עסקית לוחצת: יובל אביבי במגזין "מנטוק" של גלובס על "האסון מתחיל בארוחת העסקים"

נראה שמתי שמואלוף נמצא בעימות פנימי: הוא אינטלקטואל ישראלי שבסיס האם שלו כאן, אבל נקודת המוצא שלו מחייבת אותו להעביר ביקורת נוקבת על מה שמתרחש בבסיס האם הזה. "עזרו לי להגיע חזרה לשורה מבלי לוותר על גלות הפאנק", הוא כותב באחד השירים של "האסון מתחיל בארוחת העסקים", ספר השירים החדש שלו.

"השורה", של הלח"י, שאמנם ממנה ישחרר רק המוות אבל לא כולם התקבלו אליה גם בחייהם; ושורת השיר, שגם היא הייתה ועודנה נחלתם של בני עדה מסויימת, לרוב. ושתי השורות האלה, ששמואלוף נמשך-נדחה אליהן, מסרבות לקבל את העולם החדש. העולם הפוסט-פאנקי של שמואלוף, שהוא מורכב וביקורתי ודורש הכול – גם להיות ציוני וגם לא להיות גזען.
השירה של שמואלוף כועסת, רדופה, דורשת שינוי, אבל היא גם רחומה וכואבת. בניגוד לרדיקלים אחרים, שחלקם רק נהנים לראות את העולם נשרף, המקום המיוחד של שמואלוף, התווך שבו הוא מצוי, מאפשר לו למתוח ביקורת גם על המהפכה חסרת הזהירות, שאחריה "האבן התרוקנה מנוזלי גוף המילה". מה שווה מהפכה, אם אי אפשר לכתוב אחריה שירה, לא?

יובל אביבי במגזין "מנטוק" של גלובס על "האסון מתחיל בארוחת העסקים"

*

עזיבתי לברלין יצאה מהארון על פעילי מחאה מרכזיים שיוצאים לזמן מה ממעגל ההתנגדות למשטר. השתתפתי הן ב"ערב חדש" ביחד עם רחל עזריה, חברת מועצת ירושלים וגם ביום למחרת ב"אורלי וגיא" ביחד:

מֵאָה עֶשְׂרִים וְאַחַת מִלְחָמוֹת שֶׁל הַלֵּב

מְדַבְּרִים וְשׁוּב

הַגּוּף שׁוֹתֵק

יָרֵחַ, שֶׁמֶשׁ וְיָם שֶׁל מֵאָה עֶשְׂרִים וְאַחַת

מִלְחָמוֹת שֶׁל הַלֵּב

מָה אוֹמְרִים כְּשֶׁבּוֹכִים

שִׁירָה שֶׁל סוֹד חָדָשׁ

מָה מְבִינוֹת הַמִּלִּים

כְּשֶׁהַגּוּף לֹא יוֹדֵעַ לְהַקְלִיד

וְקָבַעְנוּ לִפְתֹּר אֶת הַנְּשָׁמָה מֵהַגּוּף

לִפְטֹר אֶת הַשִּׁירָה מֵהַפְּרוֹזָה

הַפּוֹלִיטִיקָה אַף פַּעַם לֹא תִּכָּנֵס לַמִּטָּה

חִבּוּק שֶׁל לַיְלָה הוּא הַנֶּשֶׁק הָאֲמִתִּי שֶׁל צִבְאוֹתַי

מַסֶּכֶת אֲהָבוֹת עִם בּוֹרֵאת עוֹלָם

אֵיפֹה הַנְּבִיאָה שֶׁתִּקַּח אוֹתָנוּ לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת

אֶת הָאַכְזָבוֹת, נְאָפֵר בְּמַאֲפֵרָה, מָרַדְנוּ בַּמְּחָאָה שֶׁנִּגְמְרָה

בַּקַּיִץ, וְהָאֹהָלִים לֹא הִסְפִּיקוּ לֶאֱחֹז בַּגַּעְגּוּעַ

אֵין וְלֹא תִּהְיֶה מִלָּה שֶׁתִּתְפֹּס אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה

הַלַּיְלָה הַזֶּה לֹא מַצְלִיחַ לְהִכָּלֵא בְּגַחְלִילִית חַתְרָנִית

אֵיךְ עוֹצְרִים וּלְאָן מַמְשִׁיכִים

מֵעֵבֶר לִנְהַר הַשִּׁכְחָה שֶׁל הַגּוּף

גַּעְגּוּעַ נִפְתָּח בְּמָסָךְ מְתַעְתֵּעַ

גֶּשֶׁם רוּחַ סְעָרָה עוֹלִים וּמְפָרְקִים חוֹמוֹת שֶׁל הַפְרָדָה

שֶׁמִּתְמוֹטְטוֹת

בִּתְשׁוּקָה, כִּי אֲנַחְנוּ שַׁיָּכִים לְחֶסֶד וְלִגְאֻלָּה

אֲבָל מָה זֶה מְשַׁנֶּה לָאֱמֶת, לַצַּעַר וְלָרַחֲמִים

נָמוּת מִדֵּי יוֹם בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וְאַחַת

מִלְחָמוֹת שֶׁל הַלֵּב

וְלֹא נִכָּנֵס למִלָּה

מתוך הספר האסון מתחיל בארוחת עסקים, הוצאת נהר ספרים.

• השיר החדש "מאה ואחת מלחמות של הלב" עלה במדור "מעורבות" בגלריה "בית העם" לצד יצירת אמנות של פיטר יעקב מלץ