המראה השחורה של בוקי נאה

בוקי נאה במועדון הדאנג'ן, 2010

לאחרונה התעוררה מחאה חדשה של פעילות פמיניסטיות כנגד סיורי הלילה של העיתונאי בוקי נאה שמציג את "הנערות העובדות" של דרום תל אביב. עיתונאי הפלילים המפורסם מציג לציבור את הנשים המוחלשות ביותר במדינה, אך לא עושה דבר מלבד להציג לנו מציאות ללא פיתרון – בדיוק כמו בסדרת המופת הבריטית

בפרק השני של העונה השנייה של הסדרה המצויינת "מראה שחורה" אנו עדים לעולם מסוייט שבו ויקטוריה, אישה שחורה, הופכת לחיה נרדפת בתוך ספארי של צופים עם אייפון. לצופים אסור לעזור לה. ובכל סיבוב של ביקור הצופים, נמחק לה הזיכרון. אנו מגלים שזהו העונש שלה, לחיות בתוך מסע בלתי אפשרי בעולם מסוייט שבו רודפים אותה, לצד העובדה שאף אחד לא עוזר לה.

הפרק, שנקרא "דב לבן", הופך את התענוג של ביקור בעולם לא מוסרי לאדישות טכנולוגית גיהנומית שלא ברא השטן. אף אחד לא מעיז לספר לה שזאת רק הצגה. היא לא יודעת את הסיבה האמיתית להימצאותה בתוך הספארי האנושי הזה. הסידרה הבריטית, אינה מגיעה בהפתעה לעולם של המאה עשרים ואחת. העולם שלנו הגיע לשיא של אדישות כלפי ציבורים שלמים. אנשים יעדיפו לתעד, מאשר להושיט יד ולעזור. העולם כולו מבויים, והאדם כבר אינו זוכר את העבר שלו ברוב הזמן, כמו ב"מופע של טרומן". האכזריות היא המשחק שמשחרר לאנשים את השטוזה, בדיוק כמו הלהיט של בני הנוער היום "משחקי הרעב" שבו אתה צריך להרוג בכדי לשרוד.

לא במקרה לפרק הספציפי הזה נבחרה אישה שחורה. הפרופיל המגדרי והגזעי שלה מצביע על הקושי הרב שחוות נשים שחורות בעולם זכרי ולבן. אך אל תלכו רחוק מדי לבריטניה שמזמן כבר החליטה להתמודד באומץ עם המגוון הרב גזעי של האוכלוסיה שלה, ואובדן ההגמוניה הלבנה. הפרק הספציפי הזה מלמד אותנו שבקלות מאוד אפשר להפוך סבל לתענוג רווחי. המרחק בין עוצמות הכאב הכי גדולות, לבין עוצמות הכייף הכי מענג, הוא כהרף עין, מצמוץ, תיק שנכפה עלינו על ידי מאכערים חסרי רגש ואנושיות.

קריאה נוספת: גברת מג'ונדרת || מה רע בסיורים של בוקי נאה באזורי זנות? האם הסיורים באזורי זנות מעוררים מודעות למצב הזונות או משפילים אותן? ומה עומד מאחורי התמיכה במיסוד הזנות? • וגם: מיתוס השוויון, שרוב הציבור הישראלי עדיין לא התפכח ממנו, משפיע על מעמד הנשים בארץ עד היום | צפי סער

