אסור לבטל את בחינות הבגרות בספרות

IMG_3100אני לא מאמין שאני כותב את הדעה בעד השארת בחינות הבגרות בספרות כמתכונתן. הרי אני, כחלק ממערכת החינוך הישראלית נבחנתי בבחינות הבגרות חסרות היצירתיות. ובכל זאת אסור להסכים לצעד של שר החינוך החדש, וזאת משום שהתרבות בכלל והספרות בפרט צריכות להיות שוות לשאר המקצועות ואסור שיקבלו מעמד משני. אתם רוצים לשנות את הבגרויות, אהלן וסהלן, בוא ניפטר מכל הבגרויות ונלמד את התלמידים בצורה עמוקה וללא צורך בשינון. אבל אל תעשו צעד חלקי. במיוחד כשהעולם הספרותי נלחם על חייו וכשהחברה שלנו ענייה כל כך.

שר החינוך הרב שי פירון הציג את תוכניתו לצמצום הבגרויות ולהקלת עומס הבחינות. על פי המודל, במקצועות כגון ספרות תבוטל הבחינה בכתב ובמקומה יידרשו התלמידים להיבחן בבחינות מתוקשבות ובמבחנים פנימיים, להגיש עבודות חקר ותיקי עבודות ועוד. התוכנית עומדת עם המלצות שהציג בזמנו יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר, ד"ר צבי צמרת, שהביע התנגדות נחרצת לריבוי בחינות הבגרות. צמרת הראה כי ריבוי מקצועות הבגרות מוביל לירידה דראסטית במספר ניגשים לבגרות מלאה במקצועות הליבה המדעיים ובמקצועות הליבה ההומאניים. לטענתו, היכולת לקבל ציונים גבוהים במקצועות קלים יותר מרחיקה את התלמידים ממקצועות הליבה החשובים. לכאורה המערכת החדשה שמציע פירון תתן למורים מקום רחב יותר ללמד לעומק את המקצועות.

יחד עם זאת מחקר מקיף שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא "אינפלציה בציוני הבגרות בישראל " מוכיח כי מהלך כזה יביא לפיחות משמעותי בערכן של בחינות הבגרות. אם נסתכל על התוכנית באופן חברתי המהלך בכלל יתברר כתלוש, זאת משום שאי אפשר להטיל על המורים את האחריות הבלעדית להישגים של התלמידים בחברה כל כך מרובדת. בכדי לשפר את ההישגים צריך לחשוב באופן כולל ובתוך כך לחשוב על מקומו של בית הספר (במיוחד בפריפריה) בחברה עם פערים חברתיים אדירים וממדים קשים של עוני. אגב, בהקשר הזה חשוב לציין כי אין זה מפתיע שישראל מובילה בקרב מדינות ה-OECD בפערי ההישגים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות.

צריך גם לשאול מה יקרה עם המורים שביטול הבגרויות יפגע בפרנסתם, זאת משום שהם זוכים לתגמולים על הגשת כיתות לבגרות.

הצעד של הוצאת הספרות מתוך המערכת הוא חמור וקשור עבותות ליוקרה המדלדלת של המקצוע כחלק מהתדלדלות של מדעי הרוח בחברה ניאו-ליברלית. כשתחום חשוב כל כך הופך להיות צדדי (הספרות יוצאת מתוך תחומי הבגרות, ובכל זאת תמצא כחלק מתעודת הבגרות) התלמידים מבינים היטב מהם התחומים שבהם יידרשו להצטיין. התחום הפואטי הופך לנחלת המוזרים, שעדיין אוהבים לקרוא ספרים ולכתוב שירים. נכון, חייבים לשנות את מערכת החינוך כולה. אך חייבים להבין את הסכנה: כשעושים את המהלך בחצי הדרך (הוצאת מקצועות מסוימים) מאיינים ומייתרים את מקצוע הספרות הן באיזורים המבוססים והחזקים והן באלו המוחלשים והעניים בפריפריה הישראלית.

הדעה התפרסמה לראשונה בדעות ישראל היום

אודות Mati Shemoelof

משורר, עורך וסופר. A Writer
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על אסור לבטל את בחינות הבגרות בספרות

  1. בכלל, כל מקצוע שהבחינה שלו תבוטל, נדון לכיליון. בתי ספר לא אחידים, יתנו ציונים כאוות נפשם, אף אחד לא ישקיע כי במילא לומדים רק בשביל הציון…

    אהבתי

  2. דרור BDS הגיב:

    "אם יניחו על כף אחת את כל האידיאלים שבעולם ועל הכף השנייה את ביטחון ישראל – אבחר בשנייה" – בן גוריון.

