000 ואילך).

      אני דרך אגב הצבעתי לדעם, לא לבל"ד.

      אהבתי

  3. יובל ג. הגיב:

    אוקיי, דעם או בל"ד או חד"ש, העיקר להקים איחוד מפלגות דמוקרטיות, על זה יש הסכמה, או באמת להחרים.

    אגב, האם הדמיון הפונטי בין ל-פיד ללה-פן מקרי?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s