לאחרונה התעוררה מחאה חדשה של פעילות פמיניסטיות כנגד סיורי הלילה של העיתונאי בוקי נאה ב"חצר האחורית של דרום תל אביב". המחאה הזאת מספרת לנו את הסיפור של "מראה שחורה" רק בתוך ההקשר הישראלי. הפעילות הפמיניסטיות החליטו לפתוח בקמפיין המכוון אל קהל הסיורים של נאה ובמהלכו הן יחלקו חומרי הסברה שיביאו את האמת מאחורי תעשיית הזנות והסחר בנשים.
צפו: קדימון מתוך "דב לבן" של מראה שחורה
ההפך מגאולה
בוקי נאה לא מתערב בסבל אלא רק הופך אותו לשואו. הוא לא מסביר כיצד החשפניות חשופות לאלימות בלתי פוסקת; או את המצוקות שהובילו את  הנשים לעבוד בזנות ואת המחיר הכבד; לא במקרה לא מעט מהן חיות בהתמכרות לא פוסקת לסמים, שתיה והרס עצמי. אל תהיו תמימים, זה מה שאני מבקש ממכם. בוקי נאה גוזר קופון על חיי הסבל של נשים רבות. הוא אינו מסביר לציבור הישראלי מדוע התרחבה תופעת הזנות, החשפנות ואת המחיר האינסופי, של חיי הנשים האלו. האם הוא בכלל מסוגל לספר את הסיפור של האישה העובדת בזנות? לדעתי הוא אינו יכול.
בוקי נאה מציג לציבור את הנשים המוחלשות ביותר, אלו שהממסד הישראלי מפנה להן את הגב. הוא משתמש בסלבריטאיות שלו בכדי להיטפל אליהן ולהציגן בפני מעמדות גבוהים יותר. הן חשופות ברחוב, חסרות הגנה מאלימות. הנשים שהוא מציג, בכדי להציג את שרשרת המזון האכזרית של הגבר הישראלי, לעיתים משתפות פעולה. אך אין כאן משא ומתן של שווים ושוות. הוא מנצל את חולשתן, בכדי להאכיל את הרעב של המשועממים והשבעים. במקום להביא מזור, רפואה והצלה, הוא עובר והולך הלאה והנשים נשארו באותו בור, כלואות וחסרות מוביליות חברתית ויוקרה.
מראה שחורה

מראה שחורה | cc: ויקיפדיה

הפרק של "מראה שחורה" לא הביא גאולה, בדיוק ההפך. ויקטוריה, גיבורת הפרק, לא יכולה לצאת מהמעגל. היא נסחרת כסחורה, כחפץ, ועוברת מצופה לצופה הן בטלוויזיה שמסריטה את מסלול הבריחה הבלתי אפשרי שלה והן בידי הצופים המתעדים אותה בכל רגע ולא מסייעים לה. היא למעשה איזה חיה נדירה ("דב לבן") שלא קיימת אצל האוכלוסיות השבעות והמשעממות והאטומות ביותר. סדרת הטלוויזיה הבריטית מבקשת מאיתנו להתעורר, כי במציאות אין פתרון. רק בתרבות אפשר להביט בסיוט ולהתעורר. הפעילות הפמיניסטיות שמעוררות אותנו לחשוב, הן הצדיקות, המלאכיות, הפרץ של אור בתוך התודעה המעוותת של הגבר. רק הן יוכלו להוביל אותנו לחברה צודקת יותר, כי הן לא מקבלות את המשוואה שהזונות יהיו למטה, והסקרנים שהולכים אחרי בוקי נאה ידרכו עליהן.

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על המראה השחורה של בוקי נאה

  1. יונתן הגיב:

    היטבת לנסח את תחושת הקבס שעולה בכל אדם שפוי לנוכח סיורי ה׳טבע האנושי׳
    רעיון : לארגן סיורים בהנחיית סוציולוגים שיערכו תצפית בחבורות השאננות שמתלוות לבוקי נאה, להתבוננות בכיעור האנושי האמיתי.

    אהבתי

  2. יובל ג., הגיב:

    צריך להשתיל על פי חוק מצלמות במכוני ליווי ולצלם כל לקוח שנכנס כנ"ל ברחובות
    ולהעלות את צילומי הלקוחות לרשת. בוקי הוא לא הבעיה, הטבע האנושי המזוין הוא הבעיה, הבורגנות המציצנית חובבת הסנסציות, המתים המהלכים, ומצד שני הולכים
    "לבקר" זונות.

    אהבתי

  3. האמת, אני מאמצת את הרעיון של יובל – מדוע לא לצלם לקוחות? הם החלאות האמיתיות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s