    אין צורך להרחיב על החשיבות של הנושא הבטחוני במדינה כמו מדינת ישראל. אם אתם מוצאים את תחום הביטחון מרתק, תחום בעל חשיבות עליונה המצריך כוח אדם איכותי ורחב אופקים, למחקר, פיתוחי אסטרטגיות ועשייה ביטחונית, לימודי תואר שני בלימודי ביטחון זהו המקום עבורכם. […] מטרת לימודי ביטחון לתואר שני הינם להכשיר את הסטודנט בזיהוי מרכיבי הבסיסי בסביבתה האסטרטגית של מדינת ישראל על רקע האתגרים הביטחוניים העומדים בפניה […] קורסי החובה כוללים קורסים כגון: תיאוריות של ארגונים צבאיים, חשיבה אסטרטגית ושיטות מחקר בלימודי ביטחון.
    היכן ניתן ללמוד תואר שני בלימודי ביטחון? אוניברסיטת תל אביב – התכנית לתואר שני בלימודי ביטחון משלבת בין תחומי היחסים הבין–לאומיים, תחום האסטרטגיה ותחום הביטחון.
    universities-colleges.org.il/%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/

    יצחק לאור פרסם לא מזמן מאמר על קורסים נוספים גם באונ' חיפה ובקן הטרור באריאל (אתר הארץ תקוע כרגע) ואילו היום מפרסם הארץ המודפס בעמ' הראשון מודעה מטעם הבינתחומי הרצליה: לימודי שיווק פוליטי – תכנית ייחודית המכשירה לשיווק מועמדים, מפלגות ומדינות ברשתות השיווק ובמדיה החדשים. תכנון ובניית קמפיינים פוליטיים בליווי מומחים בכירים בתחום, התמחות מעשיות בכנסת, במשרדי יח"צ ודוברות ובחברות ייעוץ ושיווק פוליטי.

    ***
    פרשננו לענייני בטחון ספרותי חנן חבר: "המשבר הקיצוני שבו נתונה הציונות מביא לכך, שכדי שאפשר יהיה להמשיך ולדכא את העם הפלסטיני בלי שהדבר יעורר תגובות נגד בארץ ובעולם, צריך להשתיק את הקולות הביקורתיים, שאינם מקבלים את האלימות שבאמצעותה מתמודדת הציונות עם חוסר המוצא שבו היא נתונה. […] הפקולטות למדעי הרוח ולמדעי החברה באוניברסיטאות הן היעד הקל ביותר לסימון כאויב מבית […] אלה הם סממנים מובהקים של פשיזם: השלטת דעה אחידה ודיכוי כל ביקורת על המיתוס המכונן של המדינה". מתוך: לנוכח הימים האפלים, הארץ.

    ***

    נפתלי בנט: "היהודים התברכו בגנים של חדשנות – אך אם זורקים זרע על קרקע יבשה דבר לא קורה". במהלך הנאום הסביר בנט, כי על הממשלה לממש את הפוטנציאל המיוחד הטמון באזרחיה ולחזק את החדשנות בישראל. "היהודים התברכו בגנים של חדשנות. אך הגן לבד הוא כמו זרע ואם זורקים זרע על קרקע יבשה, שום דבר לא יקרה. ממשלת ישראל יכולה ליצור קרקע כדי שהזרעים הקיימים בהיקף יוצא מן הכלל בישראל, יפרחו. היום היזמים רצים קדימה וממשלת ישראל נותרת הרחק מאחור. אני מאמין שתפקידנו במשרד הכלכלה הוא לייצר את הקרקע הזאת". themarker.com/news/macro/1.2072176

