דור ה-Z שם זין על ניצול העובדים: מעשיות לתרבות מואצת

kopland

לפני עשרים שנה ויותר עבדתי ברשת מזון מהיר בעד גרושים. היה לי מטרה לקנות קטנוע בכדי להיות שליח. היום כשאני מביט בתנאי העבודה שלי ובשכר שלי, אני מבין שנוצלתי. לא רק שלא קיבלתי מספיק להתקיים, לא שלא פעם נקנסתי בעונשים, שהורידו בשכר שלי.  אבל אני רואה תקווה גדולה בדור הבא. לבני הנוער בדורות שבאים אחרי. אחרי רשת בורגראנץ' גם ברשת מקדונלד'ס דורשים הסכם קיבוצי  לכל העובדים והעובדות. אלפי עובדי הרשת התאגדו ב"הסתדרות הנוער העובד והלומד" והקימו ועד יציג לעמוד על זכויותיהם. העובדים דורשים שיפור תנאי העסקתם והשכר.

לכאורה אין בהתאגדות עובדים בשורה חדשה. שההרי בכל יום אנו שומעים על התאגדות עובדים חדשה, ועל מלחמתה על זכויות עובדים בהתאגדויות כגון: עובדי הוט, המכללה האקדמית של תל אביב יפו, הסייעות והגננות, המשפחתונים, ועוד.

אני שייך לדור האיקס, דור שגדל למק-ג'ובים – עבודות שאין בהם שום יכולת להתקדם. את המושג קבע הסופר האמריקאי דאגלאס קופלנד, שכתב את הספר דור" X : מעשיות לתרבות מואצת" (1995). אותן עבודות ללא קידום, ואופק וביטחון תעסוקתי, משתנות. השינוי שמתרחש בתוך הרשתות של בורגר ראנץ' ומקדולנדס לא מגיע מההנהלה. שם, נמצאים אותם תאבי בצע שלא רואים בעובדים יותר מסחורה שניתן לשנע, להעביר ולנצל עד תום. אך גדל בישראל, וכנראה שגם בעולם דור חדש של צעירים. דור שלא מוכן יותר לניצול. הם קמים, מתאגדים ודורשים הכרה בכדי להגיע להסכם קיבוצי. הם מאמינים שזכויות עובדים מקדמים את הדמוקרטיות במקום העבודה ותורמים למכירות ולהצלחתו. הם לא מוכנים להישאר בעבודה שאין בה שום משמעות לחייהם.

אחרי שהחתימו למעלה משליש מהעובדים ברשת, פנו נציגי ועד העובדים באמצעות נציגיהם ב"הרשת – הסתדרות הצעירים בישראל" ו"הסתדרות הנוער העובד והלומד" לבעלי הרשת בארץ, עמרי פדן, ודרשו שיתחיל איתם משאר ומתן. לא במקרה מדובר בהסתדרות של הנוער העובד והלומד במקרה של התאגדות בני נוער. האגף הזה מצליח להחזיר את המסורת הסוציאל-דמוקרטית שפעם איפיינה את החברה הישראלית ובאמצעותה ההסתדרות בכלל למעלה משבעים אחוזים מהעובדים היו מאוגדים. זה מראה שאפשר לקחת את כלי, כמו הסתדרות הנוער העובד והלומד ולהחזיר את התפקיד שלה כלפי בני נוער, שלפעמים הם הכי מנוצלים בחברה הישראלית. זאת משום שהם מתקשים לעמוד על הזכויות שלהם ולהשמיע קול.

אירגונים חברתיים רבים וביניהם רבנים למען זכויות אדם קובעים כי לא מעט גברים ובעיקר נשים, לא מצליחים למצוא משרות מלאות בשוק העבודה הנוכחי. הם בלית ברירה עובדים ועובדות במשרות חלקיות, בשכר מינימום שעתי, ומשתכרים בסביבות ה-3000 ש"ח לחודש. הם לא יכולים להגיע אפילו לתנאי הקיום המינימאליים. בסכומים כאלו, ובאם אין להם ילדים קטינים, האנשים הללו לא זכאים לשום סיוע מהמדינה* – גם לא להשלמת הכנסה, לא למס הכנסה שלילי ולא לסיוע בשכר דירה. ומנגד המדינה לא דואגת לתנאי תעסוקה מקיימים. דווקא במקרה הזה לראות אלפי בני נוער מתאגדים נותן לנו תקווה, לשינוי שיבוא מלמטה וישנה את כללי המשחק.

קצת עידכונים על הספר

וכמו תמיד נסיים בשיר אהוב – מתוך האלבום הבכורה של "כלבי הרוח"

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s