לצעוד בדרך המוארת | נופים חבושי עיניים" / ארז ביטון

תענוג לקבל בחזרה את הפואטיקה של ארז ביטון. יצירתו של ביטון נקטעה בשנת ,1989 ובשנים האחרונות חוזרת אלינו ביציבות וניצבת במרכז הבמה. ספר השירים החדש של ביטון, "נופים חבושי עיניים," לא עוסק באופן ישיר בשדה החברתי והאתני – בניגוד לספרו הקודם, "תמביסרת ציפור מרוקאית."

ביטון קוטלג כמשורר מחאה ולא כמשורר אוניברסלי, אבל דורות של יוצרים אחריו לקחו משירתו את העוצמה שיש בדיבור על זהות.

בהמשך, כתב טורים בעיתונות וביטא את הצורך בסגירת פערים, בהכרה בשונה ובאחר. בשנים האחרונות האקטיביזם הזה קיבל הכרה וביטון זכה להתייחסות רחבה בכתבי עת, בספרי מחקר ובדוקטורטים שעסקו ביצירתו. אפילו הוקדש עבורו לאחרונה כנס באוניברסיטת תל אביב כדרישה מרכזית להעניק לו פרס ישראל.

"נופים חבושי עיניים" הוא לא ספר פוליטי, אתני וחברתי – אלא אישי, ועוסק בעיוורונו של המשורר. דרך זיכרונות מבית ספר לעיוורים ויחס המשפחה, חולק ביטון רגעים חשובים ומרגשים. בו בזמן, הספר יוצר משמעויות למקומה של ישראל במזרח וגם למקום של המזרח בישראל. השיר "הסדר עם בן בכור," למשל, יכול להיקרא כהתכתבות של ביטון עם בנו, אך גם כפנייה לדור המזרחי הבא: "כשתלמד / לשחק על שפת עיני / כמו במגרשים מוכרים / בלי הפחד של מערות אפלות / אלמד אותך• בתמורה / להתהלך עם החושך כמו עם ידידים / ולא תצטער, / בני."

העיוורון של ביטון הוא הלא מודע של השירים; דווקא בחשכת העיוור, ההולך בתוך ישראל "המוארת," אפשר להבחין בדרך האחרת, שאינה נמצאת בין חושי הראייה שבראש, אלא מתבססת על מישוש, קול ותחושת בטן.

"נופים חבושי עיניים" / ארז ביטון; הקיבוץ המאוחד, 56 עמ'

 

 

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s