    האננאיירבה (Ahnenerbe) היה מכון מחקר איכותי שהקים הימלר עם קבוצת עמיתים קטנה ב-1935. משמעות המילה הגרמנית המוזרה למדי אננאיירבה היא "מורשת אבות". משימתו הרשמית של האננאיירבה היתה כפולה; ראשית היה על המכון לגלות ראיות למעשיהם והישגיהם של האבות הקדמונים הגרמנים עד לתקופת האבן במידת האפשר, "תוך שימוש בשיטות של מדע מדויק". שנית, היה עליו להציג את העדויות הללו לציבור הגרמני באמצעות כתבות ומאמרים בעיתונים וכתבי עת, ספרים, תערוכות במוזיאונים וכנסים מדעיים.
    […]
    ההנהגה הנאצית יצאה מגדרה כדי לייצר מראית עין ציבורית של רציונליות, הגינות, ומהוגנות בורגנית. היטלר והשרים הבכירים בממשלתו השתוקקו להערצה והערכה מהקהילה הבינלאומית, ולפיכך התאמצו להציג את רעיונותיהם הפוליטיים, בעיקר בנושא הגזע, באור המחמיא ביותר. טובי האקדמאים והמדענים של גרמניה, שזכו לכבוד מבית ומחוץ, גויסו לטובת משימה קשה: לגרום לכך שהרעיונות הנאציים יסברו את אוזנם של אחרים. בקרב האינטלקטואלים המגויסים הללו בלטו במיוחד ההיסטוריונים.
    […]
    אם יוכלו החוקרים לחשוף את הידע הגרמני הקדום הזה באמצעות ארכיאולוגיה ותחומי מדע אחרים, עשויות להיחשף דרכים נעלות לגידול חיטה ובעלי חיים, ייצור כלי נשק או ניהול החברה האנושית; כל אלה יביאו תועלת מרובה לרייך. למלאכה חשובה זו גייסו מיטב פקידי האננאיירבה אסופה מגוונת של חוקרים ומדענים: ארכיאולוגים, אנתרופולוגים, אתנולוגים קלאסיציסטים, מזרחנים, מומחים לרונות (סימני הכתב הסקנדינבי העתיק), ביולוגים, מוסיקולוגים, פילולוגים, גיאולוגים, זואולוגים, בוטניקאים, בלשנים, מומחים לפולקלור, גנטיקאים, אסטרונומים, רופאים והיסטוריונים. הימלר ייעד אותם לעבוד יחדיו, ולחלוק את ממצאיהם. הוא הציע שכל חוקר יתרום את חלקו למה שנהג לכנות "מאות אלפי אבני הפסיפס שישרטטו את התמונה האמיתית של מקורות העולם".
    מתוך הקדמה ל"גזע הפורענות: המדענים של הימלר" – מאת: התר פרינגל (תרגום דפנה ברעם)
    The Master Plan: Himmler's Scholars and the Holocaust – Heather Pringle
    http://www.text.org.il/index.php?book=07041011

    ***

    הגאון רבי שלום כהן, בנוכחות הרב עובדיה יוסף: "חובשי הכיפות הסרוגות הם עמלק" – כיכר השבת; לאחר ה'עמלק': "מי שבחר בבית היהודי יילך לגיהנום" – כיכר השבת. זחאלקה: "היינו פה לפני הגזענים ונישאר פה גם אחריהם".
    קל לראות כי גם מה שמכונה שרי מפלגת יש עתיד הינם עמלק. עמלק ציוני. צבי צמרת, מאו דזה דונג, שי פירון, הימלר, בנט – אותה מהפכה.

    אהבתי

    • דרור BDS הגיב:

      תוספות שנשמטו בטעות בעריכה:
      1. התמחויות נוספות בתואר שני בממשל [בינתחומי הרצליה]: לימודי טרור ובטחון. עם ראש התוכנית פרופ' אלכס מינץ הסליחה.
      2. חנן חבר הוא פרשננו לענייני ציונים\בטחון ספרותי. עם חנן חבר הסליחה.

      אהבתי

  3. Mati Shemoelof הגיב:

    לא הבנתי. מה טענתך.

    אהבתי

  4. clara meri הגיב:

    לדעתי מה שהשר פירון בזמנו ניסה להעביר היתה יוזמה מבורכת
    חשוב להבין שלחץ על תלמידים של בגרויות ראשית אינו לחץ בריא מבחינה בריאותית.
    שנית מוציא מהילדים את כל חדוות הלימוד. ההתייחסות המוגזמת ,הכבוד המוגזם והערך שנותנים לבחינת הבגרות ,שבסופו של דבר אינו משקף באמת את ידע התלמיד שנתון תחת לחץ וזמן.
    לדעתי ,אם רוצים להמשיך לתת לבגרות ערך עליון יש להפחית בכמות המקצועות המחייבים בהגשה לבגרות.
    בתור חובבת אומנות ,ספרות שירה וציור ובתור כאחת שמתחילה את לימודי האומנות באיטליה ממש בעוד מס' שבועות איני רואה שום תועלת וצורך בכך שתלמידים ייגשו לבחינת הבגרות בספרות.
    לדעתי ,דווקא קבלת ציון על הכנת עבודת גמר מושקעת וטובה תדרבן יותר והתלמיד גם יזכור את החומר לטווח הארוך.
    לסיכום המסר שאני מנסה להעביר הוא שכאשר תלמיד לומד לציון – כשהציון הופך למטרה
    התודעה של המציאות הזאת במוח תמנע את קליטת החומר לטווח הרחוק ובכלל ואזי יצא שכרנו בהפסדנו. כולי תקווה שישכילו במערכת החינוך לשינוי המדיניות של דיכוי התלמידים בארץ.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s